דוגמא להחלטה בנושא העברת אסיר לאגף שיקום: העותר הינו אסיר לתקופה של 25 שנים, בגין עבירת הריגה, שוד ועוד, מאז 1999. בשלב מסוים העותר הועבר לאגף השיקום בכלא חרמון, אולם הודח מאותו אגף ביום 18/07/12 בשל חומר מודיעיני שעניינו התנהגות שלילית של העותר. בשל אותו חומר מודיעיני, גם נעצרו חופשותיו שהתאפשרו עד לאותו מועד. מכאן עתירתו הן לעניין העברתו לאגף השיקום והן לעניין החזרתו להליך השיקום אותו החל בשנת 2007 ואשר כלל עבודה במפעל חוץ (הסעדים נתבקשו בשתי עתירות שונות שאוחדו). לטענת העותר, הוא לא הפר שום תנאי שהצדיק הרחקתו מן השיקום ו/או עצירת חופשותיו. העותר ציין כי העברתו לכלא שיטה מהווה ענישה. עוד טען כי מפקד האגף בו שהה ציין כי הוא הורחק בשל כך שעלה חשד כי בינו לבין מי מעובדות המפעל, מהמגזר הערבי, נתקיים קשר רומנטי, קשר שאותו הוא מכחיש מכל וכל. לטענתו, גם אותה בחורה הכחישה קיומו של קשר רומנטי ביניהם. לטענתו, ההיכרות בינו לבינה קיימת שנים רבות, שכן, הם מתגוררים בשכנות ואף אחיה היה אסיר שריצה יחד עמו עונש מאסר והינם חברי ילדות שעבדו יחד באותו קו ייצור במפעל. לטענתו, לא היה בהיכרות זו כדי להצדיק הרחקתו מהשיקום לאחר שנים כה רבות שבהן השתלב בהצלחה בשיקום ובעבודת החוץ. מנגד טענו המשיבים כי התנהגות העותר כפי שהיא עולה מן הדו"חות המודיעיניים, מהווה פגיעה חמורה באמון שניתן בו קודם להחלטה ליציאתו לשיקום והפרת אותו אמון. לעניין מניעת חופשותיו, טענו כי החמ"ן שהצדיק הרחקתו מהשיקום, הצדיק גם מניעת חופשותיו. בדיון שהתקיים בפניי ביום 06/11/12, חזר ב"כ העותר על הטענות הנ"ל. עוד ציין כי גם בני משפחתו של הערב שחתם על ערבות עבור העותר, עובדים באותו מפעל והעותר הודיע על כך מראש. באשר לחומר המודיעיני, טען ב"כ העותר שאין לו כל משמעות, נוכח ההיכרות המוקדמת רבת השנים של העותר עם אותה עובדת במפעל. גם ב"כ המשיבים חזרה על טענותיה ואף הציגה לעיון בית המשפט את תמצית החלטת ועדת השיקום. להערת בית המשפט, שלפיה בפני הועדה עומת העותר רק עם עניין אחד מתוך שניים העולים מתוך המידעים המודיעיניים, ולכאורה נפגעה זכות העמידה שלו בפני אותה ועדה לעניין העניין הנוסף, ביקשה ב"כ המשיבים לאפשר לה להגיב בכתב תשובה משלים וכשזה הוגש, טענה בו כי אמנם העניין הנוסף לא הובא בפרוטוקול לידיעת העותר, אך הדבר היה ידוע לעותר והועדה אף שמעה את דבריו באותו עניין ויעידו על כך דבריו שנרשמו לאותו פרוטוקול, על כן לא נפגעה זכות העמידה שלו באותו עניין. בתגובה לכתב התשובה המשלים, טען ב"כ העותר כי אי הצגת החשדות בפני העותר, מתאימה למשטרים אפלים דיקטטוריים. עוד טען כי בניגוד לטענת ב"כ המשיבים שפרוטוקול ועדת ההדחה הינו חסוי, אין מדובר בפרוטוקול חסוי והנימוק כי שמות חברי הועדה צריכים להישאר חסויים, אינו יכול לעמוד משום שהעותר נכח בעבודה ויודע מי הם חבריה. כן טען כי אין מקור סמכות חוקי לחסות את דיוני הועדה וכן את עמדתה של ראש התחום שהמליצה על הדחתו, שכן, לא מדובר במידע מודיעיני. עוד טען כי אין בסיס לטענת המשיבים שהעותר ידע על קיומם של המידעים וניתנה לו הזדמנות להתגונן בפניהם. הוא גם היפנה לדברי רב כלאי דנה בן יהודה, במכתבה שצורף לכתב התשובה שלפיהם טען העותר בועדת ההדחה שכלל לא ידוע לו מדוע הועלה לועדת ההדחה. הוא היפנה גם לדברי העותר שהובאו על ידה מתוך הדיון בועדה, שלפיהם "נעשה ניסיון לבדוק עמו באם מבין אילו טעויות נוספות עשה. האסיר חזר וטען כי לא טעה מעבר לכך בכלום". ב"כ העותר טען כי הועדה הדיחה את העותר מבלי שהעניקה לו את זכות העמידה והטיעון, בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שעה שמתוך הדברים שהובאו מתוך פרוטוקול הועדה, עולה במפורש שהוא לא הבין במה טעה (ס' 5 למכתבה של דנה הנ"ל) וכן לא הבין את חומרת מעשיו ולא הבין את השלכות המעשים (ס' 6 למכתבה של דנה הנ"ל). ב"כ העותר חזר וטען כי פרוטוקולי הועדה אינם חסויים והוא ביקש לעיין בהם, שכן, אין מדובר במידעים מודיעיניים. בעניין זה טען כי לא יעלה על הדעת שכאשר העותר נוכח בדיון ושומע את הטענות, הוא לא יהיה רשאי לעיין בפרוטוקול בו הן נרשמות, שכן, לא יעלה על הדעת שבפרוטוקול ירשמו דברים אחרים מאלו הנאמרים במהלך הדיון בפני הועדה. הוא הוסיף וטען כי מדברי העותר, כפי שהובאו על ידי דנה הנ"ל, עולה בבירור שהוא לא ידע על קיומם של מידעים מודיעיניים בעניינו ולא ניתנה לו הזדמנות להתגונן בפניהם. אני מוצא לציין כי במהלך הדיון הסכים ב"כ העותר שהמידעים המודיעיניים יוצגו לבית המשפט בלבד. יחד עם זאת, לכתב התשובה המשלים שהגישה ב"כ המשיבים, היא צירפה, במעטפה לעיון בית המשפט בלבד, את עמדת ראש תחום טיפול ושיקום וציינה כי מדובר בעמדה חסויה. לטענה זו התנגד ב"כ העותר וביקש לחשוף את העמדה. שקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש ולטעמי, אין מנוס מן הקביעה כי בהליך קבלת ההחלטה הנוגעת להדחתו של העותר מן השיקום והפסקת חופשותיו, נפל פגם הנוגע לאי מתן זכות עמידה וטיעון לעותר על מנת לאפשר לו להתגונן כנגד העניין שהיווה בסיס לקבלת ההחלטות הנ"ל. אין חולק כי בפני העותר הועלה עניין של עימות עם עובד מסוים במפעל. בגין העימות הנ"ל, נתן העותר עמדתו בפני הועדה הנ"ל ואף הודה כי טעה בשל כך שהביא את עניין העימות הנ"ל בפני האחראים האזרחיים במפעל ולא בפני אנשי שב"ס. מן החומר המודיעיני שהוצג בפניי עולה כי עימות זה בין העותר לבין אותו אזרח, נתגלע בשל עניין אחר שנתקיים בין העותר לבין גורם אזרחי אחר במפעל. עניין אחר זה היווה בסיס לאותו עימות, מפורט בחומר המודיעיני שהוצג לעיוני ושוכנעתי כי מדובר בחומר מודיעיני ממס' מקורות, מוצלב ומהימן. באותה מידה, שוכנעתי כי אותו עניין אחר לא הוצג לעותר, אף לא בתמצית לצורך קבלת התייחסותו, על אף שהמפורט בחומר המודיעיני היווה בסיס לקבלת ההחלטות הנ"ל בעניין ההרחקה ועצירת החופשות. אני מוצא לציין כי באחד מדו"חות המודיעין שהוצגו לעיוני צוין אמנם ב"הערות קמ"ן" כי העותר זומן למשרד מפקד האגף ובשיחה פתוחה עמו הוא סיפר על העניין האחר שגרם לאותו עימות. ברם, המפגש עם מפקד האגף, איננו מהווה חלק מן המעמד