עסקת קומבינציה - ליקויי בניה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עסקת קומבינציה - ליקויי בניה: 1. התובעים, זוג נשוי, רכשו דירה למגוריהם. את הדירה רכשו התובעים מהנתבע 1 (להלן - "בורץ"), עפ"י הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 26/2/09. אין מחלוקת על כך שהבניין, שבו הדירה נשוא התביעה, נבנה בעקבות עיסקת קומבינציה שנעשתה בין שני הנתבעים, ולפיה נבנה הבניין על קרקע שהיתה בבעלות הנתבע 1, והנתבע 2 ביצע את עבודות הבניה. על פי הסכם הקומבינציה היה הנתבע 1 זכאי לקבל את הדירה נשוא התביעה. 2. התובעים טוענים כי בדירה נמצאו ליקויים רבים והם דורשים פיצוי בגין עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת, שצורפו בגין סכומים שהוציאו לביצוע תיקונים שונים וכן בגין הוצאות שיהיה עליהם להוציא לדיור חלופי ובגין טרחה ועוגמת נפש. סה"כ הוגשה התביעה על סכום של 165,415 ₪ כשעיקר סכומה מקורו בחוות הדעת שצרפו התובעים לתביעה, ואשר על פיה עלות התיקונים הדרושים היא 119,515 ₪. בכתב התביעה טענו התובעים כי בורץ חב כלפיהם מכח ההסכם שחתמו עימו וכן מכח הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 (להלן - "החוק"), בהיותו "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק. הנתבע 2 הוא שביצע את עבודות הבניה בפועל בהיותו הקבלן המבצע, ולפיכך גם הוא חב כלפיהם, לטענתם, מכח החוק. 3. הנתבע 1, בורץ, טוען כי יש לדחות את התביעה נגדו והוא אף שלח הודעת צד ג' כנגד הנתבע 2 (להלן - "הקבלן") וכנגד פריג' יוסף (להלן - "פריג'") מי שהיה, לטענת הנתבע, שותפו של הנתבע 2. לטענת בורץ אין הוא נכלל בהגדרת "מוכר" כמשמעות מונח זה בחוק, ולפיכך אין הוראות החוק חלות על העסקה נשוא התביעה. לטענתו, נמכרה הדירה לתובעים לאחר שבנייתה הסתיימה והתובעים ראו אפוא את הדירה וויתרו, בחתימתם על הסכם המכר, על כל טענה מחמת פגם או טענה אחרת. לפיכך הם מנועים מלהעלות כיום טענות בנוגע לפגמים בדירה וכל שכן בנוגע לפגמים שניתן היה לראות, בעת רכישת הדירה. 4. בנוסף טוען בורץ כי יש לדחות את טענות התובעים בכל הנוגע להמצאות ליקויים בדירה, וראיה לכך שהתביעה מופרכת ומוגזמת ואין לה כל קשר למצב הדירה בפועל, ניתן לראות בכך שבעוד שחוות הדעת שצרפו התובעים לתביעה הצביעה על ליקויים בסכום של למעלה מ- 100,000 ₪, מצא מומחה בית המשפט בדירה ליקויים שתיקונם אינו עולה על 30,000 ₪ וחלק ניכר מליקויים אלה הם כאלה שניתן היה בקלות לראותם בעת רכישת הדירה. בורץ טוען גם כי ככל שיש ליקויים הרי אלה נגרמו על ידי התובעים ועל ידי מי שביצע בדירה עבודות בניה מטעמם. לטענתו, ביצעו התובעים עבודות בדירה לאחר שקיבלו אותה לידיהם והן שגרמו לנזקים, ככל שיש כאלה בדירה. 