גמול חינוך מיוחד מנהל בית ספר

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא גמול חינוך מיוחד מנהל בית ספר: הנשיא (אדלר): העובדות .1המבקש מס' 2, מר ז'אן, עבד אצל המשיבה מס' 2, עירית אשקלון, כ- 28שנים ופרש לגימלאות בשנת .1980בתפקידו האחרון שימש כמנהל בית הספר "מפתן". עירית אשקלון שילמה למר ז'אן כחלק מגימלתו "גמול ניהול" בשיעור %20; משנת 1989קיבל גם "גמול ניהול נוסף" בשיעור %.12 בסוף שנת 1994פנה מר ז'אן לעירית אשקלון בטענה, כי הוא זכאי לקבל "גמול חינוך מיוחד" בשיעור %10, במקום בשיעור % 6.5או % 7(נתונים אלו הופיעו בכתבי בית הדין), כפי שקיבל עד למועד פנייתו. עירית אשקלון דחתה את בקשתו של מר' ז'אן ואף הפסיקה, החל מחודש אוגוסט 1995, לשלם לו את "גמול ניהול הנוסף" בשיעור %12, בטענה ששולם ב"טעות" במשך שבע שנים. קיים חוסר בהירות באשר לעובדות ושוני בין העובדות שהוצגו בתשובתו של בא- כוח העירייה לבין העובדות שנטענו בפנינו. בסופו של דבר יקבע בית הדין האזורי את העובדות הצריכות לעניין. בשלב זה נסתפק במסכת העובדות כפי שעולה מהמסמכים שלפנינו. .2ההסכם הקיבוצי ופסק הבוררות מכוח ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים - "חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות" (ספרו של מ. פסטרנק "הסכמים קיבוציים", כרך ראשון, ע' 12.1.8) (להלן: ההסכם הקיבוצי) פנתה המבקשת מס' 1, ההסתדרות, למשיב מס' 1, מרכז השלטון המקומי, על מנת להקים ועדה פריטטית. להלן החלטת הוועדה: " 1הועדה לא הגיעה להכרעה בעניין דרישת ועד העובדים לאשר לז'אן ניסים מנהל מפתן תוספת % 10בגין חינוך מיוחד. .2הועדה, בהתאם לחוקת העבודה מחליטה לפנות לבורר לצורך הכרעה בנושא". לאחר מכן ,פנו הצדדים לממונה האזורית על יחסי העבודה בתל-אביב, גב' רינה גרוס כבוררת; וזאת מכוח סעיף 84להסכם הקיבוצי, שזה לשונו: " .84הכרעה במקרה של חילוקי דעות כל העניינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים". בבוררות נכחו נציגי ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, מזכיר עירית אשקלון וכן מר ז'אן עצמו. בפסק הבוררות של הממונה נקבע, כדלקמן: "מסקנות: לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והתביעות ההדדיות שיש להם האחד כלפי השני, החלטתי בנסיבות מקרה זה, לדחות את שתי התביעות, הן של התובע והן של העירייה. הפועל היוצא הוא, כי עירית אשקלון תמשיך לשלם לתובע את הגמלה [בשיעור % 12- ס.א.] אותה קיבל ערב ההפחתה (אוגוסט 1995) ותחזיר את ההפרשים שהורדו מאז ועד היום כתוצאה מניכוי גמול הניהול המיוחד." [ההדגשה הוספה - ס.א.]. עירית אשקלון סירבה לבצע את האמור בפסק הבוררות, היינו - לשלם למר ז'אן את הגמלה בשיעור % .12המבקשים פנו אל בית דין זה בבקשה "למתן סעד לקיום פסק בוררין". הסעד המבוקש הוא להורות למרכז השלטון המקומי "להפעיל את כוחו וסמכותו על מנת לגרום לכך, כי ... [עירית אשקלון] תיישם ותבצע את פסק הבוררין". .3טענות באי כוח הצדדים טענות בא כוח המבקשים היו, כי: פסק הבוררות הפך לחלק מחוזה העבודה של מר ז'אן; אי-קיום פסק הבוררות מהווה הפרת חוזה העבודה וכן ההסכם הקיבוצי; על ארגון מעסיקים לחייב חבר בו לקיים פסק הבוררות. עוד התבקש, כי אפילו תידחה התובענה, יש לתת סעד זני המחייב את העירייה לשלם את תוספת גמול הניהול הנוספת בשיעור %.12 טענות באת כוח מרכז השלטון המקומי היו, כי: העירייה אכן מסרבת לבצע את הנקבע בפסק הבוררות; על הבוררות חל חוק הבוררות, התשכ"ח - 1968ולפיכך על המבקשים לבקש אישור פסק הבוררות בטרם יפנו למרכז השלטון המקומי; נציג העירייה העלה לפני הבוררת טענותיו לגבי הפסקת תשלום "גמול ניהול" הנוסף בשיעור % 7במקום בשיעור %12, הבוררת צדקה כאשר חייבה את העירייה לשלם את התוספת בשיעור של %12, ואף לא חרגה מסמכותה בהחלטה זו; לא מוטלת חובה בדין על מרכז השלטון המקומי להורות לעירייה לבצע את פסק הבוררות. כמו כן טענה, כי נושא "תוספת גמול" הנוספת הועלה לפני שהגיעו הצדדים לבוררת, בכך שכל צד יוותר על תביעתו, ולכן גם תשלום תוספת זאת היה בפני הבוררת. טענות בא כוח עירית אשקלון היו, כי: העירייה לא היתה צד לבוררות; הבוררת לא היתה מוסמכת להכריע בנושא המשך תשלום "גמול ניהול" הנוסף בשיעור % 12במקום %7; נוכחות נציג העירייה בבוררות והתייחסותו לעניין "גמול ניהול" הנוסף לא הקנו לבוררת סמכות בנושא זה; מר ז'אן אינו זכאי ל"גמול ניהול" הנוסף בשיעור % 12אלא בשיעור % .7הוא אף התנגד למתן סעד זמני. יצוין, כי יש חוסר בהירות בטענות נציגי העירייה. בפני הבוררות טען נציג העירייה, כי "... התובע [מר ז'אן] זכאי ל- % 6.5בלבד..." כ"גמול ניהול" הנוסף, במקום %.12 לעומת זאת, לפנינו טען בא כוח העירייה, כי מר ז'אן אינו זכאי כלל לתוספת זאת. לפנינו הסביר בא כוח העירייה, כדלקמן: אין חולק על זכאותו של מר ז'אן לתוספת ניהול בשיעור % 20החל מפרישתו. "גמול הניהול" הנוסף הוא זה שמשולם למנהלי המדורים בעירייה, ובשנת 1989תוספת זאת הפכה לתוספת שקלית באחוזים, ל% .12לכן, מנהל מדור שפורש מקבל גמול ניהול בשיעור % .12מר ז'אן לא היה מנהל מדור ולפיכך אינו זכאי לתוספת זאת בגימלתו. תוספת זאת שולמה למר ז'אן בטעות ולפיכך רשאית העירייה להפסיק לשלמה. הכרעה .4הסמכות לדון בהליך המבקשים הגישו את ההליך בבית דין זה, כערכאה ראשונה ואחרונה, משום שהמשיב מס' 1, מרכז השלטון המקומי, הוא צד להסכמים קיבוציים כלליים. סעיף 25לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969קובע, כדלקמן: " .25סמכות בית הדין הארצי לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון - (1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;" סעיף זה מסמיך את בית הדין הזה לדון בתובענות בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כערכאה ראשונה ואחרונה. רצונו של המחוקק היה, כי בסכסוכים "ארציים" הדיון יתברר מהר ככל האפשר ושינתן פסק דין סופי ביום הדיון או זמן קצר לאחר מכן. אולם, הסכסוך שלפנינו עניינו העיקרי אינו סכסוך "ארצי" אלא סכסוך בין עירית אשקלון לבין מר ז'אן לגבי זכאותו של האחרון ל"גמול ניהול" הנוסף בשיעור %.12 אכן, קיימים חילוקי דעות בין ההסתדרות לבין מרכז השלטון המקומי, היינו: בין הצדדים להסכם הקיבוצי, לגבי חובתו של מרכז השלטון המקומי להורות לעירייה לבצע את פסק הבוררות. אולם, חילוקי הדעות הללו הם מישניים לסכסוך העיקרי, שבין העירייה לבין מר ז'אן. לפיכך, מקומה של התובענה הוא בבית הדין האזורי, אליו אנו מעבירים את ההליך. מדיניות זאת נקבעה לאחרונה במספר מקרים, (ראה: דב"ע 87 / 97- 41הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי עירית נתניה - מרכז השלטון המקומי, עיריית נתניה ואח' (טרם פורסם); דב"ע 3 / 98- 4הסתדרות הפקידים וועד עובדי עירית רחובות - מרכז השלטון המקומי, עירית רחובות והיועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם) ). הטעמים לכך הם: הטעם הראשון: אין מדובר בסכסוך "ארצי", המחייב הכרעה מיידית וסופית; הטעם השני: הכלל הוא, כי יש לית זכות ערעור על כל פסק דין. לפיכך יש לצמצם את המקרים בהם יושב בית דין זה כערכאה ראשונה ואחרונה. יצוין, כי על בית הדין האזורי לדון בשאלות כדלקמן: האם הבוררת חרגה מסמכותה? האם פסק הבוררות מחייב את העירייה, שכן חבר בארגון מעבידים חייב לקבל על עצמו את התחייבויותיו של הארגון (סעיף 16(2) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957]? האם מרכז השלטון המקומי חייב להורות לעירייה לבצע את פסק הבוררות? האם העירייה היתה צד לבוררות? באי כוח הצדדים יתייחסו לשאלה, האם מדובר בסכסוך "כלכלי" או "משפטי". לעניין זה נציין כי בוררות בסכסוך משפטי נעשת מכוח חוק הבוררות, והבוררות בסכסוך כלכלי נעשית מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - .1957 .5האם ליתן סעד זמני עד ל"החלטה אחרת" או "פסק דין" של בית הדין האזורי? בא כוח המבקשים ביקש מאיתנו לתת סעד זמני כנ"ל, וזאת עד למתן "החלטה אחרת" או "פסק דין" של בית הדין האזורי. על מנת להכריע בבקשה זו עלינו להתייחס למאזן הנוחות ובמיוחד לשאלה האם ניתן יהיה לתקן את המצב בפסק דינו הסופי שינתן על ידי בית הדין האזורי. לכאורה, התשובה חיובית, שכן בפסק דינו רשאי בית הדין לאשר את פסק הבוררות ולחייב את העירייה לחזור ולשלם למר ז'אן את "גמול הניהול" הנוסף בשיעור %12, כפי ששולם לו עד אוגוסט .1995עם זאת, עסקינן בגמלאי, שכל פגיעה בשיעור הגימלה עלולה לגרום לו חסרון כיס וקשיים שלא ניתן יהיה לתקנם בפסק הדין הסופי. זאת ועוד, מדובר בהמשך תשלום, ששולם עד לבקשתו של מר ז'אן לקבל תוספת אחרת והתנהגותה של העירייה עלולה לשאת אופי נקמני. על אף שהתשלום הופסק, המצב הקיים ערב הסכסוך בין הצדדים היה תשלום גמול הניהול הנוסף. יתרה מזו, אף באת כוח מרכז השלטון המקומי מחזיקה בדעה, כי צדקה הבוררת בקביעתה, שעל העירייה לשלם למר ז'אן את "גמול הניהול הנוסף". לכל הטעמים הללו נוסיף, כי נציג העירייה נכח בבוררות, התייחס לשאלה של הפסקת תשלום "תוספת הגמול הנוספת". בנסיבות הללו אין העירייה יכולה להתנער מתוצאות הבוררות. מכל הטעמים הללו הגענו למסקנה, כי יש ליתן סעד זמני כמבוקש ולחייב את עיריית אשקלון לשלם את "תוספת הגמול" הנוספת בשיעור % 12החל מחודש אוגוסט 1995ועד למתן "החלטה אחרת" או "פסק דין" על ידי בית הדין האזורי. בית הדין האזורי מתבקש לשמוע את התובענה מחוץ לתור הרגיל ולקיים קדם דיון בשבועות הקרובים על מנת לברר אם ניתן ליישב את הסכסוך ללא ניהול ההליך לפני מותב. בית הדין האזורי יתחשב בהליך זה בעת קביעת הוצאות המשפט בפסק דינו.חינוך מיוחדבית ספרמנהל בית ספרדיני חינוך