התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים

דוגמא להחלטה בנושא התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים: בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים, היזק בזדון, הסגת גבול, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע. במהלך הדיון שנערך בפני ביום 19.9.2012, פירט ב"כ המבקשת את הראיות לכאורה הקיימות בעניינו של המשיב אשר בעיקרן מתמצות בהימצאות טיפת דם בסמוך לפתח שנפער בבית העסק, על ידי מי מהפורצים ושנמצאה כמתאימה לדנ"א של המשיב, מבלי שזה סיפק הסבר להימצאותה ושמר על זכות השתיקה בחקירותיו. ב"כ המשיב, חלקה על קיומן של ראיות לכאורה וכיוונה את עיקר טיעוניה ביחס לאותו ממצא דנ"א ובאופן קונקרטי פירטה מדוע לטעמה ישנם כשלים ב"שרשרת המוצג" שיש בהם כדי לפגוע בעצמתה הלכאורית של ראיה זו באופן ממשי. בהקשר לאמור, טענה ב"כ המשיב כי אין בתיק זכ"ד של שוטר שהיה בזירה ושממנו ניתן ללמוד היכן נדגמה אותה טיפת דם וכן פרטים נוספים הנוגעים להפקת מטושים. לטענתה, הדוח הממוחשב שמצוי בתיק אינו יכול לשמש תחליף לזכ"דים של השוטרים שהגיעו לזירה שיפרטו מה נדגם מהזירה ומהיכן. מעבר לדוח זה, ישנו מסמך מיום 24.7.2012, כאשר לא ברור מה נעשה מיום 1.7.2012 ועד למועד זה. עוד לא ברור לטענתה מה נעשה עם המטוש אם וכיצד הוכנס המוצג לתוך שקית מאובטחת. עוד זו הוסיפה, כי לא ברור מה נעשה עם המוצג בין 24.7.2012 עד ליום 5.8.2012, המועד שבו הועבר המוצג למעבדה הביולוגית, וכן כי ישנה אי בהירות בנוגע לכך שהיחידה החוקרת התבקשה לדגום פעם נוספת את המשיב. בשים לב לכך שמדובר בראיה כמעט יחידה, הפועלת לחובתו של המשיב, סבורה באת כוחו כי יש להקפיד הקפדה יתרה ביחס לאופן הפקתה ורציפות שרשרת המוצג. אשר לעילת המעצר ולמאפייניו של המשיב, זו ציינה כי אכן למשיב הרשעות מן העת האחרונה, אולם רוב רובו של גיליון הרשעותיו הקודמות הינו מתקופה ישנה ונוגע לעבירות שבוצעו בשנת 2000 ובתקופה מוקדמת יותר. המדובר במשיב שהינו נשוי ואב לילדים ובשים לב לכך שעבירת הרכוש לכשעצמה אינה מקימה עילת מעצר, ביקשה להורות על שחרורו לחלופה. יצויין, כי תחילה ביקשה ב"כ המשיב לשחררו לחלופת מעצר בעיר גדרה, אך בהמשך שינתה את כתובת מעצר הבית כך שזו תהיה בישוב חורה בפיקוחו של ריאד אלעטונה, שהינו עו"ד, ובפיקוח אביו, שניהם אנשים נורמטיביים שהתייצבו בפני בית המשפט ונחקרו על ידי הצדדים. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועברתי על חומר החקירה שהובא לעיוני, מצאתי קיומן של ראיות לכאורה. כאמור, ב"כ המשיב טענה בפירוט ובאופן סדור את כל שניתן היה לטעון ביחס לאותה שרשרת מוצג, תוך העלאת תהיות ביחס למהלך שעבר ממצא הדנ"א מרגע דגימתו ועד לרגע קבלת חוות הדעת הסופית. ביחס לכך, אקדים ואציין כי נקבע בפסיקה כי טענות אלו דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי וכי לשלב המעצר, די בהימצאותה של חוות הדעת הסופית המלמדת על התאמה בהסתברות גבוהה בין ממצא ה-DNA לזה שנדגם מהמשיב. בעניין זה, ראה דברי בית המשפט בבש"פ 7147/11 אבו לשין נ' מדינת ישראל ( 30.10.2011): "במקרה שלפנינו, הראיה המרכזית לכאורה המסבכת את העורר באישום הראשון היא הדו"ח שערכה מומחית המז"פ לפיו באחד מן האזורים שנדגמו ממכנסי המתלוננת נמצא פרופיל DNA התואם לפרופיל של העורר או של כל אדם בעל פרופיל זהה, אך שכיחות הפרטים בעלי אותו פרופיל באוכלוסייה הישראלית נאמדת באחד ליותר ממיליארד. העורר לא נתן כל הסבר לדבר ולגבי ראיה מסוג זה כבר נפסק כי "... בהתאמה של אחד לכמה מיליארדים של ה-ד.