תאונת דרכים התהפכות רכב

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תאונת דרכים התהפכות רכב: 1. התובע יליד 1978 הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, לפיצויים ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975- (להלן: "חוק הפלת"ד) וזאת עקב ת.ד. שארעה ביום 12.8.97 כאשר נסע ברכב המבוטח הנזכר בתביעה והרכב התהפך ונגרמו לו, לטענתו נזקי גוף (להלן:"התאונה"). 2. לאחר התאונה פונה התובע לביה"ח כרמל כשהוא סובל מפגיעות שונות שם נבדק ואושפז למשך 5 ימים במח' האורטופדית. עקב פגיעה בחוליה גבית התלונן התובע על בעיית חולשה בידיים. בנוסף, נגרמו בתאונה שפשופים וקרעים במקומות שונים בגוף, ובכלל זה צלקת המתמשכת מסנטרו של התובע עד לצווארו. התובע טוען כי הוא סובל גם מכאבי ראש ממועד התאונה ועד היום. 3. בתיק זה מונו שני מומחים ד"ר מרסל מאיר בתחום הנוירולוגי וד"ר גולדן בתחום הכירורגיה הפלסטית. שני המומחים בדקו את התובע והגיעו למסקנה כי נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. ד"ר מאיר קבע כי נכותו של התובע הינה בשיעור 5% לצמיתות עקב נוירוזה בתר חבלתית המתבטאת בכאבי ראש, התנהגות אימפולסיבית עצבנות וחוסר סבלנות. עמדתו של המומחה נותרה גם לאחר שהשיב לשאלות ההבהרה שנשלחו מטעם הנתבעת. ד"ר גולדן בדק הוא אף את התובע וקבע כי מדובר במצב לאחר פציעות נרחבות בפנים, בצוואר, בשתי האמות וכן בשורש יד ימין אשר התרפאו עם צלקות מכאיבות ומכערות המקשות על תפקודו היומיומי. המומחה קבע כי הנכות הצמיתה הינה בשיעור 10%. בנוסף כתב המומחה בחוות הדעת כי לנוכח גילו הצעיר והמצב שאינו מאפשר הסתרת הצלקת, הוא ממליץ להעלות את הנכות הצמיתה ל- 15%. המומחה סבור כי גם אחרי ניתוחים פלסטיים משחזרים הנכות לא תשתנה. גם למומחה זה נשלחו שאלות הבהרה והפעם ע"י התובע ובמסגרתן הוצגה לו הצעת מחיר של ד"ר מוסקונה לפיה עלות ניתוח לשיפור הצלקת נשוא חוות הדעת הוא 13,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ד"ר גולדן אישר סבירות העלות הנ"ל. אוחם, הוא כתב כי הניתוח לא נראה לו רלוונטי. הוא גם סבור איפור התובע, בגילו, אינו רלוונטי ולא יועיל. התובע עצמו אישר כי הוא מעוניין בביצוע הניתוח (פרטיכל מיום 27.12.01 עמ' 6, שורה 4 ואילך). הנכות הרפואית המשוקללת של התובע בהתאם לחוות דעת המומחים הינה בשיעור של 19.25%. 4. הצדדים חלוקים בשאלה אם מדובר בנכות תפקודית או שמא מדובר בנכות רפואית בלבד. הכלל הוא כי נכות רפואית אינה בהכרח נכות תפקודית וביהמ"ש ישקול כל מקרה לגופו על סמך הראיות שבפניו. התובע שירת שירות מקוצר בצה"ל תקופה של שנתיים באבטחת מתקנים. ב"כ התובע מבקש לא להסיק מכך כל מסקנה כמו שהוא מבקש שלא להסיק כל מסקנה מתשובותיו של התובע לשאלות בעניין קשיים בהתנהגות שהיו בביה"ס. התובע טען כי לאחר סיום שירותו הצבאי התקשה למצוא עבודה בשל הרתיעה ממראהו עם הצלקת. חברתו, ליטל עבדה, נתנה תצהיר וב"כ התובע מבקש להסתמך על ס' 4 לתצהיר זה. לטענת התובע קיימת פגיעה בדימוי העצמי ועל כך השיב ואישר ד"ר מאיר תשובה 4 בבמש 2א. מכאן טוען התובע שנכותו היא תפקודית אמיתית ולא רפואית גרידא. על יסוד האמור מבקש התובע לפסוק לו פיצוי על פי ראשי הנזק הכוללים נזק בלתי ממוני (כאב וסבל), הפסד כושר השתכרות בגין העבר ולעתיד לפי שכר ממוצע במשק, הפסד פנסיה לעתיד וכן הוצ' רפואה והוצ' נסיעות. 