מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול יפוי כוח למכירת קרקע: 1. התובע, אשר חתם על יפוי כח בלתי חוזר למכירה חלקה לנתבעים 2-4 מבקש להצהיר על בטלותו, כיון ששגה לחשוב שהוא חותם על יפוי כח למטרות מימוש עסקת חליפין של מקרקעין עם נתבעת 1. התובע מבקש להצהיר כי הוא זה שזכאי להירשם כבעלים של 2000/4850 חלקים מחלקה 26 בגוש 12124 שהם 2000 מ"ר באדמות כפר קרע. (להלן "המקרקעין"). 2. הרקע העובדתי 2.1 ביום 4.6.82 נחתם הסכם חליפין של מקרקעין בין התובע, והנתבעת 1. התובע טוען כי ההסכם נערך בתיווכו של המנוח עבדאלרחמאן זחאלקה,(להלן "המנוח") שעזבונו הוא הנתבע 6. 2.2 במסגרת החליפין היה אמור התובע להעביר לנתבעת 1 את זכויותיו בחלקה 3 בגוש 8700, בחלקה 5 בגוש 8701 ובחלקות נוספות בגוש 8742. בתמורה, היה אמור לקבל זכויות בחלקה 23 בגוש 8708 וכן ב2000/4850 חלקים מחלקה 26 בגוש 12124 שהם 2000 מ"ר באדמות כפר קרע. 2.3 התובע טוען כי המנוח היה מופקד על ביצוע העסקה מטעם נתבעת 1 (ס' 10 לת/1) עובדה המוכחשת על ידי נתבעת 1. נתבעת 1 טוענת כי המנוח היה איש מוכר ומכובד בכפרי הסביבה וסייע לתושבים להגיע להסכמי חליפין עם הימנותא אך לא פעל כשליחה של הנתבעת, לא היה מופקד על מימוש העסקה ולא קבל ממנה כל שכר. (ס' 7 לנ/3 וגם תעודת עובד ציבור, ת/2). 2.4 התובע התלווה למנוח ביום 7.6.82 וחתם במשרדו של עו"ד אליהו כהן על יפוי כח בהאמינו, לטענתו, כי יפוי הכח עליו הוא חותם הוא לצורך מימוש עסקת החליפין. (ס' 11 לת/1) (יפוי הכח הוא נספח ד' לת/1). בפועל נרשם ביפוי הכח כי הוא מוכר את המקרקעין לנתבעים 2-4. לא פורט סכום התמורה, למעט העובדה שהיא הוסכמה בין הצדדים. 2.5 בשנת 1997 קבל התובע דרישה משלטונות מס שבח לשלם מס בעבור מכר המקרקעין, מה שמלמד על כך שהעסקה דווחה לשלטונות המס. 2.6 התובע הראה ששלם חלק מהמס במסגרת הליכי גבייה שננקטו נגדו. 2.7 בשנת 2001 הגיש התובע תביעה לבית משפט השלום ה.פ. 609/2001 (נ/1) כשהסעדים זהים לסעדים הנדרשים בתביעה זו. בין הנתבעים היה גם עו"ד אליהו כהן, שנמחק על ידי התובע. התביעה הועברה לבית המשפט המחוזי (ת.א. 502/02 , כב' השופט כהן). התביעה נדחתה ביום 3.2.08 מטעמים פרוצדוראליים ובערעור לעליון קבלו הצדדים את הצעת בית המשפט כי התביעה תמחק, ולא תדחה. (עא 2693/08 מיום 13.11.08.) לפיכך הוגשה תביעה זו כתביעה חוזרת ביום 1.2.09. 3. הנפשות הפועלות 3.1 אקדים ואציין כי האירוע העומד במרכזו של תיק זה הינו חתימה על יפוי כח משנת 1982, דהיינו מלפני 30 שנה. 3.2 נתבע 2 נפטר בשנת 1999 . התביעה כנגדו הופנתה ל-10 יורשיו. 3.3 נתבע 6 נפטר ב-17.12.2000 (ת/4) התביעה הופנתה ל-6 יורשיו. 3.4 נתבע 4, שהוא בנו של נתבע 6 המנוח, הצהיר כי מעולם לא רכש את המקרקעין מכח יפוי הכח הנטען, וכי מספר תעודת הזהות המופיע ביפוי הכח ליד שם הדומה לשמו, איננו מספר תעודת הזהות שלו. (ביפוי הכח מספר תעודת הזהות הוא 5754551 ואילו מספר תעודת הזהות של נתבע 4 הוא 05754591-5, דהיינו שינוי של ספרה אחת). לנתבע 4 אין טענה כי יש לו זכות במקרקעין. 