הנתבעת מנגד טענה, כי בינה לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד מעביד, וכי התובע הועסק ע"י קבלן משנה, צד ג', עימו התקשרה הנתבעת בהסכם ביום 10.3.07, אשר התחדש מדי 3 חודשים. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא יחסי עובד מעביד קבלן משנה: זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ודמי חגים. להלן עובדות המקרה: 1. התובע ביצע עבודות אינסטלציה במחלקת המים והביוב של הנתבעת מיום 10.3.07 ועד ליום 1.8.09. 2. לטענת התובע, התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעת. התובע פוטר מעבודתו במחלקת המים ביום 1.8.09 ללא מתן הודעה מוקדמת, והוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות שלא שולמו לו. 3. הנתבעת מנגד טענה, כי בינה לבין התובע לא התקיימו יחסי עובד מעביד, וכי התובע הועסק ע"י קבלן משנה, צד ג', עימו התקשרה הנתבעת בהסכם ביום 10.3.07, אשר התחדש מדי 3 חודשים. 4. לאור האמור, בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעת צד ג'. טענות התובע: 5. התובע עבד במחלקת המים של הנתבעת, ושכרו הועבר אליו דרך צד ג', ששימש כצינור להעברת הכספים בלבד. 6. התובע עבד תחת ניהולו ופיקוחו של מנהל מחלקת המים, מר שריף עכרי. 7. התובע החתים כרטיס נוכחות בתחילת יום עבודתו ובסיומו, ועבד בהתאם להנחיות וסדר יום שקבע מנהל מחלקת המים. 8. התובע יצא לעבודה ברכבה של הנתבעת, עם עובדים של הנתבעת והשתמש בציוד של הנתבעת. 9. ההסכם שנחתם בין הנתבעת לבין צד ג', על פיו התובע יועסק ע"י צד ג' במתן שירותי אינסטלציה לנתבעת, אינו חתום ע"י התובע, ולא נעשה בהסכמתו. 10. צד ג' אינו קבלן כ"א. לא הוצגו תלושי שכר שהנפיק צד ג' לתובע, ולא הוכח כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין צד ג'. 11. החשבוניות שהוצאו ע"י צד ג' אינן תואמות את כרטסת הנהלת חשבונות שהומצאה ע"י הנתבעת לעניין השכר ששולם לתובע. 12. לאור האיסור שחל על הנתבעת לקלוט עובדים חדשים בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, שימש צד ג' כצינור להעברת שכרו של התובע, אולם לא התקיימו ביניהם יחסי עבודה. 13. גזבר הנתבעת הודיע לתובע על הפסקת עבודתו. 14. על כן, יש לקבוע כי בין הנתבעת לבין התובע התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי התובע זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן - א. פיצויי פיטורים, לפי שכר חודשי ממוצע בסך של 5,000 ₪, בסך של - 15,000 ₪. ב. דמי הודעה מוקדמת בסך של - 5,000 ₪. ג. דמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתו לפי 190 ₪ ליום * 7 ימי הבראה בסך של - 1,330 ₪. ד. פדיון חופשה שנתית בשווי 4% מסך השכר השנתי ששולם בסך של - 7,200 ₪. ה. דמי חגים לפי 7 ימי חג מדי שנה בסך של 5,250 ₪. 15. בסיכומיו טען ב"כ התובע, כי בנוסף זכאי התובע לתשלום חודשי הסתגלות, והפרשות לפנסיה. טענות הנתבעת: 16. התובע הועסק ע"י קבלן עצמאי, צד ג', אשר נתן לנתבעת שירותי אינסטלציה בהתאם להסכמים שנחתמו. 17. בין התובע לבין הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, וההתקשרות בין הנתבעת לבין צד ג' הייתה חוזית גרידא. 18. העובדה, כי התובע קיבל הוראות ממנהל מחלקת המים והשתמש בציוד הנתבעת בביצוע העבודה, אינה מעידה על יחסי עובד-מעביד, מאחר ומדובר ברשות ציבורית וסידור העבודה משתנה מדי יום, והעבודות בוצעו כמוסכם בחוזה שנחתם בין הנתבעת לבין צד ג'. 19. עדותו של התובע רצופה סתירות ומלמדת על אי אמינותו. 