מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא טענת רשלנות עורך דין בתיק תאונת דרכים כנגד תביעת שכר טרחה: פתח דבר בפני תביעה ותביעה שכנגד בסדר דין מהיר שעניינן סכסוך בין התובעת-הנתבעת שכנגד-עו"ד אשר לטענתה זכאית לתשלום בגין שכר טרחה לבין הנתבעת-התובעת שכנגד, לקוחתה שטענה לייצוג משפטי לקוי. התביעה העיקרית, הוגשה כתביעה כספית לתשלום הסך של 32,703 ₪ , על ידי עורכת דין (ולהלן: "התובעת-הנתבעת שכנגד") כנגד הנתבעת (ולהלן: "הנתבעת-התובעת שכנגד"), בגין אי תשלום שכר טרחת עו"ד לטענתה. התביעה שכנגד, על סך 45,000 ₪ הוגשה בעקבות ייצוג משפטי לקוי ניטען על ידי התובעת שכנגד , שנסוב סביב תאונת דרכים אשר ארעה לנתבעת ביום 4 מאי 2000 וקבלת כספי פיצוי מחברות הביטוח השונות בגינה . עיקר טענות התביעה והנתבעת שכנגד התובעת-הנתבעת שכנגד, עו"ד ובעלת משרד לעריכת דין המתמחה בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי. ביום 23 יוני 2002 חתמה הנתבעת-התובעת שכנגד, על ייפוי כוח אשר ייפה את כוחה של התובעת-הנתבעת שכנגד לייצג הנתבע בעניין תאונת דרכים שארעה לה ביום 4 מאי 2000. כן חתמה על טופס ויתור על סודיות רפואית ובין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה . (נספחים א' - ג' לכתב התביעה). התובעת-הנתבעת שכנגד, בהודעתה על צירוף מסמכים לכתב התביעה הציגה את תמליל הסכם שכר הטרחה (נספח 3 להודעה על צירוף מסמכים לכתב התביעה) להלן לשונו בתמצית: "מהות העניין: טיפול בנושא תאונת דרכים מיום 6.5.00 מול חברת הביטוח כלל - חובה, מול מגדל והדר אם ימצא הצורך". "שכר טרחה המסוכם: בעניין ת.ד מול ביטוח חובה- לפי חוק הפיצויים לנפגעי ת.ד תשל"ה." "בעניין הפוליסות במגדל והדר, אם יהיה טיפול 15% בצירוף מע"מ מכל סכום שיושג לפני הגשת תביעה משפטית. אם יהיה צורך בתביעה משפטית יסוכמו התנאים בהתאם במידת הצורך, מול ביטוח לאומי 15%+מע"מ מדמי פגיעה, מענקי נכות זמנית וצמיתה עד וועדה ראשונה כולל. אם יוגש ערר לוועדה רפואית לעררים, ישולם 20% בצירוף מע"מ." התובעת-הנתבעת שכנגד, בסעיף 4 לכתב תביעתה טענה כי טיפלה בעניינה של הנתבעת-תובעת שכנגד על פי הסכם שכר הטירחה במשך כחמש שנים ובית היתר ביצעה עבורה את הפעולות הבאות: הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה וייצוג מול הביטוח הלאומי. הדרכה והנחייה לביצוע בדיקות רפואיות, ליווי מול המוסד לביטוח לאומי, משלוח תוצאות בדיקות והעברת מסמכים רפואיים משלימים לקראת הוועדות הרפואיות. הגשת ערר על החלטת הועדה הרפואית, עד להעלאת וקביעת הנכות הרפואית הצמיתה בגין התאונה בשיעור של 10%. בגין התביעה שהוגשה למל"ל ובשים לב לכך שהוגש ערר לוועד רפואית ובשים לב לכך שהנתבעת קיבלה מענק נכות בסך של 8646 ₪ תובעת התובעת 20% - בצירוף מע"מ ובסך הכל סכום משוערך בצירוף ריבית ליום הגשת התביעה בסך של 2.040 ₪. מגדל חברה לביטוח טיפול משפטי בנושא פוליסת ביטוח החיים ואובדן כושר השתכרות מול חברת הביטוח "מגדל", הגשה, ייצוג, וניהול תביעה בבית משפט שלום בתל אביב, ת.א. 79156/04.בגין הטיפול החלקי בתביעה זו תבעה התובעת שכר טירחה ראוי לפי 100 דולר בצירוף מע"מ לכל שעת עבודה ובסך הכל תמורת 25שעות עבודה תבעה 13,282 ₪ - סעיף 16 לכתב התביעה. כלל חברה לביטוח ראש תביעה זה מתייחס טיפול משפטי מול חברת הביטוח "כלל" לפי חוק פיצוים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975. לטענת התובעת בהסתמך על כלל הטיפול המשפטי שטיפלה בעניין הנתבעת , טיפול שהניח את מלוא התשתית לקבלת הפיצוי המגיעה לנתבעת על הפלת"ד , ועל אחוזי הנכות הצמיתה שהוכרו לנתבעת על ידי המלל . לטענת התובעת ייצוג זה כלל בין היתר, דרישה לתשלום תכוף, הדרכת הנתבעת-תובעת שכנגד לביצוע בדיקות רפואיות וטיפולים אצל הרופאים, התכתבויות עם חברת "כלל" והכנת טיוטת כתב תביעה בהתאם "לנכות על פי דין " על בסיס הנכות הצמיתה שנקבע לנתבעת-תובעת שכנגד על ידי המוסד לביטוח לאומי הייתה צפויה הנתבעת למועד הגשת התביעה לקבל פיצוי הנע בין 100 אלף ₪ ל150,000 ₪. על בסיס הנחה זו תבעה 13,750 ₪ בצירוף מע"מ ובסך הכל 15,881 ₪ לפי חישוב בשיעור של 11% לפי חוק הפלתד בצירוף מע"מ מסכום משוער של 125,000 ₪. לחלופין תבעה שכר טרחה ראוי על בסיס העבודה הרבה שהושקעה בטיפול בעניין הנתבעת. בסעיף 7 לתצהיר עדות ראשית מטעמה טענה התובעת-הנתבעת שכנגד, כי לאחר קביעת הנכות על ידי הביטוח הלאומי החלה הנתבעת-תובעת שכנגד