3.4 עו"ד אליהו כהן, מי שאישר באישור נוטריוני את חתימת התובע על יפוי הכח, נפטר ביום 2.11.2005, אך עוד במהלך חייו נמחק על ידי התובע מכתב התביעה. 3.5 בראשית הדיון הודיעו התובע ונתבעת 1 על הסדר לפיו הנתבעת 1 תפעל לרישום זכויות במקרקעין על שם התובע, בהתאם להסכם החליפין. ההסדר קבל תוקף של פסק דין חלקי, ובכך הסתיימה התביעה כנגד נתבעת 1. 3.6 התובע עצמו הינו כבן 87. התובע טוען לאי ידיעת השפה העברית, למרות שעלה במהלך עדותו כי יש לו הבנה בסיסית של השפה. התובע הצהיר כי איננו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית (ס' 12 לת/1). 4. נטל ההוכחה 4.1 בהוכחת טענה כנגד עזבון או יורשיו נטל ההוכחה מוגבר בשל חוסר יכולת הנפטר להזים או לסתור את הראיות. ראו ע.א 5997/92 מלק נ. מנהל עזבון הרב יהושע דויטש ז"ל (נבו 28.9.97) "המדובר בענייננו בתביעה נגד עיזבון. בתביעה מסוג זה, "מידת ההוכחה הנדרשת היא ברמה גבוהה בהרבה מזו המספיקה בהליך אזרחי רגיל" (ע"א 323/86 לרנר נ' ניב ואח' [3]). מן התובע מעיזבון נדרשות "ראיות חזקות יתר על המידה הרגילה וסיוע לעדותו שלו" (דברי הנשיא שמגר בע"א 843/87 כוכב נ' עזבון המנוח חיטרוש שמעון ז"ל ואח' [4]). הטעם לכלל זה נעוץ בעובדה, ש"בהעדר הבעל-הדבר גופו אין לדעת אם לא היה מצליח - אילו עוד בחיים חייתו - להזים או לסתור את ראָיות יריבו..." (ע"א 459/59 מ' פינקלשטיין ואח' נ' פרושטייר ואח' [5], בעמ' 2330)". וראו דברי כב' השופט ד"ר ביין בת.א (חי) 11068/97אבו רקיה נ. חאטר- "כשם שיש לנהוג בזהירות מיוחדת בתביעה נגד עזבון (השווה עא 525/78 סנובסקי נ. לבון פד"י לד(4) 266; עא 459/59 פינקלשטיין נ. פרושטייר פד"י יד 2327) כך הוא הדבר וביתר שאת, כשמועלית טענה בעלת אופי פלילי ברור כנגד "יורדי דומה"." 4.2 בענייננו, מדובר גם בעדות בע"פ כנגד מסמך בכתב. ככלל, לא ניתן לסתור תוכנו של מסמך אלא במסמך אחר, בכפוף להוראות הסיפא של ס' 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית. כלל זה נכון על אחת וכמה וכמה מקום בו החוק מחייב עריכת העסקה בכתב, כדרישה קונסטיטוטיבית. טענות התובע שוללות למעשה את תוכן המסמך עצמו, וככאלה אין להן אחיזה בכל מסמך אחר (וראו רשימת הפסיקה בספרו של קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה מעודכנת 2009, עמ' 1511-1514). 4.3 התובע מבקש לייחס לנתבעים "תרמית או הטעיה". נטל ההוכחה בטענת תרמית גבוה מהנטל הרגיל במשפט האזרחי. ראו לענין זה דברי כב' השופט עמית בעא 3546/10 מישאלי נ קליין נבו 18.4.12 - "הגם שהנטל הוא של מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענה מעין-פלילית נוסח זיוף ותרמית הוא גבוה יותר. קיימת זיקה בין חומרת הטענה לעוצמת ההוכחה הנדרשת להוכחת הטענה, ומקום בו מועלית טענת תרמית וזיוף, על בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות (ראו, לדוגמה, ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253, 257 (1984); ע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל, פ"ד לה(1) 701, 711 (1980); ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל נ' סנדובסקי, סעיף 5 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן והאסמכתאות שם ( 17.7.2003); ע"א 3725/08 חזן נ' חזן ( 3.2.2011); ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח, פ"ד מו(1) 589 (1986))" טענת תרמית כנגד מי שהלך לעולמו ולא ניתן לשמוע את גירסתו והגנתו, צריכה אפוא להיעשות בזהירות מכופלת (ע"א 3546/10 הנ"ל וכן עא 400/86 קריגר נ. קריגר נבו 19.1.89). 4.4 עולה לכן כי נטל ההוכחה במקרה זה בשל הנתונים המצטברים -כבד במיוחד. 5. ייפוי הכח 5.1 ייפוי הכח מכוחו נעשתה העסקה הינו ייפוי כח בלתי חוזר, בשפה העברית, חתום ביום 7.6.82, מבויל, ומאושר בחותמת נוטריונית. בדף צמוד לו מופיע אישור נוטריוני של עו"ד אליהו כהן, מאותו תאריך. נרשם שם כי התובע הופיע בפניו, הזדהה לפי תעודת זהות, וחתם מרצונו החופשי על ייפוי הכח הבלתי חוזר, לאחר שתוכן המסמך הוסבר לתובע בשפה הערבית המובנת לו. 5.2 בייפוי הכח הבלתי חוזר נרשם כי התובע מצהיר שרכש מהקק"ל את המקרקעין בכפר קרע, והוא מסכים, מיד לאחר רכישת הנכס, למכור את המקרקעין לנתבע 2 ונתבע 3 (המזוהים במסמך לפי שם ומספר תעודת זהות). עוד נרשם שם כי קבל את התמורה שהוסכמה, בשלמות. ייפוי הכח הבלתי חוזר מייפה את כוחם של נתבע 5 ונתבע 3 לבצע את רישום ההעברה. 5.3 עוד נרשם כי הקונים התחייבו לשאת בכל ההוצאות כמו ארנונה ומס שבח מקרקעין. 5.4 באותו מעמד ממש, נחתם על ידי התובע ייפוי כח בלתי חוזר נוסף, אף הוא מאושר נוטריונית על ידי עו"ד אליהו כהן (ת/3). ייפוי כח זה הינו טופס שונה לחלוטין מיפוי הכח הבלתי חוזר האחר, ומיפה את כוחם של נציגי הימנותא בע"מ להעביר על שמה את נכסי המקרקעין מושא החליפין, כנגד רישום המקרקעין החליפיים על שם התובע. על גבי הטופס מופיעים בטבלה החלקות והגושים מושא החליפין. גם לייפוי כח זה מצורף אישור נוטריוני של עו"ד אליהו כהן, המאשר את חתימת התובע, אשר חתם מרצונו החופשי על המסמך. 6. המצב הפיזי במקרקעין 6.1 מעדות נתבע 3 עולה כי רכש את המקרקעין באמצעות איש הקשר, הוא המנוח נתבע 6. את התמורה הכוללת שהייתה כ-2000 או 3000 דולר, שילם למנוח, נתבע 6. 6.2 הקונים נעזרו במהנדס, אשר ערך מפת חלוקה של השטח הנרכש ל-3 חלקים. 750 מ"ר לנתבע 2, 750 מ"ר לנתבע 3 ו-500 מ"ר לנתבע 4 (ס' 7 לנ/4). מפת החלוקה היא עמ' אחרון בנספח ד' לת/1. המפה נושאת את התאריך 3.8.82. נתבע 2 העיד כי השותף הנוסף במקרקעין היה נתבע 4, וזהה אותו כמי שנוכח באולם בית המשפט. (עמ' 42,43 לפרטיכל). 6.3 הנתבעים 2 ו-3 קבלו את החזקה במקרקעין מיד לאחר החתימה על ייפוי הכח. נתבע 3 בנה בחלקתו 2 בתים לבניו. את הבית הראשון בנה בשנת 1991, וסיים את הבניה של הבתים בשנת 1997. נתבע 3 העיד כי נתבע 2 בנה במקום לפניו, אף הוא 2 בתים לבניו. (עמ' 44, 45 לפרטיכל). 