דחיית תביעה לדמי פגיעה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דחיית תביעה לדמי פגיעה: התובע הגיש תביעה זו כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 30.11.09, על פיה נדחתה תביעתו לתשלום דמי פגיעה לתקופה שבין 15.7.09 עד 16.9.09, בעקבות תאונת העבודה שאירעה לו ביום 18.6.09. להלן העובדות שאינן במחלוקת: בתקופה הרלוונטית לתביעה הועסק התובע בתפקיד של מרכז אכיפה וגבייה באגף המכס והמע"מ ברשות המיסים. ביום 18.6.09 אירעה לתובע תאונת עבודה במהלכה נפגע בכתף ימין. תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התקופה שמיום 19.6.09 עד יום 14.7.09 אושרה על ידי הנתבע. תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התקופה מיום 15.7.09 עד ליום 16.9.09 נדחתה, בנימוק שהנזק הרפואי אינו מצדיק תקופת אי כושר מעבר ליום 14.7.09, בהתאם לחוות דעת רפואית של רופא המוסד. המחלוקת המחלוקת מתמקדת, איפוא, בשאלת תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע כתוצאה מתאונת העבודה מיום 18.6.09. בהתאם לכך הסכימו הצדדים למינוי מומחה יועץ רפואי לבית הדין שיחווה דעתו בשאלה, האם כתוצאה מהפגיעה מיום 18.6.09 נגרם לתובע אי כושר לעסוק בעבודתו או בכל עבודה אחרת בעד התקופה שמיום 15.7.09 ועד ליום 16.9.09. חוות דעת המומחה היועץ הרפואי ביום 15.11.10 מינה בית הדין את ד"ר יעקב אגינסקי (מומחה בכירורגיה אורטופדית) לשמש כמומחה יועץ רפואי לבית הדין בהליך (להלן: "ד"ר אגינסקי" או "המומחה הרפואי"). ביום 7.2.11 הודיע ד"ר אגינסקי כי לצורך השלמת חוות דעתו הרפואית הוא מבקש לעיין בכל צילומי הרנטגן שנעשו לתובע בכתף ימין החל מיום 16.9.09 ועד לחודש 09/09. ביום 7.3.11 הודיע ב"כ התובע כי התובע נפטר. הנתבע ביקש למחוק את התביעה על יסוד האמור בסעיף 303(ג) לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי זכות לגמלת כסף אינה עוברת בירושה. אלמנת המנוח, גב' דורית אשכנזי, התנגדה לבקשת המחיקה על יסוד האמור בסעיף 308 לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי במקרה שהזכאי לגמלת כסף נפטר מבלי לגבות את הגמלה המגיעה לו ישולם הגמלה לשאיריו. ביום 12.5.11 דחה בית הדין את בקשת הנתבע למחיקת התביעה על יסוד האמור בסעיף 308 לחוק הביטוח הלאומי. ביום 26.6.11 הועברו למומחה היועץ הרפואי צילומי הרנטגן של המנוח בעקבות הודעת אלמנת המנוח כי נמצאו צילומי רנטגן של התובע מיום 21.6.09 ו-25.8.09. בו ביום ניתנה חוות דעתו הרפואית של ד"ר אגינסקי (התקבלה בבית הדין ביום 3.7.11) בה נקבע: "להלן תשובתי לשאלה בתיק הנ"ל: האם כתוצאה מן הפגיעה מיום 18.6.09 נגרם לתובע אי כושר לעסוק בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת בעד התקופה שמיום 15.7.09 ועד ליום 16.9.09. להלן החומר התעודי עליו מתבססת חוות דעתי: מכתבו של ד"ר פורט מנחם מ.