להתנכר לה, סירבה לשלם לה את שכר הטרחה בעבור הטיפול מול המוסד לביטוח לאומי למרות שדרישתה לשכט באה רק לאחר שהתובעת קיבלה הפיצוי כמפורט בכתב התביעה, לא הגיעה לפגישות שנקבעו עימה, לא העבירה מסמכים שנדרשו ממנה, לא יידעה אותה בדבר החלטת הוועדה הרפואית לעררים בקשר לנכות שנקבעה לה ונמנעה מלהעביר העתק פרוטוקול וועדת הערערים. ביום 17 יולי 2006, בפגישה שנקבעה לשעה 9:00 בין הצדדים במשרד התובעת-הנתבעת שכנגד, הודיעה הנתבעת-התובעת שכנגד, שאינה מוכנה להמתין לפגישה וביקשה לקחת את התיק ולסיים את התקשרותה עם התובעת-הנתבעת שכנגד. לאור הודעתה של הנתבעת-תובעת שכנגד הוציאה התובעת-הנתבעת שכנגד ,בו ביום מכתב המאשר את בקשת הנתבעת-תובעת שכנגד לסיים את הייצוג על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד. מכתב זה מפרט, דרישה לתשלום שכר טרחה בגין הטיפול בעניינה, (נספח 5 לסיכומי התובעת-הנתבעת שכנגד). בנוסף, הגישה התובעת-הנתבעת שכנגד, בקשה לשחרור מייצוג הנתבעת-תובעת שכנגד בת.א. 79156/04 בבית משפט השלום. בקשה זו, התקבלה על ידי כבוד השופטת קוברסקי ביום 19 ספטמבר 2006. לאחר קבלת מכתב הדרישה לתשלום, פנתה הנתבעת-תובעת שכנגד אל התובעת-הנתבעת שכנגד בבקשה לחידוש הייצוג. התובעת-הנתבעת התנתה את חידוש הייצוג בתשלום שכר הטרחה, וכן בשיתוף פעולה מצדה. במעמד הפגישה, הביעה הנתבעת-התובעת שכנגד הסכמה והתובעת-הנתבעת שכנגד נענתה לבקשתה בדבר חידוש הייצוג. אולם לטענת התובעת-הנתבעת שכנגד, בפועל לא הביאה הנתבעת-התובעת שכנגד ,לכדי ביטוי את ההבנות אליהן הגיעו בפגישה. הנתבעת-התובעת שכנגד לא שילמה לתובעת-הנתבעת שכנגד את השכר המגיע לה לגרסתה בעבור הטיפול מול ביטוח לאומי, לא שיתפה עימה פעולה, חלקה על דעתה ועל גישתה המקצועית וכן התנהגה באופן שלא איפשר את חידוש הייצוג והטיפול בתיק. ולאור הנסיבות הנ"ל, הודיעה התובעת לנתבעת ביום 12 ינואר 2007 כי הודעתה על הפסקת ייצוגה על ידי משרדה בהתאם להודעת הנתבעת-התובעת שכנגד מיום 17 יולי 2006, בעינה עומדת, וכי עליה לשלם את מלוא חובה כפי שפורט במכתב הדרישה לתשלום. (נספח 4 להודעה על צירוף מסמכים לכתב התביעה) בסעיף 12 לכתב תביעתה טענה כי בהתאם להסכם שכר הטרחה התחייבה הנתבעת-התובעת שכנגד, לשלם לתובעת-הנתבעת שכנגד שכר טרחה בשיעור של 20% בצירוף מע"מ מהסכומים שיתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. 15% בצירוף מע"מ מהסכומים שיתקבלו מחברת הביטוח "מגדל" ומחברת ביטוח "הדר", וכן שכר טרחה בעניין הטיפול בתאונה לפי חוק הפלת"ד מול חברת הביטוח "כלל". כמו כן, התחייבה הנתבעת-התובעת שכנגד לשאת בהוצאות כלליות ומיוחדות שיידרשו במהלך הטיפול בתיק. לטענתה בעקבות הטיפול המשפטי שניתן לנתבעת-התובעת שכנגד על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי קיבלה הנתבעת-התובעת שכנגד ביום 29 מאי 2006 מענק נכות בסך 8,646 ₪. בגינו חבה הנתבעת-התובעת שכנגד , לדרישת התובעת ,בהתאם להסכם שכר הטרחה 20% בצרוף מע"מ בסה"כ 1,997 ₪. כפי שטענה התובעת ,בעקבות הטיפול המשפטי שניתן לנתבעת-התובעת שכנגד על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד בתביעה מול חברת הביטוח "כלל", הוכן כתב תביעה בהתאם ל"נכות על פי דין" שנקבעה לנתבעת-התובעת שכנגד על ידי המוסד לביטוח לאומי 10%, ומהסכום שהתקבל במסגרת הסכם פשרה עם חברת כלל בסך 150,000 ₪ (ת/3), זכאית התובעת-הנתבעת שכנגד על פי חוק הפלת"ד לשכר טרחה בשיעור 11% בסך של 19,140 ₪ כולל מע"מ.- לא למותר להעיר כי בגין הסכום העולה על 15,881 ₪ לא שילמה התובעת אגרה וטענתה זו שבאה לידי ביטוי בסיכומיה לא תעמוד. בעקבות הטיפול המשפטי שניתן לנתבעת-התובעת שכנגד על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד בתביעה מול חברת הביטוח "מגדל", בבית משפט השלום בתל אביב ת.א. 79156/04 העידה התובעת-הנתבעת שכנגד כי הטיפול בעניין זה ארך כ-25 שעות עבודה. בחישוב לפי שכר טרחה ראוי לדידה, לפי סכום של 100$ בצרוף מע"מ לשעת עבודה, על הנתבעת-התובעת שכנגד לשלם לתובעת את הסך של 13,282 ₪. עוד טענה התובעת-הנתבעת שכנגד כי בנוסף הצריך הטיפול בעניינה של הנתבעת-התובעת שכנגד הוצאות רבות אותן העריכה בסך של 1,500 ₪ . לפי 500 ₪ לכל שנת עבודה . כאמור , בסעיף 18 לכתב תביעתה, טענה התובעת-הנתבעת שכנגד כי סך כל שכר טרחה והוצאות שעל הנתבעת-התובעת שכנגד לשלם בגין הטיפול המשפטי בענייניה מסתכם ל32,703 ₪. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הגנת הנתבעת: 20. לטענת הנתבעת בכתב הגנתה,הכשילה התובעת את "התיק שלה" ולא ייצגה אותה באופן הולם כפי שמכתיב החוק. אשר לעצם הייצוג טענה כי בפועל העבירה התובעת הטיפול בתיקה לעו"ד אחר . היא יוצגה , וגם זאת בהסתייגות על ידי עו"ד עופר כהן ,את כוחו לא ייפתה. לטענתה, עו"ד כהן לא הדריך אותה לקראת ההופעה לוודעת המל"ל. גם הטיפול בוועדת הערעורים לקה לטענתה באשר במדרג הראשון נקבעו לה 10% נכות אורטופדית , אלא שעקב טיפול לקוי בוטלה נכות זו. כן הלינה כי התובעת לא יידעה אותה בדבר האפשרות לערער לביהד לעבודה על החלטת ועדת הערערים. אשר לסכום התביעה בהתבסס על הסכום שקיבלה מהמלל טענה טענה סתמית כי המלל דרש השבת הכספים.- למותר להדגיש כי לא טענה שהשיבה בפועל הכספים כך שטענה זו היא סתמית ודינה דחייה. 21. אשר לטיפול התובעת אל מול מגדל חברה לביטוח , טענה כי התובעת התפטרה מהתיק "מבלי ליידע אותה" - טענה בהתעלמות מוחלטת מטענת התובעת כי תנאי להמשך ייצוגה היה תשלום שכט, ומבלי שהוכיחה כי עמדה בתנאי זה. בעניין זה טענה טענה סתמית ולא מבוססת בסעיף 22 לכתב הגנה כי היא יודעת שהצ'ק הגיע אל התובעת. ברם , לא הוכיחה שהצ'ק הגיע בכל דרך. לגרסתה שלחה את הצ'ק באמצעות "חברה שלה" שלא התייצבה להעיד. לא למותר להעיר שהצ'ק גם לא נפדה מחשבונה. 22. אשר לייצוג אל מול חברת כלל טענה הנתבעת כי בפועל , מלבד שנשלחה למלל לא זכתה לייצוג או לטיפול . בפועל טענה בסעיף 15 לכתב הגנתה כי הסכום המקסימלי לא תהא זכאית אם בכלל התובעת בגין תביעת כלל הוא 8% מהסכום שתקבל. - בפועל אין חולק כי בהסכם פשרה הוסכם על 150,000 ₪ ש8% ממנו מהווים 12,000 ₪ ובצירוף מע"מ - 14,040 ₪ אלא שלטענתה ויתרה התובעת על שכר טירחתה בנסיבות בהן התפטרה מייצוגה . בנוסף, טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד לזכות לפיצוי בגין "העדר קביעת נכות אורטופדית" ובין היכולת לדרוש פיצוי הולא לא מביטוח לאומי ולא מחברת כלל המסתמכת על נכות הביטוח הלאומי בהגשת הצעתה לפיצוי- בגין טענות אלו עותרת הנתבעת והתובעת שכנגד לפיצוי בסך של 150,000 ₪. כבר עתה אדגיש בהקשר זה כי התובעת שכנגד לא עמדה ולו במקצת נטל הראיה להוכיח כי הייתה לה זכאות כלשהיא להכרה בנכות אורטופדית זולת סברתה שלה שנדחתה על ידי וועדות המלל. בנסיבות אלה לא הרימה את נטל הראיה להוכיח טענתה-תביעתה זו שכנגד. טענה נוספת שהעלתה התובעת שכנגד בתביעתה שכנגד מתייחסת לדרישה להחזר כספים שקיבלה בעבר בניגוד להצהרתה בכתב התביעה . התובעת שכנגד שומרת על זכותה להוכיח תקבול כספים זה - בסעיף 11 לכתב תביעתה שכנגד , אלא שזנחה תביעתה זו ולא הוכיחה , לא תשלום כספים שהוכחשו על ידי הנתבעת שכנגד ולא את זכותה לקבלת כספים כאמור. בסעיף 13 לכתב תביעתה שכנגד טענה לזכות לפיצוי בסך 183,500 ₪ בגין התרשלות בניהול התיק והסתרת מידע, אלא שמשיקולי אגרה בלבד העמידה תביעתה על הסך של 45,000 ₪. מוצאת לנכון לציין כי לעניין בקשתה של הנתבעת-התובעת שכנגד להביא ראיות לסתור טענה התובעת-הנתבעת שכנגד כי כבוד השופטת נחליאלי-חיט ביום 2 ספטמבר 2007 בתיק 2888/07 דחתה בקשתה. בפסק דין זה יש משום מעשה בית דין הסותר את טענות הנתבעת -התובעת שכנגד לנזקים , נכות נוספת על זו שהוכרה על ידי וועדות המל"ל. בסעיף 19 לכתב הגנתה טענה התובעת-הנתבעת שכנגד, כי בכל בדיקות האורטופדיה שערכה הנתבעת-התובעת שכנגד, נמצא כי לנתבעת-התובעת שכנגד נזקים אורטופדיים מתקופה של טרום התאונה, ולפיכך ההתייחסה הנכות האורטופדית שמקורה בעבר לתלונותיה ונזקי הניוון של הנתבעת-התובעת שכנגד אשר נצפו בבדיקות רבות שנערכו לה. (נספח ב' לכתב הגנה שכנגד). בהודעתה על צירוף מסמכים לכתב התביעה הציגה התובעת-הנתבעת שכנגד את פרוטוקול הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מיום 25 אפריל 2006 (מסמך מספר 77095) ולשונו בתמצית: "...הוועדה עינה בחוות דעת ד"ר בירגר...ומקבלת את חוות דעתו לפיה נקבע 10% נכות לפי סעיף 34(ב) לצמיתות בגין הפרעת הסתגלות כרונית..." "מבחינה אורטופדית הוועדה התרשמה מתפקוד מלא...מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות" בסעיף 25 לכתב הגנתה טענה התובעת-הנתבעת שכנגד, כי רק פעולותיה שלה הן שקידמו והשיגו לנתבעת-התובעת שכנגד הישגים לרבות הסכומים שקיבלה הנתבעת-התובעת שכנגד מהמוסד לביטוח לאומי, אחוזי נכות שהוכרו על ידי המלל אשר היוו את התשתית המרכזית להגשת התביעה ולקבלת פיצויים. ומוסיפה בסעיף 20 לסיכומי התובעת-הנתבעת שכנגד כי באותה וועדה לעררים שבה יוצגה התובעת-הנתבעת שכנגד על ידי עו"ד זוהר או מי מטעמה הועלתה דרגת הנכות מ 0% ל- 10%. לעניין החלפת הייצוג טענה התובעת-הנתבעת שכנגד כי על פי הוראות סעיף 19 לייפוי הכוח רשאית היא להעביר הייצוג לעו"ד אחר בין היתר זאת בנסיבותיה האישיות - משיצאה לחופשת לידה. עוד הוסיפה כי הנתבעת-התובעת שכנגד ידעה והסכימה כי עו"ד עופר כהן יקבל עליו את הטיפול בעניינה בתקופה זו ומעולם לא טענה כל טענה בדבר זה. עיקר טענות ההגנה, והתביעה שכנגד הנתבעת-התובעת שכנגד בייצוג עצמי עד לשלב ההוכחות. בהתאם לסעיף 3 לסיכומי הנתבעת-התובעת שכנגד, פנתה מיוזמתה אל משרדי התובעת-הנתבעת שכנגד בבקשה לייצוג משפטי אשר כלל תביעה לדמי פגיעה לרבות קביעת דרגת נכות, על מנת לזכות בקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, תביעה כנגד חברת הביטוח "כלל" וכן תביעה כנגד חברת הביטוח "מגדל". הנתבעת-התובעת שכנגד, טענה כי, הסכם שכר הטרחה הינו אישי, והתובעת-הנתבעת שכנגד העבירה את התיק לטיפולו של גורם אחר בשל בעיותיה האשיות וזאת מבלי לקבל את הסכמתה ולגרסתה, משעשתה כך, ויתרה התובעת-הנתבעת שכנגד על הסכם ההתקשרות. הנתבעת-התובעת שכנגד טענה כי, לא פעם דרשה כי התובעת-הנתבעת שכנגד תתלווה אליה לועדות הרפואיות, ואולם קיבלה ליווי לוועדת ערר בלבד. עוד טענה כי, לא הנחו אותה ולא ניתנה לה הדרכה כראוי, להוציא שיחות טלפון קצרות בבוקר הוועדות. לטענתה, ביצעה בעצמה את מירב השליחויות. הנתבעת-התובעת שכנגד בכתב הגנתה וכמו כן בתצהיר עדות ראשית מטעמה ביקשה להביא ראיות לסתור את גירסת התובעת . לטענתה, הגשת הערעור נעשתה באופן "חובבני", בוועדה הרפואית מדרג ראשון נקבעו לה 10% נכות אורטופדית בגין פריצות דיסק בגבה, ולדידה, עקב ייצוג משפטי לקוי בוטלה נכות זו וניתנה רק נכות נפשית 10% תוך התעלמות מאחוזי הנכות שנקבעו לה בעקבות פגיעה אורטופדית. עוד טענה הנתבעת-התובעת שכנגד כי התובעת-הנתבעת שכנגד לא הגישה תעודות אי כושר עבודה במועד הוועדות ולדידה משכך, לא הכירו בהן. זאת ועוד, התובעת-הנתבעת שכנגד לא הנחתה את הנתבעת ,ולא יידעה אותה ולא חשפה בפניה את כל המידע המשפטי בדבר זכאותה לערער לבית הדין לעבודה בגין קביעת אחוזי נכות נמוכים ולתבוע נכות כוללת של 20%. ביום 17 יולי 2006 קבעו הצדדים להיפגש במשרדה של התובעת-הנתבעת שכנגד בשעה 9:00, לטענת הנתבעת-התובעת שכנגד, היא הגיעה בזמן ואילו התובעת-הנתבעת שכנגד איחרה. ובסעיף 38 לתצהירה טענה כי מצבה הכלכלי העיב על יכולתה להמתין כשרכבה עומד בחניה הפעם הראשונה בה אחרה לפגישה התובעת-נתבעת שכנגד, והיא עזבה את המקום בכעס. באותו היום, קיבלה הנתבעת-התובעת שכנגד, מכתב המאשר את בקשתה בדבר הפסקת הייצוג על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד. עוד טענה הנתבעת-התובעת שכנגד, כי לאחר קבלת מכתב זה, התקיימה פגישה בין הצדדים בה ביקשה התובעת-הנתבעת שכנגד, מהנתבעת-התובעת שכנגד לשתף עימה פעולה, להמציא לה מסמכים ולשלם את שכר טרחתה בגין הסכומים שנתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי. לגרסתה סמוך למועד זה שלחה לתובעת-הנתבעת שכנגד שיק על סך 1,850 ₪ בצירוף הודעה כי לא ברור לנתבעת-התובעת שכנגד אופן חישוב שכר הטרחה. במהלך ישיבת ההוכחות, מיום 18 ינואר 2012 עמוד 21 שורה 24, אישרה :"אמרתי שהשיק לא נפדה". ובסעיף 51 לסיכומי הנתבעת-התובעת שכנגד "...לאחר ההתכתבות, משהבינה התובעת (שכנגד), כי הנתבעת (שכנגד) אכן לא קיבלה את התשלום..."(הבהרות שלי, כ.ל). הנתבעת-התובעת שכנגד ציינה כי לאחר ישיבה זו לא הודיעה התובעת-הנתבעת שכנגד לנתבעת-התובעת שכנגד כי התפטרה מייצוג ומעולם לא המציא לנתבעת-התובעת שכנגד העתק מהודעת התפטרות ו/או מהחלטת בית המשפט לעניין זה. והפנתה לפרוטוקול הדיון מיום 2 ינואר 2012 עמוד 12 שורה 28: "...ש. האם הודעת עם העתק לנתבעת? ת. אני לא זוכרת אם שלחתי העתק בקשה להתפטרות מייצוג גם לנתבעת...." לעניין הטיפול המשפטי מול חברת הביטוח "מגדל" טענה הנתבעת-התובעת שכנגד כי התובעת-הנתבעת שכנגד התפטרה מהתיק מבלי ליידעה. וכי ביום 4 אוקטובר 2006 פנתה לבית המשפט והודיעה כי פוטרה על ידי הנתבעת-התובעת שכנגד .