דמי אבטלה בגין הכשרה מקצועית

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דמי אבטלה בגין הכשרה מקצועית: השופטת ברק השאלה המתעוררת בפנינו היא שאלת פרשנותו של סעיף 173לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] ה'תשנ"ה- 1995(סעיף 127טז בנוסח הקודם). סעיף זה קובע: " .173דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית (א) (1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל". מיהו זכאי? מי שיש לו תקופת אכשרה לפי סעיף 161לחוק דהיום (סעיף 127ד הקודם) המגדיר מהי תקופת האכשרה שיש לצבור בתכוף לתאריך הקובע. סעיף קטן (ה) לאותו סעיף קובע: (ה) השלים מבוטח תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה". "תאריך קובע" מוגדר בסעיף ההגדרות שבפרק על דמי אבטלה, הוא סעיף 158דהיום (סעיף 127א הקודם): "'תאריך קובע' - ה- 1בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12חודשים לפחות מה- 1בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת". ממכלול ההוראות אנו למדים, כי התאריך הקובע הוא ה- 1לחודש בו החלה תקופת האבטלה. מובטל יהא זכאי לדמי אבטלה, אם צבר תקופת אכשרה, היינו, ימי עבודה כנדרש בחוק בתכוף לתאריך הקובע. לא תידרש ממובטל תקופת אכשרה, ימי עבודה מספיקים כנדרש בחוק, במשך שנים עשר חודשים לאחר התאריך הקובע הקודם. רוצה לאמר, זכאי הוא מובטל שצבר תקופת אכשרה, והוא יחשב לזכאי כל עוד לא חלפו שנים עשר חודשים לאחר תחילת תקופת האכשרה הקודמת. הוראה זו רלוונטית במיוחד כשמדובר בשליחה להכשרה מקצועית, באשר אדם שנשלח להכשרה מקצועית תוך תקופת היותו "זכאי", ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה. לשונו של הסעיף ברורה, די ש"נשלח" תוך תקופת הזכאות, ישולמו לו, בעד כל תקופת ההכשרה, דמי אבטלה. לשונו של הסעיף ברורה, די ש"נשלח" תוך תקופת הזכאות, ישולמו לו דמי אבטלה בעד כל תקופת ההכשרה. נבחן עתה את העובדות הרלוונטיות לענייננו המערערת פוטרה מעבודתה, הגישה תביעה לדמי אבטלה, קבלה דמי אבטלה, עבדה עוד תקופה מסוימת, נשלחה להכשרה מקצועית בתוך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע הקודם, היה לה ראיון להכשרה מקצועית, היא הגיעה למרכז להסבה, הוזמנה למבחן פסיכומטרי כחלק מתהליך המיון לקורס אליו נשלחה, הופיעה בפני ועדת מיון, והיא למדה בקורס אליו נשלחה וסיימה אותו. נעמוד על התאריכים ונפרט את הפרובלמטיקה על פי אותם תאריכים, היינו, האם המערערת זכאית לדמי אבטלה בגין תקופת ההכשרה המקצועית. ביום 28.10.1993פוטרה המערערת. יום 1.10.1993הוא היום הקובע לתביעה ראשונה זו לדמי אבטלה. ביום 20.6.1994הגיעה המערערת למרכז להסבה מקצועית (אישור ת/1) של המרכז להסבת אקדמאים, והופנתה לקורס תכנות. המערערת איבדה את ההפנייה. ביום 10.7.1994קבלה המערערת שנית הפנייה לאותו קורס (ת/1). ביום 27.7.1994התייצבה המערערת למבחן פסיכומטרי כחלק מתהליך המיון לקורס תכנות מחשבים (ת/1). ביום 31.10.1994נפתח הקורס והמערערת החלה ללמוד בו (ת/1). ביום 21.3.1995הסתיים הקורס - המערערת סיימה את לימודיה. את תביעתה הראשונה לדמי אבטלה הגישה המערערת ביום 5.12.1993, והתאריך הקובע נקבע ליום 1.10.1993, באשר היא פוטרה ביום .28.10.1993את תביעתה השנייה הגישה המערערת ביום 22.12.1994, והמוסד לביטוח לאומי קבע, התאריך הקובע לתביעה השנייה הוא 1.10.1994, באשר הקורס החל ביום 31.10.1994, היינו, אליבא דמוסד לביטוח לאומי, התאריך הקובע השני הוא ב- 1לחודש בו החל הקורס ולא ב- 1לחודש בו נשלחה המערערת על ידי המוסד לביטוח לאומי להכשרה מקצועית. מותב בית הדין האזורי בחיפה בהרכב השופטת ורבנר