ר. ..., המוסד לביטוח לאומי מיום 1.10.09 שנשלח לד"ר יורי בבקין קופ"ח לאומית: "הנ"ל הגיש תביעה בשל חבלה בכתף ימין בתאריך 18.6.09. נבדק אצלך מספר ימים. אין ספק שלנ"ל היה מצב קודם (הסתיידות בגידים)...". בגיליונות המעקב בקופ"ח לאומית נמצאו הרישומים הבאים ממרפאת ד"ר בבקין יורי -כירורג אורתופד: בתעודה רפואית ראשונה לפגיעה מעבודה מיום 23.6.09 נרשם: חבלה בכף ימין. קבלת אי- כושר למשך 27 ימים מיום 18.6.09 ועד ליום 14.7.09. על החתום ד"ר בבקין יורי. ב-21.6.09 וב-23.6.09 -קיבל מכה בכתף ימין בעבודה- יש רגישות במישוש בכתף הלטראלי וטרפזיואוס מימין יש לציין כאב בצוואר ולכל היד- אין סימנים מקומיים אבדוקציה: 180. צילום מראה IMPINGMENT . אבחנה: חבלה באזור כתף ימין. אישור מחלה מתאריכים מיום 18.6.09 ועד ליום 14.7.09. בתעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 14.7.09 קיבל אי-כושר ל-28 ימים מיום 15.7.09 ועד ליום 11.8.09. ב-14.7.09- "קיבל מכה בכתף ימין בעבודה- יש רגישות במישוש בכתף הלטראלי וטרפזיואוס מימין יש לציין כאב בצוואר ולכל היד- אין סימנים מקומיים אבדוקציה 180. צילום מראה IMPINGMENT . ב-1.9.09- אבחנה: סינדרום השרוול המסובב בכתף ימין, שינויים ניווניים כרוניים. "קיבל מכה בכתף ימין בעבודה- יש רגישות במישוש בכתף הלטראלי וטרפזיואוס מימין יש לציין כאב בצוואר ולכל היד- אין סימנים מקומיים אבדוקציה 180. צילום מראה IMPINGMENT . 14.7.09- סובל מכאבים מאד. בתעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 10.8.09 קיבל אי-כושר ל-21 ימים דהיינו מיום 12.8.09 ועד ליום 1.9.09 ועד בכלל. 11/8/09 הכאב ממשיך. קיבל זריקה תוך-פרקית לכתף. בסיכום רפואי מיום 25.8.09 נרשם: תסמונת השרוול המסובב מימין. צילום חדש מראה הסתיידות נוספת ב-SAS הופנה לצילום כתף עד שני מבטים. 25/8/09 סובל מכאבים עדיין, יש הגבלה בטווח התנועה, הגבלת אבדוקציה 100 הזרקת הסטרואידים לא עזרה. צילום חדש מראה הסתיידות נוספת. ב-1.9.09- SAS ממשיך PT". בתעודה רפואית נוספת לפגיעה בעבודה מיום 1.9.09 נרשם: תסמונת השרוול המסובב מצד ימין. קיבל אי- כושר עבודה 15 ימים מיום 2.9.09ועד ליום 26.9.09 ועד בכלל. חתום ד"ר בבקין. ב- 8.9.09- כאבים באזור כתף שמאל. ניתן אישור מחלה מ-12.8.07 ועד ל-14.8.09. ב- 8.9.09- חולשה כללית, צמרמורת כאבים בגב, מותנים, כתפים, כאבים בבליעה. ב-3.11.09- אבחנה: אי-סדירות של הבורסה והגידים באזור כתף ימין. "בן 61. פקיד. לדבריו קיבל מכה בכתף ימין בעבודה ב-18.6.09 מאז במעקב וטיפולים במרפאה האורטופדית. במשך מספר חודשים הגיע למרפאה עם תלונות על כאבים בכתף הימנית וחוסר יכולת להרים את היד. בבדיקה הגופנית נמצאו סימנים של תסמונת הצביטה והגבלה קשה באבדוקציה וכאבים בהנעת הכתף. צילום הדגים הסתיידות. טופל על ידי פיזיוטרפיה והזרקת הסטרואידים. נתתי לו תעודות מחלה למשך כ-3 חודשים תוך כדי המשך הטיפולים כיוון שהוא לא מסוגל להשתמש ביד ימין- היד הדומיננטית שלו." נשלח לרופא תעסוקתי. ידוע כסובל מגידול