שירותי נס''ר

מה זה שירותי נס"ר ? מדיניות משרד התקשורת בתחום שירותי נס"ר, הכוללים התקנה ותחזוקה של מתקני בזק בחצרי הלקוח עד לנקודת סיום הרשת, הוצגה תחילה במכתבה מיום 29.12.96 של שרת התקשורת למנהל הכללי של משרד התקשורת. עיקריה של מדיניות זו הם עידוד התחרות במתן שירותי נס"ר, ובין היתר מתן חופש בחירה ללקוח לעבור מנותן שירות נס"ר אחד לאחר. במסמך המדיניות האמור אף נקבע כי בזק לא תהיה רשאי לנתק את קווי הטלפון של לקוח פלוני המבקש לקבל שירותי נס"ר מנותן שירות אחר - אף אם הלקוח חב לבזק או לגורם אחר תשלום על תשתית נס"ר או שירותי נס"ר שקיבל בעבר. קוי-המדיניות האמורים אסרו התניית מתן שירות כאמור בשירות אחר, כפי שפורט במסמך המדיניות האמור. עוד נקבע במסמך המדיניות האמור: "המשרד מאמץ את הצעתה של חברת בזק בדבר חישוב המחיר המרבי של תשתית נס"ר בחצרי הלקוח ורואה בה בסיס סביר למשא ומתן לרכישת תשתיות אלה בידי לקוח או נותן שירות או לשימוש בתשתית כאמור, כלהלן: (1) 89 ש"ח לשלוחה בתוך בניין, שאורכה 100 מטר או פחות; הפחת יחושב בקו ישר לפי אורך חיים של 7 שנים; (2) 79 ש"ח לכל 100 מטר לשלוחה מחוץ לבנין עד לרשת הבין-מרכזתית; הפחת יחושב בקו ישר לפי אורך חיים של 25 שנים. המחירים האמורים נכונים לחודש מרץ 1996, ומתייחסים לתשתיות של לקוחות המקבלים שירותי נס"ר מחברת בזק או שהועברו לחברת בזקכל ללא הסכם, כמפורט בסעיף 6. ציוד הקצה בחצרי לקוח שלא נרכש בידי הלקוח יוחזר לחברת בזק או יירכש מהחברה לפי הפחת המקובל בספרים של החברה". שרת התקשורת שבה ואישרה את המדיניות האמורה במכתב נוסף, מיום 19.1.98, למנהל הכללי של משרד התקשורת. אולם, במסמך החדש של קוי המדיניות הוסיפה שרת התקשורת, כי חוק הבזק אינו מסמיך את שר התקשורת לקבוע לגבי זכויות קנייניות בתשתית נס"ר, ואף לא לקבוע את המחיר להעברת מתקני תשתית כאמור. עם זאת "המשרד מאמץ את הצעתה של חברת בזק בעבר בדבר חישוב המחיר המרבי של תשתית נס"ר בחצרי הלקוח, ורואה בה בסיס סביר למשא ומתן לרכישת תשתיות אלה בידי לקוח או נותן שירות, או לשימוש בתשתיות...". המסמך החדש, בעיקר לעניין הבנת משרד התקשורת את סמכויותיו בכל הנוגע לקביעת הזכויות הקנייניות במתקני התשתית וקביעת מחירים מרביים בא בעקבות עמדה ברורה של יועציה במשפט של חברת בזק, ופניית חברת בזק לשרת התקשורת לשנות את עמדתה. כבר, בתחילת שנות ה80- החלה ממשלת ישראל בתהליך של הסדר ("רגולציה") של תחום התקשורת, שבמסגרתו הוקמה חברת בזק כחברה ממשלתית ונתקבל חוק הבזק, שהסמיך את שר התקשורת להיות שר ממונה על ביצוע החוק. פעולות חברת בזק הוסדרו בדרך של רישוי על-פי רשיון כללי, שניתן לה ביום 31.1.84, לפי סעיף 46 לחוק הבזק. ביום 1.3.94 ניתן לבזק רשיון חדש, שתחם את פעילותה לאותם תחומים שפורטו ברשיון בלבד. זאת, כדי לאפשר פתיחת ענפים מסויימים של תקשורת לתחרות חופשית. על הגבלת הרשיון לתחומי פעילות מסויימים השיגה חברת בזק בעתירה, שנדונה בבג"צ 1255/94 "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מט(3), 661. על כך