פטירת התובע בבית הדין לעבודה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פטירת התובע בבית הדין לעבודה: השופט ע' רבינוביץ .1ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (תב"ע שן/1577-3; השופטת פוגל) אשר דחה את תביעת המנוח לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ופיצוי הלנה. .2 X ז"ל עבד לטענתו אצל המשיבה משנת 1981ועד לפיטוריו בחודש אוגוסט 1989, ומכאן תביעתו לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. .3המשיבה טענה, כי X עבד אצלה ברציפות רק החל מחודש אוגוסט 1985ועד לחודש אוגוסט .1989בחודש אוגוסט 1998עבד X אצל המשיבה כ- 17ימי עבודה בלבד שבסיומם חדל להתייצב לעבודה. המשיבה הכחישה, כי פיטרה את X וטענה, כי X התפטר מן העבודה, בכך שחדל להתייצב לעבודה אצלה בחודש אוגוסט .1989 לשם שלמות התמונה נציין, כי במסמכי המשיבה נמצא כי X עבד אצלה כ- 18ימי עבודה במהלך החודשים יולי אוגוסט 1983, וכי נמצא תלוש משכורת של X המתייחס לחודש אוקטובר .1985 .4(א) בנוסף לתביעתו לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת תבע X גם הפרש פדיון חופשה בנימוק שקיבל באמצעות שירות התעסוקה רק 12ימי חופשה בשנה. (ב) המשיבה טענה כי כל זכויותיו הסוציאליות של X, לרבות חופשה שנתית, שולמו באמצעות שירות התעסוקה. .5(א) X הגיש את תביעתו לבית הדין האזורי ביום .5.2.1990 (ב) ביום 10.1.1993נתקבל בבית הדין האזורי תצהיר עדות ראשית של X. (ג) ביום 22.6.1993נפטר X, ומשום כך לא הספיק להחקר על תצהירו הנ"ל. (ד) בעקבות פטירתו של X הוגש לבית הדין האזורי ביום 18.1.1995כתב תביעה מתוקן ותצהיר עדות ראשית של בנו של X, , שבא לאמת את גרסתו של X. חליל עטא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו זה. .6בית הדין האזורי דחה את תביעתו של X לפיצויי פיטורים בנימוקים הבאים: (א) עדות בנו של X לא היתה מהימנה. (ב) לא הובאו כל עדים אחרים שתמכו בתביעת X. (ג) עדי המשיבה הפריכו את גרסתו של X, כפי שנמסרה על ידי בנו. (ד) טענת X, כי נעדר מן העבודה מדי פעם בשל סגר לא הוכחה, היא נטענה לראשונה בסיכומים ובשל כך נמנע מן המשיבה להזים את הטענה. (ה) על X היה מוטל הנטל להוכיח כי פוטר מעבודתו והוא לא עמד בנטל זה. (ו) יש לדחות את התביעה לפדיון חופשה, משום שX עבד אצל המשיבה פחות מ 4שנים, הוא לא עבד חודשים מלאים, והוא קיבל חופשה שנתית בשיעור 12יום בשנה. .7עיקר טענות המערער בערעור זה הן אלה: (א) יש ליתן משקל לתצהיריו של X שבשל מותו נבצר ממנו להעיד, ובשל כך נאלצה "התביעה" להעיד את בן התובע, חליל עטא. (ב) גרסת המשיבה לא נתמכה במסמכים במקום שהמצאתם של מסמכים אלה לתמיכה בגירסתה היתה מחויבת המציאות. (ג) בגרסאות המשיבה נתגלו סתירות בעיקר לגבי תקופת העבודה. (ד) המזכר של יחזקאל כהן, עד המשיבה, מיום 12.2.1989, בו נכתב שחמישה פועלים מהשטחים, "לא הופיעו לעבודה מרצונם והפסיקו לעבוד", מעלה את הסברה שפועלים אלה לא התייצבו לעבודה בשל סגר, או שפוטרו ללא מכתב פיטורים. (ה) בית הדין האזורי טעה בכך שלא האמין לעדותו של בנו של X, והאמין לעדי המשיבה. (ו) בית הדין האזורי התעלם מכך שהחל משנת 1987היתה "אינתיפדה" שבעקבותיה הוטלו סגרים חדשים לבקרים, ולפיכך נבצר מX להתייצב לעבודתו. נתון זה אינו טעון הוכחה, משום שהוא מן המפורסמות, שאינן צריכות ראיה. .8(א) השאלה העיקרית שעלינו להשיב עליה בתיק זה היא, האם הוכח שX פוטר מעבודתו. על התובע כמוציא מחברו - נטל הראיה להוכיח את תביעתו, ואם לא הרים נטל זה - דין תביעתו להידחות. (ב) למרבה הצער במקרה הנוכחי בגלל