מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מבית המשפט האוסר על קידום פרויקט: ב98-/9/13 הגישו המבקשים בקשה להמרצת פתיחה בה ביקשו פסק דין הצהרתי כי הם זכאים להיות בעלים בשליש ממניות החברה "תרכובות צורן אורגני בע"מ" או כל חברה אחרת שתוקם בבעלות המשיבים או מי מהם במטרה להיות הבעלים ו/או לנהל פרוייקט של פיתוח חומרי החדרה ושיטוח צמחים פרי המצאתם של המבקשים או מי מהם. כמו כן נתבקש צו האוסר על המשיבים יחד וכל אחד מהם לחוד לנקוט בפעולות כלשהן לקידום ולפיתוח הפרוייקט (לרבות רישום פטנט על ההמצאה, נושא הפרוייקט) בין אם בעצמם ובין אם באמצעות החברה, ללא שיתופם הפעיל של המבקשים ומבלי שנרשמו המבקשים כבעלי מניות בחברה או ישמרו זכויותיהם בהמצאה הנ"ל ובפרוייקט עצמו. בו ביום הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים יחד ולחוד לנקוט בפעולות כלשהן לקידום ולפיתוח הפרוייקט, לרבות רישום פטנט על ההמצאה נושא הפרוייקט בין אם בעצמם ובין אם באמצעות חברה בשם "תרכובות צורן אורגני בע"מ" או כל חברה אחרת שתוקם בבעלות המשיבים במטרה להיות הבעלים ו/או לנהל את הפרוייקט, ללא שיתופם הפעיל של המבקשים ומבלי שנרשמו המבקשים כבעלי מניות באותה החברה ו/או ישמרו זכויותיהם של המבקשים בפרוייקט ובהמצאה נשוא הפרוייקט וזו עד למתן פסק דין בהמרצת הפתיחה הנ"ל. ניתנה החלטה להשאיר את הסטטוס-קוו כפי שהוא הן בחברה, בפרוייקט ובהמצאה נשוא הפרוייקט ולא לבצע שום פעולה שיש בה כדי לפגוע במבקשים ובשיתופם הפעיל עד לבירור הבקשה במעמד שני צדדים. הבקשה התבררה במעמד שני הצדדים, היו חקירות רבות, הוגשו מסמכים ולהלן החלטתי. המבקשים הם חקלאים במקצועם ושותפים בכמה עסקים ובין היתר בקידום הפרוייקט הידוע כפיתוח חומרי החדרה ושיטוח צמחים. המשיב מס' 1, להלן צביון, הינו מומחה בתחום הפיסיולוגיה והביוכימיה של צמחים. הוא המציא המצאות בתחום החומרים המשמשים לחקלאות וכן המציא טכנולוגיה העומדת בבסיס פרויקט פיתוח אמצעי החדרה לגידולים חקלאיים. המדובר בפיתוח מולקולה אורגנית מיוחדת אשר מאפשרת החדרה ישירה מהירה ומבוקרת לצמח של דשנים, חומרי הדברה וטיפול, וזאת באופן עלוותי או דרך השורשים. הפרוייקט מתבצע בחממה טכנולוגית בכנרות אשר מנוהלת ע"י המשיבה מס' 2, להלן כ.פ.י., שותפתו. המשיבה 2 מנהלת חממה טכנולוגית בעמק הירדן עבור עמותה שאושרה ע"י המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, לצורך ביצוע עבודות מסחר ופיתוח של רעיונות טכנולוגיים חדשים בהתאם לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה התשמ"ד - 1984. המדען הראשי משתתף במימון בשיעור של 85% מההוצאות ע"פי תקציב מאושר על ידו של מחקר ופיתוח, בפרוייקט הנ"ל אשר אושר על ידו. יתרת 15% מההוצאות ע"פי תקציב מאושר, משולמות על ידי משקיע חיצוני. המשקיע החיצוני איננו היזם כלומר בעל הרעיון / ההמצאה, אלא ישות משפטית נפרדת הקשורה בקשרים עסקיים / מסחריים בתחום של הרעיון / ההמצאה ומעונינת להיות שותפה לפיתוח ומימוש מסחרי של תוצאות הפרוייקט. ביום 1996/9/9 נערך ונחתם בין כ.פ.