20. התובע החתים כרטיסי נוכחות אך ורק לצורך התחשבנות עם צד ג' באשר לתשלום. 21. הנתבעת שילמה לצד ג' עבור העבודות שביצע התובע מדי חודש, והתובע קיבל עבור כל יום עבודה סך של 250 ₪ נטו. 22. ככל שלטענת התובע הוא זכאי לתשלום זכויות כאלה ואחרות עליו לפנות ישירות לצד ג'. טענות צד ג' - 23. צד ג' טוען כי התובע הועסק על ידו בתקופה הרלוונטית לתביעה זו. 24. צד ג' הנפיק לתובע תלושי שכר. 25. זכויותיו של התובע שולמו, ובמידה ולטענת התובע הוא זכאי לתשלומים נוספים היה עליו לפנות ישירות לצד ג'. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 26. מר ריאן קאסם, גזבר הנתבעת העיד כי צד ג' הינו מהנדס ומודד במקצועו, וכי הוא נותן שירותי מדידה לנתבעת מזה כעשר שנים. מר קאסם הוסיף כי, מאחר והיה צורך בעובדי אינסטלציה נוספים במחלקת המים בנתבעת, אולם לא היה תקן פנוי ואישור נחיצות משרה, פנו לצד ג' על מנת שיעסיק את התובע. (ראה פרוטוקול דיון מיום 8.12.11 עמ' 8-9). 27. עוד העיד מר קאסם כדלקמן - "ש. האם הרשות המקומית היתה בתוכנית הבראה? ת. בשנת 2007 היתה השנה האחרונה של תוכנית ההבראה. ש. זה היה במסגרת הזמן שהתובע הועסק במחלקת המים? ת. הועסק דרך קבלן. אסור היה לנו לקלוט עובדים חדשים. ש. אז העסקתם אותו במחלקת המים דרך קבלן על מנת לעקוף את תוכנית ההבראה? ת. היה צורך במחלקת המים והעסקנו אותו דרך קבלן. " (שם, עמ' 10) 28. כמו כן, מר קאסם לא ידע לתת הסבר לחשבוניות שהמציא צד ג' לנתבעת, עליהם מצוין כי התשלום הינו עבור שירותי מדידה, ובחלקם התחתון על סימון המציין את סגירת החשבונית מצוין כי התשלום הינו עבור ימי עבודה של התובע. כך צוין למשל בחשבוניות מס' 117, 115, 111, 110, 108 וכו'. 29. בתאריך 8.12.11 השיב צד ג' לביה"ד כי המציא לתובע תלושי שכר, אולם לא הגישם לביה"ד. בהתאם לכך, ניתנה החלטה כי על צד ג' להמציא לביה"ד את תלושי השכר שהונפקו לתובע וטפסי 106. חרף האמור, צד ג' לא המציא לביה"ד את תלושי השכר שלטענתו הנפיק לתובע. צד ג' הגיש מכתב מרואה החשבון שלו על פיו, אין אפשרות להמציא את תלושי השכר של התובע אלא רק בעת שיחזור חומר משנים קודמות והעניין הועבר למוסדות הרשמיים. (ראה נ/12). טענת צד ג' ורואה החשבון מטעמו כי לא ניתן היה להמציא תלושי שכר של התובע לשנים 2007-2009, כאשר התביעה עצמה הוגשה עוד בחודש 11/09, ותשובת צד ג' להודעת הנתבעת הוגשה לביה"ד בחודש 12/10 כשנה וארבעה חודשים בלבד לאחר סיום עבודתו של התובע, בה נטען ע"י צד ג' כי לתובע הונפקו תלושי שכר מדי חודש, הינה תמוהה ומעלה ספק רב בגרסת צד ג' כי לתובע אכן הונפקו תלושי שכר. 30. כמו כן, צד ג' העיד כי, לא שילם לתובע פיצויי פיטורים ו/או זכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו מכוח יחסי העבודה בין הצדדים. (ראה פרוטוקול דיון מיום 17.6.12 עמ' 27-28). 31. הנתבעת המציאה לביה"ד 2 הסכמי שכר טרחה בלבד, שנחתמו בינה לבין צד ג', משנת 2008, בעניין מתן שירותי אינסטלציה. סעיף 2 להסכם קובע, כי צד ג' מתחייב להעסיק את התובע למתן שירותי אינסטלציה לנתבעת. סעיף 4 קובע כי, התובע יועסק כעובד מחלקת מים וביוב. ועפ"י סעיפים 5 ו-6 להסכם, על התובע לעבוד חמישה ימים בשבוע, 8 שעות ביום, ושכרו היומי יעמוד על סך של 250 ₪. נוסחם של הסכמי שכר הטרחה כאמור, מעלה ספקות באשר למהות ההתקשרות בין הנתבעת לבין צד ג', ובין הצדדים להסכם לבין התובע, מהנימוקים המפורטים להלן. 32. לא ברור מדוע הנתבעת בחרה להתקשר בהסכם עם צד ג' למתן שירותי אינסטלציה, כאשר כאמור לעיל, צד ג' הינו מהנדס ומודד במקצועו, כלל אינו עוסק בתחום אחזקה ואינסטלציה, ונותן מזה מס' שנים שירותי מדידה לנתבעת כקבלן עצמאי ותו לא. 33. בהסכם צוין באופן מפורש, כי על צד ג' להעסיק את התובע לצורך מתן שירותי אינסטלציה לנתבעת, כאשר אין מחלוקת שצד ג' אינו קבלן כ"א. בהסכמי התקשרות בין מזמין עבודה לבין קבלן עצמאי לצורך מתן שירותים כאלה ואחרים ו/או ביצוע עבודה מסוימת, מתחייב הקבלן באופן אישי לבצע את העבודה, בין אם בעצמו ובין אם באמצעות עובדים, שהוא יבחר להעסיק. 34. העובדה, כי צד ג' התחייב במקרה דנן, להעסיק ספציפית את התובע למתן שירותי אינסטלציה לנתבעת, והתובע הוא אשר, למעשה, מחויב בהתאם להוראות ההסכם, לעבוד מדי יום במחלקת המים והביוב של הנתבעת 8 שעות תמורת שכר יומי בסך של 250 ₪, יש בה בכדי להעיד כי ההתקשרות בין הנתבעת לבין צד ג' הינה פיקטיבית, ונועדה על מנת לעקוף את האיסור שחל על הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, בשל תוכנית ההבראה ובשל חוסר בתקן פנוי ואישור נחיצות משרה, להעסיק באופן ישיר את התובע כעובד מחלקת המים והביוב. 35. כמו כן, יש להדגיש ולציין כי, בהתחשב בנוסחו של ההסכם שנחתם בין הנתבעת לבין צד ג', המחייב, למעשה, את התובע עצמו ולא את צד ג' כקבלן עצמאי, בביצוע עבודות אינסטלציה כעובד מחלקת המים והביוב והקובע את שעות וימי עבודתו כמו גם את שכרו היומי, ראוי היה כי התובע ידע ויסכים לתוכנם של ההסכמים הנ"ל, ויחתום עליהם. 36. יתרה מזאת, בהתאם להוראות ההסכם - הנתבעת התחייבה לשלם, כביכול, לצד ג' סך של 250 ₪ ליום + מע"מ בגין מתן שירותי אינסטלציה. אין מחלוקת כי שכרו היומי של התובע עמד על סך של 250 ₪ נטו ליום. אילו אכן ההתקשרות החוזית בין הנתבעת לבין צד ג', כמזמין וקבלן עצמאי למתן שירותים, הייתה כנה ואמיתית, אזי סביר להניח כי שכרו היומי של התובע היה נמוך מהתשלום היומי שהתחייבה הנתבעת לשלם לצד ג'. שכן, כקבלן עצמאי המעסיק עובד לביצוע עבודה כזו או אחרת, צד ג' היה מוודא כי התמורה היומית המשולמת לו ע"י הנתבעת - מזמין העבודה, מותירה בידו רווח, לאחר תשלום שכר העובד המועסק על ידו. העובדה, כי התמורה ששולמה לצד ג' הועברה במלואה לתובע כשכר עבור עבודתו במחלקת המים והביוב של הנתבעת, מבלי שנותר לצד ג' כל רווח מההתקשרות הנ"ל עם הנתבעת, תומכת ומחזקת את גרסת התובע כי צד ג' שימש כצינור בלבד להעברת שכר עבודתו של התובע מהנתבעת. 37. מהעדויות והראיות בתיק זה עולה כי, היה צורך בקליטתו של עובד נוסף במחלקת הביוב והמים בנתבעת. אולם, לאור קיומה של תוכנית הבראה, חוסר בתקנים פנויים ואישור נחיצות משרה, לא התאפשר לנתבעת לקלוט עובדים חדשים. הנתבעת ביקשה להעסיק את התובע, אשר היה בעל הידע והניסיון הנדרשים בתחום האינסטלציה במחלקת המים והביוב, אולם לאור האיסור בקליטת עובדים חדשים כאמור, פנתה הנתבעת לצד ג', מהנדס ומודד במקצועו אשר אין לו כל נגיעה וידע בתחום האינסטלציה ואף אינו עוסק כקבלן כ"א, והתקשרה עימו בהסכם למתן שירותי אינסטלציה, המחייב באופן תמוה לחלוטין, את התובע עצמו ולא את צד ג' עימו, כביכול, התקשרה הנתבעת בהסכם, בביצוע עבודות אינסטלציה כעובד מחלקת המים והביוב בנתבעת. זאת, במטרה ברורה לעקוף את האיסור שחל על הנתבעת לקלוט עובדים חדשים, בין היתר, למחלקת המים והביוב. לפיכך, אנו קובעים כי ההסכם שנחתם בין הנתבעת לבין צד ג', על פיו כביכול התובע הועסק ע"י צד ג', הינו פיקטיבי ונעשה למראית עין בלבד. צד ג' שימש כצינור בלבד להעברת כספים. 