עותק מסמך זה לא הגיע אליה מעולם. בתצהיר עדות מטעמה, וכמו כן בסיכומיה צירפה הנתבעת-התובעת שכנגד התכתבויות עם התובעת-הנתבעת שכנגד מיום 10 ינואר 2007, דהינו שלושה ימים טרם מועד הדיון הקבוע ליום 14 ינואר 2007, מהן עולה לכאורה כי סברה שהיא מיוצגת עדיין על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד. עוד טוענת כי העבירה את התיק לטיפול עו"ד אחר ואין בידיה מידע אודות סכום התקבולים ומועדם. לעניין הטיפול המשפטי מול חברת הביטוח "כלל", טענה הנתבעת-התובעת שכנגד בסעיף 5 לכתב הגנתה ותביעתה שכנגד, כי מלבד שהודיעו לה על קיומה של הוועדה, לא קיבלה הדרכה, ולא קיבלה הנחיה, ולא התקיימה פגישה מקדימה. לגרסתה, התובעת-הנתבעת שכנגד ויתרה על זכותה לייצג את הנתבעת-התובעת שכנגד ביום 4 אוקטובר 2006 מבלי ליתן התראה. בנוסף טענה כי הסכום המקסימאלי לו זכאית התובעת-הנתבעת שכנגד הינו 8% מהסכום. הנתבעת-התובעת שכנגד מדגישה כי הסכומים אותם ציינה התובעת-הנתבעת שכנגד מתייחסים למקרה בו הוגשה תביעה, אך בעניינה לא הוגשה תביעה ולכן זכאית התובעת לגבות 8% בלבד. בסעיף 31 לסיכומי הנתבעת-התובעת שכנגד, טענה כי בסופו של יום, טופלה התביעה באמצעות עו"ד מצגר ולה שולם שכר טרחה במלואו (נספח ו' לסיכומי הנתבעת-התובעת שכנגד). בנספח 4 לכתב הגנתה מציגה הנתבעת-התובעת שכנגד מסמך מהביטוח הלאומי הדורש לקבל חזרה את הסכום של 8,646 ₪ ומאשרת בסעיף 1 לכתב הגנתה, כי במידה וסכום זה היה נשאר בידה הייתה זכאית התובעת-הנתבעת שכנגד ל 8% ממנו. בנספח 7 לכתב הגנתה מציגה הנתבעת-התובעת שכנגד מסמך ממשרד עו"ד ,בא כוחה של חברת "כלל" לתיק דנן, שם הוצע לסיים את התיק בסך של 100,000 ₪ .לטענת הנתבעת-התובעת שכנגד לתובעת-הנתבעת שכנגד מגיע לא יותר מ-8% שהינם 6,500 ₪. הנתבעת-התובעת שכנגד, תובעת מהתובעת-הנתבעת שכנגד תשלום סך של 150,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין נזקים שנגרמו לה עקב העדר קביעת נכות אורטופדית, והעדר היכולת לדרוש פיצוי הולם מהמוסד לביטוח לאומי, וכמו כן, מחברת "כלל" המסתמכת על נכות הביטוח הלאומי בהגשת הצעתה לפיצוי. סכום זה הינו לפי הערכת התובעת-הנתבעת שכנגד עצמה בשנים בהן ייצגה את הנתבעת-התובעת שכנגד. לטענת הנתבעת-התובעת שכנגד, בסעיף 9 להגנתה ולתביעתה שכנגד, אי קבלת כספים אלו הובילה אותה למצב פיננסי קשה, בגינו תובעת היא סך של 28,000 ₪ בתוספת מע"מ. זאת ועוד, התובעת שכנגד תובעת סכום של 3,500 ₪ אשר לטענתה העבירה לתובעת-הנתבעת שכנגד. בנוסף תובעת הנתבעת-התובעת שכנגד, פיצוי בגין עוגמת הנפש, שיבוש מהלך חייה וגרימת נזק נפשי כבד תוך הפעלת לחץ רב. בגין כך תובעת, סך של 50,000 ₪. סך כל התביעה שכנגד מסתכם ל 233,500 ₪ אך לגרסתה, עקב מצבה הכלכלי, העמידה תביעתה על סך של 45,000 ₪, משיקולי אגרה. בתצהיר עדות ראשית מטעמה בסעיף 15 העמידה התובעת שכנגד את התביעה שכנגד על סכום של 45,000 ₪ עקב מצבה הכלכלי שלא איפשר לה להפקיד את הסכום שנדרש ממנה. דיון המסגרת המשפטית והנורמטיבית חוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג - 1973. עקרון תום הלב. לעניין נטל השכנוע במקרה דנן, ההלכה הפסוקה, בע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ פסק ביהמ"ש העליון מפי השופט י' דנציגר בהסכמת השופט נ' הנדל והמשנה לנשיאה א' ריבלין: "בהליך האזרחי, כמו גם בהליך הפלילי, יש להבחין בין נטל השכנוע לבין חובת הראיה. נטל השכנוע מגלם את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, כאשר אי עמידה בנטל זה יוביל לדחיית טענותיו. חובת הראיה היא חובה נלווית ומשנית לנטל השכנוע. משמעה של חובה זו הינה כי על בעל הדין האחד חלה חובה להביא ראיות לעמידה בנטל השכנוע, ועל בעל הדין השני חלה חובה להביא ראיות השומטות את הבסיס תחת ראיות שהובאו לחובתו, וזאת כאשר אין ביכולתו לעשות כן באמצעות הראיות שהביא בעל הדין האחד. כמו כן, הכלל הבסיסי הוא כי "המוציא מחברו - עליו הראיה", ולכן נושא התובע בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של תביעתו, ועל מנת לזכות בה עליו להטות את מאזן ההסתברויות לטובתו על ידי הרמת נטל הוכחת התביעה בשיעור העולה על 50%. יחד עם זאת, אם מעלה הנתבע טענות הגנה מצידו עליו לשאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיהם העובדתיים של טענות אלה, ובמקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים התובע והנתבע הינן שקולות, יפעל הספק לחובת התובע". (הדגשה שלי, כ.