מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי הכרה בתאונת עבודה: 1. התובע הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) להכרה בתאונה מיום 17.6.07 כפגיעה בעבודה. 2. ביום 22.9.11 הורנו על מינוי מומחה רפואי - ד"ר ברוסקין אלכסנדר (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה מיום 17.6.07 לבין הפגימה בגבו של התובע. להלן העובדות המוסכמות אשר הועברו למומחה- 3. ביום 17/06/07, עבד התובע לבדו בגינת בית ספר בכפר שמריהו, ברחוב החורש, 75 אצל משפחת רובין. במהלך העבודה התבקש להזיז כד ממקומו. מדובר בכד כבד ביותר . התובע כרע על ברכיו וניסה להזיזו ממקומו, על מנת לנקות מתחתיו. 4. עת התובע כרע עם ברכים כפופות אל מול הכד, בעודו מנסה להסיט את הכד ממקומו ולגלגל אותו הצידה, תוך שהפעיל כוח משיכה כלפיו ימינה, חש לפתע "זץ" - דקירה חדה של חשמל לכיוון רגל שמאל וכאב חד בגב התחתון. 5. התובע המשיך לעבוד דקות ספורות. משכאביו גברו, חש מיד כי אין ביכולתו להמשיך בעבודתו נוכח הכאבים אשר תקפו אותו. 6. בהיותו לבד בעבודה הפסיק את עבודתו מבלי לסיימה, אסף את כליו ונסע לביתו. להלן השאלות אשר הועברו למומחה- 7. מהי המחלה ממנה סובל התובע? 8. האם לדעת המומחה קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 17.6.09 לבין המחלה? 9. במידה ויקבע כי קיים קשר סיבתי כאמור, האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה הייתה פחותה בהרבה? להלן תשובות המומחה לשאלות - 10. "לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה. א. המחלה ממנה סובל התובע הינה כאבי גב תחתון כרוניים. ב. במכתב בחתימת ד"ר גפשטיין משנת 1996, צוין כי התובע סובל מכאבי גב תחתון. ברישום רפואי מהתאריך 5.3.03 צוין כי התובע סובל מכאבי גב תחתון מזה כשנתיים עם החמרה. בצילום רנטגן של עמוד השדרה המותני משנת 2003 לא אובחן ממצא פתולוגי . בבדיקת CT משנת 2005, אובחן בלט דיסקאלי ברמה L5-S1 . תיקו הרפואי של התובע רווי בתלונות על כאבי גב תחתון עוד טרם האירוע מיום 17.6.07. כמו כן, בתאריך 17.5.17, היינו חודש טרם האירוע, התלונן התובע על כאבי גב תחתון מזה כמספר שנים ללא כל אזכור על אירוע תאונתי כלשהו. (זאת במידה ונפלה טעות סופר בתאריך האירוע מיום 17.6.07) בתאריך 21.6.06 , צוין כי התובע סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, שוב ללא אזכור של אירוע טראומטי כלשהו. אי לכך, איני רואה כל קשר סיבתי בין האירוע מיום 17.6.07 לבין כאבי הגב הכרוניים מהם סובל התובע מזה שנים רבות. ג. כפי שצוין , לאירוע מיום 17.6.07 לא היתה השפעה על כאבי הגב הכרוניים מהם סובל התובע מאז שנת 1996. כאבי הגב התחתון של התובע נובעים על רקע תחלואתי רב שנים". 