מה ההבדל בין צו מניעה "ארעי" לצו מניעה "זמני" ?

מהו צו מניעה ארעי ? בקשה לסעד זמני יכולה לכלול גם בקשה לצו במעמד צד אחד אם בית המשפט יתן צו במעמד צד אחד, הוא ניתן כצו ארעי, עד לדיון בבקשה. במקרים דחופים שאינם מאפשרים המתנה לשמיעת הבקשה לצו מניעה במועד הדיון במעמד הצד שכנגד מחשש שיגרם למבקש הצו נזק חמור, הבקשה לצו מניעה תישמע באופן מיידי במעמד צד אחד. ההבחנה בין צו מניעה ארעי לצו מניעה זמני: צו מניעה ארעי ניתן בלי לבקש את תגובת הצד השני. בית המשפט יתן צו מניעה ארעי לתקופה קצרה בלבד. צו מניעה ארעי בניגוד לצו מניעה זמני תקף אך ורק עד לשמיעת הבקשה במעמד שני הצדדים. בית המשפט יתן צו מניעה ארעי רק במקרים מיוחדים ויוצאים מהכלל אם שוכנע שהדבר מוצדק בנסיבות הענין. לפי סעיף 95 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הרחבת צו מניעה ארעי: הנשיא (גולדברג) 1. לפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות (דב"ע נז/45-9), על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 14.10.96(השופטת גבריאלי ונציגי הציבור מונוביץ ובליימן; תב"ע נו/2917-3, נו/1406-14, נז/153-14), לפיה הוחלט שלא לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד ביום 21.8.96, שהרחיבה צו מניעה ארעי (אף כי כונה "צו זמני") שניתן כנגד המערערת וכנגד המשיבה 2(להלן - "נורית"). 2. הצריך לעניננו בערעור הן העובדות כדלקמן: א. ביום 15.8.96ניתן "צו זמני", אשר בו נאמר לעניננו - "ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על משיבה מס' 1[נורית] ומס' 2[המערערת לפנינו] מלהתקשר במישרין או בעקיפין עם הלקוחות הרשומים ברשימה נספח א' כפי שהוגשה לביה"ד היום ע"י ב"כ המבקשת [המשיבה 1לפנינו] וזאת עד לאחר סיום הדיון ב- 9.9.96שנקבע לשעה 15: 00או עד למועד אחר, אם המצעד הנ"ל ידחה או אם תנתן החלטה אחרת בתיק זה". ב. ביום 20.8.96הוגשה על-ידי המשיבה 1(להלן - "סיגנל") בקשה, אשר כותרתה "בקשה לתיקון הבקשה לצווי מניעה זמניים ולתיקון כתב התביעה", ובה נאמר - "כב' בית הדין מתבקש בזאת להתיר למבקשת לתקן את בקשתה לצווי מניעה זמניים, וכן את כתב התביעה, כך שהסעדים המבוקשים יהיו כדלקמן: א. להורות על צווי מניעה זמניים וקבועים, האוסרים על המשיבים (הנתבעים) מלעשות שימוש כלשהו בסודותיה המקצועיים של המבקשת (התובעת), לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, לקיים קשר כלשהו, במישרין או בעקיפין, עם לקוחות המבקשת, העיסקיים והקבועים. ב. לאסור על המשיבה 2[המערערת] מלהתקשר עם המשיבה 1[נורית] בכל דרך שהיא, במישרין או בעקיפין, כעובדת או כשותפה או כבעלת מניות, בתמורה ושלא בתמורה, ככל שהתקשרות זו מטרתה עשיית שימוש אסור בסודותיה המסחריים של המבקשת. ג. להורות כי הצווים האמורים יחולו גם על כל חברה אם ו/או חברה אחות ו/או חברה קשורה למשיבים. ד. להורות כי המשיבים יהיו מנועים מלפתוח עסק בתחום הנסיעות באזור התעשייה של רמת החייל בת"א (עתידים) או בסמוך לו". ג. ביום 21.8.96נתן בית הדין האזורי, מבלי שזימן את הצדדים וקיבל את תגובת הצד שכנגד, את ההחלטה כדלקמן: " 1. איננו מוכנים ליתן צו מניעה זמני לגבי כלל לקוחות כמבוקש ע"י המבקשת ועל כן אנו מוכנים לתקן את הבקשה באופן כזה שסעיף קטן א' יחול אך ורק לגבי הלקוחות הרשומים בנספח א' שהוגש לבית הדין. 2. אנו מתקנים את הבקשה והתביעה ומחילים את הצו על סעיפים ב' ג' לבקשה. 3. אנו מורים למשיבים שלא להפעיל עסק בתחום הנסיעות, באזור התעשיה של רמת החייל (עתידים) וזאת עד לסיום הדיון בצו הזמני, או עד שתינתן החלטה אחרת בנושא". ד. המערערת לפנינו הגישה בקשה לבית הדין האזורי לבטל אותה החלטה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, באומרו: " 5. אנחנו סבורים שהיום שהבקשה מוגשת בפנינו עתה היא מאוחרת. ניתן היה להגישה הרבה קודם, והראיה שהתיחסו להחלטה הזו להרחבת צוי המניעה בתצהירו של מר קורן וגם בתצהירה של הגב' פרידלנד. 