6.4 הוצג מכתב מראש המועצה המקומית כפר קרע, המאשר כי כבר בשנת 1990 הוקמה דירת מגורים בחלקה. (נספח ה' לנ/3). 6.5 השותף השלישי המתגורר בחלקה הוא עבד אחמד מסאראווה וגם הוא בנה בית בחלקה. 6.6 עובדות אלו לא נסתרו. דהיינו משנת 1991 ואולי אף קודם לכן, יכול היה התובע לראות כי בחלקתו בכפר קרע נבנים בתים. למרות זאת לא הגיש כל תביעה לבית המשפט. 7. תשלום המיסים 7.1 התובע טען כי קבל את הדרישה לתשלום המס בשנת 1997. הוצגה דרישה לתשלום מס, מעודכנת ליום 7.1.97 בסך של 21,157 ₪ שהיא כוללת הצמדה, ריבית וקנס. התובע הציג קבלת תשלום על סכום של 4239 ₪ משנת 2005. 7.2 בניגוד לעדות התובע, אשר העיד כי קבל דרישה לתשלום מס שבח לראשונה בשנת 1997, העיד נתבע 3 כי כבר בשנת 1989 הגיע התובע אליו ולנתבע 2 ודרש מהם לשלם מס שבח על העסקה. עוד הוא מוסיף כי הם נדרשו במכתב על ידי עו"ד אליהו כהן, שהיה בא כוחו, לשלם את תשלום מס השבח לאחר שעוקלה משאית של התובע. (ס' 14 לנ / 4). הוצג מכתב הדרישה מיום 15.5.89, שנשלח ע"י עו"ד אליהו כהן, נספח ג' לנ / 3. החוב שהוזכר במכתב הוא סך של 6959 ₪. 7.3 המכתב שנשלח בשמו של התובע בשנת 1989, מהווה הוכחה ניצחת לכך שדרישת המס היתה כבר בסוף שנות ה-80. התובע אישר בעדותו כי שלח לנתבעים מכתב באמצעות עו"ד כהן בענין זה, וכי משאיתו עוקלה (עמ' 28,26 לפרטיכל). 7.4 קבלתי את טענת נתבע 3 כי התובע הגיע לביתו ולבית נתבע 2 על מנת לדרוש מהם לשלם את המס. עדות נתבע 3 הייתה עדות מהימנה. לעומתו, התובע מחד הצהיר בס' 28 בתצהירו ת/1 כי פנה לנתבעים על מנת שיודיעו על ביטול העסקה לשלטונות המס, אך בעדותו הכחיש כל פניה כזו מצידו וטען שאיננו מכיר את הנתבעים 2-4 וכי האמור בס' 28 לתצהירו אינו נכון (עמ' 32,33, 37 ,36לפרטיכל). 7.5 המסקנה המתבקשת הינה כי כבר בסוף שנות ה-80 היה התובע מודע למכירת המקרקעין. 8. התובע לא הרים את נטל ההוכחה אקדים ואציין כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הכבד המוטל עליו , מהסיבות כפי שיפורטו להלן. 8.1 השתהות בהגשת התביעה א. על אף שכבר בסוף שנות ה-80 היה התובע ער לעובדת מכירת המקרקעין, לא פעל להגשת תביעה כלשהי. התובע יכול היה לראות את הבניינים שקמים על החלקה בראשית שנות ה-90, ולמרות זאת לא הגיש תביעה כלשהי. באותה עת היו כל הגורמים הרלוונטים בין החיים וניתן היה לברר את הסוגיה ביתר קלות. למרות זאת לא הוגשה כל תביעה מצד התובע עד לשנת 2000. רק לאחר פטירת נתבע 6, בדצמבר 2000, הגיש התובע לראשונה תביעה, בראשית שנת 2001. ב. גם לאחר פטירת הגורמים הרלוונטים, ובעוד עו"ד אליהו כהן בין החיים, ויתר עליו התובע כנתבע בתביעתו . עו"ד אליהו כהן הוא הנוטריון שאישר את חתימת התובע, שהסביר לו את הכתוב בשפה הערבית, שהצהיר כי התובע חתם מרצונו החופשי על המסמך. מחיקת עו"ד כהן מהתביעה מלמדת כי אין לתובע טענות כלשהן כנגד עו"ד כהן. ג. גם לאחר העברת התביעה משנת 2001 לבית המשפט המחוזי עולה כי התובע לא מהר לנהל את תביעתו שכן בקש את דחיית ישיבת ההוכחות, לא הופיע גם לתאריך הנדחה, ולא שלם הוצאות שחויב בהם, דבר שהביא לדחיית תביעתו (שבערעור לעליון שונתה הדחייה למחקה). ד. בחירת התובע להגיש את תביעתו רק בפברואר 2009 בניסיון לנהלה, כאשר העדים הרלוונטים להתרחשות אינם בין החיים, עומדת לו לרועץ. 