5. בורץ טען גם כי הקבלן ושותפו פריג' התחייבו למסור לו דירה ללא פגם כלשהו, ואם יש פגמים בדירה, הרי שעל הקבלן ופריג' לפצותו בגין כל נזק שייגרם לו כתוצאה מפגמים אלה, ובכלל זה כל סכום שיחוייב לשלם לתובעים בגין פגמים כאמור. לפיכך, נשלחה על ידו הודעה לצד שלישי. 6. הקבלן ופריג' טוענים גם הם כי יש לדחות את התביעה, בין במעמדם כנתבעים (הקבלן) ובין במעמדם כצדדי ג' (הקבלן ופריג'). הם מצטרפים לטענות בורץ, לפיהן לא חלות הוראות חוק המכר דירות על העיסקה מאחר ובורץ אינו "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק וכן מאחר שהתובעים ויתרו על כל טענה לפגם או טענה אחרת ביחס לדירה, שאותה ראו בעיניהם עובר לחתימת ההסכם. עוד הם טוענים כי את החזקה בדירה מסרו כשנתיים לפני ההסכם נשוא התביעה, לידיו של אדריכל בשם אורי הנדל, שהיה נציגו של בורץ, ובכך מילאו את כל התחייבויותיהם כלפי בורץ על פי הסכם הקומבינציה. משכך, אם נמצאו בדירה פגמים, אין הם באחריותם. 7. בנוסף טענו, כי התובעים רכשו את הדירה במחיר הנמוך ב- 20% ממחיר השוק, במצבה (AS IS) וכי גם מהטעם הזה יש לדחות את טענותיהם בדבר פגמים שנמצאו בה, כביכול. גם להם טענות בנוגע לליקויים והפגמים שהתובעים טענו להם והם טוענים כי יש לדחות את טענות התובעים בעניין זה. 8. חוק המכר (דירות) מגדיר מוכר: "מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למוכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למוכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה". הנה כי כן, אין בהגדרה זו כל חשיבות למספר הדירות שהיו בבעלות המוכר עובר לעיסקת המכר נשוא המחלוקת, ואני דוחה לכן את טענות בורץ לפיהן אין החוק חל עליו מאחר שהיתה לו רק דירה אחת והוא אדם פרטי ואינו סוחר בדירות. 9. הגעתי לכלל מסקנה כי בורץ הינו מוכר כהגדרת מונח זה בחוק. אין מחלוקת על כך שהבניין נבנה על קרקע בבעלות בורץ במסגרת עיסקת קומבינציה שכתוצאה ממנה קיבל בורץ את הדירה נשוא התביעה וזו נמכרה על ידו לתובעים מבלי שאיש התגורר בה קודם לכן. 10. לעניין זה קובע סעיף 9 לחוק כי: "המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא עצמו גר בה פחות מ- 6 חודשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למוכרה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר". מאחר שאין מחלוקת על כך שהדירה נמכרה לתובעים מבלי שמאן דהוא התגורר בה מאז שהסתיימה בנייתה, ומאחר שלא הוצגה כל ראיה שהיא לפיה הסתיימה בניית הדירה יותר משנה לפני שנמכרה לתובעים, ממילא מתקיימת החזקה, לפיה בנה אותה הנתבע 1, בעצמו או באמצעות הנתבע וצד ג', על מנת למוכרה. 11. אמנם, בעניין זה טענו הקבלן ופריג' כי הדירה נמסרה לנציגו של בורץ כשנתיים לפני חתימת ההסכם עם התובעים, אך לא הוצגה כל ראיה להוכחת טענה זו והיא נותרה לכן בגדר טענה בעלמא שלא ניתן לבסס עליה ממצא כלשהו. 