מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בגין התחייבות למתן שירותים: רקע ותמצית טענות הצדדים לפני תביעה ותביעה שכנגד. שתיהן תביעות כספיות אשר הוגשו בהליך של סדר דין מהיר. הלה הנדסה בניין וייזום (להלן: "הלה הנדסה") הגישה תביעה כספית על סך 17,170 ₪ נגד רועי בר (להלן: "בר"). הלה הנדסה טוענת, כי בר התחייב להעניק לה שירותים ואף קיבל תמורה בעבורם, אולם נמנע מלהעניק את השירותים המובטחים. לטענתה, ביום 29.1.09 היא התקשרה עם בר בהסכם על מנת שיקים עבורה אתר אינטרנט (להלן: "האתר"). לטענתה, הקמת האתר נועדה לשם חשיפת פרויקטים חדשים שלה, אשר שיווקם יועד ליום העלאת האתר בהתאם להסכם. לטענת הלה הנדסה, בהתאם להסכם, הקמת האתר כללה את כל עבודות הפיתוח ועיצוב האתר והעלאת האתר לשרת אינטרנט. מהלך העבודה הוגדר בשלבים, אשר לכל אחד מהם נקבעו לוח זמנים וסכומים לתשלום. לטענתה, היא העבירה לבר את המידע הנדרש עבור הכנת הסקיצות הראשוניות הנחוצות לשלב הראשוני (להלן: "שלב האפיון"), בהתאם להסכם. עוד טוענת, כי שילמה לבר מקדמה על סך 16,170 ₪ באמצעות שיק אשר נפרע ביום 19.7.09. הלה הנדסה טוענת, כי בר לא פעל בהתאם להסכם והפסיק עבודתו כבר בראשית שלב האפיון ולא ביצע פעולות נוספות בקשר להקמת האתר. לטענתה, היא פנתה לבר וביקשה, כי ימשיך בהליכי בניית האתר אולם הוא לא עשה כן. לטענת הלה הנדסה, בהמשך היא פנתה לבר, באמצעות מנהלה, וביקשה, כי ישיב לה את המקדמה ששולמה לו ונפרעה. פנייתה האמורה נותרה ללא מענה. לטענתה היא זכאית, כי בר ישיב לה את מלוא סכום המקדמה בשל הפרת ההסכם על ידו והעובדה שהוא לא סיפק לה את השירות אשר התחייב להעניק בהתאם להסכם. כן טוענת, כי היא זכאית לפיצוי כספי שכן מאחר ובר לא הקים את האתר לא היה בידה לשווק את הפרויקטים במועד. יש לציין, כי סכום התביעה אשר צוין במסגרת כתב התביעה הינו 17,170 ₪ אולם בסוף כתב התביעה טענה הלה הנדסה, כי היא עותרת להחזר הסכום בסך 16,170 ₪ בגין תשלום המקדמה לבר ו- 10,000 ₪ בגין הנזק הכלכלי אשר נגרם לה, לטענתה, בשל אי הקמת האתר. ברי, כי סכום הפיצוי מוגבל לסכום התביעה בגינו שולמה אגרה. בר מתנגד לתובענה וטוען, כי דינה להדחות. לטענתו, עסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית וטענות הלה הנדסה מסולפות. בר מודה, כי התחייב לבצע עבור הלה הנדסה עבודות תדמיתיות וביניהן אפיון והקמת אתר אינטרנט, בתמורה לתשלום בסך 28,000 ₪, אשר שולם לו באופן חלקי. לטענתו, תחילה הלה הנדסה שיתפה עמו פעולה וסיפקה את החומר הדרוש לצורך שלב האפיון. בר טוען, כי לאחר שלב קבלת הקונספט הלה הנדסה ביקשה לסגת מהעלאת האתר לאוויר וביקשה, כי התשלום אשר ניתן לו ייזקף לצורך ביצוע עבודות הדמיה אחרות. בר טוען, כי הלה הנדסה היא זו אשר מנעה את המשך ביצוע ההסכם, ככל הנראה בשל שיקולים של אי כדאיות בביצוע העסקה ו/או מתוך כוונה לעשות שימוש בסקיצות, התרשימים, המודלים וכו' אשר מסר לה במסגרת הזמנת העבודה והאפיון. בר מכחיש את הטענה לפיה הוא לא מילא את התחייבויותיו וטוען, כי הלה הנדסה בחרה שלא למלא אחר התחייבויותיה ונמנעה מלתת את אישורה לאתר הקונספטואלי אשר נבנה והוקם בעבורה על ידו ועל ידי חברת סטודיו גזית (להלן: "גזית"), אשר הינה קבלן משנה שלו. לטענתו, על בסיס האתר הקונספטואלי ולאחר אישורה של הלה הנדסה ניתן היה להעלות את האתר לאוויר. בר טוען, כי פנה פעמים רבות למנהלה של הלה הנדסה וביקש את הארותיו והערותיו לאתר, בכדי שניתן יהיה להתקדם לשלב הסופי על פי ההסכם, אולם מנהלה של הלה הנדסה מסר לו, כי היא נסוגה מרעיון האתר על אף שהעבודה הייתה מצויה בשלב הסופי. לטענת בר, על הלה הנדסה החובה לשלם לו את יתרת התשלום המוסכם בהתאם לחוזה, אף אם היא מתעכבת באישור תוכן האתר, אף על פי כן היא לא שילמה לו את היתרה האמורה. בר טוען, כי ההסכם אשר נערך בינו לבין הלה הנדסה נערך על פי מסמך של גזית, אשר כאמור הינה