ההשתק השיפוטי נועד למטרה כפולה, כדברי השופטת דורנר, ולפיה "במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפטי הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות" . ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות (ניתן ביום 08.03.05 פורסם במאגרים משפטיים), אליו מפנים ב"כ הצדדים בטיעוניהם, הותיר כבוד השופט גרוניס בצריך עיון את השאלה- אם זכייה בדין מהווה תנאי בלתו אין לתחולת ההשתק השיפוטי, וכדבריו: "בפסיקתנו נקבע, בעקבות פסיקה אמריקאית, כי אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הוא הצלחה בהליך הקודם ... אעיר, כי איני משוכנע שאומנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי. ברם, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו, שכן דרישה זו מתקיימת במקרה הנוכחי ...". עוד נקבע, כי "די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט". כלומר, תנאי הוא שבעל דין שכלפיו נטען השתק שיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. ההלכה האמורה נובעת מן החשש שתתקבלנה שתי החלטות סותרות על ידי שני טריבונלים שונים. לפיכך, אם ביהמ"ש הראשון דחה את טענתו של בעל דין, אין מניעה, לאור הכלל האמור, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר מבלי להתייחס כמובן לעובדה שעדות הסותרת עדות קודמת עשויה לפגוע במהימנותו של העד בהליך השני. נפסק כי "המשמעות של קבלת הטענה בדבר השתק שיפוטי הינה חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך שיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהלותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם". עוד נפסק, כי "יתכנו מקרים בהם ימנע מבעל דין מלטעון טענה דיונית, שאפילו נכונה היא ויכולה לסייע בחשיפת האמת, משום שיש בה דופי של חוסר תום לב דיוני" [רע"א 3640/03 דקל נ' דקל, (16.12.2007)]. עיון בפסקי הדין השונים אשר עסקו בשנים האחרונות בדוקטרינת ההשתק השיפוטי מלמד, כי הדרישה להצלחה בהליך הקודם, שנקבעה בפסקי דין שונים בעבר, כתנאי לקיום ההשתק השיפוטי, מוטלת כיום בספק [ראו למשל: עמדתם של כבוד השופטים גרוניס ורובינשטיין בעניין בית ששון הנ"ל, וכן ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.09.07) - להלן: "פרשת ח'ורי"]. עניין זה לא הוכרע במסגרת פרשת ח'ורי מאחר ששם לא הוכחה הסתירה והשאלה נותרה בצריך עיון. בפרשת חו'רי הנ"ל נקבע ,כי ההשתק עשוי לקום מקום שנטענות טענות סותרות או הפוכות וכאשר הטענה המשתיקה והטענה המושתקת תהיינה קוטביות זו לזו, ומכל מקום נדרש צורך בסתירה מובהקת. בע"א 7497/07 יעקב רינגל נ' אליהו לינדאור (ניתן ביום 22.02.2010), ציין כבוד השופט ס' ג'ובראן כי תורת ההשתק השיפוטי הינה "אתר על לוח השחמט השיפוטי בו קיימת התמודדות בין האמת לבין ערכים ואינטרסים אחרים. המשמעות של קבלת הטענה בדבר השתק שיפוטי הינה 'חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך שיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהגותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם". לאור חשיבותם של הערכים והאינטרסים העומדים בבסיס תורת ההשתק השיפוטי, ובראשם, כדברי השופט ג'ובראן, עקרון תום הלב, יתכנו מקרים בהם ימנע מבעל דין מלטעון טענה דיונית, שאפילו נכונה היא ויכולה לסייע בחשיפת האמת, משום שיש בה דופי של חוסר תום לב דיוני. במקרים מעין אלו הערך בדבר גילוי האמת נסוג אל מול עקרון תום הלב והאינטרסים הנוספים העומדים בבסיסה של תורת ההשתק השיפוטי, שהרי 'היסוד להשתק השיפוטי הוא יסוד מוסרי' והוא מבוסס על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט וטומן בחובו אינטרסים ציבוריים כבדי משקל (ראו פסקה 17 לפסה"ד וההפניות שם).השתק שיפוטיהשתק / דיני מניעות