זכויות דוורים בדואר ישראל

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות דוורים בדואר ישראל: סגן הנשיא (אדלר): .1ההליך המערער (להלן: נקש) מחלק דואר מחודש דצמבר 1982ועד היום. בפסק הדין דב"ע תש"ן/14- 3נקש - מדינת ישראל, פד"ע כ"א 180החלטנו, כי היו יחסי עובד מעביד בין נקש לבין המשיבה מס' 1(להלן: משרד התקשורת) בתקופה שנקש עבד כמחלק דואר בשביל משרד התקשורת (מדצמבר 1982עד ליום 1.4.1987). אולם, לגבי התקופה לאחר הקמתה של רשות הדואר הוחזר העניין לבית הדין האזורי (השופטת שגיא ונציגי הציבור ארצי וסלע; תב"ע נא/1858-3). רשות הדואר מפעילה מחלקי דואר באותם תנאים בהם הופעלו על ידי משרד התקשורת. אחרי הקמת רשות הדואר המשיך נקש לחלק דואר ומיום 2.1.1994נקבע מעמדו ברשות הדואר כ"עובד ארעי", וזאת בהתאם לחוק רשות הדואר (תיקון מס' 6), התשנ"ד .1993 על כן, השאלה העומדת להכרעה בתובענה דנן היא, מה היה מעמדו של נקש כאשר חילק דואר בתקופה בין מועד הקמת רשות הדואר, יום 1.4.1987, לבין יום 2.1.1994(להלן: תקופת רשות הדואר). בית הדין האזורי קבע, כי לא שררו יחסי עובד - מעביד בין נקש לבין רשות הדואר בתקופת רשות הדואר, וזאת בהסתמך על סעיפים 46ו- 110לחוק רשות הדואר, התשמ"ו - 1986(להלן: חוק רשות הדואר), על כך הערעור שלפנינו. .2המסגרת הנורמטיבית רשות הדואר הוקמה, בין היתר, במטרה ליישם את רעיון המעבר מהספקת שירותים על ידי המדינה להפרטת השירותים ולאחר מכן להנהגת שוק חופשי. בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח רשות הדואר, התשמ"ג - 1983, י"ב באב התשמ"ג, 22.7.1983, 215, 216) פורטו מטרות הקמת הרשות, כדלקמן: "הקמת רשות הדואר נועדה, איפוא, להשגת היעדים הבאים: (א) מתן שירותי דואר לציבור ברמה הולמת; (ב) היענות לצרכים החברתיים המשתנים של החברה והמשק בכל הנוגע לתקשורת כתובה, תוך השתלבות בהתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה; (ג) הפעלה כלכלית של המערכת עד כדי אפשרות של ביטול הגירעון הכספי וביטול הצורך בסבסוד של הפעילות השוטפת; (ד) יצירת מקום עבודה מושך לעובדים. יעדים אלה יושגו על ידי: (א) שינוי ארגוני שיאפשר הפיכת השירות למערכת בעלת נטייה עסקית-כלכלית, תוך ניצול התשתית והארגון הקיימים וטכנולוגיות חדישות לפיתוח השירותים ולגיוונם; (ב) בנייתה של מערכת ניהולית-הישגית בעלת אחריות וסמכויות; (ג) שינוי מבנה מערכת יחסי העבודה והשכר, כך שחלק מן השכר ישמש תמריץ לעובדים להשגת היעדים של המערכת; (ד) בחינה ושינוי של סדרי עבודה, הרגלי עבודה ושיטות עבודה, כדי להביא לייעול המערכת". מטרות אלה מצביעות על המעבר לתחרות, הכולל , outsourcingהיינו - מסירת עבודה לגורמים שאינם עובדי הרשות. סעיף 46לחוק רשות הדואר מיועד ליישם את המגמה הזאת, הוא בא להתיר לרשות להזמין שירות חלוקת דואר ממחלקי דואר שאינם עובדי הרשות, וכן להפעיל סוכנויות דואר באמצעות עובדים עצמאיים שאינם עובדי הרשות (סוכני דואר). סעיף 46לחוק רשות הדואר קובע: "(א) הרשות רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר או מחלקי דואר. (ב) היחסים שבין הרשות ובין סוכני הדואר ומחלקי הדואר לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד". סעיף נוסף שנוגע