קבלנית משנה שלו, ואשר מתמחה בביצוע עבודות מהסוג של הקמת אתרי אינטרנט. בר ציין, כי עבד עם גזית תדיר. לטענתו, הלה הנדסה עבדה ישירות מולו ומול נציגה של גזית, מר ודים חזין. לטענת בר, הקמת האתר לא כללה פרויקט מסוג "הקמת הבית בהרצליה", כפי שנטען על ידי הלה הנדסה, והיא התייחסה רק לפרויקט אחד- "פארק עסקים מבואות גלבוע" והדבר עולה מפורשות מהאמור בהסכם. לטענתו, הוא עמד בזמנים המופיעים בהסכם באשר לשלבי הפרויקט. לטענת בר, הוא ביצע מעבר לשלב האפיון ולמעשה ביצע את המוטל עליו עד לשלב הסופי. לטענתו, תמלול השיחה אשר נערכה בינו לבין מנהלה של הלה הנדסה תומך בטענתו באשר לשלבים אשר בוצעו על ידו. בר טוען, כי ביצע את התחייבויותיו והמתין לאישורה של הלה הנדסה. בר מוסיף וטוען, כי פירעון ההמחאה נעשה כדין ואין להלה הנדסה עילה בגינה יש להורות לו להשיב את הסכום ששולם לו. לטענתו, על הלה הנדסה לשלם לו את יתרת התשלום המוסכם. בר הגיש נגד הלה הנדסה תביעה שכנגד על סך 16,240 ₪, במסגרתה חזר על הטענות המופיעות בכתב הגנתו, כמפורט לעיל, ועתר, כי בית המשפט יחייב את הלה הנדסה לשלם לו את יתרת התמורה המוסכמת, בהתאם להסכם אשר נכרת בינו לבין הלה הנדסה. לטענת הלה הנדסה דין התביעה שכנגד להדחות. לטענתה, האתר אשר בר היה אמור להקים עבורה היה אמור לכלול את כל פעילותה. לטענתה, העסקה נכרתה בינה לבין בר והוא זה אשר אחראי להקמת האתר והעניינים בינו לבין גזית אינם מעניינה. הלה הנדסה טוענת, כי השלבים הראשונים היו שלב האפיון והכנת הסקיצות. לטענתה, שלב האפיון בוצע, אולם לא מעבר לכך, ואין לו ערך כשלעצמו. עוד טענה, כי העבירה לבר את כל הדרוש לשלב הסקיצות אולם הוא לא עבר את שלב אישור הסקיצות, אשר הינו שלב ראשוני בעיצוב ופיתוח אתר. לטענתה, נערכה פגישה בין הצדדים ובמסגרתה בר הציג מצגת של מספר סקיצות אשר לא אושרו על ידה והיא ביקשה לקבל סקיצות נוספות. הלה הנדסה טוענת, כי לאחר אותה פגישה לא ניתן היה להתקדם בעבודה, התקשורת עם בר הייתה לקויה והוא נעלם מבלי שהציג סקיצות נוספות ומבלי שבנה את האתר. לטענתה, בנסיבות האמורות דרשה, כי ישיב את המקדמה אשר שולמה לו, ואשר תמורתה לא קיבלה דבר. לטענתה, בר קיבל מקדמה עקב טענתו, כי הוא מצוי בקשיים כלכליים. הלה הנדסה טוענת, כי המקדמה מהווה מחצית מסכום הפרויקט כאשר בפועל בר לא השלים את הפרויקט, למעט סקיצות ראשוניות אשר לא אושרו. לטענתה, דרישתו לקבל את מלוא סכום התמורה החוזית כאשר הוא לא סיפק דבר מהווה עזות מצח. עוד טוענת, כי נאלצה לשכור שירותיו של גורם אחד כדי שיבנה עבורה את האתר, במחירים גבוהים יותר. הראיות מטעם הלה הנדסה הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר חן כרמין (להלן: "כרמין")- סמנכ"ל שיווק בהלה הנדסה ושל רפי אלאלוף (להלן: "אלאלוף")- מנהלה של הלה הנדסה. מטעם בר הוגש תצהיר עדות ראשית של בר. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף העיד מר ודים חזין (להלן: "חזין")- אשר עבד על הפרויקט מטעם גזית . כמו כן, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. דיון ומסקנות אין מחלוקת בין הצדדים, כי הלה הנדסה ובר הסכימו ביניהם, כי בר יקים עבור הלה הנדסה אתר אינטרנט ויקבל בתמורה סך של 28,000 ₪. כן אין מחלוקת, כי שולם לבר סך של 14,000 ₪. המחלוקת אשר נתגלעה בין הצדדים הינה מי מהם גרם להפרת ההסכם, וכפועל יוצא מכך, האם על הלה הנדסה לשלם לבר את יתרת התשלום המוסכמת או שמא על בר להשיב להלה הנדסה את הסכום אשר שולם לו ולפצותה בגין נזקיה הנטענים. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים ועיון בחומר המצוי בפני מצאתי, כי לא עלה בידי מי מהצדדים להוכיח את התביעה אשר הוגשה על ידו, ולפיכך דין התביעה והתביעה שכנגד להדחות, כפי שיפורט. במסגרת כתב התביעה טענה הלה הנדסה, כי בר הפסיק עבודתו כבר בראשית שלב האפיון. מנגד, במסגרת כתב ההגנה אשר הגישה במסגרת התביעה שכנגד טענה, כי שלב האפיון בוצע, אולם לא מעבר לכך. אלאלוף נשאל האם הוא מאשר שעץ המבנה אושר. במקום להשיב לשאלה זו טען, כי עץ מבנה האתר הוצג להם וכי הם דיברו עליו (עמ' 10 ש' 7-8). כרמין העיד, כי אין מחלוקת ששלב האפיון הראשוני הסתיים (עמ' 5 ש' 8-9). לטענתו, במהלך פגישה בה נכחו הוא, אלאלוף, מירית ווקנין, בר וחזין הציגו בר וחזין את העץ במצגת. לטענתו, בפגישה האמורה ניתן אישור עקרוני לעץ ופסלו סקיצה ראשונה לעיצוב האתר אשר הוצגה להם. כרמין העיד, כי הפגישה הייתה סביב מרץ (עמ' 5 ש' 10-14). מעדות זו עולה, כי אין ממש בטענה לפיה בר הפסיק את עבודתו כבר בראשית שלב האפיון. הנה כי כן, אין ממש בטענתה של הלה הנדסה לפיה לא בוצעה עבודה כלשהי על ידי בר ועל כן יש להורות לו להחזיר את מלוא הסכום אשר שולם לו. כרמין העיד, כי במסגרת הפגישה אשר נערכה סביב חודש מרץ הוצגה להם סקיצה אשר לא אושרה. במסגרת כתב התביעה טענה הלה הנדסה, כי לאחר אותה פגישה לא ניתן היה להתקדם בעבודה, התקשורת עם בר הייתה לקויה והוא נעלם מבלי שהציג סקיצות נוספות ומבלי שבנה את האתר. כרמין נשאל האם הייתה פגישה נוספת אחרי הפגישה מחודש מרץ והשיב, כי אינו זוכר שנפגשו פעם נוספת. לטענתו, ניסו לתאם מספר רב של פעמים פגישות בהן יוצגו להם הסקיצות החדשות אולם זה מעולם לא קרה. כרמין נשאל מי ניסה לתאם את הפגישות והשיב, כי המזכירות ומנשה. לטענתו, אלאלוף לא תיאם את הפגישות (עמ' 6 ש' 24-26, 31-32). כרמין נשאל, האם הועבר להם חומר אחרי מרץ והשיב, כי אינו זוכר והוסיף, כי לא נערכה פגישה (עמ' 7 ש' 23-24). הנה כי כן, מעדות כרמין עולה, כי הוא אינו זוכר האם נערכה פגישה נוספת והאם הועבר להם חומר לאחר הפגישה אשר נערכה בחודש מרץ. לפיכך, הרי שאין בידו לשלול טענה לפיה הועבר חומר כאמור או, כי נערכה פגישה נוספת. בנסיבות אלו, אין בידו לתמוך בטענה לפיה לאחר הפגישה מחודש מרץ לא ניתן היה להתקדם בעבודה, התקשורת עם בר הייתה לקויה ולא הוצגו סקיצות נוספות. כמו כן כרמין טען, כי הניסיונות לתאם פגישה לא צלחו. מעדותו עולה, כי הניסיונות האמורים נעשו על ידי המזכירות ומנשה. לפיכך, הרי שאין בידו להעיד בעניין זה מידיעה אישית. הן המזכירות והן מנשה לא זומנו לעדות, על אף שלכאורה היה בעדותם בכדי לתמוך בטענה של הלה הנדסה באשר לחוסר הקשר עם בר וחוסר היכולת לתאם עמו פגישות לשם קיום החוזה. אלאלוף נשאל באשר לפגישה שנערכה אחרי שהוא ראה את העץ והשיב, כי הוא אינו זוכר מתי התרחשה (עמ' 10 ש' 9-17). אלאלוף אישר, כי בפגישה האמורה הוצגו לו סקיצות אשר צורפו לתצהירו (עמ' 10 ש' 25-27). אלאלוף נשאל באשר למה שקרה בפגישה והשיב, כי בר וחזין הציגו להם איך לטעמם צריך להראות הקונספט של האתר. לטענתו, זה לא היה הכיוון והם אמרו זאת לבר וחזין שאמרו שיציגו סקיצה נוספת. אלאלוף טען, כי הוא לא אישר את הסקיצה וכי לא אהב את מה שראה מבחינת צבעים, עיצוב גרפי, הרעיון ונוחיות המשתמש באתר (עמ' 10 ש' 32, עמ' 11 ש' 1-10). לטענתו, לאחר מכן לא נערכה פגישה נוספת עמו. אלאלוף נשאל האם נערכה פגישה נוספת עם אחרים והשיב, כי אינו יודע וכי בכל מקרה הוא לא אישר את הסקיצה (עמ' 10 ש' 28-31). הנה כי כן, אין בידי אלאלוף להעיד מידיעה אישית, כי לאחר המועד בו הוצגה הסקיצה הראשונה לא נערכו פגישות בין בר והצוות מטעם הלה הנדסה בנוגע לאתר. במהלך עדותו הוצג לאלאלוף מייל של רונית המזכירה שלו. אלאלוף העיד, כי נראה שזה המייל שלה, לפי הלוגו. אלאלוף נשאל האם זכורה לו שיחה בינו לבין רונית בנוגע להדמיות שבר העביר בחודש יוני והוא השיב, כי לא זכר וכי ראה שיש תמלול של השיחה. לאור תשובתו נטען בפניו, כי הוא נשאל על מייל שהפקידה שלו שלחה לבר והשיב, כי יכול להיות. אלאלוף נשאל האם זכורה לו השיחה עם פקידתו והשיב, כי אם כתבה שדיבר עמה אז כנראה שעשה כן. בהמשך טען, כי לא ציינה שדיבר עמה אלא שהוא מבקש. לטענתו יכול להיות שהוא כתב לה או