מה מקומה של טענת האוחז כשורה המבקש לבצע שטר או שיק, בכל הנוגע לשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן ? אם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו השאלה אם הגנתו נדחית בפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה - שאלה זו יברר ביהמ"ש במהלך בירור המשפט. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא אוחז כשורה - סדר דין מקוצר: השופט י' גריל בפניי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית-משפט השלום בחיפה (כבוד השופט מר ר. סוקול) מיום 4.7.1996 (המרצה 7940/96) ומיום 10.7.1996 (המרצה 9013/96) לפיהן ניתנה למשיב הרשות להגונן ביחס לבקשות ביצוע שיקים שהגיש המבקש כנגד המשיב בלשכת ההוצל"פ בחיפה (תיקי הוצל"פ 02-20147-95-0 ו- 02-02283-96-2). הבנק - המבקש הגיש בלשכת הוצל"פ חיפה סדרה של שיקים לביצוע כנגד המשיב. שיקים אלה נמשכו על ידי המשיב לפקודת רהיטי וטיולי ענן בע"מ והוסבו לטובת המבקש - בנק הפועלים בע"מ סניף דלית אל כרמל. שקים אלה לא כובדו, ומשהוגשו לביצוע הגיש המבקש התנגדויות שלגביהן נפתחו שני תיקי ההמרצה נשוא הדיון בבית-משפט השלום בחיפה. טענת המשיב במסגרת התנגדויותיו הייתה כי הוא עשה הזמנה לעבודת נגרות בחברת רהיטי וטיולי ענן בע"מ, ושיקים נשוא הדין היו חלק מן השיקים שהוא מסר לחברה זו, אולם ההזמנה בוטלה בתאריך 10.11.1994, זאת מחמת שריפת הנגריה. לתמיכה בטענתו שההזמנה בוטלה, צירף המשיב לתצהירו אישור מטעם חברת רהיטי וטיולי ענן בע"מ בדבר ביטול ההזמנה. בדיון שהתקיים בפני כבוד ביהמ"ש קמא, נמנע ב"כ המבקש מלחקור את המצהיר וטען כי טענת ההגנה שבהתנגדות לא פורטה כראוי. עוד טען ב"כ המבקש שהבנק - המבקש אוחז כשורה ולא הועלתה כל טענה הסותרת את האחיזה כשורה ולכן יש לדחות את ההתנגדות. בשתי החלטותיו נשוא תיק זה, מיום 10.7.1996 + 4.7.1996, נעתר כבוד השופט קמא לעתירתו של המשיב ואיפשר לו להתגונן בפני ביצועם של השיקים. גבי הטענה שהתצהיר איננו מפורט, סבר כבוד השופט קמא, ואף אני שותף לדעתו, כי אכן התצהיר קצר, אך הטענה מפורטת במידה מספקת ואם תוכחנה טענות המשיב, במסגרת הדיון בתיק העיקרי, די יהא בכך כדי לבסס טענת ביטול ההסכם וכשלון התמורה. אשר לטענת הבנק הינו אוחז כשורה, ציין כבוד השופט קמא, כי ההלכה היא שבשעת הדיון בבקשת רשות להתגונן אין ביהמ"ש פוסק האם הוכחה זכות היתר של אוחז כשורה, ודי לו לנתבע בשעת בקשת הרשות להתגונן להראות הגנה לכאורה מפני תביעת הנפרע. בבקשת רשות הערעור מעלה ב"כ המבקש לדיון את הסוגיה האם טענת כשלון תמורה בין צדדים קרובים מהווה הגנה כלפי ניסב, והאם ניסב צריך להוכיח שהוא אוחז כשורה שעה שבתצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, אין כל טענה לפיה אין הניסב אוחז כשורה, וממילא אין כל נימוק המסביר מדוע אין הניסב אוחז כשורה. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על מצורפיה, כולל החלטותיו של כבוד השופט קמא, הגעתי למסקנה שיש לדחות את בקשת רשות הערעור ללא קבלת תשובת המשיב, זאת בהתם לתקנת 406(א) של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. אכן, סבורני כפי שגם קבע כבוד השופט קמא, שבמסגרת הדיון בהתנגדות, די לו למושך השיק או עושה השטר, שיוכיח כי יש לו לכאורה הגנה ראויה כלפי הנפרע. ב"כ המבקש מתבסס בין יתר טענותיו, על הוראת סעיף 37 (2) של פקודת השטרות, דהיינו, ששטר אשר סוחר כשורה הרי אוחז השטר אוחזו כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו. ואולם, כבוד השופט ד"ר י. זוסמן ז"ל, מתייחס לשאלה זה בספרו, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בכל הנוגע לשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן (וזהו השלב בעניננו). בעמ' 682 (שאליו מפנה כבוד השופט קמא בהחלטותיו) נאמר: "... אך במה דברים אמורים? כאשר יוכיח הוא, האוחז, כי לאחר הפגם ניתנה בתום לב תמורה בעד השטר (סעיף 29 (ב) לפקודה הנ"ל), והעובדות האלה, הדרושות כדי להקים את זכותו של אוחז כשורה, טעונות הוכחה בדרך הרגילה, בין שהוגשה התביעה בסדר דין רגיל ובין שהוגשה בסדר דין מקוצר. נמצא: כאשר דן השופט בבקשת הנתבע לרשות להתגונן, אין בידו לפסוק, כי הוכחה זכות יתר של אוחז כשורה, הדוחה את טענת הנתבע. לפיכך חייב השופט לתת לנתבע רשות להתגונן, כדי שיוכיח את הגנתו ואם יוכיחה, יוכל התובע להוכיח את אחיזתו כשורה...". גם בספרו של כבוד השופט דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה רביעית, יולי 1994, קיימת התייחסות לשאלה מה מקומה של טענת האוחז כשורה המבקש לבצע שטר או שיק, בכל הנוגע לשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן. כבוד השופט בר אופיר כותב בעניין זה בעמ' 117 שבספרו הנ"ל: "הפלוגתיות הללו של הוכחת טענת ההגנה מזה והוכחת מתן הערך בתום לב מזה - אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה. היוצא מכאן, שאם גילה תצהיר הנתבע הגנה לכאורה, זכאי הנתבע לקבל רשות להתגונן, ואילו השאלה אם הגנתו נדחית בפני זכותו העדיפה של אוחז כשורה - שאלה זו יברר ביהמ"ש במהלך בירור המשפט ... בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין דנים בשאלה אם התובע אוחז בשטר כשורה או לא. בשלב זה אנו שואלים האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע אשר נטל ממנו את השיק; יתכן שגם אם יוכיח הנתבע את הגנתו כלפי הנפרע, יזכה התובע בפסק דין לאחר הדיון, מכיוון שהוא אוחז כשורה ולפיכך נקיה זכותו מכל פגם בזכות הקנין של קודמו כאמור בסעיף 37 (2) לפקודת השטרות. אולם, בשאלה זו לא ידון בית המשפט בשלב מוקדם זה של בירור הבקשה, אלא יניח אותה להכרעת בית המשפט שידון בענין, שכן הדבר מחייב גביית עדות להוכחת תום ליבו של התובע ומתן תמורה על ידיו כאמור בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות..." התוצאה מכל האמור לעיל היא, שלא מצאתי בהחלטותיו של כבוד השופט קמא כל טעות שיהא בה כדי לחייב התערבותה של ערכאת הערעור ומטעם זה אני דוחה את בקשת רשות הערעור בהתאם לתקנה 406 (א) של תקנות סדר הדין האזרחי וזאת ללא צו להוצאות. שיקיםסדר דין מקוצראוחז כשורהאחיזה בשטר