פטירתו של X לא ניתן היה לחקור את X על תצהירו. (ג) ההלכה ביחס לתצהיר, שמצהירו לא נחקר בשל מותו, סוכמה בע"א 642/87 הסתדרות אגודת ישראל העולמית הועד הפועל, עמותה רשומה נ' חברת חזקיהו בע"מ, פ"ד מד(1) 686, 694מול האות "ד" בזו הלשון: "תצהיר, שמצהירו לא נחקר בשל מותו יהיה קביל אם הוא נוגד את האינטרס של המצהיר במשמעות שניתנה לכך בע"א 601/68י' ביידר ואח' נ' לוי ואח’, פ"ד כג(1) 594, 597, 598לאמור: בפסק דין זה נאמר: "בהתאם לכללי המשפט המקובל תהיה הודעת הנפטר קבילה - בשל היותה נוגדת את האינטרס שלו - כאשר התמלאו התנאים הבאים: .1ההודעה הינה, על פני הדברים, נוגדת את האינטרס הממוני או הרכושי של המנוח בעת מתן ההודעה. .2בשעת מתן ההודעה, ידע המנוח, כי הודעה זו עלולה לפגוע באינטרס שלו כאמור. .3למנוח היתה ידיעה אישית על העובדות הנכללות בהודעתו." (ד) תצהירו של X אינו נוגד את האינטרס שלו לפי המבחנים הנ"ל, ולפיכך לא ניתן להסתמך עליו. (ה) ערים אנו לכך, כי בהתאם לסעיף 32לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - חוק בית הדין לעבודה) אין בית הדין לעבודה קשור בדיני ראיות אלא על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב) לחוק בית הדין לעבודה, אך בית הדין לעבודה קשור בעקרונות שבדיני הראיות )דב"ע מג/121- 3תכשיטי אבדור בע"מ - גד כספי, פד"ע טו 212, 216מול האות ה'). בין עקרונות אלה יש למנות את העיקרון שתצהיר של נפטר שלא נחקר עליו אינו קביל. (ו) משלמרבה הצער בשל הנסיבות לא ניתן להסתמך על תצהיר X, נותרה המשענת היחידה לגירסת המערער - תצהיר בנו חליל עטא. (ז) בית הדין האזורי לא נתן אמון בעדות בנו של X, חליל עטא, כשהוא מפרט ומסביר מדוע לא היתה מהימנה עליו עדותו. ההתרשמות מקריאת עדותו של חליל עטא, אכן מובילה למסקנה זהה לזו שהגיעה אליה בית הדין האזורי. מקרה זה לא מצדיק התערבות של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה, אשר ראתה ושמעה את העד והתרשמה מעדותו בצורה בלתי אמצעית. (ח) ב"כ המערער הצביע על סתירות בין כתב ההגנה לתצהיר עדי המשיבה ולעדויות עדיה בעל פה. קיימת סתירה אחת ויחידה לגבי תחילת תקופת העבודה של X. מדובר בהפרש של חודשים ספורים שגם הוא ניתן להסבר. מכל מקום אי התאמה שולית זו לא מערערת כהוא זה את גירסת המשיבה לפיה X חדל לבוא לעבודתו באוגוסט 1989ולא שב אליה מני אז. התנהגות זו פירושה התפטרות. מן הראוי להדגיש שוב, כי נטל ההוכחה וגם נטל הבאת הראיות מוטל במקרה זה על X, התובע, וכי כל עוד לא עמד בנטל הבאת הראיות, כלומר לא הביא די ראיות המספיק לכאורה לבסס את גירסתו, לא נולדה עדיין חובת המשיבה לסתור גירסה זו. על אף שנטל זה של הבאת ראיות ספק אם בנסיבות הקיימות עבר כלל למשיבה - הצליחו עדי המשיבה להפריך את גירסת המערער. העדרם של מסמכים מסוימים לא ערער במקרה זה את אמינות גירסת המשיבה, מה גם שהגירסה שכנגד של מי שעליו מוטל נטל הראיה לא זכתה לאמונו של בית הדין האזורי. (ט) בעיקרי הטיעון חזר ב"כ המערער על טענתו החלופית לפיה חדל X לבוא לעבודה בשל סגר שהוטל על השטחים באותה עת. למותר לציין, כי טענה זו לא הובאו לגביה כל ראיות ואין מועדי ותחומי הסגרים בידיעת הדיינים. .10תביעת המערער להפרשי פדיון חופשה גם היא דינה להידחות מטעמי בית הדין האזורי. מ-נ/ 1אנו אכן למדים שX עבד חודשים רבים רק בחלק מהחודש, שולמו לו דמי חופשה בשיעור 12יום בשנה ולא הוכח שעבד 4שנים תמימות. בנסיבות אלה בדין נדחתה תביעתו להפרש פדיון חופשה. .11סוף דבר הערעור נדחה - בשל הנסיבות המיוחדות, פטירת התובע, אין צו להוצאות. בית הדין לעבודה