שביקש ממנשה שיגיד לה (עמ' 11 ש' 32, עמ' 12 ש' 1-8). השאלה האם אלאלוף שוחח עם המזכירה בנדון או שמא העביר לה את בקשתו בדרך אחרת איננה רלוונטית. במייל האמור כתבה רונית לבר, כי אלאלוף מבקש את ההדמיות בקובץ ולא כפי שנשלחו. מהמייל עולה, כי הוא נשלח ב- 21.6.09. מנספח ו' לתצהירו של בר עולה, כי המייל האמור נשלח בתגובה למייל אשר שלח בר להלה הנדסה, באותו יום, ובמסגרתו נשלחו ההדמיות. הנה כי כן, יש בכך כדי ללמד, כי בחודש יוני 2009 שלח בר הדמיות להלה הנדסה וכי אלו הגיעו ליעדן. מכאן, שאין ממש בטענה לפיה לאחר הישיבה ממרץ 2009 בר לא שלח להלה הנדסה חומר נוסף בנוגע להקמת האתר. במהלך עדותו, בר התבקש להציג סקיצה שהכין ובתגובה טען שמנשה, אשר התנהל מולם, ומירית סירבו להעיד והוסיף, כי גם חזין לא הגיע וכי ידוע לו שכרמין דיבר עמו. לאחר שהתבקש שוב להציג סקיצה השיב, כי ההתנהלות הייתה בין חזין ומנשה ולכן אין לו את כל החומרים. בר טען, כי הוא הציג את מה שיש לו וכי כל החומר אצל חזין (עמ' 14 ש' 10-17). בר אישר, כי לא קיבלו אישור על הסקיצה שהוצגה בישיבה בהרצליה. נטען בפניו, כי הם קיבלו הערות ואמרו שיסדירו את זה והוא השיב, כי נשלחו סקיצות נוספות והם לא קיבלו אישור לסקיצות האמורות. בר נשאל מי שלח את הסקיצות והשיב, כי חזין עשה כן. לטענתו, חזין התנהל מול מנשה ולא שלח לו עותק אולם הוא יודע זאת בוודאות שכן יש מיילים של חזין. בר הוסיף, כי חזין שלח לו סיכום של מה שנעשה (עמ' 14 ש' 18-27). חזין נשאל על סעיף 3 להסכם והשיב, כי כל השלבים בוצעו- שלב התכנון ושלב האפיון . לטענתו, נשלחו כמה סטים של סקיצות ושם זה נעצר (עמ' 20 ש' 15-17). חזין נשאל, האם יש לו מסמכים שבוצעו, מלבד מה שהגיש בר, והשיב, כי מה שבר הגיש זה אחד האפיונים אולם אינו סופי והגיש את האפיון המלא (נ/2) (עמ' 20 ש' 18-20). הוצגו לו העתקי הדמיות שצורפו לתצהירו של בר והוא העיד, כי זה סט אחד של הדמיות והיה סט מאוחר יותר. חזין טען, כי המודלים זהים וכי הוא התבקש להכין סט יותר פוטו ריאליסטי ולשנות את הסגנון (עמ' 20 ש' 24-31). עוד העיד, כי הוא מצא שתי סקיצות אולם למיטב זיכרונו קיימות שלוש או ארבע (עמ' 21 ש' 13-17). אין מחלוקת, כי אלאלוף לא אישר סקיצות אשר הגישו בר וחזין. עם זאת, אין בידו להעיד, כי לא הוגשו סקיצות נוספות. מהעדויות עולה, כי העבודה התבצעה בין נציגים של הלה הנדסה לבין בר וחזין. נציגיה של הלה הנדסה לא זומנו לעדות והדבר פועל לרעתה של הלה הנדסה. כמו כן, הטענה לפיה לא הוגשו סקיצות נוספות, לאחר הישיבה מחודש מרץ, אינה עולה בקנה אחד עם המייל אשר נשלח להלה הנדסה ואשר צורפו אליו הדמיות, כמפורט לעיל. עדותו של חזין באשר לקיומן של מספר סקיצות אמינה בעיניי. כרמין העיד, כי הם לא אהבו את הסקיצה הראשונה שהוצגה להם. כרמין נשאל מי לא אהב את הסקיצה והשיב, כי הוא והמנכ"ל לא אהבו. כרמין הוסיף, כי המנכ"ל הוא זה שקובע (עמ' 5 ש' 22-26). כרמין נשאל מה בעיצוב לא ענה לדרישותיו והשיב, כי אם המצגת הייתה מצורפת לחומר היה בידו להראות ספציפית אולם מאחר ואין לו את החומר אין בידו לענות (עמ' 5 ש' 27-32). בהמשך טען, כי לא אהב את הסקיצות וכי הן לא היו ברמה הדרושה. לטענתו, לא אהב את התמונות שהוצגו מבחינת גרפיקה, עיצוב, לוגו ותמונה. כרמין העיד, כי זה לא התאים. כרמין טען, כי הם הנחו את בר וחזין להציג סקיצות חדשות והוסיף, כי על פי ההסכם הם היו זכאים לקבל עד 10 סקיצות לאישור (עמ' 6 ש' 2-5). כרמין נשאל, האם העלו הערותיהם על הכתב והשיב, כי נתנו הנחייה בעל פה וכי לא עשו סיכום פגישה. לטענתו, בר וחזין טענו, כי זה מקובל וכי הם יתקנו ויציעו הצעה חדשה (עמ' 6 ש' 6-9). כרמין העיד, כי סביר שהיה בקשר מיילים עם חזין והוסיף, כי ליווה את התהליך מרחוק. הוא טען, כי עסקינן בתכתובות עבודה וכי לא זכורה לו תכתובת מיוחדת (עמ' 6 ש' 13-17). אלאלוף נשאל, האם עשו סיכום פגישה וכתבו הערות