בכתב ההגנה נטען כי המשיבה הודיעה למערער על העתקת מקום עבודתו אל השוק העירוני המרוחק כק"מ אחד מן השוק הסיטונאי בו עבד. המערער סרב לעבוד והעדיף להמשיך לעבוד. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא העתקת מקום עבודה למרחק 1 ק''מ: השופט מירון .1 לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת סמט ונציגי הציבור שמר ונויפלד; תב"ע נג1262-/3), לפיו נדחתה תביעת המערער לחייב את המשיבה בתשלום פיצויי פיטורים. התובענה כללה עילות תביעה אחדות אך הערעור נסב על פיצויי פיטורים בלבד. .2 המערער הועסק בעבודות נקיון בשוק הסיטונאי בפתח תקוה בשירותם של מעסיקים שונים והאחרון שבהם הוא המשיבה. המשיבה ביצעה עבודות נקיון בשוק הסיטונאי בפתח תקוה וחדלה עקב זכייתה של חברה אחרת במכרז. המערער התפטר מעבודתו. עד כאן אין מחלוקת. כתב התביעה הוגש על גבי טופס ולא צוינה בו סיבת ההתפטרות. בכתב ההגנה נטען כי המשיבה הודיעה למערער על העתקת מקום עבודתו אל השוק העירוני המרוחק כק"מ אחד מן השוק הסיטונאי בו עבד. המערער סרב לעבוד והעדיף להמשיך לעבוד אצל מעביד אחר שזכה תחת המשיבה. .3 בתצהירו, ציין המערער כי המשיבה אכן הציעה לו לעבור לשוק העירוני (נרשם בטעות - השוק הסיטונאי), אך המרחק לדבריו היה "ניכר", העבודה קשה יותר "ומשך שעות נוספות רבות שאותן ביקשה הנתבעת לקבל ללא תשלום". הטענה המרכזית בתצהירו תובא כלשונה:נ- ".4 אני לא הסכמתי לעבוד שעות רבות ללא תשלום בגין השעות הנוספות שעל פי דין ולאור סירובה של הנתבעת לשלם שכר שעות נוספות במקום החדש, נאלצתי לפרוש מן העבודה ואני דורש מהנתבעת לשלם לי פיצויי פיטורין". .4 מנהל המשיבה, יהודה דוניו, ציין בתצהירו כי המערער סרב לעבור למקום החדש "על אף ששעות העבודה ותנאי העבודה בו היו זהים לאלו שבשוק הסיטונאי" ועד להגשת התביעה, לא העלה המערער כל טענה בגין תשלום גמול שעות נוספות. המערער עבד לדברי מר דוניו 8שעות ביום, והטענה בדבר עבודה בשעות נוספות לא באה אלא כדי לבסס את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים. .5 המערער ומנהל המשיבה נחקרו על תצהיריהם. מחקירת המערער עולה, בין השאר, כי המרחק בין שני מקומות העבודה הוא כ- 500מטר, או כ- 10דקות הליכה וכן כי הוא לא החל כלל לעבוד בשוק העירוני. מעדות מנהל המשיבה עולה, בין היתר, כי הוא עצמו לא היה כל יום בשוק ומי שניהל שם את העבודה הוא עובד לשעבר של המשיבה מר רצון. .6 פסיקת בית הדין האזורי "לגרסת התובע נאלץ להתפטר מעבודתו עקב דרישת הנתבעת ממנו לעבור ולעבוד בשוק ליפקיס בפ"ת המצוי במרחק ניכר, ולהיות מועסק בעבודה הדורשת שעות נוספות וכפי שנמסר לו על ידי הנתבעת אין בכוונתה לשלם תשלום נוסף בגינן. לגרסת התובע לא הובאה כל ראיה לתמוך ולא הוכח בכל דרך שהיא שהנתבעת דרשה או התנתה את מעבר התובע לעבוד בשוק ליפקיס בעבודה בשעות נוספות וללא תשלום עבורן. העברת התובע לעבודה בשוק ליפקיס המרוחק כ- 500מטרים בלבד ממקום העבודה הקודם והנמצא במרחק הליכה של כ- 10דקות, כפי שמודה התובע עצמו, עובדה זו כשלעצמה אין בה כדי להעיד על הרעה מוחשית. לא הוכח כי הנתבעת בהצעתה לתובע לעבור למקום העבודה החדש הרעה את תנאי עבודתו של התובע ולא הוכח כי הופחת שכרו של התובע או שונו לרעה תנאי העסקתו. זאת ועוד, כבר נפסק כי דרישת המעביד לעבור ולעבוד בעבודה הדורשת מאמץ גדול יותר, אין בה כשלעצמה, כדי להוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה שתצדיק תשלום פיצויים. (ע.