קושי להיכנס למקום חניה - תביעה נגד הקבלן

עם קבלת החזקה בדירות, הסתבר לתובעים כי עקב מבנה המרתף והכניסה אליו, השימוש בחניון קשה ביותר ולעיתים בלתי אפשרי ועקב כך הוגשה על ידם התביעה נגד הנתבעות אשר בנו את הבנין. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קושי להיכנס למקום חניה בבניין חדש: העובדות התובעים רכשו מהנתבעות שלוש דירות ברחוב החרמון 22 בשכונת נוה צדק בת"א. לכל אחת מהדירות הוצמד מקום חניה במרתף הבנין באופן שלתובעות 1-2 ולתובע 4 הוצמד מקום חניה אחד לכל דירה ואילו לדירתו של תובע 3 הוצמדו שני מקומות חניה. דהיינו, במרתף הבנין אמור היה להבנות חניון שיכלול ארבעה מקומות חניה. עם קבלת החזקה בדירות, הסתבר לתובעים כי עקב מבנה המרתף והכניסה אליו, השימוש בחניון קשה ביותר ולעיתים בלתי אפשרי ועקב כך הוגשה על ידם התביעה נגד הנתבעות אשר בנו את הבנין. הנתבעות מצידן שלחו הודעה לצד שלישי, נגד האדריכל מתכנן הבנין. בדיון המקדמי מונו ע"י השופטים שילה ואוקון המומחים דן פריידלין ויצחק ברמן. לאחר הגשת חוות הדעת קיבלו הצדדים את הצעתו של כב' השופט אוקון לפיה הנתבעות וצד ג' יפצו את התובעים בהסתמך על חוות דעתו של מהנדס יצחק ברמן וביהמ"ש יקבע את חלוקת האחריות בין הנתבעות והמתכנן צד ג'. כמו כן, הושארה לשיקול דעת בית המשפט השאלה האם מעבר לתשלום הסכומים שנקבעו בחווה"ד מוטל על הנתבעות לבצע את התיקונים המוצעים ע"י מהנדס דן פריידלין. מעיון בחוות דעת המומחים עולה כי בקומת המרתף קיימים ליקויים המקשים על השימוש בחניון מאחר והכניסה לחניון והתמרון בתוכו נתקלים בקשיים ומסקנתם היתה כי ניתן להשתמש בחניון רק במכוניות קטנות ובינוניות וגם זאת בזהירות, באיטיות ולאחר לימוד שיטת התימרון. יחד עם זאת, ציינו שני המומחים כי ניתן לשפר את התנאים במידת מה ע"י שינויים מסויימים, אולם ביצועם של התיקונים המוצעים ע"י מהנדס פריידלין יביאו לשיפור מועט בלבד. עקב הליקויים המתוארים לעיל נגרמה לדירותיהם של התובעים ירידת ערך כמפורט בסיכום חוות דעתו של מהנדס ברמן. היקף הפיצוי לטענת ב"כ התובעים, מעבר לפיצוי הכספי שנקבע ע"י מהנדס ברמן, מוטל על הנתבעות לבצע את התיקונים עליהם המליץ מהנדס פריידלין הכוללים סילוק מסילות התריס בכניסה לחניון ומציאת פתרון אחר לסגירת החניון, והזזת מוני המים וללא חציבת הקיר. לעומתו גורסים הנתבעות וצד ג' כי הפשרה עליה הוסכם כוללת רק פיצוי כספי. סבורני כי במחלוקת זו הצדק עם ב"כ התובעים. הצדדים קיבלו עליהם את מסקנות המומחה מר ברמן והלה ציין מפורשות בחוות דעתו ובעדותו בפני כי חוות דעתו יוצאת מתוך הנחה שהתיקונים שקבע מהנדס פריידלין יבוצעו (עמ' 9). מכאן ברור שהערכת ירידת הערך מבוססת על ההנחה לפיה התיקונים יבוצעו ועל כן מוטל על הנתבעות לבצע התיקונים כאשר עלות הסרת מסילת התריס מוטלת על הנתבעות ועלות יתר התיקונים תוטל על הצדדים על פי חלוקת האחריות כפי שיפורט כמפורט בהמשך. חלוקת האחריות בחוות דעתו של מר ברמן ובעדותו בפני הובהר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הליקויים נובעים בעיקרם מתכנון לקוי: "... מלכתחילה התכנון היה לקוי, ואני אומר שבעל מקצוע ובוודאי בעל מקצוע חופשי מגיעה נקודה מסוימת שבה הוא צריך להגיד שהוא לא יכול לעשות דבר מסוים. אני לא יכול לתכנן במרתף כזה עם גישה כזו 4 חניות שיהיו פונקציונליות ושיוכלו להשתמש בזה היות והוא לא אמר את זה ותכנן תכנון לקוי מלכתחילה הדיוק במידות הוא אכן לא רצוי אבל הוא לא קריטי ולא משמעותי במיוחד במקרה הזה". וכדי להסיר ספק מוסיף מר ברמן: "לא ניתן להכנס לשם עם אוטו אלא בתמרון של 20 דקות וכשאתה נהג ממש מעולה עם עשרות שנים נסיון" (עמ' 6). על מנת להבהיר את הקביעה לפיה הסטיה במידות מן התכנית המקורית