קצבת שירותים מיוחדים לעיוור

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קצבת שירותים מיוחדים לעיוור:

השופט אדלר:נ

.1המערער, שהוא עיוור, יליד 1919, וסובל ממחלת לב, קיבל גמלה לשירותים מיוחדים מכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), התשל"ט- 1978(להלן - התקנות), החל משנת 1981ועד חודש יולי 1987, כשהחליט המשיב להפסיקה. על כך הגיש תביעה לבית-הדין האזורי לעבודה. העתירה נדחתה, ומכאן הערעור שלפנינו.

.2את דחיית העתירה נימק בית-הדין קמא בכך שהנכה אינו תלוי בעזרת הזולת ברוב פעולות היומיום במידה המזכה אותו בגמלה.
לפני בית-הדין קמא היו מסמכים בעניין בדיקת תפקוד הנכה:ב דו"ח אחות בריאות הציבור, אישור רפואי שהגיש המערער, חוות דעת רפואית מטעם המשיב וחוות דעת מורת בית לעיוורים, העובדת באגף השיקום של משרד העבודה והרווחה, והתמנתה על-ידי בית-הדין כמומחה-יועץ.

.3בדין וחשבון שהגישה, קבעה האחות כי הנכה זקוק לעזרה חלקית באכילה ובהלבשה, וכן הוא זקוק לעזרה פעילה ברחצה, ואינו זקוק לעזרה בפעולות היומיום האחרות.
המומחית מטעם בית-הדין חלקה על דו"ח האחות בעיקר בשני נושאים רלבנטיים, וקבעה:ו
א) ניידות בתוך הבית - הנכה זקוק לעזרה בניידות בתוך הבית, משום שהוא אוחז ביד אשתו. "ללא ליווי צמוד הוא אינו מוגן ומשמעות הדברים היא שהוא נתקל בחפצים ונחבל בכל חלקי גופו. בשעות בהן הוא נמצא לבדו בבית הוא שוכב במיטה או יושב במקום אחד".
בתשובות לשאלות באי-כוח הצדדים אמרה המומחית:נ "העיוור מתמצא בתוך ביתו אך אינו מוגן. סיפר שנחבל בראשו מהמזנון בסלון ביתו ומאז פוחד להסתובב לבד בבית"; ב) בעניין ההפרשות - הוא עצמאי בבית-השימוש, אבל "...זקוק ללווי אשתו כדי להגיע אליו. בלילה נזקק לסיר"; ג) "התרשמתי שבנוסף לעובדה שנעזר על-ידי הזולת בכל פעולה, הוא זקוק לזמן רב לביצועה ומהר מאד מתעייף".

.4בית-הדין דן בעבר בבקשות עיוורים לגמלה לשירותים מיוחדים. מעיון בפסקי-הדין עולה כי עיוורון, כשלעצמו, אינו מספיק להצדיק מתן גמלה (ראה:ב דב"ע מא/150- 0[1]). כמו כן, עיוורון וגיל מתקדם, כשהם מצטברים זה לזה, אין בהם, כשלעצמם, כדי להצדיק מתן גמלה (דב"ע מח/185-0, חדר עבדאלה חמיד - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). אולם, עיוורון, בתוספת מגבלות אחרות, יכול להביא לרמת תלות בעזרת הזולת המצדיקה מתן גמלה (ראה:ו דב"ע מח/158-0, מחמוד אחמד סעיד - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), בו נתקבלה עתירה של עיור שסבל גם מפיגור שכלי).
יש להעריך כל מקרה בפני עצמו, ולבדוק את תפקוד הנכה בביצוע פעולות היומיום (על הדרך להעריך את תלות הנכה בעזרת הזולת, ראה:נ דב"ע מט/179-0, משה דב פרץ המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

