מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא סרבני עבודה: .1 הערעור שבפנינו הוא על החלטתה של ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בעפולה, אשר החליטה, ביום 9/3/97, לדחות את עררו של המערער כנגד ההחלטה לראות בו "סרבן", עקב אי-קבלתו לעבודה במכבסת "תלבר", עבודה אליה הופנה על ידי לשכת התעסוקה ביום .11/12/96 .2 על פי תקנה 71לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, נוהל הדיון בערעור בדרך של טיעונים בכתב. עם זאת, המערער לא הוסיף טיעונים על האמור בכתב הערעור, אך ניתן ללמוד על טיעוניו גם מטופס הערר, שהיה בפני ועדת הערר, אשר הוגש לתיק על פי החלטה קודמת, וגם מפרוטוקול ועדת הערר. .3 תמצית טענות המערער א. המערער סירב לעבוד במכבסת "תלבר" מאחר שהעבודה שם, כגון קיפול כביסה, אינה מתאימה לאופיו ולכישוריו של המערער. ב. המערער הוא כמעט בן 40ורכש נסיון רב במהלך השנים בתחומים אחרים, כך שהיה צריך להתחשב בו ולא להפנותו לעבודה שאינה מתאימה לו כלל. ג. מאז שחרורו של המערער מצה"ל, לפני כ- 19שנה, הוא פירנס את עצמו ואת משפחתו, וזו לו הפעם הראשונה בה הוא נזקק לדמי אבטלה. בנסיבות אלה אין מקום לקביעות ועדת הערר לפיהן כביכול הוא אינו מעוניים לעבוד אלא רוצה רק ליהנות מדמי האבטלה, ואין מקום לזלזולה של הועדה במערער שהתבטא באופן בו כתבה את החלטתה. ד. מאישורי מעבידיו לשעבר של המערער, שצורפו לכתב הערעור, ניתן ללמוד על כישוריו ועל מסירותו לעבודה. לאור האישורים, הרי שעל אף שלמערער אין תעודות מקצוע, יש לראותו כעובד מקצועי. המערער מוכשר בתחום הטכני, כגון מסגרות, מכונאות, נגרות ושרברבות, והיה צריך להפנותו לעבודה בתחומים אלה. .4 תמצית טענות ב"כ המשיב א. למערער אין תעודת מקצוע ועל כן נרשם כבלתי מקצועי, והוצעה לו עבודה בלתי מקצועית. ב. המערער אינו זכאי לשבת בלשכת התעסוקה באפס מעשה ולקבל דמי אבטלה עד אשר תימצא עבודה שלפי דעתו מתאימה לו. ג. המערער היה חייב לקבל את העבודה שהוצעה לו ומשלא עשה כן - ה"סירוב" נרשם לו כדין. .5 הטענות כנגד ועדת הערר א. עיון בנוסח החלטתה של ועדת הערר, מעלה כי לכאורה יש ממש בטענותיו של המערער על יחסה אליו של הועדה. ב. הועדה היתה צריכה לקבוע אם נפל פגם בפעולתה של לשכת התעסוקה בכל שרשמה למערער "סירוב". אף אם לדעת הועדה לא נפל פגם בהחלטה לשכת התעסוקה, הרי שהועדה לא היתה צריכה להגיע לקביעות עובדתיות שלא הובאו עליהן ראיות ושלכל היותר היו יכולות להיות הערכות של הועדה על הסיבה לסרובו של המערער לקבל את העבודה. משמסר המערער כי הסיבה לסירובו לקבלת העבודה ב"תלבר" היתה דעתו שהעבודה אינה מתאימה לו, הרי שגם אם סברה הועדה שסיבה זו אינה מוצדקת - הרי שבהעדר ראיות על סיבה אחרת, לא היתה הועדה, לדעתנו, רשאית לקבוע שמטרתו האמיתית של המערער הינה, כביכול, רק קבלת דמי אבטלה בלא רצון לעבוד. ג. קל וחומר שהועדה לא נהגה כשורה באופן שבו התייחסה לכושר הביטוי שלו. ד. אנו סבורים שמוטב היה אילו היתה הועדה מתייחסת רק לערר שבפניה ומחליטה בו, מבלי להיזקק לפגיעה במערער ומבלי לקבוע קביעות בלתי מוכחות על מניעיו. עם זאת, מובן שמשהגיע הערעור אלינו, עלינו