12. לא זו אף זו, בעדויות הקבלן ופריג' בעניין הזה נמצאו סתירות מהותיות השומטות את הקרקע מתחת לטענה זו. כך, טען הקבלן כי נעשה פרוטוקול מסירה בעת שהדירה נמסרה לנציגו של בורץ, האדריכל הנדל, וכי את המסירה והפרוטוקול ביצע פריג' (עמ' 53 שו' 7-15). לעומת זאת, מעדותו של פריג' עולה כי בכלל לא נעשה פרוטוקול מסירה (עמ' 58 שו' 23). הנדל עצמו לא הובא להעיד. 13. גם בנוגע לשאלה מתי הסתיימה בנייתה של הדירה, נמצאו סתירות מרובות בעדויות מטעם הקבלן ופריג'. הקבלן התפתל ארוכות על דוכן העדים, כאשר נשאל כיצד הוא טוען שמסר את הדירה לנתבע 1 לאחר שנסתיימה בנייתה, כאשר אפילו במועד מכירתה לתובעים טרם היה לדירה טופס 4 (עמ' 53 שו' 30 ואילך). גם פריג' התקשה להשיב לשאלות בעניין זה וניסיונותיו להשיב תשובות עקביות והגיוניות, לשאלות שנשאל בנוגע למועד שבו נמסרו על ידו מפתחות הדירה, היו מביכים ביותר (עמ' 59 שו' 1 ואילך). 14. התוצאה היא שהחזקה הקבועה בסעיף 9 לחוק לא נסתרה ואני קובעת כי הנתבע 1, בורץ, בנה את הדירה, באמצעות הקבלן ושותפו, על מנת למוכרה ומכאן שהוא נכנס להגדרת "מוכר" כהגדרת מונח זה בחוק. והשווה: ת.א. (רשל"צ) 3409/02 כץ יוסף ואח' נ' א.ש.י. פרשיקובסקי חב' לבניין בע"מ ואח'. 15. יש להכריע ביחס לבורץ בשאלה מה תוקפו של סעיף הויתור היינו, סעיף 2 להסכם הרכישה בו הצהירו התובעים כדלקמן: "הקונה מצהיר כי בדק את הדירה בדיקת קונה, בדק את מצבה הרישומי והתכנוני. ידוע לו כי הדירה נבנתה על ידי הקבלן בהתאם להסכם הקומבינציה. הוא מצא את הדירה מתאימה לצרכיו ולמטרה שהוא רוכש אותה - מגורים, והוא מסכים לקבלה כפי מצבה ומוותר על כל טענה מחמת פגם או אחרת בכל מקרה של סתירה בין ה מפורט ובנוי בפועל, יגבר הבנוי בפועל, והכל בכפוף לאמור בחוק מכר דירה (בדק)". 16. בורץ טוען, כאמור לעיל, כי בשל הויתור הזה מנועים התובעים מלתבוע אותו בגין פגמים שנמצאו בדירה ואשר אותם יכולים היו התובעים לראות, בעת שבדקו את הדירה עובר לרכישתה. התובעים מצידם טוענים כי אין תוקף לויתור שויתרו בסעיף 2 להסכם. זאת, מאחר שלטענתם חלות בעניין זה הוראות סעיף 7 א לחוק שלפיהן אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה ו"ויתור, לרבות מכתב, על זכויות מצד הקונה או קונה המשנה בקשר לאי התאמה או אי התאמה יסודית, המהווה תנאי להעברת זכויות מקונה לקונה משנה, לביצוע תיקונים בדירה או להעמדת הדירה לרשות הקונה - בטל". (סעיף 7 א (ב) לחוק). 17. הוראות סעיף 7 א (ב) לחוק אינן רלוונטיות למקרה שבפני. סעיף זה תוקן רק כשנתיים לאחר חתימת ההסכם נשוא התביעה. בעוד שההסכם נחתם ביום 26/2/09 הוסף סעיף זה בתיקון מיום 6/4/11 (ספר החוקים 2293). 