והשיב, כי נתן את ההנחיות וההסתייגויות שלו ומבחינתו הפגישה הסתיימה (עמ' 11 ש' 11-12). אלאלוף נשאל, האם הוא מאמין שכתבו את הערות והשיב, כי יכול להיות. הוא נשאל האם לא בדק את העניין ובתגובה שאל מה עליו לבדוק. לטענתו, הוא לא ערך תרשומת של ההערות שלו. אלאלוף נשאל האם בדק עם הפקידות האם יש תרשומות והשיב בשלילה. לטענתו, הוא אינו עובד ככה והוסיף, כי מינה צוות שיטפל בזה (עמ' 11 ש' 14-22). בנסיבות אלו, לא עלה בידי הלה הנדסה להוכיח אילו טענות היא העלתה בנוגע לחומרים אשר הוגשו לה ולפיכך לא עלה בידה להוכיח, כי בר לא פעל לשם תיקון הליקויים כך שניתן יהיה להעלות את האתר כמוסכם. נטען בפני כרמין, כי הלה הנדסה טוענת שלא התייחסו אליה. כרמין נשאל מדוע לא צירפו מיילים לשם הוכחת הטענה והשיב, כי כל מי שמכיר את התהליך של הקמת אתר יגיד אילו שלבים בוצעו ואילו לא בוצעו וכמה מה שבוצע שווה מסך העסקה. כרמין טען, כי בר ביצע חלק קטן מהעבודה ומגיע לו החלק היחסי ועליו להחזיר את היתר (עמ' 6 ש' 18-23). הנה כי כן, הלה הנדסה לא הגישה תכתובת המלמדת על פניותיה לבר ממנה ניתן ללמוד, כי התעלמו ממנה וכי בר לא פעל בהתאם למוסכם. כן, אין תכתובת באשר להערותיהם אשר ניתנו בנוגע לסקיצות אשר לא אושרו. כרמין העיד, כי מנשה סויסה ליווה את הקמת האתר בעת שהיה אחראי על מבואות גלבוע והיה שותף בישיבות (עמ' 4 ש' 7-10). כן העיד, כי מירית ווקנין הייתה פרילנסרית שעסקה ביחסי ציבור והם ביקשו ממנה להתלוות לנושא הקמת האתר משום שמדובר היה באתר גדול מאוד עם הרבה תכנים. לטענתו, היא עזרה בכתיבת הטקסטים אשר אמורים היו להיות באתר (עמ' 4 ש' 14-18). אלאלוף העיד, כי מירית ווקנין לא הייתה עובדת של החברה והוסיף, כי הייתה תקופה שבחנו עבודה איתה בתחום יחסי ציבור. אלאלוף נשאל האם לא התקשרו עמה בדבר מה והשיב, כי אינו זוכר וכי אולי לתקופה קצרה של לא יותר מחודש. אלאלוף נשאל, האם היא לא טיפלה בנושא של האתר והשיב, כי אינו יודע מה היה התפקיד המדויק שלה וטען, כי הוא לא ניהל את הצוות (עמ' 8 ש' 22-30, עמ' 9 ש' 1-3). מצאתי, כי יש בעדות זו בכדי ללמד על מעורבות אלאלוף ויש בכך כדי להשליך על יכולתו להעיד באשר לשיתוף הפעולה מטעמם הצוות שפעל מטעם הלה הנדסה ובאשר להתנהלות בר מולם. נטען בפני כרמין, כי בתצהירו הוא טען, כי הלה הנדסה העבירה לבר את כל המידע הדרוש. כרמין נשאל מי העביר את המידע והשיב, כי החברה עשתה כן. כרמין טען, כי היה צוות שהועמד לצורך הפרויקט הזה והוסיף, כי מנשה מייצג את הפרויקט בפארק. כרמין הוסיף, כי ווקנין כתבה את הטקסטים לאתר וכי הוא ליווה אותם מרחוק בהחלטות המשמעותיות. כרמין נשאל, כיצד הועבר החומר והשיב, כי הועבר במייל ובפגישות עבודה וטען, כי אין לו אסמכתאות בנוגע למיילים (עמ' 7 ש' 6-15). אלאלוף נשאל, האם לפני שכתב את המכתב במסגרתו דרש, כי בר ישיב את כל הכסף בחזרה, ביקש מהפקידות לראות את המיילים והשיב, כי מי שטיפל בדברים האלה היה כרמין ועל התקשורת ניתן לברר עמו. אלאלוף נשאל האם הוא לא ניהל את התקשורת ומי שטיפל בתקשורת של בניית האתר היה כרמין והשיב, כי לרוב (עמ' 11 ש' 23-29). אין בידי אלאלוף להעיד באשר לתקשורת עם בר וטענותיו בעניין זה אינן מבוססות על ידיעתו. אלאלוף העיד, כי צוות מטעם הלה הנדסה והחברה של בר עבדו והעבירו ביניהם את החומר והוא היה זה אשר היה מוסמך לאשר את העבודה שביצע בר (עמ' 9 ש' 21-29). אלאלוף נשאל באשר לאופן בו צוות של הלה הנדסה התנהל מול בר והשיב, כי התנהלו באמצעות מיילים, טלפונים ופגישות עבודה (עמ' 9 ש' 30-31). אלאלוף נשאל, האם היה בודק מיילים והשיב, כי יכול להיות וכי מכתבים אותו פעמים רבות אולם הוא אינו פותח כל מייל (עמ' 9 ש' 32, עמ' 10 ש' 1). כאמור, הצוות הרלוונטי, אשר פעל מטעם הלה הנדסה בנוגע להקמת האתר, לא זומן לעדות. בנסיבות אלו ובהעדר אסמכתאות באשר למידע אשר עבר לבר, לכאורה, הרי שלא עלה בידי הלה הנדסה