8.2 מכלול המסמכים מלמדים על קיומה של עסקת מקרקעין א. הוצג יפוי כח בלתי חוזר, חתום כדין. ב. יפוי הכח הבלתי חוזר מפרט, ברחל בתך הקטנה, כי העסקה נעשית מיד לאחר קבלת המקרקעין מקק"ל. ב"כ התובע טען בסיכומיו כי יפוי הכח איננו מהווה עסקת מכר מקרקעין. הכלל הוא כי יפוי כח בלתי חוזר אינו יוצר לכשעצמו הקניה של זכות אלא מגדיר שליחות המכוונת להעברת הזכות המהותית אך ניתן לראות ביפוי הכח כמבטא את עסקת המכר אם מופיעים בו הנתונים הדרושים. ראו לענין זה בע"מ 9825/05 סמיר מוחמד חג' אחמד חמדאן נ. סמיר מוחמד חמדאן חג' אחמד, נבו 28.10.09 - "ככלל, אין מניעה כי שתי מערכות אלו - ההסכם הבסיסי והשליחות - תתמזגנה ותבואנה לידי ביטוי שתיהן בייפוי הכוח. משכך, אף במידה ואין בנמצא הסכם עצמאי להקניית הזכות אשר לשם יישומו ניתן ייפוי הכוח, יהיו מקרים בהם ייפוי הכוח עצמו ייראה כמבטא את ההסכם הבסיסי וכולל אותו (ראו ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 423 (1991) )" על מנת שיפוי הכח יהווה התחייבות לביצוע עסקה במקרקעין הוא צריך להכיל את כל האלמנטים הממלאים את דרישת הכתב (ראו ע"א 4836/06 חמוד נ' חרב נבו, 13.7.08; ע"א 309/87 יחיא נ' אגבריה נבו 31.12.87). יפוי הכח במקרה זה כולל את שמות הצדדים, את תיאור נכס המקרקעין, הצהרה על הסכמה מפורשת של התובע למכור, מאוזכר כי התמורה מוסכמת והיא התקבלה בשלמות,המסמך כולל מסירת יפוי כח בלתי חוזר לשניים כדי לבצע את רישום ההעברה בלשכת רישום המקרקעין, המסמך מפרט כי הקונים לקחו על עצמם לשאת בכל ההוצאות, לרבות מס שבח מקרקעין וארנונה. נוכח קיומם של הנתונים הנדרשים לעסקת מכר, ניתן לראות ביפוי הכח התחייבות לביצוע עסקת מקרקעין. ג. החתימה של התובע מאושרת במסמך נוטריוני שלא נפל בו פגם. ד. במסמך הנוטריוני מובהר בפירוש כי המסמך הוסבר לתובע בשפה הערבית המובנת לו, וכי הוא חתם עליו מרצונו החופשי. ה. הטענה היחידה שמושמעת מפי התובע כי שגה לחשוב כי מדובר בייפוי כח לצורך מימוש עסקת החליפין עם הימנותא. 8.3 טענות החותם כנגד המסמך עליו חתם א. לא יכולה להישמע טענת התובע כי חתם על המסמך מבלי לקרוא אותו ולהבין את תוכנו, ולכן יש לראות את המסמך כאילו לא נחתם. ראו לענין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בעא 7456/97 מליחי נ. שמשון חב' לביטוח בע"מ נבו 6.5.02- "אין מקום להיזקק כאן לטענת "לא נעשה דבר" (“non est factum”) מאחר שלא הוכחו נסיבות המגבשות עילה זו (השווה ע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו, פד"י נד(2) 559; ע"א 36/99 יפה נ' גלזר, פד"י נה(3) 272; ג. שלו טעות בחתימה - האמנם "לא נעשה דבר" משפטים י"א, תשמ"א 