לדון בו - לגופו - ולבחון אם ה"סירוב" שנרשם למערער היה כדין. לגופו של רישום ה"סירוב" .6 סעיף 46לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959להלן: "החוק"), קובע כי על המבקש להיות רשום בלשכת התעסוקה כבעל מקצוע, להוכיח את הכשרתו המקצועית על ידי תעודת מקצוע (למעט במקצועות שבעליהם חייבים ברשיון על פי חיקוק). תעודת מקצוע, ניתנת על פי הוראות הפרק השלישי לחוק, למי שמגיש בקשה לכך (ס' 48לחוק) ועל סמך המלצתה של ועדת מקצוע (ס' 51לחוק) המורכבת משלושה חברים שמונו על ידי שר העבודה והרווחה (ס' 50לחוק) . המלצתה של ועדת המקצוע אמורה להינתן על יסוד בחינה או לאחר הוכחה אחרת שנקבעה בתקנות או באישור שר העבודה והרווחה, שמבקש התעודה הוא אכן בעל המקצוע הנדון (ס' 51לחוק). הוראות נוספות בענין תעודת מקצוע מצויות בתקנות שירות התעסוקה (תעודות מקצוע), התשכ"א-.1961 .7 מאחר שהמערער אינו חולק על כך שאין בידיו תעודת מקצוע, כאמור בסעיף 46לחוק, הרי שלא היה פגם בכך שלשכת התעסוקה התייחסה אל המערער כבלתי מקצועי. .8 לשכת התעסוקה היתה אמורה להפנות את המערער לעבודה המתאימה לו. סעיף 164לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע הוראת שעה שלפיה יש לקרוא את חוק הביטוח הלאומי בתקופה שעד ליום .31/12/98 הסעיפים הרלוונטיים בתקופת חלותה של הוראת השעה מצויים בלוח י"ג שצורף לחוק הביטוח הלאומי. .6סעיף 165(א) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהוא מצוי בלוח י"ג, מורה כי רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני. אין למערער טענה כי העבודה שהוצעה לו במכבסת "תלבר" לא היתה תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני. תנאי נוסף להתאמתה של העבודה, על פי סעיף 165(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהוא מופיע בלוח י"ג, הוא כי העבודה המוצעת היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד המובטל תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתחילת אבטלתו או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית או רמת השכלתו. כאמור כבר בסעיף 5לעיל, יש לראות את המערער כבלתי מקצועי, כך שאין מניעה מלקבוע שעבודה במכבסה - תואמת את הכשרתו המקצועית של המערער או את רמת השכלתו. יתרה מכך, העובדה שלטענת המערער עבודה במכבסת "תלבר" כללה גם קיפול כביסה, אין בה כדי להביא למסקנה שהעבודה אינה דורשת מיומנות טכנית. ייתכן בהחלט שעבודה זו כוללת גם טיפול במכונות הכביסה ואחזקתן, כך שייתכן שהעבודה המוצעת כללה אף עבודה מסוג העבודה שהמערער עבד בה טרם תחילת תקופת האבטלה. לאור כל האמור לעיל בסעיף זה, אין אנו יכולים לקבוע שהעבודה שהוצעה למערער לא היתה עבודה מתאימה לו. לסיכום .7אף שאנו סבורים שועדת הערר נקטה סגנון שאינו ראוי, הרי שמשלא מצאנו פגם בפעולתה של לשכת התעסוקה, הן בהתייחסותה למערער כבלתי מקצועי והן בהתאמת העבודה אליה הופנה - אנו דוחים את הערעור. .8מאחר שהערעור הוגש במסגרת נסיון לממש זכות בתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. .9כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.סירוב עבודה