א. 76/235מרכז החינוך העצמאי נ' מרגלית קרני פד"י כא (2) 255). לאור האמור לעיל, משסרב התובע להצעת הנתבעת לעבור ולעבוד בשרותה בשוק ליפקיס בפ"ת, ומשלא הוכחה כל הרעה מוחשת בתנאי העבודה הרי שיש לראות בתובע כמתפטר אשר אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורין." .7 עיקרי טענות המערער א. לא הוצגו רישומים באשר לשעות העבודה של המערער; ב. על המשיבה היה להעיד את מי שהיה ממונה ישיר של המערער, מר רצון שהכיר את הפרטים מקרוב; ג. מנהל המשיבה, דוניו, אישר את גירסת המערער בדבר שעות עבודתו; ד. ההרעה בתנאי העבודה של המערער לא היתה בעצם ההעברה למקום אחר, אלא משום שנדרש לעבוד שעות נוספות "בלי סוף". עובד המועסק בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, מצוי במצב של "הרעה מיום ליום". .8 המשיבה לא התייצבה לדיון. מעיקרי טיעוניה לומדים טענות אלה:ב- א. המערער התפטר עקב סרובו לעבור למקום עבודה אחר, ולא משום שלא קיבל גמול שעות נוספות; ב. המערער לא הוכיח שעבד שעות נוספות. גירסתו לפיה עבד 18שעות ביום אינה סבירה. .9 בית הדין האזורי דחה את התביעה לתשלום פיצויי פיטורים, ונימק זאת בכך שלא הוכחה כל הרעה ממשית בתנאי עבודתו של המערער, ולא הוכח כי המשיבה התנתה את העברתו לשוק העירוני בכך שיעבוד שעות נוספות ללא גמול. .10המערער אישר כי לא עבר כלל למקום העבודה החדש (עמוד 2שורה 22) וגירסתו בעניין היקף שעות עבודתו לא נתקבלה ע"י בית הדין האזורי. .11ב"כ המערער אישר כי המערער לא התרה במשיבה כי אם לא תשלם לו גמול שעות נוספות יתפטר, וזאת משום שהוא לא היה מיוצג בשעתו. אף אם טענת המערער לפיה עבד שעות נוספות רבות ללא תמורה היתה מתקבלת, הרי הוא לא נתן הזדמנות למשיבה לתקן את הטעון תיקון, אם בכלל. (דב"ע נג/210- 3אהרן רביוב - נאקו שיווק בע"מ ואח’, פד"ע כז' 514; דב"ע נא/74- 3מנדלברג ואח' - אלוני, פד"ע כג', 197). .12מנהל המשיבה לא אישר את גירסת המערער בדבר השעות הנוספות כפי שטוען ב"כ המערער. מנהל המשיבה תאר בעדותו את מסגרת שעות העבודה של השוק הסיטונאי ושל התחייבות המשיבה, אך באותו קטע לא התכוון ולא יכול היה להתכוון לשעות עבודתו של המערער. כן למשל העיד:ו- "היינו צריכים לעבוד בשוק כל היום... אנחנו מתחילים משעה 06: .00בבוקר אנחנו בעיקר היינו מטאטאים את הרחובות מסביב... ואחר כך מנקים שוב..." (עמוד 3, ההדגשות הוספו) כלום השתתף מנהל המשיבה עצמו בביצוע העבודות? ברי שלא, הוא השיב לשאלות לפי ניסוחן, כגון: מה היתה מסגרת שעות העבודה של המשיבה. באיזו שעה נפתח השוק וכדומה. .13נטל השכנוע בבית הדין האזורי היה מוטל על שכמו של המערער, ולפי פסק הדין שבערעור, לא עלה בידו להרימו. אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מעדותם. בעניננו, דחה בית הדין האזורי את גירסת המערער ואין אנו רואים נימוק לחרוג בהליך זה מן הכלל האמור. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור. .14הואיל והמשיבה לא התייצבה - אין צו להוצאות.העברת מקום עבודה