י. ובין צביון הסכם שכותרתו "הסכם יזם החממה". הסכם זה, כמו כל ההסכמים הדומים לו ואשר נערכים עבור כל יתר הפרוייקטים המתנהלים בחממה הטכנולוגית, נערך על סמך הצהרות צביון, לפיהם הוא הבעלים החוקי של הידע ו/או הזכויות בפרוייקט וכי אין לצד שלישי כלשהו כל זכות בידע / קניין רוחני זה או זכות למנוע העברתו של הקניין הרוחני ע"ש חברת הפרוייקט. הצהרות אלו מצאו ביטוי בסעיף 4 להסכם יזם-חממה. בבקשות לאישור הפרוייקט לפיתוח החממה שנה א' (נ/1) נובמבר 1996 וכן מאפריל 1998 (נ/2) מופיע כממציא ומציע וכמנהל התוכנית המו"פ / מוביל חיים דנה. אין וויכוח על כך כי חיים דנה שימש כמוביל הפרוייקט בשכר, היה אחראי על המנהלות, רכישת חומרים וציוד וכן עסק בשתדלנות, דהיינו, אישור הפרוייקט ע"י המדען הראשי וכן קידום מציאת גורמים לצורך המימוש המסחרי של הפרוייקט. המבקשים לא הכחישו כי צביון הוא כימאי בעל יכולת רצינית, אחרת לא היו מתקשרים איתו, אולם לטענתם מעמדו המדעי אינו כלל רלבנטי לבקשה זו. כל אחד מהצדדים תרם את חלקו בפרוייקט המשותף: צביון הוא כימאי והוא תרגם רעיונות של המבקשים לפרוייקט בר מימוש. המבקשים הם אנשי השטח, חקלאים המולידים רעיונות וגם שתדלנים. המבקשים טענו שאף כי צביון הוכתר כיזם הפרוייקט, המבקש מס' 1 להלן - דנה הוא שהגה את הרעיון שבבסיס ההמצאה שהפרוייקט אמור לתרגם למוצר הראוי לשיווק בין חקלאים ולכן רשאי הוא לתבוע את כתר הממציא או לפחות להיות שותף לכתר הזה יחד עם צביון. כמו כן טענו המבקשים כי הוסכם בינם לבין צביון כי הם יהיו בעלי מניות החברה שתוקם על ידי צביון וכ.פ.י. כדי להמשיך את ההמצאה ולהשלימה מהבחינה המוצרית והשיווקית. צביון מכחיש שהמבקשים השתתפו איתו בהמצאת הרעיון או הפרוייקט. לטענתו עסק דנה במינהלה בלבד ובגין כך קיבל משכורת מתוך התקציב של המדען הראשי, בעוד ששותפו, המבקש מס' 2, בנימין אהרון עסק באמצעות חב' אפרו-גד בניסויי שדה של הפרוייקט ובא על שכרו בשכר אשר שולם לחברה זו עבור הניסויים. צביון מכחיש שהסכים לתת למבקשים מניות בחברה שתקום כדי להמשיך בפיתוח הפרוייקט ובשיווק המוצר שיוולד ממנו. להלן סיכומי הדברים הצריכים לענייננו כפי שעולה מן המסמכים אשר הוגשו על ידי הצדדים: 1) ממסמך חד/1 (הסכם יזם החממה) אשר נחתם בין המרכז ובין צביון עולה כי צביון שימש כיזם במקרה של הפרוייקט הנדון ואילו דנה שימש כמנהל הפרוייקט סעיף 8 א' להסכם הנ"ל. כן ראה נספח ב' "בקשה לאישור פרוייקט לפיתוח בחממה שנה א' + שנה ב' משם עולה כי צביון הוא הממציא והמציע של הפרוייקט, לעומת זאת חלקו של דנה מצויין בגדר טופס תקציב תפעול הפרוייקט נספח ג' משם עולה כי דנה הינו עובד שכיר המתפקד כ"מנהל המופ". 2) בתחילה היה דנה אמור להיות גם המשקיע בפרוייקט כלומר להשקיע 15% מתקציב הפרוייקט מעבר למענק המדען, אך בשל קשיים כלכליים מצא הלז תחליף, חברה אמריקאית בשם IGGI, וממכתב אשר נשלח ביום 97/9/18 ע"י מר דוד פלאט (מנהל חברת (IGGI אל מר דנה עולה כי: In exchange for our commitment to advance these funds we will be" "entitled to a 20% equity interest in the A.Z.D project We further agree that in the evrent that prior to its completion of the commitments described above IGGI does not for any reason flfill" ts obligatoins as a asponser of A.Z.D and you are required to resume the sponsorship rule the entire 20% equity interest will revert to "...you כלומר דנה העביר את חלקו (20%) בפרוייקט לחברת IGGI ורק אם חברת IGGI לא תמלא התחייבויותיה יוחזר חלק זה לדנה (ראוי לציין כי חברת IGGI אכן עמדה בהתחייבויותיה כמשקיע בפרוייקט). באותו תאריך נחתם הסכם משקיע בין IGGI לבין כ.