פפלארי בשלפוחית השתן, מיתר לחץ-דם, כאבי גב. במענה לשאלות כבודו, יודגש, שלמרות בקשתי מיום 7.2.11 לקבל את צילומי הרנטגן, הצילומים לכתף ימין לא הוצגו בפני ובמקום זה נשלחו לי גיליונות מעקב בהם נמסר שהצלומים נמסרו לרופא המטפל. במקום הצלומים נשלחו אלי גליונות מעקב נוספים מרופאים אורתופדים שציינו איפיג'מנט והסתיידויות. בהסתמך על החומר התעודי שנמסר לעיוני, להלן תשובתי לשאלת כבודו: במקרה הנדון, מדובר בכתף ימין שעוברת תהליך ניווני שראשיתו טרם התאונה מיום 18.6.09 (תמוה ביותר שהתובע לא נשלח לבדיקת אולטרה- סאונד לכתף ימין). על סמך הנתונים שבידי, אינני יכול לקבוע באם התאונה מיום 18.6.09 גרמה לנזק בכתף ימין או החמירה את הנזק שהיה קיים קודם לתאונה מיום 18.6.09, שהרי מדובר בהסתיידויות שנראו בצילומי הרנטגן. בגיליונות המעקב שנמסרו לעיוני אין תאור מפורט כתוב של פיענוח צלומי הרנטגן. מהרישומים בגליונות המעקב שנרשמו ע"י רופאיו של התובע, לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים בעקבות התאונה. מאחר ולא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וקיימים סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני בכתף ימין והגבלה בתנועות הכתף, קיימת האפשרות כי בעקבות החבלה בכתף ימין נגרמה החמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף שגרמה לתובע אי-כושר לעבודה במשך 10- 15 ימים (תקופה משוערת) ונטילת כדורים משככי כאבים והזרקה תוך- שרירית ותוך- פרקית של סטרואידים לכתף. תקופת אי- הכושר שנתנה לתובע מ-15.7.09 ועד ליום 16.9.09, דהיינו למשך חודשיים נוספים- מוגזמת." ביום 24.7.11 הודיע ד"ר אגינסקי כי אין בצילומי הרנטגן שהועברו לעיונו על מנת לשנות את חוות דעתו הרפואית מיום 26.6.11: "צילומים מיום 21.6.09, 25.8.09- כתף ימין: שינויים ניווניים במפרק הכתף, היצרות קלה של המרווח המפרקי. עפ"י הנרשם בפרינט התובע בן 62 שנים והממצאים תואמים את גילו. לאחר שעיינתי בחוות דעתי מיום 26.6.11 ובמענה לשאלת כבודו בדף מס' 3, בהסתמך על פיענוח הצלומים שנעשה על ידי, אין מקום לשנות את חוות דעתי מיום 26.6.11". לבקשת ב"כ התובע ובהסכמת הנתבע הופנו לד"ר אגינסקי שאלות ההבהרה הבאות: בחוות דעתך הנך מציין כי לתובע מצב קודם של הסתיידות בגידים. האם קיים בתיקו של התובע תיעוד רפואי המתייחס לאי כושר שקיבל התובע בגין הסתיידות זו לפני התאונה? ככל שתשובתך בשלילה, כיצד הנך מסביר כי רק לאחר התאונה ובעקבותיה ניתן לתובע אי כושר? בחוות דעתך הנך מציין כי בסיכום רפואי מיום 25.8.09 נרשם שלתובע "הסתיידות נוספת"? האם נכון הוא שמדובר בהסתיידות חדשה שלא הייתה קיימת קודם לתאונה? האם תסמונת הצביטה (impingement), ממנה סבל התובע נגרמה או הוחמרה כתוצאה מהתאונה? מצורף מכתבו של ד"ר יצחקי מיום 7.4.10, בו מצוין כי "עובר לתאונה לא היו שום הפרעות או ממצאים אחרים בצד הכתף כך שההגבלות בתנועת הכתף החלו בתאונה ונגרמו להערכתי על ידה". האם