ונציג ציבור אלון (תב"ע נה/151-02) פסק, כי אכן התאריך הקובע הוא ביום 1.10.1994, היינו, יום לאחר תום שנים עשר החודשים מאז התאריך הקובע הקודם. זאת קבע בית הדין האזורי בהסתמכו על פסיקה קודמת של בית הדין הארצי בעניין שושנה שולב (דב"ע שן/108- 02שושנה שולב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.5.1990, טרם פורסם). יחד עם זה ציין בית הדין האזורי, כי הוא פוסק כך בהיותו כפוף לפסיקת בית הדין הארצי, לפיו משמעות המלה "נשלח" הנה "זכאי" שהחל בפועל בקורס ההכשרה המקצועית. אך בית הדין האזורי הפנה לפסק דינה של השופטת ויימן בתב"ע מט/73- 02חנוך וינשטיין - המוסד לביטוח לאומי (פד"ע כא, צה, צט) והביא מתוכו דברים בהסכמה. נביא גם אנו מדברי השופטת ויימן באותו פסק דין: "לפי סעיף 127טז הנ"ל צריך שההמצאות בהכשרה המקצועית (ראה הערת שוליים) תהיה במסגרת ובהקשר לאותה תקופת אכשרה שבגינה נחשב מי שמשתתף בהכשרה ל'זכאי'. דהיינו 12חודשים מיום התאריך הקובע. די אם היא סמוכה לתקופת הזכאות באופן שניתן לראות קשר ישיר בין הזכאות עקב תקופת האכשרה שהושלמה, לבין ההמצאות בהכשרה המקצועית אליה נשלח אותו זכאי על ידי לשכת שירות התעסוקה. פירוש אחר יביא לכך שרק הכשרה מקצועית שהתחילה בתוך 12חודשים מהתאריך הקובע תזכה את מי שמשתתף בה בתשלום. פירוש כזה הוא בלתי סביר, ועשוי להביא לסיכול מטרת החוק. לא יתכן שהעובדה שמועד פתיחת הקורס נדחה בכמה שבועות תשלול את דמי האבטלה ממי שנשלח לקורס במסגרת שירות התעסוקה כמובטל שהשלים תקופת אכשרה. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר התובע 'נשלח' לקורס בתוך התקופה של 12חודשים מיום התאריך הקובע, או בעודו מקבל דמי אבטלה בגין אותה תקופת אכשרה שצבר". המותב בפסק הדין מושא הערעור שבפנינו מסיים את פסק דינו באומרו: "לאור האמור לעיל ומאחר ואנו כפופים לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה אשר אמר את דברו בסוגיה שבפנינו ופסק כי משמעות המילה 'נשלח' בסעיף 127טז(א)(1) הינה 'שזכאי' שהחל בפועל בקורס ההכשרה המקצועית, התביעה שבפנינו נדחית. יתכן ויש מקום לשקול מחדש פרשנות זו של המילה 'שנשלח', כאשר מדובר בדחייה בפתיחת קורס ההכשרה המקצועית אשר איננה בשליטת המובטל וכאשר מדובר על קורס שנפתח בסמוך לתקופת הזכאות ויש לקבוע מהו פרק הזמן הסביר שיחשב לסמוך לתקופת הזכאות על מנת שלא יהיה מדובר בחודשים רבים. כלשונו של כב' סגן הנשיא אדלר בפסק הדין בעניין שולב, ועל מנת שלא תסוכל מטרת החוק מחד גיסא, ומאידך גיסא על מנת שפתיחת קורס מספר שבועות לאחר תום 12החודשים, כאשר המובטל קיבל הפנייה במהלך תקופת הזכאות לא תשלול ממנו זכאות לדמי אבטלה. שינוי כזה בפסיקה יכול להיעשות על ידי בית הדין הארצי לעבודה ולא על ידינו, שכן אנו מחויבים, כאמור לעיל, לפסיקת בית הדין הארצי". הזכאית המערערת לדמי אבטלה תוך כדי תקופת האכשרה בית הדין הארצי עמד על כך, כי "נשלח" אכן יכול להתפרש גם כמתייחס לכל מי שהופנה להכשרה מקצועית או לכל מי שאושרה לו הכשרה מקצועית (ראה עניין שושנה שולב הנ"ל). אך בית הדין לא קיבל את הפירוש האמור באותו מקרה. בית הדין הסיק מלשון הסעיף ותכליתו, כי הסעיף בא לעזור למי שזכאי לדמי אבטלה בעת השתתפותו בהכשרה מקצועית. "מטרתו למנוע מצב בו מבוטח המקבל דמי אבטלה לא ישתתף בהכשרה מקצועית משום שיקבל תמורתה פחות ממה שהיה מקבל לו המשיך ליהנות מדמי אבטלה. אימוץ פירוש המערערת [היינו, שדי שהיא נשלחה תוך תקופת השנה - א.ב.] יביא לתוצאה לא סבירה, שמבוטח ירשם בהכשרה מקצועית במועד שזכאי לקבל דמי אבטלה, יתחיל את הקורס כעבור תקופה של חודשים רבים, כאשר כבר איננו זכאי לקבל דמי אבטלה, ויקבל אותם בגין התקופה שאינו זכאי לקבלם" (עניין שושנה שולב בעמוד 3לפסק הדין המודפס). בעניין אחר, דב"ע נה/119- 02דוד אוננו - המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם, ניתן ביום 20.7.1995), כמו בעניין שולב, החלו המבוטחים את ההכשרה המקצועית לאחר תום חודש מיום עבור שנים עשר החודשים. המבוטח כאן פרש לגמלאות, וקיבל דמי אבטלה במשך שנה. כחודש לאחר תום השנה החל בקורס שהתקיים בעיירתו יקנעם. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית ועל כן הפסיק ללמוד בקורס. טענתו של המבוטח היתה, שיש להתחשב לצורך תקופת האכשרה בתקופה בה הוא היה מוכן ומזומן לצאת לקורס, אך בשל מגוריו בעיירה קטנה - יקנעם - נבצר ממנו להתחיל קורס מאחר ולא נפתח קורס. בית הדין הארצי דחה את ערעורו של המערער, מאחר ולא היתה לו תקופת אכשרה. מעבר לכך ציין בית הדין, כי גם אילו היה המערער זכאי לדמי אבטלה, לא היה זכאי לדמי אבטלה מלאים, באשר מי שזכאי לדמי אבטלה בתקופה בה הוא מקבל פנסיה מהעבודה, ינוכו מדמי האבטלה % 60מהכנסתו היומית שמקורה בפנסיה. שונה המצב בענייננו. המחוקק מציין כי מי שישתתף בהכשרה מקצועית, יקבל דמי אבטלה בגין כל תקופת האכשרה. הווה אומר, המחוקק צפה, שההכשרה תימשך גם מעבר לתקופת הזכאות, וציין, כי התשלום לא יפסק עם סיום תקופת הזכאות, אלא ימשך במשך כל תקופת ההכשרה. הדבר גם תואם את תכלית החוק. המטרה היא, כפי שצוין בעניין שולב, שהמובטל ישוב ויכנס למעגל העבודה. אחת הדרכים היא שליחתו להכשרה מקצועית על מנת שיעבור הסבה מקצועית. הסיכוי גדול, שקורס לא יסתיים תוך תקופת הזכאות. לדעתנו יש לבחון בכל מקרה את הנסיבות. כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית, ובעקבות שליחתו זו נעשתה כל הפרוצדורה כדי לקבלו להכשרה המקצועית, כגון, מיון, מבחנים וכדומה תוך תקופת שנים עשר החודשים, והקורס החל בתכוף לאחר תום שנים עשר החודשים, הרי יש לראותו כזכאי לדמי אבטלה. מועד תחילת הקורס לא עוד תלויה במובטל. ברי, שאם נשלח מובטל להכשרה מקצועית, אך לא ביצע את כל ההליכים ולא עשה את כל התלוי בו לביצוע ההליכים, הרי הוא לא ביצע את הדרוש כתוצאה משליחתו להכשרה. אם לאחר זמן ביצע את ההליכים, ללא קשר לאותה שליחה, הרי אין לראות בכך המשך לאותה שליחה להכשרה. אף בענייננו המערערת נשלחה תוך תקופת שנים עשר החודשים, היא התייצבה, עברה מיון, עברה בחינות פסיכומטריות, וכל היתר לא היה עוד תלוי בה. תחילת הקורס עצמו אינו עוד בשליטתה. אם לא נאמר, כי המערערת זכאית לדמי אבטלה בתקופת ההכשרה המקצועית, הרי נמצא מסכלים את מטרת החקיקה. מעבר לכך, הקורס החל מספר ימים בלבד לאחר תום שנים עשר החודשים וכחודש לאחר היום הקובע, כך שברי שהמערערת סיימה את כל הליכי הרישום והמבדקים קודם לכן. היא נשלחה להכשרה מקצועית, עברה את כל הליכי המיון, בחינות פסיכומטריות, והקורס עצמו החל רק תוך החודש הראשון שלאחר תקופת הזכאות ותוך ארבעה ימים לאחר תום שנת האבטלה. מקרה זה הוא כה קיצוני בנסיבותיו, שיש לקבל את הערעור. אם תדחה תביעתה במקרה כה קיצוני, תסוכל מטרת החוק. תכליתו, כפי שעמד על כך בית הדין הארצי בעניין שולב, הוא לעודד מי שזכאי לדמי אבטלה, לעבור הכשרה מקצועית על מנת להגביר את סיכויי העבודה ולהוציא את האנשים במידת האפשר ממחזור המובטלים. פירוש זה מתאים, הן למלות הסעיף והן לרוחו ותכליתו. הנה כי כן, אנו מקבלים את הערעור. המשיב ישלם למערערת דמי אבטלה כקבוע בחוק לעניין תשלום בתקופת הכשרה, למשך כל תקופת ההכשרה, היינו, לתקופה 31.10.1994עד .21.3.1995 המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1000ש"ח תוך 30יום.הכשרה מקצועיתדמי אבטלה