הסדר פשרה אשר קטין צד לו טעון אישור של בית המשפט (תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט משווה לנגד עיניו את טובת הקטין, כפי המבחן שעל האפוטרופסים לנקוט בו, שהרי טובת הילד הינו עיקרון יסוד, המנחה בפתרון סיכסוכים בתחום דיני המשפחה והאפוטרופסות (השוו: ע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני פ"ד מט(1) 221, 249). מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם פשרה עם קטין: בתיק זה הוגשה תובענה על-ידי קטינה, בשל טענות לרשלנות ועוולות בנזיקין במהלך לידתה. התביעה הוגשה באמצעות אימה האפוטרופסית הטבעית. לאחר שהתיק תלוי ועומד שנים אחדות, הגיעו הצדדים להסכם של פשרה, כמפורט בטיוטה שצורפה לדיון היום והמסומנת באות א'. הפרקליטים המייצגים את הצדדים מעוניינים, בצדק מבחינתם, שגם ההורים, כאפוטרופוסים, יחתמו על הסדר הפשרה. האם מסכימה לעשות כן ואילו האב מתנגד. לפיכך זומנה ישיבה לשמוע את טענות הצדדים בנושא זה. האב באמצעות עו"ד מקייס פרט, כי התובענה הוגשה שלא בידיעתו וקיימות עובדות עליהן הוא יודע והיכולות לשפר את הסיכויים בתיק. הרושם העולה מדבריו הינו, כי במסגרת הסיכסוכים בינו לבין רעייתו, מבקש הוא עתה לבוא עמה חשבון גם בנושא זה. ואכן שמענו ממנו, כי לטענתו "נגרם לו עוול", באשר האשה עושה הכל על דעתה בלבד. יצויין, כי בני הזוג גרים כבר שנים אחדות בנפרד, והקטינה מצוייה דה-פקטו ברשות האם, ועליה מוטל לדאוג לרוב צרכיה. עוד יוטעם, כי האב יודע למעשה על ההליכים כבר זמן בלתי מבוטל, אולם לא נקט בפנייה כלשהי, אם לבית המשפט המוסמך עפ"י חוק הכשרות המשפטית, לעניין האפוטרופסות, ואם לבית משפט זה, כדי להצטרף כצד להליך. פשוט לא עשה דבר ועתה מצא הזדמנות לערוך התחשבנות עם רעייתו, על כך שלטענתו לא יידעה אותו בנוגע לנקיטת ההליך. חבל רק שעל הקטינה להמצא בתווך בעניין זה שביניהם. אגב, לדברי עו"ד פסטינגר, האב לא נקט כלל באיזו פעולה, בזמן כלשהו, כדי לסייע בניהול ההליך או למסור מידע שבידו. עם זאת יצויין, כי לדברי הפרקליט טענות האב, לעובדות הנוספות כביכול, ידועות ונכללו בכתב התביעה. לפיכך דעתו הינה, שהפשרה סבירה ומאזנת בין הסיכויים אל מול הסיכונים. כידוע, הסדר פשרה אשר קטין צד לו טעון אישור של בית המשפט (תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט משווה לנגד עיניו את טובת הקטין, כפי המבחן שעל האפוטרופסים לנקוט בו, שהרי טובת הילד הינו עיקרון יסוד, המנחה בפתרון סיכסוכים בתחום דיני המשפחה והאפוטרופסות (השוו: ע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני פ"ד מט(1) 221, 249). בתובענה שלפנינו עולות טענות שונות על-ידי הנתבעים, אשר אם תתקבלנה יכולות להוביל אפילו לדחיית התובענה. במכלול הנסיבות מקובלת עלי עמדת הפרקליטים המלומדים, לכך שהפשרה מאזנת היטב בין הסיכונים לבין הסיכויים והיא סבירה ופועלת לטובת הקטינה. חרף זאת עדיין עומד האב על התנגדותו, תוך שכאמור יש בליבי ספק ניכר, אם שיקוליו הם השיקולים הצריכים לעניין בבחינת טובת הילדה