הנך מסכים עם קביעה זו של ד"ר יצחקי? ככל שתשובתך בשלילה, מדוע? ביום 11.12.11 השיב ד"ר אגינסקי לשאלות ההבהרה בזה הלשון: "להלן תשובותי לשאלות ההבהרה בתיק הנ"ל: אין תיעוד רפואי המתייחס לאי-כושר שקבל התובע בגין הסתיידות זו לפני התאונה. מכתבו של ד"ר פורט מנחם מיום 1.10.09 המופנה לד"ר יורי בבקין קופ"ח לאומית מציין ד"ר פורט: "הנ"ל הגיש תביעה בשל חבלה בכתף ימין בתאריך 18.6.09 נבדק אצלך מספר פעמים אין ספק שלנ"ל היה מצב קודם (הסתיידות בגידים)". בתשובתי מיום 26.6.11, דף 3 ציינתי: "מאחר ולא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וקיימים סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני בכתף ימין והגבלה בתנועות הכתף, קיימת האפשרות כי בעקבות החבלה בכתף ימין נגרמה החמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף שגרמה לתובע אי-כושר לעבודה למשך 10-15 ימים (תקופה משוערת) ונטילת כדורים משככי כאבים והזרקה תוך שרירית ותוך פרקית של סטרואידים לכתף". מדובר בתהליך ניווני בכתף ימין, במכלול השינויים נצפו בצילומי הרנטגן גם הסתיידויות של גידים. מאז התאונה וצילום שנעשה ב-21.6.09 ועד לצילום שני שנעשה ביום 25.8.09 חלפו כחודשיים ימים, יתכן שבמסגרת התהליך הניווני אובחנו בצילום הרנטגן הסתיידיות, מאחר ולא צוין כי נעשתה השוואה בין הצילומים, תמוהה קביעתו של הרופא שכתב את המילה "נוספת". לא. בצילום הרנטגן הראשון שנעשה לתובע ב-21.6.09 נרשם: "צילום מראה IMPINGMENT", דהיינו, ממצא שהיה קיים טרם התאונה הנדונה, הממצא שייך למסגרת השינויים הניווניים שהיו בכתף ימין טרם התאונה הנדונה. לאחר שעברתי על התיק בעיון, לא מצאתי את מכתבו של ד"ר יצחקי מיום 7.4.10 ו-28.4.10 שהיו אמורים להמצא בתיק. כפי הנראה מכתבים אלה לא צורפו לתיקו של התובע. יודגש, אבחנה ודאית של קרע בשרוול המסובב מקבלת תוקף לאחר בדיקת אולטרה סאונד בה ניתן לראות את הקרע. הרישומים של תסמונת (סינדרום) של שרוול מסובב שלא אובחן בבדיקת אולטרה סאונד מהווה השערה לא וודאית לקרע. בכל התעודות הרפואיות שניתנו לתובע נרשמה אבחנה של חבלה בכתף ימין פרט לתעודות מיום 25.8.09 ומ- 1.9.09 בהם נרשמה האבחנה של תסמונת שרוול מסובב מימין, חתומות ע"י ד"ר יורי בבקין כירורג אורתופד, מ.ר.מ. ... ראה תשובתי לשאלה ד'. בהתחשב בכל שצוין לעיל, מאחר ולא מצאתי בתיקו הרפואי של התובע פיענוח של בדיקת אולטרה סאונד לכתף ימין, באם נעשתה, אינני מסכים לקביעתו של ד"ר יצחקי בשאלות ד' ו-ה'." לבקשת ב"כ התובע ובהסכמת הנתבע הופנו לד"ר אגינסקי שאלות ההבהרה המפורטות להלן: מצורפים לעיונך מכתביו של ד"ר יצחקי מיום 7.4.10 ומיום 28.4.10. האם יש באלו כדי לשנות את עמדתך בתשובותייך לשאלות ג'-ה'? האם נכון כי במועדים הרלוונטיים התובע נבדק על ידי רופאיו שבדקו אותו בזמן אמת וקבעו כי הוא אינו כשיר לעבוד? האם ייתכן כי אי הכושר נגרם בחלקו כתוצאה ממצב קודם ובחלקו מהאירוע? האם נכון שלולא האירוע