.5כשנתבקשה באת-כוח המשיב להסביר את ההחלטה מחודש יולי 1987להפסיק את הגמלה, הפנתה את בית-הדין ל"פרוטוקול דיון", שבו החליטו האחות והרופא כי תפקודו של הנכה השתפר, במיוחד בניידות בתוך הבית, כולל היכולת להגיע לבית השימוש בלי עזרה.
חוות דעת המומחית מטעם בית-הדין מצביעה על כך שתפקודו של הנכה לא השתפר בנושא ניידות בתוך הבית, על כל פנים לא בצורה משמעותית. כמו כן, החלטת
"פרוטוקול הדיון" הנ"ל אינה מביאה בחשבון את הפחדים של הנכה המקשים על ניידותו בתוך הבית.
זאת ועוד, מאז בדיקת תפקוד הנכה, בעקבותיה הוענקה לו הגמלה שקיבל עד 1987, הוא הזדקן, מחלת הלב שלו לא נעשתה קלה יותר, והפחדים שלו לא חלפו. על כן, אנו דוחים את טענת המשיב כי השיפור הקל בהתמצאותו בתוך ביתו הצדיקו את שלילת הגמלה.

.6נתייחס בקצרה לביצוע פעולות היומיום. האחות קבעה שהנכה זקוק לעזרה חלקית באכילה ובהלבשה, ולעזרה פעילה ברחצה. המומחית מטעם בית-הדין הוסיפה לקשיי תפקוד אלה כי הנכה זקוק לעזרה בניידות בתוך הבית, ולפי אבחונה, מדובר בעזרה קלה. לאור קביעות אלה, ובהתחשב בצירוף של עיוורון, גיל, מחלת לב ופחדים, שבמצטבר הכבידו על תפקודו של מערער בביצוע פעולות היומיום וכן על תלותו בעזרת הזולת, הגענו למסקנה כי המערער עונה על התנאים הקבועים בתקנה 3(א) לתקנות.

.7אנו מקבלים את הערעור.
המשיב ישלם למערער, בגין הדיונים בשתי הערכאות, הוצאות משפט בסך 930ש"ח, בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קצבת קיום לקטין

  2. קצבת נכות שלא כדין

  3. ניכוי מקצבה חודשית

  4. שחיקת גמלאות וקצבאות

  5. ערר על שלילת קצבת שר"ם

  6. ביטול קצבת נכות מעבודה

  7. ערר קצבת שירותים מיוחדים

  8. עדכון קצבאות ביטוח לאומי

  9. קצבת ראש רשות מועצה מקומית

  10. קצבת שירותים מיוחדים לעיוור

  11. הכפלת קצבת נכות מביטוח לאומי

  12. תיקון קצבת נכות מביטוח לאומי

  13. הגדלת קצבה איש צוות עזר אווירי

  14. תביעה לתשלום קצבה – נכות מעבודה

  15. איחור בתשלום קצבאות ביטוח לאומי

  16. פטור לקצבה המשולמת על ידי מעביד

  17. שלילת קצבת נכות באופן רטרואקטיבי

  18. זכות גרושה קצבאות הבעל מביטוח לאומי

  19. ניכוי קצבאות ביטוח לאומי - קצין תגמולים

  20. תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ''ד-1984

  21. תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש''ך-1960

  22. חוק הקיצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984

  23. תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל''א-1971

  24. תקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה), תש''ם-1980

  25. תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ''ה-1965

  26. תקנות הביטוח (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים) (תיקון), תשל''ט-1978

  27. תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל''ז-1976

  28. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי''ט-1959

  29. תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קיצבה חודשית), התשנ''ג-1993

  30. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לקיצבה המשולמת על ידי מעביד), התשס"א-2001

  31. לאחר למעלה משנתיים שבהן שילם ביטוח לאומי קצבת נכות, שלל את הקצבה באופן רטרואקטיבי

  32. תקנות הביטוח הלאומי (תשלום נקודת קיצבה בעד הילד הראשון והילד השני), התשמ''ו-1985

  33. תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (הגשת תביעה לקיצבה ותשלומה), התשנ''ה-1995

  34. תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ''ד-1984

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון