דוגמא להחלטה בנושא העברת דיון לבית הדין לעבודה בעיר אחרת: הנשיאה נילי ארד לפניי בקשה לקביעת מקום שיפוט המוגשת לפי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. השתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום התובע הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן גם: בית הדין האזורי) תביעה נגד הנתבעים לסעדים שונים בגין סיום העסקתו (תע"א 6721/09; להלן: התובענה). ביום 4.3.2012 הגיש התובע לבית הדין האזורי בקשה "שלא לקיים את הדיון הקבוע למחר 5.3.2012, ולהעביר את התיק לבית דין אחר, משהתברר לח"מ כי מר עודי שינטל - מי שכיהן כמנכ"ל הנתבעת מס' 2, ואף השתתף בכמה מהישיבות נשוא התביעה - משמש כנציג ציבור בבית דין זה". בהחלטה מאותו יום, ומבלי להידרש לתגובת הנתבעים, דחתה השופטת רוית צדיק את הבקשה תוך שקבעה כך: "לאחר שעיינתי בבקשה הדחופה להעברת הדיון לבית דין אחר ומבלי להידרש לתגובת הנתבעות להלן החלטתי: "עיון במסמכי התיק מעלה כי מר עידו שינטל המכהן כנציג ציבור בבית הדין אינו עד מטעם הצדדים וכן לא הוגשה כל בקשה לזמנו לדיון הקבוע. מעבר לאמור, בית הדין מוצא להבהיר כי הגשת הבקשה המשוללת כל יסוד, מהווה ניסיון נוסף לדחיית מועד הדיון הקבוע. בשל כך, ונוכח התנהלות ב"כ התובע ישא התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח. למען הסר ספק, יובהר כי הדיון יתקיים במועדו. למועד הדיון יתייצבו כל העדים להיחקר על תצהיריהם" בפתח דיון ההוכחות בתובענה שהתקיים ביום 5.3.2012, חזר התובע על בקשתו להעביר את הדיון בהליך לבית דין אחר. בהחלטת המותב (כב' השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור מר דן זלינגר וגב' אלה בלאס) - נדחתה בשנית הבקשה, תוך שנקבע בה כך: " נציג הצבור ששמו הוזכר רק אתמול חרף העובדה שהדבר היה ידוע לתובע מזה זמן, איננו עד בתיק ולא הוזמן לדיון על ידי מי מהצדדים, כמו כן לא הוגש תצהיר מטעם לעימות [כך במקור - נ.א.] הנטען ביחס אליו". נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש התובע על החלטותיה של כב' השופטת צדיק כנגד החלטותיה של השופטת צדיק במסגרתן נדחו בקשות התובע להעברת מקום דיון בתובענה, הגיש התובע לבית דין זה בקשת רשות ערעור (בר"ע 33796-03-12; להלן: בקשת רשות הערעור של התובע). בבקשת רשות הערעור טען התובע כי יש להימנע מקיום דיון בבית הדין בו מכהן נציג ציבור פעיל המשמש גם כמנהל מטעמו של מי מבעלי הדין בתובענה, אף אם אינו מעורב בניהול התובענה ואינו צפוי להעיד במסגרתה. זאת, מטעמים של מראית עין וחשש מפני משוא פנים. הוסיף התובע וטען כי לנציג הציבור מר שינטל "נגיעה אחרת בהליך" כאמור בכלל ג'(1) לכללי התנהגות ואתיקה של נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה; כי מר שינטל אמנם אינו עד בהליך, אולם שמו הוזכר בכתבי בי-דין, בתצהירים ובנספחים המצויים בהליך, ואף יש לו ענין אישי בהליך; בהתייחס להחלטתי מיום 5.4.2012, הגישו הצדדים עמדותיהם בכתב ועיקרן באלה: התובע הוסיף על טיעוניו בבקשת רשות הערעור, מבלי שנתמכו בתצהיר. לטענתו, מר שינטל כיהן בעבר כמנכ"ל המשיבה 2; הוא שקיבל אותו לעבודה; הוא חתום על כתבי בי-דין, תצהירים ונספחים בעניינו. עוד טען כי שמו של מר שינטל הוזכר במסגרת החקירה שהתנהלה בבית הדין האזורי ביום 5.3.2012, וכי ישב כמשקיף בישיבות הדירקטוריון של המשיבה 2 ויש להניח שהוא מודע להגשת תביעתו; הוסיף התובע וטען, כי רק ביום 1.3.2012 נודע לו על כך שמר שינטל משמש כנציג ציבור בבית הדין האזורי, אף שידע