לעניינינו הוא סעיף 110לחוק רשות הדואר, שזו לשונו: "נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים): (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר; (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה; (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים; (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה". .3התקדימים בית דין זה כבר דן במעמדו של מחלק דואר לאחר הקמתה של רשות הדואר. בדב"ע נא/208- 3רשות הדואר - צמח, פד"ע כ"ד 548(להלן: פסק דין צמח) נקבע, כי מחלק דואר, שהחל לבצע עבודה זו ברשות הדואר בינואר 1990בתנאים דומים מאוד לאלה של נקש, אינו "עובד" של הרשות. שם נאמר (בע' 553) כדלקמן: "א) ... רשות הדואר רשאית לבצע את התפקיד המוטל עליה בחלוקת דואר הן באמצעות 'עובדים' והן באמצעות 'מחלקי דואר'. אולם - משהתקשרה הרשות בהסכם מחייב עם אדם, על פי סעיף 46לחוק רשות הדואר, לא יראו את היחסים בין הצדדים כיחסי עובד-מעביד, אף אם יחסים כאלה קיימים על פי משפט העבודה. ב) ... יש לתת נפקות מלאה לכוונת המחוקק. כעולה מנוסחו הברור וחד-משמעי של החוק, 'סוכני דואר' ו'מחלקי דואר' שההתקשרות עימם על ידי רשות הדואר נעשתה לצורך ביצוע תפקיד זה, במסגרת שהותוותה בסעיף 46לחוק רשות הדואר, לא יהיו יחסי עובדי-מעביד; אם לא תאמר כן - מה משמעות יש להוראת סעיף 46לחוק? .... ג) הדיבור 'רואים אותו' שבסעיף 46לחוק רשות הדואר, יוצר 'הנחה חלוטה', זאת אומרת הנחה שאינה ניתנת לסתירה... 'התשובה לשאלה אם חזקה הינה 'חלוטה' או שמא 'ניתנת לסתירה' מצויה בלשון הגדרתה: ננקטה לשון החלטית דוגמת 'ייראה' או 'יראו אותו כאילו' - הרי זו חזקה חלוטה.... מכאן, מסקנתנו כי סעיף 46(ב) לחוק רשות הדואר יוצר חזקה חלוטה של העדר יחסי עובד-מעביד"? דברים אלה יפים גם לענייננו. בא כוחו של המערער לא ניסה לאבחן את פסק דין צמח. .4סעיף 110לחוק רשות הדואר חוק רשות הדואר קבע סידורים לגבי העברת עובדי משרד התקשורת לרשות הדואר, וזאת בסעיף 110לחוק ובהסכם הקיבוצי (המעבר), אליו צורפה רשימת העובדים המועברים. הסכם קיבוצי זה נחתם ביום .23.3.1987בית הדין האזורי קבע, כי נקש לא נמנה בין העובדים המועברים, שכן שמו אינו מופיע ברשימה שצורפה להסכם הקיבוצי (המעבר). יצוין, כי טענות לגבי סעיף 110לחוק רשות הדואר אינן מופיעות בכתב התביעה או בפלוגתאות והועלו רק בסיכומים שהוגשו על ידי בא כוחו של נקש לבית הדין האזורי. טענה אחת של בא כוח נקש היתה, כי קיימת סתירה בין סעיף 46לחוק רשות הדואר לבין סעיף 110לחוק. לדעתו, סעיף 46(ב) לחוק קובע שמחלקי הדואר לא יהיו עובדי רשות הדואר ואילו סעיף 110לחוק קובע את המשך עבודתם של עובדי משרד התקשורת ברשות הדואר. אין ממש בטענה זו, שכן סעיף 46(ב) לחוק מיועד לאפשר לרשות הדואר להעסיק מחלקי דואר וסוכני דואר כעובדים עצמאים, ואילו סעיף 110לחוק נוגע להמשך עבודתם של קבוצה אחרת של עובדים, היינו, העובדים המועברים ממשרד התקשורת לרשות הדואר, ששמותיהם מופיעים ברשימה שצורפה להסכם הקיבוצי (המעבר). טענה נוספת של בא כוח המערער היתה, כי רשימת המועברים אינה חלק מההסכם קיבוצי המעבר, משום שהמלה "רשימה" לא צוינה בסעיף 110לחוק רשות הדואר. איו אנו מקבלים טענה זו, הנוגדת