אמר בית-המשפט העליון (כב' השופטת שטרסברג-כהן) שכתבה את פסק-הדין, כהאי לישנא: "ככל שהדבר נוגע למדיניות ההפרטה והמעבר לשוק תחרותי חופשי במסגרת המדיניות הכלכלית שהנחתה את הרשות בהוצאת הרשיון החדש, הרי רשאית כל ממשלה לנקוט מדיניות הנראית לה, כל עוד זו איננה נוגדת את הדין". "אין זה מתפקידנו לבחון את צדקתם של שיקולי מדיניות כלכלית שאין בה משום סתירה לחוק, ואם לא הוכח לנו שנפלו פגמים משפטיים בדרך הפעלתה של המדיניות האמורה, וזאת לא הוכח לנו אין גם מקום להתערבותנו" (בג"צ 5629/91 ועד המפיצים והמשווקים של התרופות בישראל ואח' נ' שר הבריאות). עם זאת, ראוי לציין כי תחרות חופשית הנגזרת, בין השאר, מעקרון חופש העיסוק - היא מדיניות ראויה ורצויה, כל עוד אינה פוגעת שלא כדין בערכים מוגנים אחרים ..." (שם, עמ' 671-670). הרשיון החדש שניתן לחברת בזק קבע כי החברה לא תבצע פעולות ולא תיתן שירותי בזק שלא הותרו ברשיון, אלא על-פי רשימת עניינים המותרים לה בהגבלת זמן ואלה שמותרים לה לתקופה פלונית, ובתום התקופה רשאית חברת בזק לבצעם באמצעות חברת בת. כך הוא הדבר גם לענין שירותי נס"ר. בתחילת שנות ה-90 החליט משרד התקשורת על פתיחת ענף שירותי נס"ר לתחרות חופשית, ואיפשר לגורמים כשירים ומעוניינים להיות נותני שירות של נס"ר על-פי רשיון שיינתן להם. שירותים אלה כללו התקנה, חיבור ותחזוק של ציוד קצה, צנרת בזק, ארונות סעף ואמצעי תקשורת אחרים בחצרי הלקוח וחיבור לרשת התקשורת הציבורית. משנת 1994, רשאי היה בעל רשיון למתן שירותי נס"ר - להתקין תשתיות נס"ר באתרים חדשים של לקוחות, שלא נמנו עם לקוחות חברת בזק. ברשיונות שקיבלו חברות שונות למתן שירותי נס"ר נכלל נספח "נהלים, כללים ועקרונות למתן שירותי בזק בחצרי לקוחות וחיבורם לרשת בזק הציבורית". הנהלים הסדירו את דרכי ההעברה של הזכויות במתקני בזק בחצרות הלקוחות, כדי לאפשר מעבר לקוחות מנותן שירותי נס"ר אחד לאחר. לעניין המחירים של העברת תשתית ומתקנים, המתחייבת ממעבר לקוחות כאמור, נקבע בנהלים כי "מחירי ההעברה של תשתיות ומתקנים בחצרי הלקוח ייקבעו במשא-ומתן בין בעלי התשתית מהמתקנים לבעל רשיון נס"ר". אם נותן שירותי נס"ר לא ביקש מספק קודם של השירותים לרכוש תשתיות או מתקנים כאמור, או שהצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי המחיר או תנאי ההעברה והשימוש, כי אז רשאי הספק הקודם להסיר בתוך 30 יום את התשתיות והמתקנים על חשבונו, ואם לא עשה כן - יסירם נותן שירותי נס"ר האחר ויתקין אחרים במקומם. משרד התקשורת ראה להקים "פורום לנושא נס"ר", שכלל מלבד עובדי משרד התקשורת, את נציגי חברת בזק ונציגי בעלי הרשיונות למתן שירותי נס"ר. ה"פורום" האמור נועד להביא, ככל שניתן, לגיבוש הסדרים שיהיו מקובלים על הצדדים השונים העוסקים בענף. במסגרת דיוני הפורום האמור, אף אומצה הצעת חברת בזק בכל הנוגע למחירי התשתיות של נס"ר, ושרת התקשורת אימצה אותה במסגרת קווי המדיניות של משרד התקשורת - כבסיס למשא ומתן ל"פדיון" התשתיות על-ידי לקוח, או לרכישתן על-ידי נותן שירות אחר. מתקן בזק