להוכיח, כי העבירה לבר את כל המידע הדרוש וכי העיכוב בקיום החוזה נובע מהתנהלות בר בלבד. התרשמתי, כי אין בידי כרמין ואלאלוף להעיד באשר להתנהלות הצוות מטעם הלה הנדסה. חזין נשאל עם מי היה בקשר מטעם הלה הנדסה והשיב, כי מנשה סויסה היה מי שהתנהל מולם והייתה יועצת בשם מירית ווקנין אולם רוב הפעילות הייתה מרוכזת מול סויסה, אשר שימש מנכ"ל פארק מבואות גלבוע (עמ' 19 ש' 22-24). חזין נשאל איפה היה הקושי בתהליך והעיד, כי את אפיון העבודה עברו בצורה די מוצלחת ובשלב הסקיצות היו בעיות תקשורת. חזין טען, כי הפילו את התיק הזה בהתחלה על חן ואחרי זה על מירית ואז זה חזר לסויסה ואיפשהו שם זה נתקע (עמ' 20 ש' 11-14). כאמור לעיל, אין בידי הלה הנדסה להוכיח, כי בר התעלם ממנה וכי היו קשיי תקשורת עמו. עדותו של חזין, אשר לא נסתרה, מלמדת את ההפך. הנה כי כן, אין מחלוקת, כי בר ביצע את שלב האפיון. כמו כן, מהעדויות והראיות עולה, כי הוגשו סקיצות, אשר לא אושרו על ידי אלאלוף מטעם הלה הנדסה. לא עלה בידי הלה הנדסה להוכיח, כי עשתה ככל יכולתה בכדי להעביר את המידע הדרוש לבר ובמטרה לקדם את בניית האתר. לא עלה בידה להוכיח, כי היו קשיי תקשורת, אשר בר אחראי להם, ואשר בגינם לא ניתן היה לקדם את העלאת האתר. העדים הרלוונטיים לא זומנו לעדות ולא הוגשו ראיות התומכות בטענות אלו. בין היתר, לא הוגשו ראיות באשר לתלונות אשר העלתה הלה הנדסה בפני בר לאורך הדרך באשר להתקדמות הקמת האתר. יש לציין, כי הסכום אשר שולם לבר בעקבות ההסכם, שולם לו בהמחאה אשר נפרעה בחודש יולי 2009. ככל שהיה ממש בטענתה של הלה הנדסה לפיה לאחר הישיבה מחודש מרץ 2009 לא נעשו דברים בכדי לקדם את בניית האתר, הרי שסביר, כי הייתה פועלת בנדון ובין היתר פועלת בכדי שבר לא יפרע את השטר, כארבעה חודשים לאחר הפגישה האמורה. בר העיד, כי החומר היה אצל הלה הנדסה והיה מאוד קל לקחת אותו למישהו אחר ולהרים אתר. מצאתי, כי בר ביצע חלק מהעבודה בהתאם להסכם והלה הנדסה קיבלה תמורה, אף אם לא את התמורה המלאה. התרשמתי, כי היה בידי הלה הנדסה לפעול לשם הקמת האתר, על ידי אדם אחר, בהסתמך על העבודה אשר עשה עבורה בר. יש לציין, כי הלה הנדסה טענה, כי בסופו של יום היא הקימה אתר אחר ובסכומים גבוהים יותר, אולם לא הביאה ראיה כלשהי לתמיכה בטענתה האמורה. לפיכך, לא ניתן לקבוע האם הסתמכה על עבודתו של בר בעת בניית האתר שלה. הימנעות הלה הנדסה מלהביא ראיות בנדון ולזמן לעדות את מי אשר הקים בעבורה את האתר בסופו של יום, פועלת לרעתה. במסגרת כתב התביעה טענה הלה הנדסה, כי בר קיבל מקדמה עקב טענתו, כי הוא מצוי בקשיים כלכליים. אין מחלוקת, כי שולם לבר סך של 14,000 ₪ המהווה מחצית מהתמורה המוסכמת בגין הקמת האתר. כרמין העיד, כי בהתאם לחוזה, התשלומים היו בהתאם לשלבי העבודה והלה הנדסה הקדימה את התשלום בהתאם לבקשתו של בר (עמ' 7 ש' 31). כרמין נשאל היכן מפורט בחוזה, כי היה על הלה הנדסה לשלם 30% בלבד ונשאל האם הוא מתכוון לסיפא של החוזה. כרמין השיב בחיוב (עמ' 8 ש' 1-6). אלאלוף אישר, כי לטענתו הוא הקדים תשלום לבר, בהתאם לבקשתו. אלאלוף טען, כי הוא שילם 50% במקום 30% והעיד, כי הוא מתייחס לסיפא של ההסכם (עמ' 12 ש' 18-29). במסגרת ההסכם נקבעו תנאי התשלום ולפיהם בשלב אישור ההזמנה ישולמו 30% מהתקציב. 20% נוספים ישולמו שוטף +60 ממועד אישור ההזמנה, 40% ישולמו שוטף +90 ממועד סיום העבודה ו- 10% הנותרים ישולמו אחרי ארבעה חודשים של הרצת האתר. הנה כי כן, המועדים של שני התשלומים הראשונים, וסך הכל תשלום של 50%, היו קשורים למועד אישור ההזמנה. אין מחלוקת, כי אכן שולם סך של 50% מהעלות הכוללת לפי החוזה. מכתב התביעה עולה, כי הסכום האמור שולם באמצעות שיק אשר נפרע ביום 19.7.09. קרי, כחצי שנה לאחר המועד בו נכרת החוזה. לא עלה בידי הלה הנדסה להוכיח, כי שילמה מעבר למוסכם. הלה הנדסה שילמה את שני התשלומים הראשונים המפורטים בהסכם, אשר מועד