ל) אין חולק כי ביום 23 יוני 2002 נחתם כדין, הסכם שכר טרחה מחייב בין הצדדים. הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים דלעיל. "קיום בסכום ראוי - חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". מקורה של הוראה זו הינה בדיני עשיית עושר ולא במשפט והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), סעיף 3(2) הזכות לאכיפה הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה: אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי; אכן ,סעיף זה אינו כולל הגבלה בדבר תביעת פיצויים בגין הפרה של חוזה למתן שירות מסוג זה. כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000. התעריף כאמור בסעיף 81 לחוק (לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961) הוא בבחינת המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת. בע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ (הידוע כהלכת בייניש-עדיאל) פ"ד מז(5) 114 פסק כבוד השופט (כתוארו אז) ד.לוין: "הנחה לפיה עצם מסירת הטיפול המשפטי בעיסקה לפרקליט טומנת בחובה התחייבות מכללא, מצד הלקוח, להמשיך ולקיים את אותה עיסקה, אף אם הפכה לבלתי כדאית מבחינה כלכלית ונוצרו נסיבות שמאפשרות את פרישת הלקוח מאותה עיסקה, היא הנחה בלתי סבירה ומופרכת מיסודה. גישה כזו נוגדת כל היגיון כלכלי ואת טובת הציבור, והיא גם לא עולה בקנה אחד עם מעמד הנאמנות והאחריות של עורך-דין כלפי לקוחו" ( 123ה, 124א). "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן." ( 124ד) (הדגשה שלי, כ.ל) ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין פסק כבוד השופט (כתוארו אז) דנציגר: "בכך יש כדי ליצור איזון ראוי בין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עוה"ד לקבל שכר בגין טרחתו. אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב." "כל עוד לא מועלות ע"י הלקוח טענות מבוססות כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו ע"י עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל הלקוח להשתחרר מההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בפיצויי ציפייה, אלא אם יוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול, באמצעים סבירים, להגשים את אותה מטרה." (הדגשה שלי, כ.ל) "...אפילו אם משמעות הדבר הייתה להיות עריכת עסקה משתלמת פחות, היה על המשיבים להעדיף עסקה אשר תשמר את מעמד המערערים. אינטרס הקטנת עלויות אינו יכול לשמש צידוק להפסקת ההתקשרות מטעם המשיבים..." הנתבעת-התובעת שכנגד אישרה כי לא שילמה לתובעת כל תמורה בגין הייצוג המשפטי שייצגה אותה במהלך לפחות 4 שנות ייצוג -ראו פרוטוקול מיום 18 ינואר 2012 עמוד 21 שורה 24, "אמרתי שהשיק לא נפדה". ובסעיף 51 לסיכומי הנתבעת-התובעת שכנגד "...לאחר ההתכתבות, משהבינה התובעת (שכנגד), כי הנתבעת (שכנגד) אכן לא קיבלה את התשלום..."(הבהרות שלי, כ.ל). שכט על פי חוה הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 16. (א) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים - על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף. הכרעה לאחר עיון מעמיק במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, לרבות סיכומי הצדדים, בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, ובבחינת טענות הצדדים לפני ולפנים, Uבשים לב לעובדה כי ההליך מתנהל בסדר דין מהיר לאור סכום התביעה, ובהסתמך על תקנה 214 טז'(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, המורה כי פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי אני קובעת כדלקמן: לעניין טענותיה של הנתבעת-התובעת שכנגד בנושא "החלפת ייצוג", או העברה לעו"ד אחר - מתיר יפוי הכח בחתימת הנתבעת מפורשות לתובעת להעביר הייצוג כולו או מקצתו לעוד אחר - אצטטל להלן סעיף 19 לייפוי הכוח כדלקמן : "להעביר את הסמכות שבייפוי כוח זה, כולן או מקצתן, לעו"ד אחר עם זכות העברה לאחרים. למנות ולפטר עו"ד ולמנות אחרים במקומם" זאת ועוד ,מנספח ו' לכתב ההגנה לתביעה שכנגד עולה כי הנתבעת-התובעת שכנגד קיבלה גם קיבלה מכתב ממשרד התובעת-הנתבעת שכנגד בחתימת עו"ד עופר כהן. יתרה מכך בעדותה בפני אישרה הנתבעת כי עו"ד כהן הופיע עימה לוועדת המוסד לביטוח לאומי ,זאת בניגוד לטענותיה בכתבי בי-די שהוגשו מטעמה. לעניין זה, אני קובעת כי התובעת-הנתבעת שכנגד פעלה בהתאם להוראות ההסכם, כאשר בהיותה בחופשת לידה העבירה ייצוג הנתבעת לעו"ד עופר כהן , מה גם שבהחלט נוכחתי שהנתבעת הסכימה על דרך ההתנהגות להעברת ההיצוג כאמור . ולא זו אף זו, אלא