מהי שותפות לעבירה ? סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז1977- הקובע כדלקמן: "(א) מבצע העבירה - לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר. (ב) המשתתפים בביצוע עבירה, תוך עשיית מעשים לביצועה הם מבצעים בצוותא ואין נפקא מינה אם כל המעשים נעשו ביחד או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר" בע.פ. 2663/95, 2652/95 יצחק רז ואח' נ' מדינת ישראל (תקדין עליון כרך 96 (1) תשנ"ו-תשנ"ז 1996, עמ' 950) הוגדר "מבצע בצוותא" כמי "שנוטל חלק בביצוע העבירה על ידי עשיית מעשה המצוי, על פי טיבו, במעגל הפנימי של ביצוע העבירה, כשלמושג "ביצוע" לענין זה יש משמעות רחבה מעבר לעשיית מעשה המבטא את הרכיב ההתנהגותי של הגדרת העבירה". שותפות לביצוע עבירה בצוותא מתבססת על ההנחה שכל המעורבים באירוע פועלים כגוף אחד "אשר עושה את פעולות הביצוע של האירוע העברייני. כל הפעולות שנעשות בידי אותו גוף, המורכב מכל המבצעים בצוותא, שייכות לכולם ולכל אחד בנפרד, באותה מידה... כל הפעולות משתלבות זו בזו ומתמזגות בפעילות הצוות, הבלתי ניתנת לחלוקה" (פלר, שם, עמ' 202). אין חשיבות לשאלה אם חלקו של כל אחד מהמעורבים מקיים את הזיקה הסיבתית הנדרשת לביצוע העבירה המושלמת, שכן "מי שפעל בצוותא חדא ובדעה אחת להגשמת התוצאה האסורה עם מי שהתנהגותו מקיימת את הזיקה הסיבתית האמורה, חב בפלילים חרף החסר ביסודותיה העובדתיים של העבירה מכח דיני השותפות". (ע"פ 4188/93, 5235 , לוי נ' מדינת ישראל, מט(1) 544, עמ' 549-550). יסוד דין השותפות הוא בקיום קשר פלילי בין השותפים להשגת מטרה משותפת בדרך של מתן עזרה הדדית, הגנה הדדית, ועידוד הדדי לצורך אותה מטרה. והדרישה לקשר מתקיימת גם אם המזימה המשותפת לפעול כך נוצרה באופן ספונטני עובר למעשה העבירה. ע"פ 377/67 דהן נ' מדינת ישראל, פד"י כ"ג (1) 197, 219. לכן, כאשר המעורבים באירוע התלכדו סביב מטרה משותפת תוך קיום מחשבה פלילית, כי "אז התוצאה האסורה שהתרחשה מצמיחה עבירה אחת בעלת ריבוי משתתפים" (לוי נ' מדינת ישראל, שם, עמ' 550). הרציונל של הלכת השותפים לעבירה בבחינת המדיניות המשפטית העומדת ברקען היא כי מי שמוכן לתרום להגשמת מטרה עבריינית משותפת כשהוא מודע לפחות לאפשרות שהגשמת המטרה כרוכה בפגיעה בערך חברתי מסויים, ראוי לענישה וזאת גם אם לא מילא בעצמו את כל היסודות העובדתיים של העבירה. נדרש כי לכל אחד מהמבצעים בצוותא יהיה יסוד נפשי של העבירה אותם הם מבצעים ומודעות לכך שהם פועלים בצוותא אף כי לא נדרש שכל אחד מהמבצעים יבצע בעצמו את כל היסודות העובדתיים של העבירה. (ע"פ 2796/95 פלוני נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 97 (2), 1997, עמ' 283). המודעות בפועל לאפשרות התרחשות התוצאה, בנוסף לשיתוף פעולה בין המעורבים היא העומדת בבסיסה העיוני של השותפות. מסכם בית המשפט בע"פ 2796/95 (שם, עמ' 283 (8) (7) ואומר: "המאפיין את המבצע בצוותא שהוא אדון לפעילות העבריינית. בידיו השליטה הפונקציונלית - מהותית, יחד עם המבצעים בצוותא האחרים, על כעשייה העבריינית, הוא חלק מההחלטה המשותפת לביצוע העבירה. הוא חלק מהתכנית הכוללת להגשמת הפעולה העבריינית האסורה. הוא פועל יחד עם המבצעים בצוותא האחרים, כך שכל אחד מהם שולט יחד עם האחרים על הפעילות כולה. מעמדו ביחס להחלטה לביצוע העבירה הוא של איש "פנים" ותרומתו היא "פנימית"... המאפיין את המבצעים בצוותא הוא שהם מהווים יחדיו יד אחת השולטת על הביצוע...". ראה גם ע"פ 1632/95, משולם נ' מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 96 (1) 1996, עמ' 24 וכן ע"פ 4389/93 מרדכי ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 96 (3) 1996, עמ' 212. לעומת ה"מבצע בצוותא", המסייע הינו זה אשר תורם בהתנהגות לביצוע העבירה אך תרומתו נותרת חיצונית למעגל ביצוע העבירה, ואינה חורגת מגדר פעילות-עזר. מעורבותו היא כשל שותף עקיף ומישני (פלר, דיני עונשין, כרך ב', פסקאות 269, 264). דיני חברותשותפות