תשלומם נובע ממועד אישור ההזמנה. התרשמתי, כי הסכום אשר שולם לבר מבטא באופן ראוי את העבודה אשר ביצע. בנסיבות אלו מצאתי, כי דין התביעה אשר הגישה הלה הנדסה להדחות. כאמור, בר טוען, כי פעל בהתאם להוראות ההסכם לשם הקמת האתר וכי הוא זכאי לקבל את מלוא התמורה המוסכמת. בר הגיש תמלול שיחה אשר נערכה בינו לבין אלאלוף. במסגרת עדותו נטען בפני בר, כי בשיחה עם אלאלוף הוא אמר שהוא יורד מהאתר. בתגובה טען בר, כי אלאלוף אמר שהוא ראה את האתר. בר נשאל היכן זה נאמר והשיב, כי אלאלוף אמר שההדמיות מאוד יפות להבדיל מאתר האינטרנט. לטענתו, זה מלמד שאלאלוף ראה את האתר. נטען בפניו, כי אלאלוף ראה את העבודות על האתר והסקיצה ובתגובה בר שב וטען, כי אלאלוף ראה את האתר. בר נשאל מדוע לא הביא את המחשב להראות שהיה אתר והשיב, כי חשב שחזין יביא את זה (עמ' 15 ש' 10-21). לא שוכנעתי, כי יש ממש בטענת בר באשר לקיומו של אתר. ככל שהיה אתר כאמור סביר, כי היה בידו להוכיח טענה זו בנקל. מתמלול השיחה אשר נערכה בינו לבין אלאלוף עולה, כי האחרון אמר "ההדמיות מאוד מאוד יפות, אני אוהב את האיכות של מה שראיתי, זה להבדיל, ואני אומר לך, אתה איתי?, זה להבדיל ממש ממש ממש מהאתר אינטרנט והקונספט שלו". לא שוכנעתי, כי יש באמור לעיל בכדי ללמד על קיומו של אתר. לא מן הנמנע, כי כוונתו של אלאלוף הייתה להביע את חוסר שביעות רצונו מהנעשה בשלבים להקמת האתר והקונספט שלו ולא התייחס לאתר קיים, כפי שטוען בר. יתרה מזאת, במהלך השיחה האמורה החל אלאלוף לדבר על האתר ובר השיב לו, כי "אנחנו יורדים ממנו רפי". לא עלה בידו להסביר מדוע בשיחתו עם אלאלוף הוא טען, כי הם יורדים מהאתר. דבריו האמורים של בר עומדים בסתירה לטענתו לפיה הוקם אתר אשר אלאלוף ראה. לא זו אף זו, מאחר ואין מחלוקת, כי אלאלוף לא אישר את הסקיצות הרי שלא יכולה להיות מחלוקת שלא הוקם אתר, שכן עסקינן בשלב הבא. בר טוען, כי הלה הנדסה החליטה, מטעמיה, לרדת מהעניין של בניית האתר. במהלך עדותו הוצג לחזין מייל אשר הוא שלח לבר ובו טען, כי נאמר לו לעצור את העבודה ושחושבים על שינוי כיוון. חזין טען, כי בהתחלה רצו להציג את זה מבחינה שיווקית כמשהו גדול ואז החליטו למתג כל דבר בנפרד. חזין נשאל, מי אמר לו שמשנים כיוון והשיב, כי כרמין אמר לו את הדברים (עמ' 21 ש' 26-32, עמ' 22 ש' 1). נטען בפניו, כי הוא כתב שמחכים לתגובה לגבי אחת ההדמיות ונשאל לתגובתו של מי חיכו והשיב, כי לתגובתו של מנשה (עמ' 22 ש' 2-3). חזין נשאל האם נאמר לו מדוע אינו מקבל תגובות ומדוע העניין אינו מתקדם והשיב, כי אוף דה רקורד נאמר לו על ידי מירית שהוחלט לרדת מהרעיון של אתר אחד גדול ולחלק את זה למספר אתרים ובשלב מאוחר יותר מנשה אמר שהוחלט לעשות מיני סייט לטובת הקמפיין ומי שיבצע אותו זה משרד הפרסום שדרכו רכשו את המדיה (עמ' 22 ש' 4-8). לא די בעדות בר כדי להוכיח את הטענה לפיה הלה הנדסה החליטה שלא להמשיך בהקמת האתר כמתוכנן ובנסיבות אלו הפרה את ההסכם אשר נכרת בינה לבין בר. בר לא זימן לעדות את העדים הרלוונטיים, אשר לכאורה מסרו לחזין את המידע האמור. לפיכך, אף אם עדותו של חזין בעניין זה אמינה הרי שלא ניתן לדעת על בסיס מה נאמרו לו הדברים והאם הם משקפים נאמנה את המציאות ואת החלטותיה של הלה הנדסה. חזין טען, כי ברגע שהסקיצה מאושרת זה כבר עניין טכני לחלוטין ותוך מספר שעות עבודה יש אתר מוכן ומזינים אותו בתוכן בפעולה של גזור-הדבק. חזין הוסיף, כי זה עניין מינורי לגמרי (עמ' 21 ש' 8-12). לטענתו, מדובר בלא יותר מארבע שעות עבודה (עמ' 21 ש' 19-20). חזין נשאל כמה שעות עבודה השקיע בפרויקט והשיב, כי הרבה יותר מהמתוכנן בשל הפגישות בהרצליה ובפארק. לטענתו, בתחקיר ובאפיון הושקע הרבה מעבר למתוכנן (עמ' 21 ש' 21-25). מצאתי, כי לא די בעדות זו בכדי לתמוך בטענתו של בר לפיה על הלה הנדסה לשלם לו את מלוא הסכום המוסכם. אין מחלוקת, כי המטרה לשמה התקשרו הצדדים הינה הקמת