38. התובע עבד במחלקת הביוב והמים של הנתבעת ככל שאר עובדי המחלקה, היה נתון לפיקוחו ומרותו של מנהל מחלקת המים בלבד, נסע ברכבה של הנתבעת מדי יום לעבודה, השתמש בציוד של הנתבעת בביצוע העבודה, והחתים כרטיס נוכחות, כיתר העובדים, בכניסתו וביציאתו מהעבודה. דין טענתו של צד ג' כי התובע פעל בהתאם להוראותיו והנחיותיו - להידחות בזאת. צד ג' כאמור, אינו עוסק בתחום האינסטלציה. לפיכך, לא ברור כיצד בדיוק יכול היה ליתן לתובע הנחיות והוראות לביצוע עבודתו היום יומית, בתחום אשר אין לו את הידע והניסיון בו. ספק רב, אם למעט תשלום שכר עבודתו של התובע מדי חודש, היה מעורה צד ג' בביצוע עבודתו של התובע במחלקת הביוב והמים. 39. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בין התובע לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד - מעביד, וכי התובע עבד במחלקת המים והביוב של הנתבעת מיום 10.3.07 ועד ליום 1.8.09, מועד פיטוריו. 40. מר קאסם העיד, כי מנהל מחלקת המים עבר לעבוד בתאגיד המים ביום 1.8.09, בהתאם להסכם השאלה לשנתיים שנחתם בין הנתבעת לבין תאגיד המים. עובד נוסף במחלקת המים, אשר היה על סף יציאה לפנסיה, עבר לעבוד במחלקת האחזקה בנתבעת. בכל הנוגע לתובע, מאחר והיה לטענת מר קאסם עובד קבלן, הסתיימה העסקתו, "כלומר, לא חידשנו את החוזה עם הקבלן." (ראה פרוטוקול דיון מיום 8.12.11 עמ' 11). מר שריף עכרי, מנהל מחלקת המים העיד, כי הוא לא הודיע לתובע על הפסקת עבודתו, שכן הדבר לא היה בסמכותו. (ראה פרוטוקול דיון מיום 17.6.12 עמ' 22). יו"ר הנתבעת מר חסן בוקעאי, העיד, כי אם הנתבעת הודיעה על סיום ההתקשרות זה לקבלן - צד ג', ולא לתובע, מאחר "ולא היה לנו כל עסק עם העובד". (שם, עמ' 20). צד ג' העיד, כי הודיע לתובע בע"פ על הפסקת עבודתו, אולם לא ידע להשיב מתי עשה כן. (שם, עמ' 18). לאור האמור, אנו קובעים, כי התובע עמד בנטל להוכיח כי פוטר מעבודתו בתאריך 1.8.09 ללא מתן הודעה מוקדמת. 41. לפיכך, התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. 42. מחשבוניות שהנפיק צד ג' לנתבעת עבור תשלום שכרו של התובע בשנה האחרונה לעבודתו, עולה כי התובע עבד בממוצע 20 ימים בחודש, ועל כן, שכרו החודשי הממוצע עמד על סך של 5,000 ₪ נטו. 43. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך של 11,875 ₪ נטו (28.5 חודשי עבודה / 12 * 5,000 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. 44. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 5,000 נטו, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. 45. דמי הבראה - בהתאם לקביעתנו לעיל כי, התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין הנתבעת, הרי שהתובע זכאי לתשלום דמי הבראה בהתאם למקובל במגזר הציבורי. כמו כן, אין מחלוקת כי לא שולמו לתובע דמי הבראה. לפיכך, התובע זכאי בגין השנתיים האחרונות לעבודתו לדמי הבראה עבור 14 ימים (7 ימי הבראה עבור כל שנת עבודה), כאשר בגין שנה אחת התובע זכאי לדמי הבראה בסך של 2,485 ₪ (7 ימי הבראה * 355 ₪ - תעריף יום הבראה במגזר הציבורי לשנת 2007), ובגין השנה השנייה זכאי התובע לדמי הבראה בסך של 2,604 ₪ (7 ימי הבראה * 372 ₪ - תעריף יום הבראה במגזר הציבורי לשנת 2008). היינו, התובע זכאי לדמי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתו בסך של 5,089 ₪. אולם, מאחר והתובע העמיד את רכיב תביעתו לתשלום דמי הבראה על סך של 1,330 ₪ בלבד (לפי 7 ימי הבראה * 190 ₪ ליום), אזי אין באפשרותנו לפסוק לתובע סכום הגבוה מהסכום שנתבע בגין רכיב זה. 46. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע דמי הבראה בסך של 1,330 ₪ בצרוף, הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. 47. פדיון חופשה שנתית - במגזר הציבורי זכאים עובדים העובדים 5 ימים בשבוע לחופשה שנתית של 22 ימים. הוכח כי התובע קיבל תשלום שכר עבודה בגין ימי עבודתו בפועל בלבד, ללא כל תשלום בגין ימי חופשה, באם אכן שהה בחופשה במהלך תקופת עבודתו, דבר שלא הוכח ע"י הנתבעת ו/או צד ג'. לפיכך, התובע זכאי בגין תקופת עבודתו לפדיון חופשה שנתית עבור כל תקופת עבודתו, בגין 52.25 ימי חופשה (28.5 חודשי עבודה / 12 * 22 ימי חופשה לשנה במגזר הציבורי). שכרו היומי של התובע עמד על סך של 250 ₪ נטו ליום. על כן, התובע זכאי לתשלום פדיון חופשה שנתית בסך של 13,062.5 ₪ נטו. אולם, התובע העמיד את תביעתו בגין רכיב תביעה זה על סך של 7,200 ₪ בלבד (לפי 4% משכרו השנתי של התובע * 3 שנים). לפיכך, אין באפשרותנו לפסוק לתובע סכום הגבוה מהסכום שנתבע בגין רכיב זה. 48. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה שנתית בסך של 7,200 ₪ נטו בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. 49. דמי חגים - התובע זכאי לתשלום בגין 10 ימי חג לכל שנת עבודה. לפיכך, התובע זכאי לתשלום דמי חגים בגין 24 ימי חג (28.5 חודשי עבודה / 12 * 10 ימי חג לשנה), בסך של 6,000 ₪ נטו (24 ימי חג * 250 ₪ נטו ליום). אולם, התובע העמיד את תביעתו בגין רכיב תביעה זה על סך של 5,250 ₪ בלבד (לפי 7 ימי חג בשנה * 3 שנים). לפיכך, אין באפשרותנו לפסוק לטובת התובע סכום הגבוה מהסכום שנתבע בגין רכיב זה. 50. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע דמי חגים בסך של 5,250 ₪ נטו בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. 51. חודשי הסתגלות והפרשות לפנסיה - התובע העלה טענותיו לתשלום חודשי הסתגלות והפרשות לפנסיה לראשונה במהלך סיכומיו. משכך, דין טענות אלו - להידחות בזאת. 52. לאור קביעתנו לעיל, כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הנתבעת לבין צד ג', וכי הסכם ההתקשרות בין צד ג' לבין הנתבעת נעשה למראית עין בלבד ועל מנת לעקוף את האיסור שחל על הנתבעת בקליטת עובדים חדשים בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, וצד ג' למעשה שימש כצינור בלבד להעברת כספים, הרי שדין הודעת צד ג' ובקשת הנתבעת לחייב את צד ג' לשפותה בסכומים בהם חויבה - להידחות בזאת. 53. סיכום - על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן - א. פיצויי פיטורים - בסך של 11,875 ₪ נטו בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. ב. דמי הודעה מוקדמת - בסך של 5,000 נטו, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. ג. דמי הבראה - בסך של 1,330 ₪ בצרוף, הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. ד. פדיון חופשה שנתית - בסך של 7,200 ₪ נטו בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. ה. דמי חגים - בסך של 5,250 ₪ נטו בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.09 ועד מועד התשלום בפועל. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים לעיל תוך 30 יום מהיום. 54. התביעה לתשלום חודשי הסתגלות והפרשות לפנסיה, כמו גם הודעת צד ג' - דינן כאמור לעיל, להידחות בזאת. 55. בהתחשב בנסיבות המקרה דנן, צד ג' ישא בהוצאותיו. 56. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. קבלן משנהיחסי עובד מעבידקבלן