משוא פנים במשפט

מקורה המשפטי של טענת משוא הפנים בכללי הצדק הטבעי. תכליתה ביטול הליכים נגועים בפגם המונע עשיית צדק או הפוגע במראית פני הצדק (ע"א 254/86 איליט בע"מ ואח' נ' אלקו חרושת אלקטרומכנית בע"מ פ"ד מב(1) 298; ה"פ (ת"א) 658/93, המר' 8867/93 פלגל (1988) בניה ופיתוח בע"מ ואח' נ' גבאו אסטבלישמנט ואח' פס"מ תשנ"ד (א) 279, 274; ה"פ 1403/95 רפי טל נ' דנהוז ייזום והשקעות בע"מ ואח', מ- 25.3.96, תקדין מחוזי 20(1) 96). מעמדו המיוחד של הבורר, הנושא תפקיד מעין שיפוטי, דורש חוסר נגיעה והעדר כל אינטרס אישי בנושא הבוררות ותוצאותיה. מאידך, ראוי להקפיד על כבודם של בוררים ולמנוע ניצול לרעה של טענת משוא פנים, בכדי לעכב הליכי בוררות או לבטל פסק בוררות שתוצאתו אינה רצויה (מ. שמגר, על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע, גבורות לשמעון אגרנט, עמ' 87, 107). המבחן שקבעה הפסיקה למשוא פנים הינו מבחן אובייקטיבי, המציב רף גבוה בפני הטוען טענה זו. עליו להצביע כי קיימת אפשרות ממשית - Real likelihood למשוא פנים, להבדיל מקיומו של חשש סביר גרידא (ע"א 3581/94 מיכאל זק נ' ספר אלקטרוני ממוחשב ס.א.מ. בע"מ, דינים עליון כרך לז 477; ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375. המדובר במקרים חריגים ביותר, כגון מידע שיש בו כדי להטיל צל כבד על כשירות הבורר לשמש בתפקידו ובית המשפט מתבקש להעבירו מהתפקיד מחשש לניגוד אינטרסים ומשוא פנים, הכרוכים מטבעם זה בזה (ע"א 254/86 איליט בע"מ ואח' נ' אלקו חרושת אלקטרומכנית בע"מ פ"ד מב(1) 298, 303. מגמה זו עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית של חוק הבוררות בהפנית סכסוכים להכרעה ענינית ומהירה. על מנת לשמור על יציבותו של מוסד זה, בית המשפט גוזר על עצמו איפוק ואין הוא מתערב על נקלה בהליכים המתנהלים בפני בורר (ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבנייה בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, 612.שופטיםמשוא פנים