אתר, אשר לא עלה בידי בר להוכיח, כי אכן הוקם. אף אם תתקבל הטענה לפיה העבודה שנותרה כרוכה במספר מצומצם של שעות הרי שהעבודה האמורה לא בוצעה ובר אינו זכאי לקבל את הכסף המוסכם בגינה. כמו כן, עסקינן בעבודה אשר יש לבצע לאחר אישור הסקיצה. בענייננו, טרם הגיעו לשלב האמור שכן אין מחלוקת כי הסקיצה לא אושרה. לפיכך, מלבד העבודה הטכנית, אשר לטענת חזין אורכת שעות ספורות, נותרה העבודה סביב יצירת סקיצה אשר תאושר על ידי הלה הנדסה. בר לא יצר סקיצה אשר אושרה על ידי הלה הנדסה ואף בכך יש כדי לשלול טענתו לפיה הוא זכאי למלוא התשלום המוסכם. כמו כן, לא עלה בידי בר להוכיח, כי פעל כנדרש לשם אישור הסקיצה וכי נעשו מצידו ניסיונות לערוך פגישה בנדון ולהתקדם עם בניית האתר. כאמור לעיל, אלאלוף שלח לבר מכתב ובמסגרתו דרש, כי בר ישיב להלה הנדסה את הכספים אשר שולמו לו. בר אישר, כי לא השיב בכתב למכתב האמור. בר נשאל, האם לא טען בפני הלה הנדסה, כי לא רק שלא מגיע לה את כספה חזרה אלא אף מגיע לו כסף נוסף והשיב, כי בסמוך למכתב מנשה סויסה פוטר ולא היה עם מי לדבר. לטענתו, הוא חיכה שהדברים יתייצבו (עמ' 15 ש' 22-32). בר נשאל האם בעקבות המכתב הוא יזם את השיחה המתועדת עם אלאלוף והשיב, כי למיטב זכרונו אלאלוף התקשר אליו. בהמשך העיד, כי הגיוני שהוא התקשר לאלאלוף והקליט את השיחה משום שחשב שהכיוון מוזר. נטען בפניו, כי בשיחה הוא לא אמר דבר על המכתב. בר נשאל האם השיחה הייתה לפני המכתב והשיב בשלילה. בר נשאל מדוע לא התייחס למכתב והשיב, כי אינו איש של בית משפט וכי יזם את השיחה בכדי להתקדם (עמ' 16 ש' 1-15). לא עלה בידי בר להסביר מדוע לא העלה בפני אלאלוף את טענותיו ביחס למכתב אשר נשלח עליו. עובדה זו מעוררת תמיהה ואינה עולה בקנה אחד עם טענתו לפיה הוא זכאי ליתרת הסכום המפורט בהסכם. בנסיבות האמורות, לא עלה בידי בר להוכיח, כי עשה את כל המוטל עליו בהתאם להסכם וכי הוא זכאי לקבל את יתרת הסכום אשר נקבע בין הצדדים. בר לא הוכיח, כי הלה הנדסה היא זו שהכשילה את קיום ההסכם. לפיכך, דין התביעה שכנגד להדחות. התוצאה הנה כי כן, לא עלה בידי מי מהצדדים להוכיח, כי פעל כנדרש לשם קיומו של ההסכם אשר נכרת ביניהם וכי הצד השני הוא שגרם להפרתו. התרשמתי, כי לשני הצדדים יש חלק בהפרת ההסכם וכי שני הצדדים לא פעלו כנדרש בכדי לקיימו. לא עלה בידי מי מהצדדים להוכיח, כי הוא זכאי לסעד לו הוא עותר. הלה הנדסה לא הוכיחה, כי עשתה את כל הנדרש לשם קיום ההסכם והקמת האתר. היא לא הוכיחה, כי העבירה לבר את כל החומר הדרוש וכי בר התחמק ממנה ולא הציג לה סקיצות נוספות כנדרש. כמו כן, לא היה בידה להוכיח, כי העלתה טענותיה בנדון בפני בר. לאחר שקבעתי, כי בר עשה חלק מהעבודה שנדרשה ממנו, אזי מגיע לו תמורה בגין עבודה זו ומצאתי, כי התמורה ששולמה לו משקפת את העבודה שביצע. כמו כן, בר לא הוכיח, כי עשה את כל המוטל עליו לשם הקמת האתר ולא עלה בידו להסביר מדוע טען בפני אלאלוף, כי הם יורדים מהאתר. על דרך האומדנא ובהתאם להוראות ההסכם, סבורני, כי הסכום אשר שולם לבר מהווה את החלק הסביר בגין העבודה אשר בר ביצע והתמורה אשר קיבלה הלה הנדסה. בשולי הדברים אציין, כי מהעדויות עולה שבר לא שילם לחזין בגין עבודתו לשם הקמת האתר בעבור הלה הנדסה. עסקינן בסוגיה אשר היא עניינם של בר וחזין בלבד ואין בה בכדי להשליך על התובענות בהן עסקינן. לא שוכנעתי, כי יש ממש בטענה לפיה עדותו של חזין נובעת מציפייתו לקבל את שכרו. עוד אציין, כי בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לשאלה האם הקמת האתר התייחסה לפרויקט ספציפי או למכלול הפעילות של הלה הנדסה. משמצאתי, כי לא עלה בידי הלה הנדסה להוכיח תביעתה הרי שאינני נדרשת לסוגיה האמורה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד. מאחר ושתי התביעות נדחו כאמור, אני קובעת שכל צד יישא בהוצאות שנגרמו לו. מחשבים ואינטרנטבניהאתרי אינטרנטדיני אינטרנט