18. אמנם, גם בנוסחו הקודם כלל סעיף 7 א לחוק את ההוראה לפיה אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה או קונה המשנה, אך לא ניתן להתעלם מן העובדה שהדירה נשוא התביעה נרכשה כשהיא בנויה וחלק ניכר מהפגמים שהתובעים טוענים להם כעת היו גלויים וניתן לראותם בקלות בעת שהתובעים החליטו לרכוש את הדירה, וללא ספק נלקחו על ידי התובעים בחשבון בעת שניהלו את המשא ומתן על רכישת הדירה וסיכמו את המחיר שתמורתו ירכשו אותה מבורץ. 19. אין להשוות אפוא את מצבם של התובעים שבפני, למצבו של קונה שרוכש דירה טרם בנייתה או במהלך בנייתה ("על הנייר"). קשה להלום מצב שבו אדם יסייר בדירה בנויה וקיימת, יחליט לרוכשה כפי שהיא וינהל מו"מ לרכישתה, כשהוא מסתמך, בין היתר, על מצבה, ולאחר מכן ידרוש פיצוי כספי בגין אותם פגמים ו/או ליקויים שאותם ראה ואשר החליט, למרות קיומם, לרכוש את הדירה. אחריותו של המוכר במקרה כזה מוגבלת לכן רק לליקויים ופגמים נסתרים - בין שהם נסתרים בפועל - משום שלא ניתן לראותם בעין לא מקצועית, ובין שהם נסתרים מהקונה, שכהדיוט אינו יודע כי קיומם אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. 20. אשר לאחריותו של הקבלן, הרשטיג, כלפי התובעים - בעניין זה טענו התובעים כי הקבלן חב כלפיהם חובת זהירות מכח דיני הנזיקין . אכן, קיומו של חוזה מכר, ואחריות לפי חוק המכר דירות, אינם שוללים קיומה במקביל של חובת זהירות מושגית מכוח עוולת הרשלנות (ע"א 8265/96 רמט בע"מ נ' ברי ברום פד' נז (1) 486, 494), בהתאם "חובתו של קבלן הבניין לדאוג, במידת הזהירות והמומחיות הנאותה, לבטיחות הבניין הנבנה על ידו, ואחריותו עקב הצגת הבניין הגמור כבטוח למגורים, אינה מוגבלת ליחסים חוזיים, אלא קיימת עקרונית כלפי כולי עלמא". ע"א 451/66 קורנפלר נ' שמואלוב, פד' כא (1) 310, 324. לפיכך, ומכח אחריותו בנזיקין, קמה חובה לקבלן למסור את הדירה ללא ליקויים ואם מסר דירה ובה ליקויים - התרשל ועליו לפצות התובעים בגין כל ליקוי שלא ניתן היה לקחת אותו בחשבון בעת המו"מ על רכישת הדירה. 21. יש לבחון אפוא את הנזקים הנטענים. כאמור, התובעים טוענים לליקויים, כפי שפורטו בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, שקבע כי עלות תיקון הליקויים שמצא מגיעה לכ- 30,000 ₪. עוד הם טוענים כי יש לפסוק לטובתם פיצוי בסכום של 10,000 ₪, סכום אותו התחייבו לשלם למר בוהדנה, שביצע תיקונים שונים בדירה וכן סכום של 6,000 ₪ ששילמו לחשמלאי שביצע עבודות לתיקון החשמל בדירה לאור הליקויים שנתגלו במערכת החשמל. התובעים מבקשים גם לפסוק לטובתם פיצוי בגין עגמת נפש וכן פיצוי בגין ההוצאות שהוציאו בהליך שלפני ובכלל זה הוצאות המומחה מטעמם, הוצאות מומחה בית המשפט והוצאות ההליך עצמו. 22. אכן, מומחה בית המשפט מצא בדירה ליקויים שעלות תיקונם 