5. ב"כ הנתבעת מציין כי ד"ר גולדן קבע רק 10% נכות וכי מצא להמליץ על הפעלת תקנה 15 כאשר הפעלת תקנה זו הינה בסמכות ביהמ"ש בלבד. לטענתו, התובע שירת בצה"ל ללא כל מגבלה או בעיה שירות סדיר מלא ומכאן יש להסיק שלא היתה לו כל נכות תפקודית. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי הנכויות שנקבעו לתובע אינן תפקודיות אלא רפואיות בלבד. התובע שהעיד כי הוא מסגר במקצועו, יכול לעבוד במקצוע זה או בכל עבודה ראויה ומתאימה לכישוריו והשכלתו. בנוסף התובע העיד כי הוא עובד פעמיים בשבוע בהובלות ואין ראיה טובה מכך כי מבחינה פיזית תפקודית אין לתובע כל מגבלה. 6. בא כח הנתבעת מפנה לעברו הרפואי של התובע וטוען כי לפחות 3 פעמים בעבר נפגע בראשו ובגופו בתאונות שאינן קשורות לתאונה נשוא תיק זה. באשר לטענת התובע כי אינו מוצא עבודה לאחר ששוחרר מצה"ל משיב ב"כ הנתבע כי הדבר נובע ממצב המשק בכלל והקושי המיוחד השורר בענף המתכת והמסגריה במיוחד ואין הקשר בין הקושי למציאת העבודה על הרקע האמור לבין התאונה והנכות. התובע לא הוכיח כי ניסה או מנסה למצוא עבודה מתאימה במסגרת מקצועו כמסגר להפך, טען בעדותו כי לא מעוניין בעבודה זו (עמ' 5 ש' 1). בנוסף טוענת הנתבעת כי התובע לא מעוניין להשתלב בעבודה יצרנית במשק ובמקצוע אותו רכש בתיכון, במסגרות. התובע מאשר כי היו לו בעיות בהתנהגות וכי סבל מכאבי ראש יותר מאדם רגיל בעבר וכי שירת בצה"ל בשירות מלא אבל לא רצה לעבוד במקצוע אשר רכש. הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח ולא פירט כל מקום עבודה שסרב לקבלו בגלל הצלקות. גם עדותה של חברתו הגב' ליטל עבדה, לא עזרה לתובע שכן עדותה היתה סתומה ובלתי ברורה. מעבר לאמור, טוענת הנתבעת כי הנכות בין 5% או אפילו 10%, ככלל איננו נכות שעשויה להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות אצל אדם מהישוב (קציר מהדורה רביעית עמ' 191). באופן חלופי, טוענת הנתבעת כי יש מקום לפסוק פיצוי בדרך אמדן גלובלי בסכום מתון. באשר להפסדי העבר- טוענת הנתבעת כי הדבר לא הוכח. באשר להוצ' מימון ניתוח פלסטי נטען כי לא הוכחו הוצ' ואין מקום לפיצוי ולגבי הניתוח טוענת הנתבעת כי הוא זכאי לקבל טיפול רפואי ככל הנדרש לפי חוק ביטוח בריאות. 7. שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים ונראה כי הנכות הרפואית שיש לתובע הינה בשיעור של 5% בתחום הנוירולוגי ו- 10% בתחום הפלסטי. בסך הכל 14.5% נכות צמיתה משוקללת. אמנם ד"ר גולדן המליץ על הפעלת תקנה 15 כאשר מדובר בצלקות בפנים ובידיים אולם אין חולק כי נושא קביעת הנכות התפקודית היא בשיקול דעת ביהמ"ש ולא בשיקולו של המומחה שמונה. יחד עם זאת התרשמתי כי מדובר בצלקות נרחבות אשר השאירו חותם על התובע ויש בהן כדי ליצור באופן חלקי מצג דברים שיכולים להפריע באופן חלקי בלבד, לתפקודו של התובע. ועם זאת מצאתי כי יש ממש בטענות ב"כ הנתבעת לעניין הנכות בתחום הנוירולוגי שהינה נכות נמוכה יחסית אשר בספק אם היא כשלעצמה יש בה כדי להשפיע על תפקודו של התובע. אולם כאשר מדובר בנכות זו ובנכות בתחום הפלסטי השיקלול הכולל של הנכויות ולנוכח האמור בחוות דעתו של ד"ר גולדן, סבורני כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור של 10% הכולל את שתי הפגימות בתחום הנוירולוגי ובתחום הפלסטי. אינני מקבל את מלוא המלצותיו של ד"ר גולדן או את הפרשנות שנותן להם ב"כ התובע לפיהן כל הנכות