מפי השמועה כי מר שינטל מכהן כנציג ציבור בבית דין כלשהו "זמן מה לפני-כן"; וכי מבדיקה שערך הוברר כי "אף סגנו של מר שינטל, מר שמואל שחם, מכהן כנציג ציבור". הנתבעים טענו כי בקשת רשות הערעור מהווה ניסיון נוסף של התובע לאיין את ההליך בפני בית הדין האזורי ולהתחילו מראשיתו, וביקשו לדחותה. לטענתם, התביעה הוגשה לפני כשלוש שנים, ועוד בחודש מרץ 2011 הוזמנו הצדדים לדיון ההוכחות שהתקיים ביום 5.3.2012. לגופו של עניין טענו הנתבעים, כי למר שינטל אין נגיעה אישית או "נגיעה אחרת להליך"; כי שמו לא הוזכר בכתבי הטענות; כי הוא מונה כנציג ציבור חודשים רבים לאחר הגשת התביעה, שעה שלא עבד ולא שימש כנושא משרה במשיבים; כי מר שינטל לא היה מעורב בהליך פיטורי התובע, שמו אינו נזכר בכתבי התביעה וההגנה, והוא אף לא זומן על ידי התובע כעד בהליך; כי שמו של מר שינטל מופיע בחלק קטן ואיזוטרי מהמסמכים בהליך, בנושאים שוליים שאין להם קשר לעילות התביעה ולעובדות שבבסיסה; כי ישיבת מועצת המנהלים שאל הפרוטוקול שלה הפנה התובע, התקיימה כחודש לאחר פיטוריו. בהיבט המשפטי, טענו הנתבעים כי על פי הפסיקה שמור לבית הדין שיקול הדעת האם להעביר תובענה לבית דין אחר לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בשים לב לשלב בו מצוי בירורו של ההליך, ולהכבדה שתהא בכך על בעלי הדין. לטענתם, במקרה זה, נמצא בירור התובענה בשלב מתקדם של הגשת הסיכומים, לאחר שנשמעו בה ראיות, מצב דברים זה מהווה טעם כבד משקל לדחיית הבקשה, והעברת הדיון בשלב זה תכביד מאוד על בעלי הדין, כמו גם על עדיהם שיאלצו להעיד פעם נוספת. בתמיכה לעמדתם צירפו הנתבעים את תצהירו של מר שינטל. נדחתה בקשת רשות הערעור בהחלטתי מיום 25.4.2012 דחיתי את בקשת רשות הערעור של התובע, בקבעי כך: "14. במקרה שלפניי, טרם בשלה העת להכריע בבקשה להעברת מקום דיון בהליך ולמתן סעד במסגרתה, על כן דין הבקשה להידחות. ואבאר. 15. לפי שהוברר, התביעה שהגיש המבקש לבית הדין האזורי בתל אביב נמצאת בשלבי דיון מתקדמים, לאחר שהתקיימו בו ישיבות קדם משפט. נשמעו הוכחות וכיום נמצא ההליך בשלב הסיכומים. בנסיבות אלה, ולפי הוראת סעיף 78(א) סיפא, נדרשת הסכמת השופט הדן בתיק להעברת הדיון בהליך לבית דין אחר. זאת, במובחן מהחלטה בבקשה להעברת מקום הדיון בתובענה, הנתונה לסמכותה של נשיאת בית הדין הארצי בלבד. 16. משנמצא כי בית הדין האזורי דחה לגופה את בקשתו של המבקש להעברת מקום דיון בתובענה, אין מנוס מהחזרת הבקשה לשופט בית הדין האזורי אשר התובענה מתבררת בפניו, כדי שיפעל כנדרש בדין. בהתאם, וככל שהמבקש עומד על בקשתו להעביר את מקום הדיון בתובענה, תינתן החלטת השופטת הדנה בהליך, כנדרש בסיפא לסעיף 78(א) סיפא לחוק בתי המשפט. בהחלטתה, תתייחס לשלב הדיוני בו נמצא התיק, ולשיקוליה בבקשה גופה לרבות שיקולים של יעילות הדיון (להלן: החלטת השופטת). 17. נשיאת בית הדין האזורי בתל אביב תפנה אל נשיאת בית הדין הארצי, בהחלטה בנוגע לבקשה להעברת מקום הדיון בתובענה, בצירוף החלטת השופטת הדנה בהליך, ובציון עמדת בעלי הדין לבקשת ההעברה ולמקום הדיון הנעבר. 