29,928 ₪ אך העיר, לגבי חלק ניכר מהליקויים שמצא, כי מדובר בליקוי שאינו נסתר וניתן היה לראותו עוד טרם רכישת הדירה. כך, למשל, לגבי האריחים הפגומים שמצא בחדר הרחצה, בכניסה לחדר הרחצה, ובמטבח, חוסר האחידות במישקים וליקויים נוספים. סה"כ הסכום שנקבע על ידי המומחה כולל אפוא גם עלויות של ליקויים שהמומחה תימחר אך הותיר את ההכרעה בשאלת זכותם של התובעים לקבל פיצוי בגינם, לבית המשפט. מדובר בשאלה עובדתית, שאינה קשורה כלל למומחיותו של מומחה בית המשפט ואין לכן כל רלוונטיות לאסמכתאות שאליהן מפנה ב"כ התובעים בסעיף 22 לסיכומים מטעמו. 23. יש לבחון אפוא את הליקויים שמצא מומחה בית המשפט: א. אריח פגום בחדר רחצה כללי - מומחה בית המשפט קבע כי מדובר בליקוי שאינו נסתר וניתן היה לאתרו טרם רכישת הדירה, שנרכשה על ידי התובעים כשבנייתה הסתיימה. אין מחלוקת על כך שהתובעים ראו את הדירה לפני שהחליטו לרכוש אותה ואח"כ שבו ובדקו את הדירה שנית בחודש ספטמבר 2009, מועד בו התבקשו לערוך רשימת ליקויים לדירה (נספח ג' לתצהיר התובעת). אין ברשימת הליקויים הזו זכר לפגם כלשהו באריח בחדר הרחצה ואני קובעת אפוא כי לא היה פגם כזה בעת שהדירה נמסרה לתובעים. ככל שקיים פגם כזה, יתכן שנגרם במועד כלשהו לאחר שנמסרה החזקה בדירה לתובעים. אני דוחה אפוא את טענות התובעים בעניין זה. ב. חוסר אחידות במשקי הריצוף - אין התייחסות לליקוי זה ברשימת הליקויים נספח ג' לתצהיר התובעת, ומכאן שהתובעים לא ראו ליקוי באופן ביצוע המישקים, שאותו ראו בעת שסיירו בדירה. הטענה נדחית. ג. רצפת חדר הרחצה ללא הנמכה וללא סף - התובעים רכשו את הדירה לאחר שראו אותה, כולל את העובדה שאין הנמכה בין רצפת החדר לרצפת חדר הרחצה ואין הם זכאים לכן לפיצוי בעניין זה. ד. מדרגה במעבר מחדר הארונות וחדר הרחצה הורים לחדר השינה הורים - לפי קביעת מומחה בית המשפט מדובר במפגע בטיחותי ובליקוי תיכנוני שיש לתקנו. לפיכך, אני פוסקת לתובעים את הפיצוי שקבע המומחה - 4,300 ₪. ה. אריח סדוק בחדר רחצה כללי - מדובר בליקוי נראה לעין. מאחר שאינו מופיע ברשימת הליקויים נספח ג' לתצהיר התובעת, ולא הוצגה ראיה אחרת לכך שליקוי זה אכן היה בדירה בעת שהתובעים קיבלו בה את החזקה - אני דוחה את תביעת התובעים לפיצוי בעניין זה. ו. העדר בטון מאחורי רוזטות - מדובר בליקוי נסתר, שהתובעים לא יכולים היו לאתרו בעת שסיירו בדירה עובר לרכישתה, ואני פוסקת להם לכן את הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט - 250 ₪. ז. חיפוי קיר חסר ליד דלת חדר השירותים - מדובר בליקוי נראה לעין שהתובעים ראו בעת שסיירו בדירה עובר לרכישתה. מכיוון שכך ומכיוון שחרף ליקוי נטען זה החליטו לרכוש את הדירה, ועל בסיס זה נוהל המו"מ לרכישתה, אין מקום לחייב את הנתבע בפיצוי לתובעים בעניין