הרפואית בתחום זה הינה נכות תפקודית. ומכאן להיקף הנזק. הפסד השתכרות בגין העבר ולעתיד 8. המדובר בתובע צעיר אשר מצד אחד תוחלת חיי עבודה ארוכה לפניו ומאידך, הפגיעה ארעה עוד בטרם גיוסו לצה"ל, ויש להניח שהתובע הסתגל או יסגל לעצמו עבודה המתאימה למומו. המדובר בנכויות שאינן גבוהות והגם שקבעתי כי מדובר ב - 10% נכות תפקודית סבורני כי בנסיבות המקרה כאשר התובע בקש להעצים ולהפריז במידת הפגיעה, מצד אחד, ומאידך נראה כי אין סיבה ממשית לחוסר רצונו לעבוד במקצוע שרכש בתחום המסגרות, ולא שוכנעתי מהעדויות שלו ושל חברתו, כי קיימת בעיה של חוסר רצון לקבלו לעבודה אחרת בשל הצלקות, ועם זאת אין להוציא עניין זה מכלל אפשרות לגבי מעביד כזה או אחר, בנסיבות הללו יש מקום לפסוק פיצוי באומדן גלובלי בראש נזק זה. בהתחשב במכלול הנסיבות וטענות הצדדים, ובשים לב לחישוב אריתמטי שאיננו ישים במקרה זה, בשל מה שפירטתי לעיל, אני פוסק לתובע סך של 130,000 ש"ח בגין ראש נזק זה, בגין העבר עד היום ולעתיד. סכום זה כולל גם כל טענות בעניין הפסדים של תנאים סוציאליים או הפסדי פנסיה כאשר כידוע הכלל הוא כי כדי לזכות בהפסדים מעין אלה יש להוכיח כי אלה שולמו בפועל במשכורתו של הניזוק, התובע. נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) 9. לתובע 14.5% נכות ו- 5 ימי אישפוז, ובהתחשב בסכום המקסימלי העומד על סך 137,000 ש"ח, הסכום בראש נזק זה הוא סך של 25,956 ש"ח, כולל ריבית כחוק ממועד התאונה (12.8.97) ועד היום. הוצאות רפואיות ונסיעות 10. בשאלות ההבהרה שנשלחו לד"ר גולדן (במש4/) צורפה הצעתו של ד"ר מוסקונה בנוגע לניתוח להיטיב את מצבן של הצלקות. הסכום שננקב ע"י ד"ר מוסקונה היה 15,210 ש"ח ליום 25.2.98. הסכום המשוערך להיום הוא 15,810 ש"ח. מצד אחד, משהודיע התובע בחקירה כי לאחר המשפט הוא מתכוון לעשות ניתוח לשיפור המצב, נראה שיש מקום לאשר לו סכום לביצוע הניתוח אולם מאידך, ד"ר גולדן קבע בחוות הדעת כי הניתוח איננו רלוונטי מכיוון שלא יביא לתוצאות ולא יפחית את הנכות. שקלתי עניין זה וסבורני כי גם כאן יש מקום לפסוק לתובע פיצוי באומדן גלובלי בסך של 12,000 ש"ח להיום. 11. עוד בעניין הניתוח, בא כח הנתבעת טוען כי הניתוח מכוסה על ידי חוק ביטוח בריאות ממלכתי אולם אינני משוכנע בכך ומכל מקום, הצדדים לא צירפו אסכמתא לכך. אמנם נכון כי בפסה"ד בעניין אלחדד (ע.א. 5557/95, סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח', פ"ד נא (2) 724), נקבע העקרון כי משלא הוכח כי טיפול רפואי לו יזקק תובע אם בכלל, איננו נכלל בסל הבריאות אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו בגין ראש נזק זה, אלא שכאמור עול ההוכחה בעניין זה הוא על הנתבעת והיא לא הוכיחה טענה זו. התובע שילם הוצאות בגין שכרו של המומחה בתחום הנוירולוגי ושכר זה יוחזר לו ע"י הנתבעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום, כנגד המצאת קבלה. 12. בנוסף לסכום האמור מגיע לתובע הוצאות בגין נסיעות והסכום שנראה לי, בהעדר אסמכתאות, וכסכום גלובלי הוא סך של 1,500 ש"ח. 13. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בסעיפים 8, 9, 10, 11, ו12-, בסך הכל 169,456 ש"ח (בצירוף שכרו של המומחה), בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בצירוף מע"מ והוצאות המשפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רכבתאונת דרכים