שהנתבעת-התובעת שכנגד לא המציאה אסמכתאות לביטוי אי שביעות רצונה מפעולות של התובעת-הנתבעת שכנגד במהלך טיפולו של עו"ד כהן בעניינה, ואף לא דרשה הסבר לדרכי פעולת התובעת-הנתבעת שכנגד לעניין החלפת הייצוג. אשר על כן , דין הגנתה ותביעתה שכנגד בטענה זו ולעניין זה להידחות. לעניין הפגישה במשרדה של התובעת-הנתבעת שכנגד ביום 17 יולי 2006 בשעה 9:00- בפועל אחרה התובעת-הנתבעת שכנגד והגיעה לפגישה ב 9:10 כפי שציינה במכתבה מיום זה. איחור של 10 דקות ולא יותר. אני קובעת כי איחור של 10 דקות לפגישה הינו במתחם הסבירות. אין בו כדי להוסיף או לגרוע ואינו מהווה עילה להפסקת ייצוג. לעניין זה אני קובעת כי הנתבעת-התובעת שכנגד הפרה התחייבותה על פי הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ולא שיתפה פעולה עם באת כוחה לצורך ייצוג מקצועי נאות. לעניין אי הגשת ערר על קביעת המוסד לביטוח לאומי :בסעיף 1 לכתב הגנתה ותביעתה שכנגד מאשרת הנתבעת-התובעת שכנגד כי במידה וסכום הפיצוי שקיבלה מהמלל היה נשאר בידה הייתה זכאית התובעת ל 8% ממנו. אני קובעת כי הנתבעת-התובעת שכנגד לא השיבה את הכספים למרות דרישת המלל להשבה כאמור בגין חוב, ולמעשה על דרך קיזוז ולא מכל סיבה אחרת. כמו כן ובנוסף אני קובעת כי הנתבעת-התובעת שכנגד לא העבירה במועד לתובעת-הנתבעת שכנגד את החלטת המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה נכות כתוצאה מתאונת הדרכים, המידע הדרוש הומצא לתובעת-הנתבעת שכנגד רק לאחר בקשתה היא, אשר בעקבותיה קיבלה את פרוטוקול הוועדה הרפואית ואת פירוט התשלומים שהועברו לחשבון הנתבעת-התובעת שכנגד. התובעת-הנתבעת שכנגד במכתבה מיום 17.7.06 (בזמן אמת) בסעיף 7 אכן הודיעה לנתבעת-התובעת שכנגד כי משלא הודיעה הנתבעת-התובעת שכנגד לתובעת-הנתבעת שכנגד על החלטת ועדת הערערים של המוסד לביטוח הלאומי עם קבלתה, מנעה בכך את האפשרות לשקול פנייה לערעור לבית הדין לעבודה. מכל האמור עולה כי הנתבעת-התובעת שכנגד לא שיתפה פעולה עם באת כוחה ולא העבירה את החלטת הוועדה הרפואית במועד לתובעת-הנתבעת שכנגד. משכך , אין לה לנתבעת-התובעת שכנגד על מי להלין מלבד עצמה. בעניין זה דוחה את גירסת וטענת התובעת שכנגד. ואין נפקא מינא אם אכן היה מצבה הכללי, נפשי, קוגנטיבי , כלכלי של התובעת שכנגד קשה- מה שבפועל לא הוכח. בהעדר שיתוף פעולה עם באת כוחה , אין לה לנתבעת אלא להלין על עצמה ודין טענתה במסגרת התביעה שכנגד לעניין זה להידחות. אדגיש כי בהחלט נוכחתי נוכחתי כי, התובעת-הנתבעת שכנגד פעלה אל מול הנתבעת-התובעת שכנגד לקבלת מסמכים הדרושים לניהול התיק אלא שנתקלה בקשיים שהערימה הנתבעת-התובעת שכנגד, ובחוסר שיתוף פעולה מצידה. -(נספחים 6 ו-7 לסיכומי התובעת-הנתבעת שכנגד). כן נוכחתי ומקבלת בעניין זה את טיעוני התובעת כי התובעת-הנתבעת שכנגד פעלה במקצועיות לייצוגה המשפטי של הנתבעת-התובעת שכנגד (נספח 10 לסיכומי התובעת-הנתבעת שכנגד). לעניין תביעת שכר הטירחה בגין הייצוג אל מול המלל, דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. מקבלת את התביעה העיקרית ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת 20% מהסכום שקיבלה מהמלל - בצירוף מע"מ ובסך הכל סכום משוערך בצירוף ריבית ליום הגשת התביעה בסך של 2.040 ₪. סכום זה יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. אשר לתביעה בגין הייצוג אל מול חברת כלל אין חולק כי הנתבעת-התובעת שכנגד קיבלה מחברת הביטוח "כלל" פיצוי כספי של 150,000 ₪ במסגרת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי כבוד השופטת ריבה שרון ביום 8 פברואר 2011. (ת/3).אכן נוכחתי כי שולם שכר טרחה במלואו לעו"ד מצגר. בגין ראש תביעה זה , אני קובעת כי על הנתבעת-התובעת שכנגד לשלם לתובעת בהתאם לסעיף 16 לחוק הפלת"ד 8% שכר טרחה, בסך של 12,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק ובסך הכל 14.040 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הפיצוי בפועל ועד התשלום בפועל. לעניין טיפול משפטי בנושא מול חברת הביטוח "מגדל", אני קובעת כי הונחה בפני תשתית ראייתית הכוללת כתבי בית דין (נספח 12 לסיכומי התובעת-הנתבעת שכנגד) וכן בעדותה של התובעת בפני, בדבר היקף שעות העבודה שהשקיעה התובעת-נתבעת שכנגד בעניינה של הנתבעת-תובעת. בגין עבודה וייצוג זה , אני מחייבת את הנתבעת-התובעת שכנגד לשלם לתובעת-הנתבעת שכנגד שכר טרחה ראוי , לפי תעריף של 100 דולר ל 25שעות עבודה בצירוף