את לשונם של סעיפים 110ו- 46(ב) לחוק. כמו כן, הסכם קיבוצי כולל נספחים ואפילו מכתבים שצורפו לו. רשימת המועברים, שצורפה להסכם הקיבוצי כנספח, מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. מעיון בהסכם ובסעיפים 46ו- 110לחוק רשות הדואר עולה, כי תכליתו של החוק היא לשלול ממחלקי הדואר ומסוכני הדואר את מעמדם כ"עובדים". הטענה הנוספת של בא כוח המערער היתה, כי רשימת המועברים כלל אינה קיימת. טענה זו היא טענה עובדתית והועלתה בשלב של הערעור, דבר שלא ניתן לעשות, משום שלא ניתנה למשיבות ההזדמנות להביא ראיות לסתור אותה. שלב הערעור אינו השלב הנכון לעורר טענה עובדתית לגבי קיומו של נספח להסכם קיבוצי. זאת ועוד, הודעת שר התקשורת על כך, שהעובדים המועברים יהיו עובדי רשות הדואר החל מיום 1.4.1987מדברת על "... עובד מדינה שנקבע בהסכם להעברת עובדים...", ויש להניח כי מדובר בעובדים ששמותיהם צוינו ברשימה. (ראה: י.פ. התשמ"ו, מיום 31.3.1987, ע' 1379). נוסף על כן, באת כוח הרשות הכחישה טענה זו והודיעה, כי הרשימה בידיה. כמו כן, בתב"ע מח/1020- 3שביט - רשות הדואר, הנוגע למעמדו של מחלק דואר ציין בית הדין האזורי את קיומם של הסכמים, וסביר להניח כי התייחס (בסעיף 8), בין היתר, לנספח להסכם הקיבוצי (המעבר). .5סעיף 7להסכם הקיבוצי (המעבר) טענה נוספת של בא כוח המערער היתה, כי סעיף 7להסכם הקיבוצי (המעבר) מחייב את הרשות להמשיך את תנאי העסקתם של עובדי משרד התקשורת המועברים אליה. סעיף 7הנ"ל נוגע לתנאי הגמלאות של העובדים המועברים, וזאת כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם הפנסיוניות. אין לסעיף זה קשר להמשך זכויותיו של נקש ומחלקי דואר אחרים שלא הועברו לרשות הדואר על ידי ההסכם הקיבוצי (המעבר). .6פגיעה בזכויות יסוד עוד טען בא כוחו של נקש, כי סעיפים 46ו- 110לחוק רשות הדואר פוגעים בזכויות היסוד של חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, משום שהם מחייבים את נקש ומחלקי דואר אחרים של משרד התקשורת, לבחור בין העסקה כקבלנים עצמאים לבין אבטלה ופגיעה בתנאים הסוציאלים שלהם. טענה זו לא הוכחה. עובד עצמאי אינו אדם שכבודו נפגע או שחופש עיסוקו נפגע. תנאי העבודה העיקרי שנשלל מנקש בתקופה שהיה עובד עצמאי הינו העדר הקביעות, ואין בכך כדי לפגוע בכבודו כאדם או ביכולתו לעבוד בעיסוקו על פי רצונו החופשי, למרות הפגיעה במידת הודאות בתעסוקתו. .7חוק רשות הדואר (תיקון מס' 6), התשנ"ד - 1993אינו נוגע למעמדו של נקש עד למועד בו נכנס התיקון לתוקף. התיקון קובע במפורש על מי הוא חל, ומעמדו של נקש שונה ביום 2.1.1994, משום שסעיף 2(א) לתיקון קובע, כי זה היום האחרון שיש לרשות אפשרות להפוך את נקש לעובד הרשות. .8סוף דבר - הערעור נדחה, נקש לא היה במעמד "עובד" רשות הדואר בין התקופה המתחילה בהפעלת רשות הדואר (31.3.1987) לבין מועד קבלתו כעובד ארעי ביום .2.1.1994 רשמנו לפנינו את הודעתה של באת כוח משרד התקשורת, כי אם ייקבע שנקש אינו עובד רשות הדואר תשלם לו מדינת ישראל פיצויי פיטורים על תקופת עבודתו במשרד התקשורת. הסכום המגיע למערער ישולם תוך 30יום, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 31.3.1987ועד לתשלום בפועל.דואר ישראל / רשות הדוארדואר