לא היה התובע סובל מאי כושר לעבוד כלל, ולכל הפחות האם ייתכן שתקופת אי הכושר הייתה מתרחשת במועד מאוחר יותר? האם ייתכן שמדובר בתסמונת "הגולגולת הדקה" והפגיעה, גם אם מינורית כשלעצמה, היא זו שהביאה לתקופת אי הכושר הארוכה שנגרמה לתובע, בגלל מצבו הקודם? בחוות דעתך הנך מציין כי "מאחר ולא צוין כי נעשתה השוואה בין הצילומים, תמוהה קביעתו של הרופא שכתב את המילה נוספת" (תשובה ב'). תשומת לבך כי, לבקשתך, הועברו אליך צילומי הרנטגן שנעשו לתובע. האם יש בצילומים אלו כדי לתמוך בסיכום הרפואי מיום 25.8.09 לפיו לתובע "הסתיידות נוספת"? בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 31.1.12 השיב ד"ר אגינסקי כדלהלן: "להלן תשובותי לשאלות ההבהרה בתיק הנ"ל: במכתביו של ד"ר יצחקי מיום 7.4.10 ומ-28.4.10 אין בהם כדי לשנות את עמדתי בתשובותי לשאלות ג'-ה'. נכון. התובע נבדק ב-23.6.09 ע"י ד"ר בבקין יורי וקבל תעודה רפואית ראשונה לפגיעה בעבודה מיום 23.6.09 ובהמשך גם תעודות נוספות. להזכירך, בתשובתי מיום 26.6.1, דף 3 ציינתי: "מאחר ולא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וקיימים סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני בכתף ימין והגבלה בתנועות הכתף, קיימת האפשרות כי בעקבות החבלה בכתף ימין נגרמה החמרה זמנית וחולפת של כאבים בכתף שגרמה לתובע אי-כושר לעבודה למשך 10-15 ימים (תקופה משוערת) ונטילת כדורים משככי כאבים והזרקה תוך שרירית ותוך פרקית של סטרואידים לכתף". סביר ביותר להניח שלולא הארוע התובע היה סובל מאי כושר לעבוד בגלל השינויים הניווניים שאובחנו בכתף ימין שהיו מחמירים עם הזמן ותקופת אי הכושר היתה מתרחשת במועד מאוחר יותר. מאחר ובמסמכים הרפואיים כפי שצויינו ע"י רופאיו בסמוך לארוע התאונה מיום 18.6.09 צויין: "לא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וקיימים סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני בכתף ימין והגבלה בתנועות (כך במקור). הכתף". (ראה תשובתי מיום 26.6.11 דף 3) שהיו קיימים טרם התאונה הנדונה, לפיכך, כפי שציינתי, סביר להניח, החבלה בכתף ימין גרמה לתובע אי כושר זמני חולף במשך תקופה משוערת של 10 -15 ימים. (ראה תשובתי לשאלה א' מיום 11.12.11). סביר ביותר להניח, בהתחשב בממצאים הקליניים, צלומי הרנטגן וההדמיה, תקופת אי הכושר שנתנה לתובע מקורה יותר בממצאים שצוינו לעיל שהיו קיימים טרם התאונה מאשר מארוע התאונה, דהיינו מצבו הקודם של התובע טרם ארוע התאונה הנדונה, היא הסיבה בגינה ניתנה לתובע תקופת אי הכושר הארוכה וכפי שכבר ציינתי, התאונה גרמה להחמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף ימין ותקופות אי הכושר שנתנו לתובע מ-15.7.09 ועד ליום 16.9.09, דהיינו למשך חודשים נוספים- מוגזמות. אין כל קשר סיבתי בין מתן תקופות אי כושר אלו לארוע התאונה הנדונה. כפי שכבר ציינתי (ראה תשובתי לשאלה ד' מיום 11.12.11) ולהזכירך, קרע של השרוול המסובב נראה