הינה בעלת משקל שולי בליקויים, מסביר העד: "כל הנושא של הרמפה הוא אי נוחות, לא הבעיה של החניון. כבעיה תכנונית או כבעיה פונקציונלית עיקרית ויסודית של החניון הזה לא הרמפה אלא היציאה מהרמפה והכניסה אליה בחזרה" (עמ' 6, שורות 19-22). מסקנות המומחה בחוות דעתו לא נסתרו בחקירתו הנגדית ועל כן עומדת בעינה מסקנתו לפיה יש לחלק את האחריות בין הנתבעות לצד ג' על פי היחס של 95% על המתכנן, ו5%- על המבצעות. בסיכומיו העלה ב"כ צד ג' טענה חדשה אשר לא בא זכרה בכתב ההגנה ולפיה הנתבעות קיבלו מהדיירים תמורת החניות תשלום נוסף ומאחר ולא עמדו בהתחייבותן זו עליהן להחזיר את התמורה לדיירים והטלת התשלום על המתכנן תהא בגדר עשיית עושר ולא במשפט. מעבר לעובדה שטענה זו לא נטענה בכתב ההגנה ובכך נמנעה מהנתבעות האפשרות לסתרה, גם מר ברמן בעדותו הבהיר כי הקבלן ביצע את המרתף שבנייתו עלתה לו כסף. אילו נטענה טענה זו של עשיית עושר ולא במשפט בכתב ההגנה, היתה לנתבעות האפשרות להוכיח עלות בנייתו של המרתף. העלאת הגרסה בשלב הסיכומים חורגת מכתבי הטענות וההסכמות ודינה להדחות. טענה נוספת ענינה עצם החבות המוטלת על המתכנן. לגרסתו פעל על פי המוטל עליו בכך שקיבל אישורו של בר סמכא בנושא תכנון חניונים, מתן מערכות תנועה יועצים בע"מ שהינה החברה העומדת מאחורי הנחיות תכנוניות בנושא החניה אלא שמידת מעורבותה של חברה זו באישור תכנית החניון לא הובהרה, בעיקר לנוכח העובדה שהתכנית שאושרה על ידה, כביכול, אינה עולה בקנה אחד עם ההנחיות שהיא עצמה הוציאה. יתרה מכך, הנתבעות לא פנו אליה לקבלת יעוץ ושרותי תכנון אלא לצד ג' החב כלפיהן בחובת זהירות ואם סבר צד ג' כי האחריות לליקוי מוטלת על שכם מתן מערכות תנועה יועצים בע"מ, יכולה היתה לשלוח לה הודעה לצד רביעי. סבורני כי אין חולק שבעל מקצוע המוזמן לספק שרותי יעוץ בנושא תכנות אחראי כלפי המזמין, הן מכח דיני הנזיקין והן מכח דיני החוזים במקרה של מחדל תכנוני או יעוץ רשלני (ראה המר' 106/54 וינשטיין נ' קדימה פד"י ח' 1317 וכן ספרם של פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן חוזים כרך א', עמ' 84-85). גם הטענה לפיה נערך ניסוי בנוכחות הנתבעות וצד ג' בו נבדקו אפשרויות החניה בחניון המוצע אינה יכולה לעמוד. ראשית, משום שהתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן, כיום לאחר שנבנה החניון בהסתמך על התכנית שהוכנה ע"י צד ג' (תוך סטיות קלות ובלתי משמעותיות), לא ניתן להחנות בו בנוחיות ארבע מכוניות גדולות כפי שהובטח וגם במכוניות קטנות יותר השימוש בחניה כרוך במאמצים כמפורט בחווה"ד. לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל את חלוקת האחריות כמפורט בחוות דעתו של מהנדס יצחק ברמן. לסיכום הנתבעות ישלמו לתובעים את הסכומים כדלקמן: לתובעים 1-2 - סך בשקלים השווה ל25,000- דולר ארה"ב על פי שער יציג ביום פסה"ד. לתובע מס' 4 - סך בשקלים השווה ל25,000- דולר ארה"ב על פי שער יציג ביום פסה"ד. לתובע מס' 3 - סך בשקלים השווה ל35,000- דולר על פי שער יציג ביום פסה"ד. ממועד פסה"ד ועד למועד התשלום בפועל ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כן ישלמו הנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשעור 12% + מע"מ מן הסכומים שנפסקו. ההוצאות כוללות אגרות ושכר מומחים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד למועד התשלום בפועל. צד ג' ישא ב95%- מן הסכומים שנפסקו לעיל. הנתבעות וצד ג' יבצעו תיקונים על פי החלוקה שפורטה לעיל. מאחר והצדדים הגיעו להסדר פשרה ביחסים שבין התובעים לנתבעות ופסה"ד ניתן על פי סעיף 79א', יבחן נושא האגרות על ידי הגזברות על פי התקנות. ניתן בזה אישור לפיצול סעדים כמפורט בבש"א 108055/00. מקום חניהקבלןחניה