11. לאחר מספר הארכות מועד שניתנו , הגיש התובע בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה. לאחר קבלת עמדת הנתבע התרנו להפנות למומחה את השאלות הבאות- א. המומחה מתבקש להתייחס לתוצאות בדיקת C.T אשר נערכה לתובע בשנת 2007 ולפרט הממצאים העולים ממנה והאם יש בהם כדי לשנות מחוות דעתו? ב. האם נכון הדבר כי פריצת הדיסק שנצפתה ב- 2007 וב- 2009 לא הודגמה בבדיקות משנת 2005? ג. בחוות דעתך לא התייחסת למכתב פרופ' מירובסקי מיום 30.8.07, המתייחס לאירוע התאונה ולפריצת דיסק . האם עמד מכתב זה בפניך? ד. האם עמד בפניך מסמך רפואי של ד"ר גפשטיין מיום 16.8.07? ה. בחוות הדעת הנך מתבסס על רישום מיום 21.6.07 המתייחס לכאבי גב מזה מספר שנים , ללא אזכור לאירוע מיום 17.6.07. האם עמדה בפניך "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" מיום 10.10.07 של ד"ר רות בן עזרא, מתייחס לתאונה מיום 17.6.07, ולפריצת דיסק L4-5 ? האם עמד בפניך מסמך רפואי של ד"ר רות בן עזרא מיום 22.2.10? ו. האם נכון הדבר כי חרף העובדה שהתובע אכן סבל מכאבי גב עובר לתאונה, על רקע עבודתו הפיזית כגנן מאז שנת 2001, הרי שמאז אירוע התאונה ביום 17.6.07 קיימת החמרה במצבו, הן מבחינת התלונות והמסמך הרפואי והן מבחינת הממצאים הקליניים? ז. האם החמרה זו אינה עולה בקנה אחד עם תיאור מנגנון התאונה מיום 17.6.07? להלן תשובות המומחה בהתאמה- 12. "לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה. לא נמצאה בתיק הרפואי כל בדיקת CT או תוצאותיה בחתימת מומחה לרדיולוגיה משנת 2007. איני יכול להתייחס לשאלה זו כאשר בדיקת ה CT אינה קיימת בתיק הרפואי. מכתב זה לא קיים בתיק הרפואי , ולכן איני יכול להתייחס לתוכנו. גם מכתב זה לא נמצא בתיק הרפואי. המכתב היחיד מד"ר גפשטיין הינו משנת 1996 ואליו התייחסתי. בתיק הרפואי לא נמצאים כל המסמכים המצוינים בשאלה זו. איני יכול להתייחס לכך. לפי הנתונים עליהם התבססתי בחוות דעתי, לא מצאתי כל עדות היכולה היתה להעיד על החמרה במצבו של התובע בעמוד השדרה המותני. לא מצאתי כל עדות להחמרה במצבו של התובע עובר ליום התאונה. ניכר כי לתיק הרפואי לא צורפו המסמכים המדוברים והרלוונטיים לחקירה נוספת בגין האירוע מיום 17.6.07. אבקש מבית הדין הנכבד לבדוק מדוע מסמכים אלה לא צורפו לתיק הרפואי. 13. על סמך תשובות המומחה ביקשה ב"כ התובע להפנות למומחה בקשה להשלמת חוות הדעת וכן להעביר לעיונו מסמכים רפואיים נוספים, אשר כעולה מחוות הדעת לא הועברו לעיונו עובר לכתיבת חוות הדעת הראשונה. כמו כן נתבקשנו להורות כי לעיון המומחה יועבר גם אישור רפואי מאת ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10 , תצהירה, ופרוטוקול עדותה בבית הדין, וכן מסמך רפואי מאת ד"ר גלעד רגב מיום 17.4.10. 14. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע. בתגובתו טען הנתבע כי אינו מתנגד להעברת תיקו הרפואי של התובע לעיונו של המומחה. עם זאת, הנתבע התנגד כי האישור הרפואי מאת ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10 כמו גם התצהיר שהוגש מטעמה לבית הדין ופרוטוקול עדותה בבית הדין, יועברו לעיון המומחה. אשר למסמך הרפואי מאת ד"ר רגב גלעד, טען הנתבע כי אינו מתנגד כי המסמך יועבר לעיון המומחה , בכפוף למתן הזדמנות לנתבע להגיש חוות דעת מטעמו מאחר ומדובר בחוות דעת ולא בתיעוד רפואי. 15. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, ובשים לב לכך שמדובר בתיק שתחילתו בשנת 2008, נעתרנו לבקשה להפנות למומחה תיעוד רפואי מלא, לרבות אישור רפואי מאת ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10 , וכן מסמך ד"ר גלעד רגב מיום 17.4.10 . המומחה התבקש להתייחס לנתונים הרפואיים הנזכרים במסמך, לבר מהשערת ד"ר רגב הנזכרת בסיפא למסמך. באשר לבקשה להעביר לעיון המומחה את תצהיר ד"ר בן עזרא ופרוטוקול עדותה בבית הדין , נקבע כי אין לצרפם מן הטעם כי בירור העובדתי אשר נערך על ידי בית הדין נועד לקביעת הפן העובדתי ולא הרפואי, וכן בשים לב לכך שבקשה זהה כבר נדחתה בעבר. להלן השאלה אשר הופנתה למומחה- 16. "ד"ר א. ברוסקין אשר מונה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק שבכותרת מתבקש לחוות דעתו האם יש במסמכים המצורפים והמפורטים להלן, כדי לשנות מחוות הדעת שניתנו על ידו בתיק שבכותרת (בחודש 10/11 ובחודש 1/12) ואלה המסמכים (13 במספר)- תעודה רפואית של ביקור רופא מיום 17.6.07. תעודה רפואית של מוקד חירום רפואי השרון מיום 18.6.07. סיכום ביקור ד"ר דוידוביץ 21.6.07 סיכום ביקור ד"ר דוידוביץ 4.7.07 סיכום ביקור ד"ר דוידוביץ 22.7.07 מסמך רפואי של פרופ' יגאל מירובסקי מיום 30.8.07. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 17.9.17. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 10.10.07 איבחון של המכון להדמיה אבחנתית הרצליה מדיקל סנטר מיום 18.7.07. ממצאי סריקה טומוגרפית של בי"ח מאיר מיום 2.3.05. אנמנזה של ד"ר גפשטיין מיום 16.8.07. אישור רפואי של ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10. מסמך רפואי של ד"ר רגב מיום 17.4.10. 17. בחוות דעת משלימה מיום 22.5.12 השיב המומחה באופן הבא - "לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה.קיבלתי לידי את המסמכים החסרים שבתיק. מסמכים אלה מחזקים את דעתי , לגבי אופיה של המחלה בעמוד השדרה המותני. כבר בתעודה הרפואית הראשונה מביקור רופא מתאריך 17.6.07 צוין כי התובע סובל מכאבי גב תחתון מזה כשנתיים(!!!) . בפעם הראשונה אוזכר כי מדובר בתאונת עבודה בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בחתימת רופאת משפחה(?) רק בתאריך 10.10.07 , היינו 3 חודשים לאחר האירוע שצוין בעובדות המקרה. המסמכים הרפואיים בחתימת פרופ' גפשטיין ופרופ' מירובסקי לא מוסיפים אור על הסיבה שהביאה לפתולוגיה , ואף פרופ' מירובסקי טוען כי מדובר בהתקפים חוזרים מזה שנים. אי לכך, אין במסמכים המצורפים לשנות את דעתי. לפי דעתי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע מיום 17.6.07 לבין כאבי הגב הכרוניים מהם סובל התובע מזה שנים רבות". 18. בתאריך 31.7.12 וחלף הגשת סיכומים , הגישה ב"כ התובע "בקשה למתן הוראה למומחה הרפואי לענות על שאלות הבהרה" בטענה כי בחוות הדעת חסר מענה לשאלות מסוימות שנשאל המומחה, ואין התייחסות למסמך הרפואי מאת ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10. כן נטען כי משניכר מתשובת המומחה כי הוא נסמך על רישומיה של ד"ר בן עזרא, בהם לא אוזכרה התאונה, וכן על תעודה ראשונה על פגיעה בעבודה שהוצאה שלושה חודשים לאחר האירוע הרי שנוכח העובדה שהמומחה לא נחשף לתצהירה של ד"ר בן עזרא ועדותה בבית הדין, נגרם לתובע עוול. לפיכך, התבקש בית הדין להבהיר למומחה כי הרופאה תיקנה בעדותה את התיעוד הרפואי . 