6. יתכן שההחלטה מוטעית, אך מאחר שהבקשה לביטולה הוגשה כאמור, ולא הוגש עליה ערעור במועד, אנו דוחים את העתירות כפי שהן מופיעות בסעיפים ב',ג',ו-ד' לבקה שהוגשה היום בפנינו". ה. בבית הדין האזורי נמשכים ההליכים עד עצם היום הזה בבקשה לצו הזמני וטרם הוחל בדיון בהליך העיקרי. 3. לפנינו טוענת המערערת, כי לא היה מקום ליתן את הצו ביום 21.8.96במעמד צד אחד, וכי לא היה כל מקום ליתן צו שעה שכל אשר התבקש היה לתקן את הבקשה ותו לא. לעצם הענין טען בא-כח המערערת כי אין כל הצדקה להרחבת הצו הזמני, שניתן למעשה בהסכמה, לגבי חברות-אם או חברות-אחות או חברות-בת הקשורות למבקשת, ובודאי שאין כל הצדקה להרחיב את הצו לגבי חברות הקשורות בצורה כלשהי למערערת וכן אין כל הצדקה לאסור על המערערת לפתוח סניף או משרד באזור התעשיה "עתידים" אשר בתל-אביב. 4. בא-כח המשיב, המתנגד לבקשה, מודה כי למעשה הצו שניתן היה מעבר למבוקש על-ידו, אולם לטענתו שעה שנורית ביקשה הגדלת הערבות לשיפוי נזקיה בגין "הצו המורחב", מנועה היא ומנועה המערערת מלטעון כעת כנגד צו זה. לעצם הענין טען, כי המערערת פועלת באמצעות חברות-בנות וחברות-אחיות, כך שעל-מנת שהצו יהיה אפקטיבי יש מקום להרחיב את הצו גם לגבי החברות השלובות עם המערערת, ואשר למשרד באזור "עתידים" - עצם המצאותו של זה תצביע בפני הלקוחות של סיגנל כי נורית מנהלת את עיסוקיה באמצעות המערערת, וכי היא עומדת לרשות אותם לקוחות מיד לכשיפקעו הצווים האוסרים עליה לעשות כן. 5. נפתח ונציין כי לא היה כל מקום ליתן צווים במעמד צד אחד, אף כי מדובר ב"הרחבה" של צווים שניתנו לאחר שבית הדין שמע את טיעוני הצדדים לענין הצווים ה"מקוריים". בודאי שלא היה מקום ליתן לטובת סיגנל את הצווים המבוקשים שעה שלא ביקשה אותם כלל באותו שלב. 6. מאחר ששמענו את הטענות לגופן, נפסוק באותן סוגיות. אין אנו רואים מניעה מהמערערת להגיש ערעור זה ולהעלות את טענותיה, לאור העובדה שנורית ביקשה הגדלת סכום הערבות, אף כי מודעים אנו לקשר שבין נורית והמערערת. נציין עוד כי החלטה על הגדלת הערבות היתה צריכה להנתן מיוזמתו של בית הדין, שעה שהרחיב את צווי המניעה אותם נתן. 7. לענין הרחבת הצו על החברות השלובות במערערת - נראה לנו כי יש די והותר נתונים בתיק בית הדין האזורי להראות כי במערערת קשורות מספר חברות נוספות, ושעה שמדובר באשכול חברות מן הראוי שהצווים יחולו על כלל החברות המרכיבות אשכול זה. זהו הדין כאשר המעביד המקורי הינו אשכול חברות (ר' מ' גולדברג, "חופש העיסוק: מזכות יסוד לחוק יסוד", הפרקליט מא 291, 322והאסמכתאות שם), ואין סיבה שהדין יהא שונה כאשר המעביד החדש הינו חלק מאשכול כזה, שהרי אחרת ניתן יהיה לסכל הצו בקלות רבה. המערערת תיידע את אותן חברות בדבר הצו המורחב שהרי הלכה היא שהליך לפי פקודת בזיון בית המשפט יכול ויהיה מוגש לא רק נגד מי שהיה צד ישיר להליך אלא נגד כל מי שידע עליו וגרם לסיכולו (דב"ע לא/4- 4ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל - החברה לכבלים ולחוטי חשמל, פד"ע ד 122; ע"א 78/371מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד(4) 232). 8. אשר לאיסור על המערערת להקים משרד באזור התעשיה "עתידים" - אין אנו רואים כל הצדקה לאסור על המערערת או מי מהחברות הקשורות בה להקים משרד באזור "עתידים". באותו אזור קיימים מפעלים רבים אשר לא היו לקוחותיה של סיגנל, והם אינם מנועים מלהתקשר עם המערערת, יהא מקום משרדה אשר יהא. למותר גם לציין, כי לקוחות סיגנל שמקומם ב"עתידים" נזקקו לשרותיה של סיגנל, שעה שנורית עבדה בחברה זו, חרף העובדה שלא ניהלה משרד באותו אזור, כך שמיקומו הגיאוגרפי של המשרד בודאי אינו שיקול יחיד - או אף עיקרי - של הלקוחות. 9. סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שאנו מבטלים את האיסור על המערערת או מי מהחברות הקשורות בה להקים משרד באזור "עתידים". המשיבה תשלם למערערת הוצאות הערעור בסך 5000 ש"ח בצרוף מע"מ.צו מניעה זמנישאלות משפטיותצוויםצו מניעה