השלמת הכנסה לאישה שבעלה בבית סוהר

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא כסף מביטוח לאומי לאישה שבעלה בכלא: .1ביום 2/11/95, הגישה התובעת לנתבע תביעה להשלמת הכנסה (נ/1), בה נרשם כי היא גרושה מאז חודש אוגוסט 1995, כי בנותיה שתמכו בה התחתנו וכי בנה שתמך בה - מצוי בבית סוהר. הנתבע דחה את התביעה, במכתבו לתובעת מיום 14/12/95, בטענה שהתובעת מקיימת משק בית משותף עם בעלה לשעבר "כזוג לכל דבר וכמנהג המקום". כנגד דחיית תביעתה, הגישה התובעת את התובענה שבפנינו. בכתב התביעה טענה התובעת כי היא חייה בנפרד מבעלה לשעבר כבר כ- 20שנה וכי הוא נישא בשנית לאשה שילדה לו 11ילדים. כן טענה התובעת כי בעלה לשעבר אינו מבקר אותה ואינו דואג לפרנסתה. אלה עובדות המקרה: .2התובעת, ילידת שנת 1934, נישאה למר איוב עבדאללה הייב (שייקרא להלן: "איוב"), לפני שנים רבות (השנה המדוייקת לא הובררה לנו). .3בשנת 1971או לאחר מכן, אבל במהלך שנות השבעים, עבר איוב להתגורר עם אשה אחרת, בשם פאטמה, בבית המצוי מספר עשרות מטרים מהבית בו התגורר עם התובעת. איוב נישא לפאטמה בטקס נישואין מסורתי, אך השניים לא נרשמו כנשואים באופן רשמי. גם לאחר שאיוב החל להתגורר עם פאטמה, הוא המשיך לחיות, מדי פעם, חיי אישות עם התובעת, וארבעת הילדים האחרונים שנולדו לתובעת (מבין 12ילדיה), נולדו לאחר שאיוב החל להתגורר עם פאטמה. .4כל אותן שנים, המשיכו התובעת ואיוב להיות רשומים כנשואים, ואיוב אף תמך כספית, מעת לעת, בתובעת ובילדיהם המשותפים. בשנת 1994, החלה התובעת להיות זכאית לקצבת זקנה, ואיוב החליט להפסיק לתמוך בה. עם זאת, המשיך איוב לשתות, מדי פעם, קפה עם התובעת. בנוסף לכך, כשהוא קנה מצרכים לעצמו, הוא היה שולח מדי פעם, חלק מן המצרכים (כגון חלב, ביצים ובחגים אף בשר) לביתה של התובעת, במטרה שישמשו כמזון לתובעת ולילדים המשותפים לו ולתובעת, אשר התגוררו עדיין עם התובעת. לפעמים, כשאחד מילדיו של איוב המתגורר עדיין עם התובעת בא אל איוב ומבקש כסף - איוב נותן לו. .5 לאחר מכן רצתה התובעת להתגרש מאיוב כדי שהמדינה תכלכל אותה. איוב והתובעת התייצבו בבית הדין השרעי וביום 23/7/95התגרשו גירושין מוחלטים ( 3פעמים) כאמור בתעודת הגירושין נ/.2 .6 ביתה של התובעת מצוי על קרקע השייכת לאיוב. הוא בית נפרד מהבית בו מתגורר איוב עם פאטמה. חשבונות המים והארנונה נפרדים (אם כי גם איוב וגם התובעת אינם משלמים את החשבונות), מוני החשמל נפרדים, בכל בית יש טלפון נפרד. .7 התובעת מקבלת, כאמור לעיל, קצבת זקנה, ובנוסף לכך - מקבלת תמיכה מחלק מילדיה. .8 העובדות שפורטו לעיל נקבעו על סמך עדויותיהם של התובעת ושל איוב וכן על סמך הודעתו של איוב לחוקר הנתבע (נ/3). הן התובעת והן איוב מסרו בעדויותיהם גם גירסאות הסותרות את אשר נאמר בנ/3, ובמקרים של סתירות כאלה, העדפנו, בדרך כלל, את האמור בנ/3, בשל העובדה שהאמור בו נרשם מפיו של איוב בטרם הבין את המשמעות של דבריו מבחינת גורל תביעתה של התובעת, וכאשר טרם ידע את עמדתו של הנתבע. בעדותו בבית הדין בלטה להיטותו של איוב להרחיק כל קשר בינו לבין התובעת, בלא שמסר הסבר כלשהו לדברי השונים שנאמרו מפיו לחוקר הנתבע. גם מהימנותה של התובעת אינה גבוהה, כך למשל מסרה בכתב התביעה על פרידתה מאיוב לפני זמן רב, בלא שהזכירה את העובדה שגם לאחר מכן נולדו לה ילדים ממנו וטענה שאיוב "אינו חי בקרבת מקום", אך שגם היא אינה חולקת על כך שמדובר במספר עשרות מטרים בלבד. האם התובעת ואיוב הם "בני זוג"? .9 סעיף 4לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1981(שייקרא להלן: "החוק"), קובע שהזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות, למעט אם נקבע אחרת בתקנות. תקנה 7לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982(שייקראו להלן: "התקנות") מפרטת את היוצאים מהכלל, כלומר, את המקרים בהם זכאותו של כל אחד מבני הזוג לא תהיה מותנית בזכאותו של בן זוגו. סעיף 1לחוק מגדיר שבני זוג אינם דווקא מי שנשואים זה לזה אם הם חיים חיי משפחה במשק בית משותף אם יש להם ילד משותף או אם אחד מהם קיבל תוספת תלויים בעד משנהו לפי חוק הביטוח הלאומי. .10לאור