19. ביום 25.12.12 הגיב הנתבע לבקשת התובע. בתגובתו לא התנגד הנתבע להעביר למומחה מספר שאלות שנתבקשו בבקשה. בקשר לתצהיר ד"ר בן עזרא ועדותה בבית הדין התנגד הנתבע להמצאתם וטען בין היתר כי הבקשה כבר סורבה בעבר. 20. בהחלטה מיום 26.12.12 התרנו להפנות למומחה מספר שאלות וכן שאלה ביחס למסמך של ד"ר עזרא מיום 22.2.10 . לא התרנו המצאת תצהיר עדות ד"ר בן עזרא בבית הדין. להלן ההחלטה אשר נשלחה למומחה - א. המומחה מתבקש להתייחס לתוצאות בדיקת CT אשר נערכה לתובע בשנת 2007 ולפרט הממצאים העולים ממנה והאם יש בהם כדי לשנות מחוות הדעת. ב. האם נכון הדבר כי פריצת הדיסק שנצפתה ב 2007 וב 2009 לא הודגמה בבדיקות משנת 2005? ג. האם נכון הדבר כי חרף העובדה שהתובע אכן סבל מכאבי גב עובר לתאונה, על רקע עבודתו הפיזית כגנן מאז שנת 2001, הרי שמאז אירוע התאונה ביום 17.6.07 קיימת החמרה במצבו , הן מבחינת התלונות והמסמכים הרפואיים והן מבחינת הממצאים הקליניים? ד. האם החמרה זו אינה עולה בקנה אחד עם תיאור מנגנון התאונה מיום 17.6.07? ה. המומחה מתבקש ליתן דעתו לאישור הרפואי של ד"ר בן עזרא מיום 22.2.10 האם אין באמור כדי לשנות ממסקנתו? 21. ביום 13.2.13, הוגשה חוות דעת משלימה נוספת לתיק וכך השיב המומחה לשאלות שהופנו אליו- "לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה. א. אכן קראתי את סיכום בדיקות ה CT משנת 2007 וכן משנת 2005. ההבדל בין 2 הבדיקות הוא שהתווסף במהלך אותם שנתיים , בנוסף לבלט הישן ברמה L5-S1 בלט ברמה L4-L5. ב. ראשית לא נצפתה פריצת דיסקוס. קיים הבדל אורתופדי עצום בין בלט לבין פריצה! בהתייחס לתשובת הרנטגנולוג ד"ר פייבל, מדובר בבליטת דיסקוס מרכזית ברמה L4-L5 עם לחץ על השק ועל השורש משמאל. ג. כפי שציינתי בחוות דעתי ולפי רישומים שהופיעו בתיק הרפואי , התובע החל לסבול מכאבי גב כחודש לפני התאונה הנדונה. ברישום בדף 18 מהתאריך 6.5.07 צוין "לאחרונה כאבי גב תחתון לציין החמרה לאחר תנועה עם הקרנה לרגל שמאל מתאימה לבליטת דיסקוס ברמה "L4-L5. זוהי הוכחה חד משמעית כי הבליטה שאובחנה בבדיקת ה- CTמשנת 2007 היתה קיימת בתאריך 6.5.07 ולא קשורה כלל לאירוע מיום 17.6.07. ד. כפי שציינתי בבירור בסעיף הקודם, לאירוע לא היתה השפעה על מצבו האובייקטיבי בעמוד השדרה המותני . מצבו היה קיים עוד טרם האירוע . ה. האישור הרפואי בחתימת ד"ר בן עזרא לא מוסיף דבר, לדעתי, כיוון שד"ר בן עזרא עצמה אבחנה את ההקרנה לרגל שמאל בתאריך 6.5.07 , היינו חודש וחצי לפני האירוע מיום 17.6.07 . עצם אבחנת ההקרנה לרגל שמאל לפני האירוע הנדון מבטלת את הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע לבין בליטת הדיסקוס על לחץ השורש ברמה L4-L5". עם הגשת חוות הדעת המשלימה הורנו לצדדים לסכם טיעוניהם בכתב. תמצית טענות התובע- 22. הנתבע התנגד בכל תוקף לגילוי מלוא התמונה בפני המומחה , כך שבפני המומחה עמדה תמונה מסולפת , ללא הבהרות שניתנו ע"י הרופאה בבית הדין ועל בסיס אותה תמונה מסולפת של רישום לא נכון, קבע המומחה את ממצאיו ומסקנותיו. 