נ.א יש כדי להוות ראיה לכאורה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים, ואף הרשעה בנסיבות מסוימות..." (בש"פ 868/08 אשכור נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 (טרם פורסם, 17.2.2008); וראו גם: בש"פ 8977/10 סבג נ' מדינת ישראל, פיסקה 2 (טרם פורסם, 14.12.2010); בש"פ 4427/05 הייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.5.2005); ע"פ 3093/08 פונטוס נ' מדינת ישראל, פיסקה לב (טרם פורסם, 3.6.2010)). בית משפט קמא ציין בהחלטתו בצדק כי טענות העורר לגבי שרשרת הראיות לעניין תפיסת המוצג ושמירתו וכן טענותיו לגבי המהימנות והמקצועיות של בדיקת ה-DNA דינן להתברר בהליך העיקרי. אכן, כל עוד לא נתערערה חוות הדעת בחקירה נגדית או בחוות דעת נגדית מטעם העורר עומדת ראיה זו בחזקתה ומבססת סיכוי סביר להרשעת העורר באישום הראשון, החמור, המיוחס לו" (ההדגשות אינן במקור - ד.ב.ט). למעלה מן הצורך אציין, כי אכן אין בתיק החקירה תיעוד רציף של שרשרת המוצג (בין אם כי הדבר לא נעשה ובין אם בשל כך שהדבר מצוי בתיק העבודה של איש המז"פ) ואולם, גם בהסתמך על החומר הקיים, ניתן לדעת מהיכן נדגם המוצג וכן את אופן העברתו עד למז"פ מטא"ר. לעניין זה ראה דוח בדיקת מז"פ + דוח תפיסת מוצגים של איש המעבדה אורן בוטבול מיום 1.7.12 ובו פירוט הפעולות שביצע, לרבות מקום דגימת כתם הדם בצירוף תצלומים של הזירה ושל כתם הדם ממנו נלקחו הדגימות. בהמשכם של דברים, ראה דוח השוטר מורן יודלביץ, המפרט את הכנסת המוצג לשקית אטומה שמספרה j0069806 והמשך העברתה של שקית זו ובה המטוש אל המעבדה. התהיות ביחס לאותם "חסרים", דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי. מעבר לממצא הדנ"א, הרי שהמשיב שומר על זכות השתיקה בחקירתו. שתיקה זו פועלת לחובתו של המשיב בשני אופנים; ראשית, בהינתן זאת, אין למשיב הסבר סביר, ובכלל, לגבי הימצאות כתם הדם בפתח שנפער בקיר בית העסק ושנית, המדובר בשתיקת נאשם אשר יש בה לחזק את יתר הראיות בתיק. בדומה, אופן התנהלותו של המשיב במהלך ההולכה וההצבעה שנערכו לו (בשעה ששתק, לא הגיב וכיסה את פניו בחולצתו בכל העת), יש לראותה כהתנהגות אשר אינה מתיישבת עם מי שטוען לחפותו ואף כחיזוק לראיות התביעה. משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב. ביחס לכך אציין, כי אף שעסקינן בעבירת רכוש, נסיבותיו של תיק זה נכנסות לגדרם של הקריטריונים שנקבעו בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268. המדובר במעשה פריצה שבוצע בצוותא חדא עם מספר מבצעים (וראה בין היתר את כמות הפטישים שנתפסה במקום). הלכה למעשה, מדובר בהתפרצות כפולה, אשר כללה חיתוך גדר מחסן חירום של משרד הפנים וכניסה אליו על ידי שבירת מנעול. בהמשך, נטרול האזעקה על ידי חיתוך חוטים ופירוק סוללות וכן פעירת פתח בקיר המשותף למחסן החירום ולבית העסק (המדובר בקיר אשר כולל בתוכו ברזלים ולא רק גבס, דבר המצריך כלים מתאימים ומאמץ לא מבוטל). מן המקום נגנבו כטון וחצי של פירות יבשים וזאת כאשר במקום נותרה עוד כמות גדולה של רכוש שהוצאה מן העסק ועתידה הייתה להיגנב. טיב הסחורה וכמותה, מלמדים על כך שלפורצים ככל הנראה יכולת למכור סחורה ייחודית