ונקבע בתוצאות בדיקת אולטרה סאונד, בדיקה זו לא נעשתה לתובע או שנעשתה ולא צורפה כלל לתיק הנ"ל, יתרה מכך, ד"ר יצחקי במכתבו מיום 28.4.10 מציין: "ב-CT אחרון יש הסתיידות ....", אין תוצאות של בדיקת אולטרה סאונד, במכתבו מיום 7.4.10 נרשם: "וכנראה קרע של RC " והתובע נשלח לבדיקת CT ו-US מאחר ותוצאות בדיקת האולטרה סאונד לא צורפה, לפיכך יש לקבל את מסקנותיו כהשערה בלבד. ד"ר יצחקי מציין במכתבו מיום 7.4.10 מציין (כך במקור): "יש להעריך את מצבו הסופי רק לאחר קבלת שתי הבדיקות הנ"ל". תמוה שבדיקת האולטרה סאונד לא צורפה לתיק. ענין ההשוואה בין הצלומים ותוספת (תשובה ב') חסרות כל חשיבות לאחר שהתקבלו תשובות ה-CT. ראה תשובתי לשאלה 6 מאחר וקיימות תשובות של CT המעידים על הסתיידויות בכתף ימין, חשיבות הממצאים שאובחנו בצלומי הרנטגן שוליים, כי התמונות שמתקבלות מ-CT מדויקות יותר ואין באפשרותי לענות באם מדובר בהסתיידות נוספת לאלו שהיו קיימות טרם ארוע התאונה." טענות הצדדים להלן עיקרי טענות התובע: בחוות דעתו קבע המומחה היועץ הרפואי כי "במקרה הנדון, מדובר בכתף ימין שעוברת תהליך ניווני שראשיתו טרם התאונה מיום 18.6.09... על סמך הנתונים שבידי, אינני יכול לקבוע באם התאונה מיום 18.6.09 גרמה לנזק בכתף ימין או החמירה את הנזק שהיה קיים קודם לתאונה מיום 18.6.09, שהרי מדובר בהסתיידויות שנראו בצלומי הרנטגן". לאור זאת קבע המומחה היועץ הרפואי כי התובע אינו זכאי לתקופת אי כושר לאחר יום 14.7.09, ואולם במענה לשאלות ההבהרה השיב המומחה כי "סביר ביותר להניח שלולא הארוע התובע היה סובל מאי כושר לעבוד בגלל השינויים הניווניים שאובחנו בכתף ימין שהיו מחמירים עם הזמן ותקופת אי הכושר היתה מתרחשת במועד מאוחר יותר". אם כן יוצא, שאי הכושר של התובע במועד שבו נגרם הינו תוצאה ישירה של התאונה מיום 18.6.09. בין לבין התובע נפטר ובנסיבות אלו יתכן שאי הכושר לא היה מתרחש כלל. הוכח שכתוצאה מהפגיעה ביום 18.6.09 נגרם לתובע אי כושר לעסוק בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת בעד התקופה שמיום 15.7.09 ועד ליום 16.9.09. להלן עיקרי טענות הנתבע: על פי חוות דעתו הרפואית של ד"ר אגינסקי בשלמותה, קיימת אפשרות כי בעקבות החבלה נגרמה החמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף שגרמה לתובע אי כושר לעבודה למשך 10 -15 ימים, אך בכל מקרה תקופת אי כושר אחרי ה- 14.7.09 לחודשיים נוספים הנה מוגזמת, ובאם היו כאבים או הגבלה בתנועה בתקופה נוספת זו, הם היו על רקע מצב רפואי קודם בכתף ואין קשר סיבתי בין תקופה זו לפגיעה בעבודה ביום 18.6.09. המומחה היועץ הרפואי הבהיר כי לא היו בממצאים הרפואיים כדי להצביע על כך שנגרם נזק רפואי כלשהוא לכתפו של התובע כתוצאה ישירה מהפגיעה ביום 18.6.09. המומחה הדגיש בחוות דעתו כי ביום 21.6.09 לא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וכי בצילומי הרנטגן נראו הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני ו-IMPINGEMENT שהנם בגדר מצב רפואי שקדם לתאונת העבודה וכי לא מצאה כל עדות לאבחנה המשוערת של ד"ר יצחקי בדבר קרע בשרוול מסובב. המומחה קבע כי תקופת אי כושר של שלושה חודשים הינה מוגזמת ולא מוצדקת. יוצא, אפוא, כי גם תקופת אי הכושר מיום 18.6.09 עד 14.7.09 אושרה למנוח מבלי שהיו ממצאים רפואיים אובייקטיביים להוכחת נזק רפואי חדש שנגרם כתוצאה מן התאונה, אלא בהסתמך על תלונות סובייקטיביות של כאבים שהיה ניתן לקשור לתאונה בתור החמרה חולפת זמנית של מצב רפואי קודם. תשובתו של המומחה מיום 31.1.12 אליה מתייחס התובע בסיכומיו אינה מהווה ראיה להוכחת זכאות לדמי פגיעה גם בעד התקופה שלאחר ה-15.7.09, כטענת התובע. בתשובה זו המומחה כלל לא נתן דעתו לשאלת אורך תקופת אי הכושר בת שלושה חודשים השנויה במחלוקת בין הצדדים, אלא לשאלת קשר סיבתי רפואי כלשהוא בין האירוע בעבודה לבין אי הכושר לעבוד. הנתבע בהחלטתו נשוא התובענה אישר את הזכאות לתשלום דמי פגיעה בעד תקופה ארוכה ממה שקבע המומחה הרפואי. בענייננו, משלא מתגלים פגמים המצדיקים סטייה מקביעותיו של המומחה הרפואי ומשאין הצדקה להפחית ממשקלה הראייתי של חוות דעתו הרפואית של המומחה, יש לאמצה וליתן לה משקל ראייתי מכריע. דיון והכרעה לאחר שעיינו בחוות דעתו הרפואית של ד"ר אגינסקי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה כמו גם בטענות הצדדים, החלטנו לאמץ את חוות דעתו הרפואית של ד"ר אגינסקי ועל יסודה לקבוע כי לא נגרמה לתובע תקופת אי כושר מעבר ליום 14.7.09 כתוצאה מהאירוע מיום 18.6.09. ד"ר אגינסקי קבע בחוות דעתו הרפואית מיום 26.6.11 כי "במקרה הנדון, מדובר בכתף ימין שעוברת תהליך ניווני שראשיתו טרם התאונה מיום 18.6.09 ... אמנם, ד"ר אגינסקי קבע כי "על סמך הנתונים שבידי, אינני יכול לקבוע באם התאונה מיום 18.6.09 גרמה לנזק בכתף ימין או החמירה את הנזק שהיה קיים קודם לתאונה מיום 18.6.09, שהרי מדובר בהסתיידויות שנראו בצילומי הרנטגן." אולם, קביעתו הנ"ל של ד"ר אגינסקי נאמרה בשים לב לכך שבעת מתן חוות דעתו הרפואית לא עמדו בפניו צילומי הרנטגן שעבר התובע בסמוך למועד פגיעתו מיום 18.6.09 ("יודגש, שלמרות בקשתי מיום 7.2.11 לקבל את צילומי הרנטגן, הצילומים לכתף ימין לא הוצגו בפני ובמקום זה נשלחו לי גיליונות מעקב בהם נמסר שהצלומים נמסרו לרופא המטפל. במקום הצלומים נשלחו אלי גליונות מעקב נוספים מרופאים אורתופדים שציינו איפיג'מנט והסתיידויות"). בהסתמך על הרישומים הרפואיים בגיליונות המעקב של התובע, קבע ד"ר אגינסקי כי בשים לב להיעדרם של סימני חבלה בכתף ימין והימצאותם של סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני, יתכן והחבלה בכתף ימין גרמה להחמרה זמנית וחולפת של כאבים בכתף של התובע שגרמה לתובע תקופת אי כושר של 10 -15 ימים, ומכל מקום תקופת אי כושר שניתנה לתובע לאחר 15.7.09 למשך חודשיים נוספים הינה מוגזמת: "מהרישומים בגליונות המעקב שנרשמו ע"י רופאיו של התובע, לא נמצאו סימני חבלה חיצוניים בעקבות התאונה. מאחר ולא אובחנו סימני חבלה חיצוניים וקיימים סימנים של הסתיידויות המעידות על תהליך ניווני בכתף ימין והגבלה בתנועות הכתף, קיימת האפשרות כי בעקבות החבלה בכתף ימין נגרמה החמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף שגרמה לתובע אי-כושר לעבודה במשך 10- 15 ימים (תקופה משוערת) ונטילת כדורים משככי כאבים והזרקה תוך- שרירית ותוך- פרקית של סטרואידים לכתף. תקופת אי- הכושר שנתנה לתובע מ-15.7.09 ועד ליום 16.9.09, דהיינו למשך חודשיים נוספים- מוגזמת." לאחר שעיין ד"ר אגינסקי בצילומי הרנטגן שעבר התובע ביום 21.6.09 ו-25.8.09 הוא חזר על קביעתו כי מדובר ב"שינויים ניווניים במפרק הכתף, היצרות קלה של המרווח המפרקי. עפ"י הנרשם בפרינט התובע בן 62 שנים והממצאים תואמים את גילו. ד"ר אגינסקי קבע כי "בהסתמך כל פיענוח הצלומים שנעשה על ידי, אין מקום לשנות את חוות דעתי מיום 26.6.11." ד"ר אגינסקי הבהיר כי על יסוד הממצאים הקליניים, צילומי הרנטגן וההדמיה שנעשו לתובע הוא סובר שתקופת האי כושר שניתנה לתובע קשורה יותר למצבו הרפואי הקודם של התובע טרם התאונה, וכי התאונה גרמה לתובע להחמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף ימין למשך תקופה משוערת של 10-15 ימים ושאין קשר סיבתי בין אירוע התאונה לתקופת אי הכושר למשך חודשיים נוספים מיום 15.7.09 ועד ליום 16.9.09: "...כפי שציינתי, סביר להניח, החבלה בכתף ימין גרמה לתובע אי כושר זמני חולף במשך תקופה משוערת של 10 -15 ימים. (ראה תשובתי לשאלה א' מיום 11.12.11). סביר ביותר להניח, בהתחשב בממצאים הקליניים, צלומי הרנטגן וההדמיה, תקופת אי הכושר שנתנה לתובע מקורה יותר בממצאים שצוינו לעיל שהיו קיימים טרם התאונה מאשר מארוע התאונה, דהיינו מצבו הקודם של התובע טרם ארוע התאונה הנדונה, היא הסיבה בגינה ניתנה לתובע תקופת אי הכושר הארוכה וכפי שכבר ציינתי, התאונה גרמה להחמרה זמנית חולפת של כאבים בכתף ימין ותקופות אי הכושר שנתנו לתובע מ-15.7.09 ועד ליום 16.9.09, דהיינו למשך חודשים נוספים- מוגזמות. אין כל קשר סיבתי בין מתן תקופות אי כושר אלו לארוע התאונה הנדונה." כידוע, משהוגשה חוות דעת משלימה (תשובות לשאלות הבהרה) יש לקרוא אותה בשלמות עם חוות הדעת המקורית (דב"ע מא/0-133 יעקב מרציאנו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יג 128). חוות דעתו של ד"ר אגינסקי בשלומותה הייתה ברורה, מנומקת ומבוססת על החומר הרפואי שהועבר לעיונו ולא מצאנו כל פגם עובדתי או משפטי המצדיק סטייה ממנה. לפיכך, אנו מאמצים את חוות דעתו הרפואית של ד"ר אגינסקי ועל יסודה אנו קובעים שלא הוכח שתאונת העבודה מיום 18.6.09 גרמה לתקופת אי כושר בתקופה שבין 15.7.09 לבין 16.9.09. בהתאם לכך, החלטנו לדחות את התביעה. סוף דבר התביעה נדחית. אין צו להוצאות. הערעור על פסק דין זה הנו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים. דמי פגיעה