האמור בסעיף 9לעיל, ומאחר שהתובעת לא הוכיחה שגם אצל איוב התקיימו תנאי זכאות להבטחת הכנסה בתקופה השנויה במחלוקת, יהיה גורלה של התובענה תלוי בשאלה האם בתקופה זו היו התובעת ואיוב משום "בני זוג" ואם כן האם נכנסו לאחד החריגים המנויים בתקנה 7לתקנות. .11דעתנו היא שעל פי הראיות שבתיק כפי שפורטו במסכת העובדתית שלעיל, לא הוברר כלל כי התובעת ואיוב ענו, בתקופה השנויה במחלוקת (כלומר לאחר הגירושין), על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק. להלן נסביר את דעתנו. .12אין מחלוקת שבתקופה הרלוונטית לתביעה, התובעת ואיוב כבר לא היו נשואים (הם התגרשו בחודש יולי 1995והתביעה הוגשה לנתבע בחודש נובמבר 1995) ובכל התקופה הרלוונטית לתביעה היה איוב נשוי כבר לאשתו השניה, פאטמה, אם כי לא באופן רשמי אלא בנישואין מסורתיים בלבד. מאחר שהנישואין המסורתיים לפאטמה נערכו בטרם גירושיו של איוב מהתובעת, ברור כי איוב לא רצה להתחתן אם פאטמה באופן רשמי, דבר שהיה עלול להביא לנקיטת הליכים פליליים כנגדו. אין גם מחלוקת שלתובעת ולאיוב יש ילדים משותפים. לפיכך, כדי לבחון אם התקיימה בהם ההרחבה של ההגדרה האמורה בסעיף 1לחוק, יהיה צריך לקבוע, קיומם המצטבר של שני תנאים: שהתובעת ואיוב חיו חיי משפחה, בתקופה הרלוונטית לתביעה וכן שחיים אלה היו במשק בית משותף. .13נראה לנו, כאמור כבר בהמלצתנו מיום 30/1/97, כי גם מהעובדות שנקבעו לעיל (בעיקר על סמך נ/3) לא ניתן לקבוע שהתובעת ואיוב חיו חיי משפחה. אמנם, על פי הרשום בנ/3, התובעת ואיוב שתו קפה ביחד (ואולי אף אכלו לפעמים ביחד), אלא שכפי שהדגיש איוב בנ/3, כל אחד מהם גר בבית שלו. בני זוג החיים "חיי משפחה" אינם נפגשים לקפה או לארוחה, אלא הם מתגוררים יחד. בדרך כלל, אדם החי חיי משפחה עם בן זוגו, לא יילך ללון בבית אחר, יחד עם אשה אחרת, אלא במקרים יוצאים מן הכלל. בענייננו, התקופה הרלוונטית לתביעה היא לאחר עשרות שנים שבהם איוב אינו גר בביתה של התובעת אלא הוא מתגורר בקביעות עם פאטמה. האם אכן סבור הנתבע שהתובעת ואיוב מנהלים "חיי משפחה" במשק בית משותף ? העובדה שאיוב שולח לעתים חלב או ביצים אל בית התובעת ואף העובדה שהוא מסכים לעתים לתת כסף למי מילדיו, אינה יכולה להפוך את התובעת ואת איוב למי שחיים חיי משפחה, ואינה גורמת למשק הבית הנפרד שלהם להיות משותף. זאת ועוד, המינוח "חיי משפחה" אינו זהה לקיומם של יחסי קירבה מסויימים ואף לא לקיומם של מגורים תחת קורת גג אחת. פרשנותו של המונח "חיי משפחה" אמורה להיעשות באופן סביר, המתאים למטרת החוק. מטרת המחוקק בהגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק היתה להשוות את ההתייחסות אל כל סוגי בני הזוג החיים יחדיו, בין אם הם נשואים ובין אם לאו. .14העובדות שנקבעו לעיל, אינן יכולות, לדעתנו, להצביע על קיומם של "חיי משפחה". "חיי משפחה" כוללים, באופן סביר, השתתפות רציפה בעול הפרנסה ובמטלות הבית המוטלות על ראשי המשפחה. משלוח של מעט מזון או אף תרומה כספית אקראית למי מהילדים, כפי שעושה איוב, אינם יכולים להפוך אותו למי שחי עם התובעת "חיי משפחה". פירוש סביר ותכליתי של המונח "חיי משפחה" אינו יכול לכלול קיומם של יחסים מעין אלה של התובעת ושל איוב. .15לפיכך, אנו קובעים כי לא התקיימו בין התובעת לבין איוב "חיי משפחה" בתקופה השנויה במחלוקת, לא היה להם משק בית משותף, ועל כן אין הם עונים על הגדרת "בני זוג" שבסעיף 1לחוק וזכאותה של התובעת להבטחת הכנסה לא היתה מותנית בזכאותו של איוב. לסיכום .16לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה וקובעים שהתובעת ואיוב לא היו, בתקופה שלאחר הגירושין, בגדר "בני זוג", ולפיכך, לא היתה זכאותה של התובעת להבטחת הכנסה מותנית בזכאותו של איוב, ועל הנתבע לשלם לתובעת גמלת הבטחת הכנסה. .17על הנתבע לשלם לתובעת גם את הוצאות המשפט בסך -. 100ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/10/97, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/10/97ועד התשלום בפועל. .18כל צד זכאי לערער על פסק דין זה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.בית סוהר / כלאהבטחת הכנסהמאסר