23. נתגלעו בתיק זה מחדלים שעה שמלוא החומר הרפואי לא הועבר למומחה ובעקבות כך דומה כי דעתו קובעה בשלב מוקדם בו לא כל המסמכים היו מונחים בפניו .בהמשך המומחה מגן על עמדתו הראשונית, בלא לשקול את הדברים מחדש, כדבעי. 24. בחוות הדעת המשלימה האחרונה , ניכר כי המומחה נותן משקל מכריע לרישומי הרופאה וזאת שעה שלא ידע כלל את ההבהרות אשר מסרה הרופאה לבית הדין. 25. המומחה השיב על השאלות על אף שהיה מודע לכך כי לא מלוא המסמכים עומדים בפניו. 26. התנהלות המומחה הינה תמוהה וספק אם ניתן לאמץ את מסקנותיו שעה שדעתו ננעלה כבר בחוות הדעת הראשונה שניתנה בהעדר מסמכים מהותיים ביותר. עוד נטען כי המומחה בחר להתעלם משאלה שהופנתה אליו. 27. עדות הרופאה אשר אישרה את גרסתו בדבר הדיווח שמסר לה ביום 21.6.07 בצירוף תיאור התובע אודות התאונה, לרבות צילום הכד אשר כתוצאה ממנו אירעה התאונה, וכן המסמכים הרפואיים וחוות הדעת המייעצות של המומחה מבססים את גרסת התובע ביחס לאירוע הנטען. 28. המומחה לא התייחס לתנאי עבודתו של התובע , לא התייחס לטענות התובע הנוגעות להחרפה במצבו לאחר התאונה ולמעשה לא בחן מחדש את הדברים אלא הקפיד להגן על עמדתו הראשונית בכל מחיר. עיקר טענות הנתבע- 29. התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו ולא הוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 17.6.07 ובין הליקוי ממנו סובל הוא בגבו ,על כן דין התביעה להידחות. 30. חוות דעת המומחה לרבות חוות הדעת המשלימה הינה מפורטת ומנומקת ואין מקום לסטות ממנה. 31. בהתאם להלכה הפסוקה לא יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן. כמו כן נקבע כי מטבע הדברים מייחס בית הדין לחוות הדעת של המומחה משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. 32. חוות דעת המומחה הרפואי אינה באה אלא להדריך את המשפטן בתחום שאינו בידיעתו המקצועית ולצייד את בית הדין במידע רפואי הנכון שיסייע לבית הדין להכריע בשאלה מושא המחלוקת. 33. במקרה זה ,לא נפל כל ליקוי או פגם בחוות הדעת ואין היא בלתי סבירה. חוות הדעת לרבות חוות הדעת המשלימות הינן ברורות ומנומקות. 34. דין טענות התובע בדבר "התקבעות" המומחה בעמדתו, להידחות. המומחה פירט היטב מדוע חסרים לו מסמכים כמו כן נימק היטב מדוע אין במסמכים הנוספים כדי לשנות ממסקנתו. 35. הנתבע התנגד להגשת מסמכים רפואיים אשר נערכו לצורך ולמטרת ההליך המשפטי . בדין נדחתה בקשת התובע להמצאת מסמכים אלה למומחה ומכל מקום בית דין זה איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, וככל שסבר התובע כי יש מקום להמציא מסמכים אלה למומחה חרף דחית הבקשה, עמדה בפניו האפשרות לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין הארצי. דיון והכרעה- 36. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו :דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]). 