להבדיל משיקוליים אישיים שלו עצמו, במסכת ההליכים עם רעייתו. לטענת ב"כ התובעת, ניתן למנות את האם כאפוטרופסית לדין, לפי תקנה 32(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיה: "בית המשפט או הרשם המוסמך לדון בתובענה רשאי למנות לפסול-דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין אשר ייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים...". פסול דין מוגדר בתקנה 1 "לרבות קטין", אולם אינני סבור שתקנה זו חלה בענייננו. תחולתה תהא כאשר אין לפסול דין אפוטרופס כלשהו (למשל: קטין ששני הוריו נפטרו). אין היא חלה לשם הדרת אפוטרופוס כדין מתפקידו, רק משום שעמדתו אינה נראית לבית המשפט. מקובלת עלי האפשרות, כי ניתן יהא לעשות שימוש בתקנה זו, אף אם בדוחק, במקרה של ניגוד אינטרסים בין פסול הדין לאפוטרופוס, כאשר, למשל, התביעה הינה נגד האפוטרופוס עצמו או קרוב משפחתו, או כאשר התביעה היא שלו כנגד פסול הדין. דא-עקא, שחרף כל הביקורת על עמדת האב, אין עסקינן בניגוד אינטרסים (בין האב לקטינה), כי אם למירב בשיקולים מצידו, שאינם ממן העניין. לפי סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, על ההורים לפעול ביניהם בשיתוף, תוך שמתקיימת שליחות סטטוטורית של פעולות האחד בשם משנהו. לפי סעיף 19 לחוק האמור, באין הסכמה בין ההורים בענייני רכוש הקטין - ואנו עסקינן ברכושו - יוכרע הדבר על-ידי בית המשפט. בעבר היה זה בית המשפט המחוזי, אולם מאז חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, הועברה סמכות זאת אליו (סעיף 78 חוק). המחלוקת בין ההורים כאפוטרופסים נסובה בענייננו על נושא הנוגע לרכוש הקטין ולפיכך, דרושה הכרעת בית המשפט בשאלה זו, תוך בחינת טובת הקטינה. עו"ד פסטינגר ועו"ד דרורי בשם האשה טענו, כי בית-משפט זה מוסמך ליתן הוראות במסגרת סמכותו שבגררא. אין בידי לקבל טענה זו. פלוגתא שבגררא נוגעת לנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים ואילו אנו כאן עסקינן בפלוגתא שבין נציגי אחד הצדדים לבין עצמם. מכיוון שכך אין בידי להכריע בנושא המחלוקת שבין האפוטרופסים ועל בית-המשפט למשפחה לענות בדבר. ער אני לכך, שהמגמה בשנים האחרונות נוטה יותר ויותר לעבר הקניית סמכויות וריכוזיות הליכים ולא פיצולם, אולם כאן אין המדובר בפיצול של הליכים כי אם בגיבוש עמדת אחד הצדדים (הקטינה), לגבי הליך הפשרה. בשלב זה העובדה היא, כי אין הסכמה של התובעת להליך הפשרה, ואת המחלוקת בין האפוטרופסים יש להביא בפני הערכאה המוסמכת לעשות כן. ברי כי הנושא דחוף ואין המדובר בניהול של תובענה, אלא בבקשה בלבד, שנראה כי הינה פשוטה וניתן להכריע בה לאלתר, בהקדם המירבי. אכן, כך מתבקש בית המשפט למשפחה לעשות, ככל שהדבר אפשרי ואם יעלה מלפניו. מכיוון שכך, אין בידי בשלב זה ועם כל הצער הרב שבדבר, לאשר את הסדר הפשרה והמעוניין בכך יוכל לפנות לאלתר לבית המשפט לענייני משפחה, על-מנת שיכריע במחלוקת שנפלה בין האפוטרופסים. אין לי אלא לקוות כאמור, שהעניין יתברר בהקדם המירבי.קטיניםחוזההסכם פשרהפשרה