זו, על כל המשתמע מכך. כל אלו, מלמדים על תעוזה רבה, התארגנות רבת היקף, תכנון מוקדם, וכמכלול יש בהם להקים עילת מעצר, גם כאשר עסקינן בעבירת רכוש יחידה וגם לו היה מדובר במשיב ללא עבר פלילי שזו הסתבכותו הלכאורית הראשונה. לא למיותר לציין, כי גם באירוע כזה ישנו פוטנציאל שיהפוך לאירוע אלים, בשעה שהשומר במקום ימצא עצמו ניצב מול המשיב ויתר שותפיו על כל המשתמע מכך (ולא בכדי המתין השומר במקרה שלפנינו עד הגעת המשטרה בטרם נכנס לתוך בית העסק). שתיקתו של המשיב בחקירתו אינה מסייעת לו להפרכת המסוכנות הנשקפת ממנו, בפרט כאשר שותפיו של המשיב טרם נתפסו ומסתובבים חופשי וזאת בשים לב לחשש בדבר שיבוש הליכי משפט. נוסף על כל אלו, הרי שבענייננו מדובר במי שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות. בפרט, בית המשפט נותן דעתו לעובדה כי אך בחודש יולי 2011 נגזרו על משיב 17 חודשי מאסר בפועל במסגרת ת"פ 38754-12-10. עיון בגזר הדין ובכתב האישום מגלה כי ישנו דימיון רב בין נסיבותיו של תיק זה לתיקנו. גם בתיק זה דובר בהתארגנות רחבה בצוותא חדא של 8 נאשמים שונים, שכללה התפרצות לבית עסק בקרית גת, כאשר גם במקרה זה דובר על עקירת דלתות המפעל, שבירת מנעולים המפרידים המפעל אליו פרצו לבין מפעל שכן, וניסיון גניבת רכוש רב. במסגרת תיק זה המשיב נעצר עד תום ההליכים ודי לעיין בהחלטת סגנית הנשיאה השופטת יפה כ"ץ בעמ"ת 26997-02-11 כדי ללמד שהמשיב לכאורה לא הפנים דבר ואותה מסוכנות עליה עמד בית המשפט המחוזי לא התקהתה במהלך החודשים מאז זו ניתנה. לציין כי ערר על החלטה זו לבית המשפט העליון נדחה אף הוא. מעבר להרשעה זו לחובת המשיב הרשעות נוספות כאשר בשנת 2002 הורשע ב-11 תיקים שונים שעניינם עבירות רכוש, תקיפות שוטרים, בריחה ממעצר, בגינם ריצה עונש של 14 חודשי מאסר בפועל. כשאלו פני הדברים ובשעה שהמשיב לכאורה חוטא תוך פרק זמן קצר יחסית לאחר ששוחרר מן הכלא בעבירות דומות, הרי שזה מעיד על עצמו כמי שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לביטחון הציבור ולרכושו, אין עליו מורא מן החוק ועל כן ספק רב אם בעניינו של המשיב, חלופה בדמות מעצר בית תוכל לסכון. לשון אחר, כפי שכבר התבטאו בתי משפט אחרים בעניינו של משיב זה, הבעיה איננה בחלופה ובערבים אשר מוצגים בעניינו של המשיב אלא בעורר עצמו. ראה פרוטוקול העמ"ת אותו ציינתי. כידוע, בחינתה של חלופת מעצר הינה דו שלבית ובשעה שבית משפט סבור כי באופן עקרוני לא ניתן ליתן אמון במשיב כי יקיים אחר תנאי שחרורו או מעצר בית יוכל לצמצם המסוכנות הנשקפת ממנו הרי שמתייתר הצורך לבחון את החלופה הקונקרטית. עניינו של משיב זה נופל לגדרם של מקרים אלו. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם סבור הייתי שניתן ליתן במשיב אמון שיקיים אחר תנאי שחרורו וכי יש במעצר בית לצמצם המסוכנות, הרי שממילא לא מצאתי את החלופה שהוצגה בפניי כראויה. התרשמות בית המשפט הינה כי הקשר בין המפקחים לבין המשיב הינו עקיף ועל רקע משפחתי רחוק וכי הם לא יוכלו לשמש עבורו גורם מציב גבולות. מעבר לכך, יש בחלופה המוצעת להשיב את המשיב אל סביבתו הטבעית אשר לא ידעה לשים לו גבולות בעבר. אין המדובר באמירות בעלמא, שהרי בין היתר, חלק משותפיו לכתב האישום בת"פ 38754-12-10 בו הורשע הינם מהיישוב חורה. לאור כל האמור לעיל הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. פריצהבניין