זה. ח. גמר טיח לקוי בכל הדירה - בעניין זה קבע מומחה בית המשפט שתי קביעות . נקבע כי הליקוי הנטען אינו מאושר על ידו ובהמשך קבע כי "יש לפצות הדיירים בגין כך שישנם סימנים לטיוח רשלני" לפיכך, אישר מומחה בית המשפט רק פיצוי של 2,000 ₪ מתוך הסך של 6,500 ₪ שקבע מומחה התובעים. איש מהצדדים לא ביקש לחקור את מומחה בית המשפט, ולפיכך, ולאור קביעת המומחה לפיה יש סימנים לטיוח רשלני, אני פוסקת לתובעים את הסכום שקבע המומחה - 2,000 ₪. ט. צביעה לקויה של מלבן ואגף חלון הבטיחות בממ"ד - מדובר בליקוי נראה לעין וציינתי כבר כי התובעים סיירו בדירה עובר לרכישתה. מהנימוקים שפורטו כבר לעיל, אני דוחה את התביעה בעניין זה. י. העדר סימון על גבי זיגוג ויטרינת הסלון - כנ"ל. יא. חיתוך לקוי של פרופילי אלומיניום בחלונות - כנ"ל, בפרט כשאין כל טענה בעניין זה ברשימת הליקויים נספח ג' לתצהיר התובעת, רשימה שהתייחסה מפורשות לחלונות, כשנרשם בה כי אין בחלונות רשתות. יב. החלפת דלת חדר ארונות ודלת חדר רחצה הורים לאחר ביטול המדרגה - מאחר שאישרתי פיצוי בגין ביטול המדרגה, יש לפסוק פיצוי גם בעניין הזה - 1,600 ₪ לפי קביעת מומחה בית המשפט. יג. חלודה בתחתית דלת הממ"ד - מדובר בליקוי שאדם סביר יתקשה לראותו. אני פוסקת לכן לתובעים את הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט - 250 ₪. יד. קילופים בחיפוי דלת הכניסה - התובעים זכאים לפיצוי בעניין הזה לאחר שהוא נכלל ברשימת הליקויים שהציגו. מכיוון שכך, ומכיוון שהנתבעים מצידם לא הציגו כל ראיה לכך שפגם זה היה קיים בדירה גם בעת שסיירו בה התובעים עובר לחתימת ההסכם, ומרשימת הליקויים נספח ג' ברור כי הליקוי היה קיים טרם שקיבלו התובעים את הדירה לידיהם, התובעים זכאים לפיצוי שקבע מומחה בית המשפט - 600 ₪. טו. העדר סימון מפסקים בלוח החשמל - מדובר בליקוי שאדם סביר יתקשה לראותו ואני פוסקת לכן לתובעים את הפיצוי שקבע מומחה בית המשפט - 250 ₪. טז. פתחים בלוח החשמל - כנ"ל. לפיכך מאושר פיצוי בסכום של 50 ₪. יז. לחץ מים בשל רטיבות כלואה - לאור ממצאיו של מומחה בית המשפט בעניין הזה, אני פוסקת לתובעים את הסכום שקבע - 2,500 ₪. 24. בנוסף לסכומים שקבע מומחה בית המשפט, ואשר חלקם אושר על ידי כמפורט לעיל, דורשים התובעים פיצוי גם בגין הסך של 10,000 ₪ שאותו התחייבו לשלם למר בוהדנה, קרוב משפחתה של התובעת, שביצע עבורם עבודות תיקונים שונות בדירה, עבודות שנדרשו, לטענתם, על מנת שהדירה תוכשר למגורים ואשר היו דחופות ביותר שכן התובעת עמדה ללדת. 25. העדויות שהביאו התובעים בנוגע לעבודות שביצע מר בוהדנה בדירה, וכל שכן העדויות בנוגע לסכום שהתחייבו לשלם לו עבור עבודות אלה, היו רצופות סתירות באופן שלא ניתן לקבל את גירסת התובעים ולקבוע כי עלה בידם להוכיח את הטענה, לפיה התחייבו לשלם למר בוהדנה 10,000 ₪ בגין תיקון ליקויים. 