37. כמו כן בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 38. בנסיבות העניין שבפנינו חוות דעת המומחה ,לרבות חוות הדעת המשלימות מספקות מענה לשאלת הקשר הסיבתי השנויה במחלוקת בין הצדדים. חוות הדעת הינן בהירות ומנומקות ועונות על השאלות שנשאל המומחה באופן ענייני ואשר אינו משתמע למספר פרשנויות. פעם אחר פעם, הבהיר המומחה כי לא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע המתואר בעובדות לבין הפגימה בגבו של התובע - לרבות לא על דרך של החמרה . 39. אשר לטענה כי התובע התקבע בדעתו הראשונית טרם הונחו בפניו מלוא המסמכים- לא ראינו לקבל טענה זו ולו מהטעם כי המומחה עצמו הסב את תשומת ליבנו לעובדה כי חסרים מסמכים על מנת להשלים את חוות הדעת. מטעם זה בלבד אין לקבל את טענות התובע בדבר "התקבעות" המומחה במסקנתו הראשונית. זאת ועוד , מדובר במומחה אשר מונה מטעם בית הדין - מומחה אובייקטיבי, החף משיקולים בעד או נגד אחד הצדדים. 40. אשר לטענה החוזרת "כחוט השני" הן בסיכומים והן בבקשות להפנות שאלות הבהרה, לפיה לנגד עיני המומחה לא עמד תצהיר ד"ר בן עזרא ופרוטוקול הדיון בו העידה- סבורים אנו וכך גם סברנו בעבר, כי שעה שעמד בפני המומחה המסמך הרפואי מאת ד"ר עזרא מיום 22.2.10 די בכך. המומחה התייחס באופן ענייני ומנומק למסמך האמור ולרישום בו בהשוואה למסמכים קודמים. לא שוכנענו כיצד הבאת התצהיר או הפרוטוקול בפני המומחה יכולים לשנות ממסקנתו בפרט שעה שמדובר במומחה שהנדרש לחוות דעתו בפן הרפואי בלבד וכך אכן עשה. 41. להשלמת התמונה ועל מנת לעשות מלאכתנו שלמה, ראינו להביא את נוסח המסמך הרפואי מיום 22.2.10 מאת ד"ר בן עזרא בו נרשם כדלקמן- "על סמך התיק הרפואי נמצאו הממצאים הבאים. אני מאשרת שהנ"ל פנה אלי לאחר תאונה בעבודה (הזזת כד כבד) שגרם כאב חד בגב ב- 21.6.07 , כ- 4 ימים לאחר התאונה". מסמך זה כאמור עמד בפני המומחה והמומחה הבהיר ונימק מדוע אין באמור כדי לשנות ממסקנתו. לא הוברר כיצד התצהיר והפרוטוקול יכולים היו לסייע או להוביל לתוצאה אחרת. 42. עוד נציין כי מקריאת חוות הדעת לרבות חוות הדעת המשלימות, עולה כי המומחה נתן דעתו לשאלות שנשאל בקשר להחמרה במצב התובע לאחר האירוע הנטען, כמו כן לא נהיר מנין מסיק התובע כי המומחה לא נתן דעתו למנגנון התאונה ולא התייחס לתנאי עבודתו של התובע. בפתח כל אחת מחוות הדעת ציין המומחה- "לצורך מתן התשובות עמדו לרשותי החלטת בית הדין והמסמכים שצורפו לה" , וממילא החלטת בית הדין מפרטת נתונים אלה. אשר לטענה כי המומחה לא השיב לשאלות, נבהיר כי כאשר סברנו כי לא נתקבל מענה מספק על ידי המומחה , הורנו למומחה להשלים את חוות דעתו וכך אכן נעשה. 43. לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו ממש בטענות התובע כי "לא ניתן להתבסס על מסקנותיו של המומחה שניתנו כפלסתר פעם אחר פעם וניכר בתשובותיו כי קצה נפשו בתיק זה". חוות הדעת לרבות חוות הדעת המשלימות הינן בהירות, ברורות, מנומקות ומעמיקות ולא הובא כל טעם ממשי המצדיק לסטות מהאמור בהן. 44. סוף דבר- התביעה להכיר באירוע מיום 16.7.07 כפגיעה בעבודה , נדחית. משעסקינן בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי - איננו עושים צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה