מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אירוע לב עקב ויכוח על משכורת: השופטת ורדה וירט-ליבנה: .1הערעור שבפנינו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (תב"ע נד/ 3520מפי השופטת בהט - דן יחיד), אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר באוטם שריר הלב שארע למערער ביום 23.8.91כתאונה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995(להלן: "החוק"). .2בית הדין קמא קיבל את גרסתו של המערער לגבי הארועים בעבודה, מספר ימים לפני המועד בו לקה באוטם ובהחלטתו מיום 27.7.95אישר את העובדות הבאות: א. המערער שימש כמסגר וכרתך בחברה למסגרות וצנרת. ב. כשבועיים לפני פרוץ האוטם המערער קיבל לביצוע הזמנת עבודה יקרה במיוחד ושלושה ימים לפני המועד בו לקה באוטם, אחד מעובדי החברה שבר מיכל נירוסטה יקר והמערער חשש שלא יעמוד בלוח הזמנים. ג. ארוע נוסף שהובא ע"י המערער בפני בית הדין קמא הוא, כי יום לפני פרוץ האוטם, אחד מהעובדי החברה הוציא את האוויר מגלגלי הרכב שלו, עקב ויכוח על המשכורת ולטענתו גם ארוע זה גרם לו לרוגז רב. .3בית הדין קמא קבע בעמ' 4- 5להחלטה: "שוכנעתי כי נפילת המיכל והעובדה שמדובר במיכל יקר, גרמה לתובע רוגז רב, שהוא רוגז חריג. שוכנעתי כי התובע לא עמד קודם לכן בפני סיטואציה כזו ובהשוואה לאופיו הרגוע, מדובר בהתרגזות חריגה. מאידך, בנוסף לעובדה שהאירוע היה, על פי העדות כשלושה ימים לפני פרוץ האוטם, הוכח בפנינו כי התובע היה מעשן כבד כפי שציין בהודעתו נ/1, וכפי שנרשם בסיכום הרפואי מבי"ח סורוקה, אליו הוא התייחס. כן, נאמר בחוות דעתו של ד"ר קריוויסקי כי יש סיפור משפחתי חיובי של מחלות לב ועל כן התובע מהווה סיכון אישי. לאור זאת ולאור העובדות שפורטו לעיל ושיקבעו בפסיקתא, שתומצא לצדדים ולמומחה, אני ממנה כמומחה רפואי את ד"ר ידעאל הר-זהב מביה"ח שיבא תל-השומר, שיענה לשאלות הבאות: א. הניתן לדעת או לשער מהו המועד בו הופיע אוטם שריר הלב בתובע, אם כן - מתי? ב. הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בתובע, לפני קרות האירוע בעבודה סיכון מיוחד באוטם שריר הלב (כגון: סכרת, יתרת לחץ דם, עודף שומנים בדם, עישון, מחלה קודמת וכו')? ג. הקיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע בעבודת התובע לבין הופעת האוטם סמוך לאחר שקרה? ד. אם התשובה חיובית, דהיינו כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם בתובע, ההיתה השפעת האירוע בעבודה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של התובע על הופעת האוטם במועד בו הופיע?" .4כאן המקום לציין כי בית הדין קמא התייחס בהחלטתו לארוע שארע יום קודם וקבע בעמ' 3להחלטתו הנ"ל: "היה ארוע נוסף של רוגז, עקב הוצאת אוויר מגלגלי הרכב, אולם לא הובאה בפני כל ראיה לחריגות הארוע ולמידת הרוגז שהתרגז התובע עקב הוצאת האוויר". .5חוות דעתו של המומחה הרפואי: א. המומחה הרפואי, בחוות דעתו, השיב לשאלות בית הדין ובאשר לשאלה הראשונה השיב: "באשר לשאלה הראשונה, קבע כב' בית הדין כי אכן הוכח בשלב זה כי היה ארוע חריג בעבודה, שניתן לראותו כקשור סיבתית לבואו של האוטם. על פי הגדרה זו התשובה לשאלה הראשונה הינה חד משמעית, קיים קשר של גרימה בין הארוע בעבודתו ובין האוטם בשריר הלב". ב. ובשאלה השניה, הדנה בסמיכות הזמנים בין הארוע החריג ובין מועד פרוץ האוטם, המומחה מסביר ומפרט כך: ".... קיימים מצבים בהן יצירת הרובד הטרשתי המסובך והופעת קרישי הדם על פניו לא גורמת לחסימה מלאה וממושכת של העורק הפנימי אלא לתסמונת קלינית של תעוקה בלתי יציבה, בה החסימה אינה מלאה או זמנית. תסמונת זו מתבטאת בהחמרה ניכרת בתעוקה קיימת, והופעת תעוקה חדשה או בהופעת כאבים תעוקתיים במנוחה, עם שינוי א.ק.ג. בחלק מן המקרים, מצב זה של תעוקה בלתי יציבה, יכול להתפתח במקרים רבים לאוטם, זאת כאשר לא ניתן הטיפול המתאים, כאשר החסימה החלקית ו/או הזמנית, הופכת לחסימה מלאה וממושכת. במקרים אלו, תהא סימפטומטולוגיה מתאימה מזמן הארוע ועד בוא האוטם ויכולה להמשך שעות ואף ימים. במקרה שלפנינו, הופיעו כאבי החזה ביום קבלתו שלוש שעות לפני אשפוזו, ואין תאור של כאבים קודם לכן. יש להניח, אם כן, כי ארוע האוטם ארע ביום קבלתו, ללא קשר לארוע בעבודתו שארע שלשה ימים קודם לכן". ובסופה של חוות הדעת מסקנתו היא: "האמור, בגלל פרק הזמן הממושך בין הארוע בעבודתו ובין הופעת האוטם, ללא כל סימפטומטולוגיה של תעוקה בלתי יציבה או תלונות קרדייליות כלשהן, יש להניח כי השפעת הארוע על הופעת האוטם פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של התובבע על הופעת האוטם במועד בו הופיע". .6א. ב"כ המערער, לאחר שקיבל את חוות דעתו של המומחה, עתר ל"מינוי מומחה אחר ו/או נוסף ובית הדין קמא, בהחלטתו מיום 14.1.96, דחה את הבקשה והתיר לב"כ המערער להפנות אל המומחה שאלות הבהרה. ב. בית הדין קמא התיר להעביר למומחה את שאלות ההבהרה הבאות: "האם נכון כי למעט מסמך סיכום המחלה וא.ק.ג. לא בחנת מסמכים רפואיים אחרים? אם כן - אילו מסמכים? האם נכון, כי הרובד הטרשתי המסובך גורם לעיתים לתעוקה למספר ימים ורק אז מופיע האוטם? האם נכון כי הרובד הטרשתי המסובך יכול להיווצר כתוצאה מלחץ נפשי? האם נכון כי לפי הספרות הרפואית הרובד הטרשתי המסובך נוצר אומנם מלחץ נפשי אך אינו גורם מיידית לתעוקה בלתי יציבה והיא מופיעה רק לאחר מכן? האם הינך מסכים לחוות דעת קריווסקי כי יכול להיווצר פער זמנים בין קרות אירוע של מתח חריג ועד היווצרות האוטם?" ד. המומחה השיב לשאלות ההבהרה וחזר על מסקנתו כי פער הזמנים והעדר כל סימפטומטולוגיה במשך שלושת הימים שוללת את הקשר בין הארוע בעבודה לבין האוטם. .7בית הדין קמא, בהסתמכו על חוות הדעת של המומחה הרפואי, קבע כי מסקנתו המשפטית זהה למסקנתו הרפואית של המומחה, דהיינו: כי השפעת הארוע בעבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של המערער על הופעת האוטם במועד שבו הופיע. ובשל מסקנה זו בית הדין קמא דחה את תביעתו של המערער. .8ב"כ המערער טען כי יש לקבוע כי אכן קיים קשר סיבתי בין התרגזותו החריגה של המערער בעבודה לבין אוטם שריר הלב בו לקה המערער ביום .23.8.91 לחלופין, ב"כ המערער טוען כי יש למנות מומחה רפואי נוסף וזאת במיוחד לאור העובדה שהמומחה, בקביעתו, כי בשלושת הימים בין הארוע בעבודה לבין מועד פרוץ האוטם המערער לא סבל מסימפטומים תעוקתיים, הסתמך אך ורק על מסמך בית החולים ללא בדיקת המערער, והתעלם מחוות דעתו של ד"ר קריוויסקי. .9ב"כ המשיב טענה, לעומתו, כי חוות דעתו של המומחה הרפואי ברורה, כי מעבר הזמן בין הארוע החריג לבין הופעת הסימפטומים הוא כה גדול שניתק את הקשר הסיבתי. לא ניתן להכניס עובדות, שלא הוכחו, בדרך של מינוי מומחה נוסף וזאת במיוחד לאור העובדה כי המערער לא סיפר בבית החולים ואף לא בעדותו בבית הדין כי חש ברע מיד לאחר הארוע. .10טענתו העיקרית של ב"כ המערער, בערעור שבפנינו, מופנית כלפי מסקנתו של המומחה הרפואי כי בהעדר סימפטומים בשלושת הימים שבין הארוע בעבודה לבין המועד שהמערער לקה באוטם, השפעת העבודה היתה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של המערער. עיון בחומר הרפואי, שהמציא לבית הדין, לרבות חוות דעת שהוגשו מטעם המערער ואף בעדויות המערער בחקירתו ובבית הדין, המערער אינו מציין כי לא חש בטוב במהלך אותם ימים כך שעובדה כזו לא הוכחה ואף אם המומחה היה בודק את המערער לא היה בכך כדי לשנות בענין זה. המומחה הרפואי מסביר בצורה חד משמעית וברורה מדוע בעובדה שהכאבים בחזה החלו להופיע רק ביום 23.8.91, דהיינו, שלושה ימים לאחר הארוע החריג, יש לנתק את הקשר הסיבתי או להפחיתו כך שהשפעת הארוע בעבודה היתה פחותה בהרבה ממצבו הבריאותי. .11ב"כ המערער לא הצביע על מקור רפואי אחר ממנו ניתן ללמוד כי המערער סבל מסימפטומים כלשהם מיד לאחר הארוע החריג למעט חוות דעתו של ד"ר קריוויסקי, שניתנה ב- 25.3.94, לקראת הגשת התביעה בבית הדין (התביעה הוגשה ביום 28.4.94). חוות דעתו זו נרשמה על פי דבריו של המערער בלבד, זמן רב לאחר הארוע. אין לייחס לאימרות אלה חשיבות ראייתית לעומת מסמכי בית החולים והודעתו של התובע בפני הנתבעת מיום .11.1.93 יש לציין עוד כי ב"כ המערער לא עירער על הקביעות העובדתיות של בית הדין קמא ועל כן, גם אנו לא נדרשים להתערב בקביעות העובדתיות. .12מסקנתו הרפואית של המומחה הרפואי מתיישבת עם ההלכה הפסוקה בבית דין זה כי כאשר האוטם פורץ מספר ימים לאחר הארוע החריג, יש חשיבות רבה באם למערער היו סימפטומים כלשהם באותם ימים ומשנקבע עובדתית כי לא היו למערער כאבים כלשהם באותם שלושה ימים וכי הכאבים החלו שלוש שעות לפני שאובחן אוטם שריר הלב בבית החולים, לא מצאנו כל פגם הן במסקנתו הרפואית של המומחה והן במסקנתו המשפטית של בית הדין קמא. .13ובאשר לבקשה של ב"כ המערער למנות מומחה רפואי נוסף - ההלכה הפסוקה היא כי בית הדין הארצי ימנה מומחה נוסף, בשלב הערעור, אם חלק מחוות הדעת אינו ברור דיו או שבית הדין רואה צורך במידע רפואי נוסף. ראה: דב"ע מז/ 980אוחנה נ. המל"ל פד"ע יט' .413 בערעור הנדון כאן לא מצאנו כי חוות הדעת אינה ברורה דיה וההיפך הוא הנכון, במקרה זה חוות הדעת מאוד מפורטת וברורה ועל כן אין זה המקרה המצדיק מינוי מומחה נוסף. .14לפיכך, אין מקום להתערב במסקנתו של בית הדין קמא ויש לדחות את הערעור. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ויכוחהתקף לב / אוטם שריר הלבמשכורת