26. הן מעדות התובעת והן מעדותו של מר בוהדנה הסתבר כי מלבד תיקונים שונים שביצע בדירה, ביצע מר בוהדנה בדירה גם עבודות גבס להנמכת תקרה לצורך התקנת מיזוג אויר מרכזי. התובעת טענה כי את עבודות הגבס הללו ביצע בוהדנה כמתנה עבור התובעים בעוד שעבור התיקונים השונים שעשה בדירה, התחייבו התובעים לשלם לו 10,000 ₪ (עמ' 20 שו' 29 וכן עמ' 21 שו' 4-8). מר בוהדנה לעומת זאת טען כי בתוך הסכום של 10,000 ₪ כלולות גם עבודות הגבס, שאין חולק כי אינן קשורות כלל לליקויים כלשהם שיתכן שנמצאו בדירה (עמ' 31 שו' 26-30). כאשר עומת עם גירסת התובעת בעניין זה ועם טענתה לפיה עבודות הנמכת התקרה לא נכללו בסכום של 10,000 ₪ התפתל העד בנסיון ליישב את הסתירה, אך הדבר לא עלה בידו. 27. סתירות נוספות בין גירסת התובעת לגירסת בוהדנה נמצאו, למשל, בשאלה אם בעת עבודתו של בוהדנה עבדו במקום בעלי מקצוע אחרים. התובעת טענה כי עבודות החשמל בוצעו במקביל לעבודות שביצע בוהדנה וכי עבודות החשמל ביצע חשמלאי מטעמה (עמ' 25 שו' 11) בעוד שבוהדנה ציין כי בעת שהוא עבד בדירה, לא עבדו בה בעלי מקצוע נוספים (עמ' 31 שו' 2 ועמ' 32 שו' 18-22). 28. הנה כי כן לא ניתן לסמוך על עדויותיהם של התובעת ובוהדנה, בפרט שלא הוצגה כל ראיה נוספת שהיא לביסוס הטענה כאילו עלות ביצוען של עבודות התיקונים שבוצעו, אם בוצעו, בדירה, מגיע לסך של 10,000 ₪. במיוחד הדבר נכון, כאשר בוהדנה העיד כי הוציא הזמנת עבודה לתובעת (עמ' 30 שו' 6-10) אך זו לא הוצגה ולא הוגשה לבית המשפט. לפיכך, אני דוחה את טענות התובעים בעניין זה. 29. התובעים גם לא הוכיחו כי ביצעו עבודות לתיקון החשמל בדירה ושילמו עבורן 6,000 ₪. בעניין זה יש בפני רק את עדות התובעת לבדה, שהיא עדות יחידה של בעל דין על כל המשתמע מכך. לנוכח הסתירות שנמצאו בין עדות התובעת לעדותו של בוהדנה, בנוגע לעבודות שביצע בוהדנה ועלותן, לא ניתן לסמוך על עדות התובעת בנוגע לעבודות החשמל שכביכול בוצעו בדירה. במיוחד הדבר נכון כאשר התובעת לא מסרה כל נתון שהוא לחיזוק טענתה ובכלל זה נמנעה מלציין אפילו את שמו של החשמלאי שכביכול ביצע את העבודות ואף נמנעה, משיקוליה, מלהביאו להעיד מטעמה (עמ' 19 שו' 13-19). לפיכך אני דוחה גם טענות התובעים בעניין הזה. 30. דיור חלופי - לא מצאתי מקום לפסוק לתובעים פיצוי בעניין הזה וזאת לאור מהות הליקויים שאושרו על ידי, שאינם מחייבים את יציאת התובעים מהדירה. 31. פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש - בעניין זה דרשו התובעים בכתב התביעה פיצוי בסכום של 10,000 ₪. בעת שתיקנו את כתב התביעה, תיקנו אותו אך ורק ביחס לסכום הנובע מחוות דעתו של מומחה בית המשפט. למרות זאת, בסיכומים מטעמם, עתרו התובעים לפיצוי בסכום של 20,000 ₪ בגין ראש נזק זה כשהם מפנים, בין היתר, לפסק דין שניתן על ידי בעניין אחר (ת.