501). דרך כלל, דין הוא כי אדם החותם על מסמך בלי לדעת את תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב שכן "חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (הנשיא זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט(2) 113, 117). הנטל לסתירת חזקה זו הינו משמעותי (ענין לופו, שם, עמ' 571; פרשת יפה, שם, עמ' 287)." וכן ,דברי כב' השופטת דורנר בעא 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. לופו נבו 12.6.00 - "הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (השופט זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור (להלן - ע"א שוויץ [6]), בעמ' 117). על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה. ראו והשוו: ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם [7], בעמ' 91-92; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז [8], בעמ' 503." ב. החתימה על יפוי הכח הבלתי חוזר (נספח ד' לת/1) היתה במעמד עורך דין, שכפי שראינו ייצג את התובע בהמשך הדרך (מכתב דרישת תשלום המס מהקונים). עורך הדין, שאף מלא חובה כנוטריון באותו מעמד אף כתב במפורש כי הסביר לתובע את תוכן המסמך עליו חתם בשפתו הערבית, והוא חתם עליו מרצונו החופשי. ג. באותו מעמד נחתם על ידי התובע גם יפוי כח בלתי חוזר אחר, לטובת הימנותא (ת/3). מסמך זה שונה לחלוטין מהטופס בנספח ד', ומופיעים בו מספרי החלקות הנעברות לשני הצדדים. ברור שהתובע חתם על שני מסמכים שונים בתכלית, שניהם יפויי כח בלתי חוזרים, וגם עובדה זו מחלישה את טענת הטעות שלו. ד. התובע לא הביא כל עד או שמץ ראיה כדי לסתור את החזקה שהבין על מה הוא חותם. ברור שנדרש לחתום פעמיים על ייפוי כח בלתי חוזר במעמד החתימה, כאשר שני הטפסים שונים לחלוטין אחד מרעהו. החזקה לא נסתרה. 8.4 עדות בעל דין יחידה ס' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971 קובע כי במקרה בו מוכרע תיק אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין , יפרט בית המשפט מה הניע אותו להסתפק בעדות. כאן, לא רק שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, הרי שזו עדות ע"פ כנגד מסמך בכתב, והיא נסוגה בפני ראיות סותרות שהוכחו. תשתית הראיות מלמדת כי נטל ההוכחה של התובע לא הורם. 8.5 מהימנות התובע א. לא ניתן היה ליתן משקל נכבד לעדותו של התובע , בלשון המעטה. יתכן ואת הפגמים בעדותו יש לייחס לגילו המתקדם. ב. הוצג פסק דין בתיק 11068/97 מיום 30.5.2002 שם טען התובע טענות זהות לגבי עסקה אחרת, אף היא נערכה בחתימתו על יפוי כח בלתי חוזר מאושר נוטריונית בפני עו"ד גולן בחדרה. גם שם טען התובע כי סבר שמדובר ביפוי כח לטובת הימנותא בגין עסקת חליפין של מקרקעין. התביעה נדחתה. נקבע כי כבר בשנת 1987 באה דרישת מס שבח, ולמרות זאת תביעתו הוגשה רק בשנת 1997. התובע, למרות שסבר שרומה על ידי זחאלקה המתווך, לא הגיש כל תלונה למשטרה. לא נמצא פגם באישור הנוטריוני ולא הורם הנטל. גם שם