18. לאחר קבלת החלטתה של נשיאת בית הדין האזורי, כאמור, תינתן החלטתי בבקשה להעברת מקום דיון בתביעה." התקבלה עמדת השופטת הדנה בהליך בבקשה להעברת מקום הדיון בהתאם להנחיותיי כאמור, ביום 23.5.2012 ניתנה החלטתה של השופטת צדיק, במסגרתה הביעה עמדתה כי בנסיבות הענין אין להעביר את מקום הדיון בתובענה, תוך שעמדה על שיקוליה לכך כדלהלן: "שמו של מר שינטל כלל לא נזכר בכתבי הטענות. ערב דיון ההוכחות, ולאחר שנדחו בקשות התובע לדחיית מועד הדיון ותיקון כתב התביעה, נטען לראשונה כי מר שינטל מכהן כנציג ציבור בבית דין זה. משלא הובהר הקשר בין מר שינטל להליך הפטורים ומעורבותו בהליך דנא, לא מצאתי ממש בבקשה ולא שוכנעתי כי עסקינן בנציג ציבור אשר מעורב בהליך או קשור בזיקה כלשהי לנסיבות העסקת התובע וסיום העסקתו. לפיכך, סברתי כי עסקינן בבקשה אשר אינה מלמדת על קשר כלשהו לנציג הציבור וככזאת אינה בבחינת נימוק לדחיית מועד הדיון. 4. עוד אציין כי מקרה זה הינו מקרה חריג אשר יש לאבחנו מהמקרים בהם דנה ההלכה הפסוקה ועניינם בנציג ציבור המשמש כמנהל בפועל, נושא משרה או עד מטעם מי מבין הצדדים. עניין זה אינו בא בגדר המקרים הנזכרים לעיל לפיכך, שוכנעתי כי יעילות הדיון וקיומו במועד בפרט משעסקינן בתיק אשר תחילתו בשנת 2009 ,מחייב דחיית הבקשה אשר הוגשה כאמור ערב ליום הדיון. 5. בנסיבות מקרה זה נוכח המועד בו הועלתה הטענה לראשונה, בהעדר תימוכין לגרסת התובע כי אכן מדובר בנציג ציבור אשר שימש כמנהל מטעם הנתבעים בתקופה הרלוונטית להליך והיה מעורב בהעסקת התובע או סיומה ובשים לב לשלב הדיוני המתקדם דהיינו, תום שמיעת הראיות, הנני סבורה כי יש לדחות הבקשה להעברת הדיון לבית דין אחר." בהחלטה מאותו יום, העבירה נשיאת בית הדין האזורי, השופטת אפרת לקסר, את החלטתה של השופטת צדיק לבית דין זה, לשם מתן החלטתי בבקשה להעברת מקום דיון בתובענה. הכרעה מקור הסמכות להעברת מקום דיון בהליך בין בתי משפט של אותה דרגה, בהוראת סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 נתונה סמכות מיוחדת זו, בהתאמה הנדרשת, אף לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה ולשיקול דעתה. וזו לשונו של סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט: " הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נדון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו." מן הכלל אל הפרט 14. עמדתה המפורטת של השופטת רוית צדיק, הינה כי בנסיבות המקרה הנדון, אין מתקיימים טעמים המצדיקים העברת הדיון בתובענה לבית דין אחר. עמדתה זו הינה בעלת משקל מכריע בבחינת הבקשה להעברת מקום דיון בתובענה מושא הליך זה. בנסיבות המקרה הנדון, "מראית פני הצדק" אף היא אינה מצדיקה העברת מקום הדיון בהליך. כפי שהטעימה השופטת צדיק בהחלטותיה, מר שינטל אינו נזכר כלל בכתבי הטענות, הוא אינו עד מטעם מי מהצדדים, לא הוגשה כל בקשה לזמנו לדיון, לא הוגש תצהיר מטעם התובע לאימות הנטען לגביו וממילא לא נמצאה זיקה כלשהי בין מר שינטל ובין נסיבות העסקת התובע או סיום העסקתו. מאזן הנוחות של כלל הנוגעים בדבר על פי נסיבות המקרה, אף הוא אינו מצדיק העברת מקום הדיון מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לבית דין אזורי אחר. בהקשר זה גובר האינטרס של הנתבעים בניהול ההליך בדרך יעילה ומהירה ככל הניתן. במיוחד כן משמדובר בתובענה שהוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב ביום 16.6.2009. למן אותו מועד ועד היום, קיים בית הדין דיון בבקשות שהוגשו בהליך, התקיימו שתי ישיבות קדם-משפט והתקיים דיון הוכחות. העברת התביעה כיום, בחלוף כשלוש שנים ובשלב כה מתקדם של בירורה, תפגע בנתבעים ובזכותם לבירור התביעה נגדם בפרק זמן סביר, וביעילות הדיון במערכת בתי הדין לעבודה, ככלל. סוף דבר - לאור האמור לעיל הבקשה להעברת מקום דיון נדחית. אי לכך, תיק תע"א 6721/09 ימשיך להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפני השופטת צדיק. מקום שיפוט