א. חדרה 1422/08 מלכה נ' ארדר טרמוטק בע"מ). טענת התובעים, לפיה מגיע להם פיצוי בסכום של 20,000 ₪ בגין עגמת נפש, במקום סך של 10,000 ₪, שדרשו בכתב התביעה מטעמם, היא בגדר הרחבת חזית ואני דוחה אותה ולו מהטעם הזה. מעבר לכך, אין כל מקום להשוואה בין הליקויים, הן מבחינת אופיים והן מבחינת עלותם, שנמצאו בעניין מלכה הנ"ל, ובין אלה שמצויים בדירת התובעים, ואשר בגינם אושר לתובעים פיצוי כאמור לעיל. הליקויים שפיצוי בגינם אושר לתובעים כאן הינם ליקויים קלים באופן יחסי, ובהתחשב בסכום שנפסק, כמו גם בסכום בגינו הוגשה התביעה מלכתחילה, אין מקום לפסוק בגינם סכום כה ניכר בגין עגמת נפש. 32. עם זאת, בשל ההתנהלות של הנתבעים אל מול התובעים, שדחו את התובעים בלך ושוב כשכל אחד מהם מנסה לגלגל את האחריות לתיקון הליקויים על משנהו, אני פוסקת לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪. 33. בסה"כ חייבים לכן בורץ והרשטיג ביחד ולחוד לתובעים את הסכומים הבאים: א. 11,800 ₪, בגין הליקויים ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4/10/11 (מועד חוות דעת מומחה בית המשפט). ב. 5,000 ₪ בגין עגמת נפש. ג. הוצאות התביעה: (אגרה) לפי החלק היחסי לסכומים שנפסקו כאמור לעיל, הוצאות מומחה בית המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 4,500 ₪. לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות שכ"ט מומחה התובעים וזאת לאור ההפרש הגדול בין סכום חוות הדעת לבין הסכום שקבע מומחה בית המשפט, וכל שכן ביחס לסכומים שנפסקו בסופו של דבר לתובעים. 34. ההודעה לצד שלישי - בורץ שלח לקבלן ולשותפו פריג' הודעה לצד ג', מאחר שלטענתו אם יחוייב בסכום כלשהו לתובעים, על צד ג' לשלם לו את הסכום האמור וזאת לאור ההסכם שהיה ביניהם, הסכם הקומבינציה, ואשר מכוחו מוטלת האחריות לליקויים על צד ג' שביצע את עבודות הבניה. צד ג' מצידו טען כי יש לדחות את דרישת בורץ מאחר שבדירה בוצעו עבודות נוספות, מעבר למפרט נשוא הסכם הקומבינציה אך בורץ לא שילם עבורם. 35. לנוכח הליקויים שבגינם אישרתי פיצוי לתובעים, אשר אינם קשורים כלל לאותן עבודות נוספות שבוצעו לבקשת בורץ בדירה (כגון: החלפת אריחים לאריחים גדולים יותר, ארונות מטבח נוספים וכיוצ"ב) ברור כי צד ג' הוא שאחראי לקיומם של ליקויים אלה, כמי שביצע בפועל את עבודות הבניה בדירה. 36. לפיכך, אני מקבלת את ההודעה לצד שלישי, במובן זה שאני מחייבת את צד ג', הרשטינ ופריג' ביחד ולחוד לשלם לבורץ את הסכומים המפורטים בסעיף 33 לעיל ובנוסף את הוצאות ההודעות לצד ג' ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,500 ₪. בניהליקויי בניהעסקת קומבינציה