הנוטריון, עו"ד גולן, לא היה בין הנתבעים. קשה יותר לקבל ששני נוטריונים, בשני מקרים שונים, לא הצליחו להסביר לתובע את מהות העסקה. ג. התובע הינו תושב כפר מייסר הגובל באדמות כפין. הימנותא בקשה לרכוש את אדמות כפין על מנת לאפשר התיישבות במקום (חריש או קציר). בעסקת החליפין קבל התובע חלקת אדמה בסמוך למייסר, ואת החלקה השניה קבל בכפר קרע. התובע העיד כי לא היה לו ענין באדמה בכפר קרע, אך לטענתו לא ידע שמדובר באדמה בכפר קרע (עמ' 24 לפרטיכל). בהסכם החליפין עם הימנותא, שהיה בשפה הערבית, נרשם במפורש כי חלקה 26 בגוש 4850 נמצאת בכפר קרע . פרט זה מופיע שוב בייפוי הכח הבלתי חוזר לטובת הימנותא עליו חתם התובע (ת/3) וכן מופיע במפורש בייפוי הכח הבלתי חוזר, מושא דיון זה. העובדה שלתובע לא היה ענין באדמות בכפר קרע, יכולה לתמוך בכך שהיה מוכן לוותר עליהן לטובת שכר התווך. ד. יתכן ולתובע יש טענות אמיתיות כנגד המתווך, מר זחאלקה עליו השלום, שאת שירותיו לקח התובע (עמ' 29 לפרטיכל) לצורך העסקה עם הימנותא. כנראה שהמתווך לקח שכר תווך מהתובע בדמות האדמות בכפר קרע. אלא שהמקום לברר טענות אלו היה בסמוך למועד העסקה, מיד כשנודע לתובע עליה ולא 30 שנה לאחר מכן. ה. התובע לא היה ממוקד בעדותו - לא זכר היכן חתם על תצהירו, (עמ' 22 לפרטיכל), לא ידע היכן האדמה שקבל בכפר קרע, לא ידע מה גודלה במועד עסקת החליפין, עמד על כך שאיננו מכיר את הנתבעים, על אף שבתצהירו רשום שפנה אליהם לבטל את העסקה, טעה במועד ידיעתו על דרישת המס שכן הדרישה היתה כבר בשנת 1989 ולא רק בשנת 1997 ועוד. 9. לסיכום 9.1 התובע לא הרים את נטל ההוכחה להראות כי יש לבטל את יפוי הכח הבלתי חוזר, וכי הזכויות במקרקעין הינן זכויותיו. ר. למלשטריך לטר 9.2 לא קבלתי טענת הנתבע 4 כי בשל הטעות בספרה אחת במספר הזהות לא הוא השותף השלישי במקרקעין, מכח ייפוי הכח הבלתי חוזר. (בייפוי כח הספרה בתעודת הזהות היא 5 במקום 9). ראשית, במרשם האוכלוסין אין אדם הנושא שם זה ביחד עם מספר תעודת זהות כפי שמופיע בייפוי הכח. השם הרשום בייפוי הכח זהה לשמו של נתבע 4 בתעודת הזהות. הוא הבן היחידי בשם אחמד של אביו נתבע 6 המנוח, שהיה המתווך בעסקה. אין לו אח בשם אחמד, ואין עבד אלרחמאן נג'יב זחאלקה אחר בכפר קרע חוץ מאביו של נתבע 4. ברור שהיו שלושה שותפים שרכשו את המקרקעין. עדות נתבע 4 שלא הוא השותף השלישי במקרקעין נסתרה על ידי עדות מפורשת, חד משמעית ומהימנה של נתבע 3. גם אם כיום מחזיק במקרקעין רוכש חדש (מסאראווה), נתבע 4 הוא חוליה במכר המקרקעין. נתבע 4 ,על אף שידע כי בנכס מתגורר מסאראווה לא המציא כל ראיה פוזיטיבית כי הוא עצמו איננו חוליה בשרשרת המכר. יש לכן לראות את נתבע 4 כחוליה בשרשרת המכר לגבי 500 מ"ר במקרקעין. 9.3 נוכח דחיית התביעה, ישא התובע בהוצאות הנתבעים בסכום של 15,000 ₪ כדלקמן: סכום של 7,500 ₪ לנתבע 2. סכום של 7,500 ₪ לנתבע 3. אין חיוב בהוצאות לטובת נתבעים 4,6. התשלום בתוך 30 יום מהיום. מסמכיםקניית קרקעות / מגרשיםייפוי כוח