מע"מ. בסך הכל מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 13,282 ₪ ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל אשר לתביעה שכנגד , מכל האמור לעיל עולה כי, הגנתה של הנתבעת-התובעת שכנגד היא הגנה סתמית חסרת כל ממשות. גרסתה של הנתבעת-התובעת שכנגד אינה מקימה לה כל הגנה ולו חלקית מפני עמידה בהסכם שכר הטרחה בחתימתה אני קובעת כי, הודעת הפסקת הייצוג על ידי הנתבעת-תובעת שכנגד ומכתב הדרישה שהוציאה התובעת-נתבעת שכנגד מיום 17 יולי 2006 והודעתה של התובעת-נתבעת שכנגד לבית המשפט בדבר הפסקת הייצוג, מבטאים ומגלמים את ניתוק הקשר החוזי בין הצדדים על פי דרישתה של הנתבעת-תובעת שכנגד ובשים לב לכך שלא שילמה את שכר הטירחה בגין הפיצוי שקיבלה מהמלל תשלום שהיווה תנאי בהחלט סביר להמשך ייצוג הנתבעת על ידי התובעת, תנאי אותו לא מילאה הנתבעת . משכך , עליה לפצות את התובעת-הנתבעת שכנגד, ולשלם לה שכר טירחתה בתביעה אל מול כלל חברה לביטוח ולא מול המל"ל על פי הסכם ההתקשרות בין הצדדים. אעיר כי לא נסתר מעיני כי מיום 17 יולי 2006 ועד ליום 10 ינואר 2007 התקיימו מספר פגישות בין הצדדים .מכל האמור עולה כי ההתקשרות בין הצדדים חודשה, התובעת-נתבעת שכנגד לא הודיעה לבית המשפט כי הייצוג חודש וייצרה מצג בעיני הנתבעת-תובעת שכנגד כי היא עדיין מטפלת בעניינה. הנתבעת-התובעת שכנגד סברה שהיא מיוצגת על ידי התובעת-הנתבעת שכנגד ורק ביום 14 ינואר 2007 במעמד הדיון הופתעה לגלות כי אינה מיוצגת. (נספח י' לסכומי הנתבעת-התובעת שכנגד). אלא שלאי ייצוג זה תרמה בעצמה כאשר לא שילמה לתובעת ולו מקצת שכר טירחתה בגין סכום פיצוי שאין חולק שקיבלה ואף התחייבה לשלם. אומנם ביום 10 ינואר 2007 שלחה הנתבעת-תובעת שכנגד הודעת דוא"ל לתובעת-נתבעת שכותרתו: פגישה ביום א' ובו היא מבקשת לברר את מקום הדיון. יחד עם זאת התובעת-הנתבעת שכנגד בהודעת דוא"ל חוזר מיום 11 ינואר 2007 "...ואני רואה את הודעתך הקודמת לפטרני מייצוגך כבעינה עומדת...", שלא כטענת הנתבעת,שאינה חפה מחוסר תום לב, בהחלט שוכנעתי כי הוברר חד משמעית לנתבעת כי נוכח הימנעותה מתשלום שכר הטרחה בגין הפיצוי שקיבלה מהמלל, היא מפירה בכך את הסכם שכה"ט, הפרה שבהחלט מצדיקה הפסקת ייצוג - ללא תמורה כאמור- על ידי התובעת. משכך ,אין לה לנתבעת אלא להלין על עצמה בגין העובדה שהתייצבה ללא ייצוג משפטי לדיון ביום 14 ינואר 2007. בעניין זה אני דוחה את טענת הנתבעת לנזק או לפיצוי או לקיזוז בגין ההתפטרות כאמור. לעניין תביעתה של הנתבעת-התובעת שכנגד לקבלת 3,500 ₪. אני קובעת כי סכום זה הועבר בהחלטת בית המשפט מפי כבוד הרשם יגאל נמרודי מיום 9 פברואר 2009 כתנאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדר כנגד הנתבעת-תובעת שכנגד ביום 23 נובמבר 2008. ודין תביעתה שכנגד לעניין זה להידחות. לסיכום , לעניין התביעה שכנגד, לא הונחה בפני תשתית ראייתי איתנה בדבר הנזקים להם טענה הנתבעת-התובעת שכנגד שנגרמו לה כתוצאה ישירה ממעשה או מחדל או הפרת חובה של התובעת-נתבעת שכנגד .אני פוסקת כי הנתבעת-התובעת שכנגד לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ לפיתחה להוכחת תביעתה שכנגד ודין התביעה שכנגד להידחות. סוף דבר הכרעתי הינה כי, יש לקבל את התביעה העיקרית במלואה . מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך של 32,703 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכומי האגרה בהם נשאה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום שנשאה בהם ועד התשלום בפועל. לעניין התביעה שכנגד, הכרעתי הינה כי יש לדחות את התביעה שכנגד במלואה באשר לא הוכחה , ולו בחלקה ולו מקצתה. בהתחשב באמור לעיל, ולאחר ששקלתי גם את משך ניהול ההליך, היקף המסמכים שהוגשו במסגרתו ומספר הדיונים, ולאור ההלכה הפסוקה בדבר פסיקת שכר טרחה ראלי סביר (בג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתוף לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה והמסחר). מחייבת את הנתבעת - והתובעת שכנגד בשכר טירחת עו"ד התובעת והנתבעת שכנגד בסך כולל של של7300 ש"ח ₪. כמו כן ובנוסף , מחייבת את התובעת שכנגד בהוצאות הנתבעת שכנגד בסך של 10,267 ₪ הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד יהיו צמודים למדד ויישאו ריבית כחוק. ההוצאות מיום שהוצאו ושכר טרחת עו"ד מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא של הסכומים. עורך דיןתאונת דרכיםרשלנות