בפני הועדה המחליטה על הרחקת העותר. עיון בפרוטוקול אותה ועדה, מלמד כי לא הובאה בפני העותר טענה הנוגעת לעניין האחר, אלא צוין שהוא איננו מבין מה בהתנהגותו אינו תקין עוד פרט לעימות עם אותו אזרח ואילו טעויות נוספות שנתבקש לחשוב שאולי עשה בניגוד לכללים, נעשו על ידו. בנסיבות אלה, סבורני שלא ניתנה לעותר זכות עמידה וטיעון ראויים בפני הועדה. גם אם מדובר בעניין חסוי, ראוי היה להביאו אף באופן תמציתי או כללי בפני העותר, לקבלת התייחסותו, כמובן מבלי לגלות מאומה באשר לפרטי מוסרי המידע או מועדים בהם נמסר וכיו"ב, אלא ניתן היה אף להסתפק באמירה כללית לגבי אותו עניין, על מנת לקבל את התייחסות העותר. משלא נעשה הדבר, הרי שנפגעה זכות העמידה והטיעון של העותר בפני הועדה, פגיעה המצדיקה ביטול החלטת המשיבים והעלאת עניינו מחדש בפני הועדה, על מנת שתדון הועדה בעניינים הנ"ל לאחר שיוטחו בפני העותר הטענות הנוגעות לעניין החסוי הנ"ל, אפילו באופן כללי אשר לא יהיה בו כדי לגלות את פרטי מוסרי המידע ועל מנת שתינתן לעותר האפשרות להציג גרסתו באשר לטענות הנ"ל. במובן זה מתקבלות טענות העותר. החלטות הועדה על הרחקתו מן השיקום ועל עצירת חופשותיו מבוטלות. העותר יזומן בפני ועדת ההרחקה/הדחה בהקדם, תוצג בפניו באופן תמציתי הטענה הנוגעת להתנהלות לא ראויה בזיקה לעניין האחר הנ"ל, על מנת שהועדה תקבל את התייחסותו לאותו עניין, ולאחר מכן תהיה רשאית הועדה לקבל כל החלטה המצויה בתחום שיקול דעתה. כמו כן לאחר מכן יהיו רשאים הגורמים המוסמכים לדון באישור חופשותיו של העותר, לשקול מחדש את עניין עצירת חופשותיו וזאת גם על יסוד קבלת התייחסותו לטענות בזיקה לעניין האחר. עניין נוסף שעלה במהלך הדיון שבפניי, נוגע לשאלה האם מכתבה של ראש תחום טו"ש הינו חסוי או שיש לאפשר עיון בו. עיון במכתב הנ"ל מלמד כי הוא מפרט את תוכן המידע המודיעיני ועל כן ברור מאליו כי גילוי המסמך הנ"ל, יהיה בו כדי לגלות את תוכן המידע המודיעיני שלגביו ניתנה הסכמת ב"כ העותר כי יוצג לעיון בית המשפט בלבד. אשר על כן, אני דוחה בקשה זו של ב"כ העותר לגלות את אותו מכתב עמדה. ב"כ העותר טען גם לגילוי פרוטוקול ועדת ההרחקה במקורו במהלך הדיון, ומנגד טענה ב"כ המשיבים כי עמדות הועדה הוצגו במסמך גלוי שהוגש במסגרת כתב התשובה וכי בפרוטוקול עצמו מופיעות שמות אנשים שהיו חלק מהועדה והוא מסמך פנימי ועל כן חסוי. לכתב התשובה צורף מכתבה של הגב' דנה בן יהודה, אשר שימשה כיו"ר ועדת ההדחה והיא פירטה בו את התנהלות ועדת השיקום שהורתה על השמת העותר במפעל עלית וכן לאחר מכן גם את התנהלות ועדת ההדחה ושם הובאו עיקרי הדברים מפרוטוקול הועדה. הואיל שמכתב זה משקף נכונה את האמור בפרוטוקול הועדה, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת העותר לעיין בפרוטוקול המקורי עצמו. לעותר זכות במסגרת ההליך שבפניי לקבל לידיו את החלטת הועדה ואת נימוקיה ואלה הובאו במכתבה של הגב' דנה הנ"ל. יתר הפרטים הטכניים המפורטים באותו פרוטוקול מקורי, אין בהם כדי להועיל לו בעתירתו זו. בית סוהר / כלאאסירים