פ.י. ראה חד/5. 3) בכל המסמכים הללו לא נמצא ולו מסמך אחד המורה על הסכם שותפות אשר נערך בין הצדדים, (ראה סעיף 8 בהמרצת הפתיחה אשר הוגשה ע"י המבקשים משם עולה כי הסכם כזה היה אמור להעשות אך לא נערך). 4) מעדויות הצדדים עולה: א) לא קיים מסמך או הסכם בכתב אשר יש בו כדי להוכיח כי אכן נחתם הסכם שותפות בין הצדדים. ב) ההמצאה שאושרה בפרוייקט ע"י המדען הראשי היא המצאתו של צביון בעוד שדנה יזם לדבריו, רעיון לפתח את ההמצאה ולמצוא לה יישומים חדשים. ג) דנה היה עובד שכיר של החממה עד שפוטר. ד) דנה לא השקיע כלל כסף בפרוייקט הנוכחי אלא רק משך משכורת מדי חודש. לעומתו צביון כלל לא קיבל כסף. ה) המשקיע שהצטרף לפרוייקט, כלומר IGGI, בעצם החליף את מר דנה. ו) דנה פוטר מעבודתו בגלל בעיות תקציב מאחר ולא הוקמה חברה שהפרוייקט התחייב להקים. דנה סרב לתת לצביון והמשקיע את אותם הנתונים הדרושים לצורך רישום הפטנט. ז) ההתאגדות בין הצדדים הייתה אמורה להיקרא בשם "א.צ.ד." שזו אות ראשונה של שמות המשפחה של המבקשים: אהרון ודנה ושל צביון. ח) המשקיע נכנס לפרוייקט 4 חודשים לאחר תחילתו והוא מזרים כספים עד היום. ט) דנה היה היחיד מתוך "שלושת השותפים" אשר הסכים להתחייב בכתב כלפי אשר אלדובי מנהל החממה שאם לא תוקם חברה הוא מתחייב להחזיר את כל הכספים שקיבל וזאת על מנת להמשיך את קיום הפרוייקט. 5) מחקירת העד יורם צביון בתאריך 98/11/16 עולה כי: א) צביון הפקיד בידי המבקשים את תפקיד "השתדלנות" אצל המדען הראשי ואצל החממה. ב) לטענת צביון הוא הממציא של הפרוייקט אך תפקיד מוביל הפרוייקט הוטל על דנה. צביון הוא זה שהציג את הרעיון בפני החממה ובעקבות ההרצאה שמסר התקבל הפרוייקט. ג) תפקידו של דנה התבטא באדמנסטרציה ויצירת קשרים ואילו צביון ניהל את המחקר והפיתוח. אשר נערך ע"י ד"ר יוסף גוזמן. ד) בנימין אהרון, המבקש מס' 2, היה אחראי על ביצוע ניסוי השדה והוא זה ששלח את תוצאות הניסויים לחממה. ה) הפרוייקט נדחה בהתחלה מאחר ולדנה היו מניות בחברה קיימת אך בסופו של דבר התקבל כשצביון הוא היזם. ו) צביון לא יכול היה לרשום את הפטנט מאחר ולא קיבל נתונים מסויימים מדנה. ז) כאשר נשאל צביון אם הוסכם בינו לבין הצדדים שאותם החלקים שלו ושל המבקשים המסתכמים בסך כולל של 75% היו אמורים להתחלק ביניהם שליש שליש ושליש ענה צביון "בשום אופן לא". ח) צביון הודה כי השם א.צ.ד הינו ראשי תיבות של אהרון צביון ודנה. אך לא הייתה שום שותפות בין הצדדים. הוא הסכים לשימוש בשם זה כי: "כשבאים לרשום שם של חברה אצל רשם החברות יש הרבה גילגולים ושם שאתה מוסר בהתחלה זה סיכוי סביר שזה לא יהיה השם שיתקבל בסוף היום, אין לזה משמעות שהם החליטו לרשום א.צ.ד. אני עשיתי כמה פעמים רישומים של חברות,...." "לא היה אכפת לי שהשם שלי לא יהיה רשום...." ט) בהמשך חקירתו נשאל צביון על הפרוטוקולים ת/1 אשר לפיהם נערכו ישיבות והוחלטו החלטות ע"י הצדדים. צביון הכחיש את קיומן של רוב הישיבות הללו. י) בחברה אשר הוקמה על מנת לפתח את התכשיר המדובר זו תרכובת צורן בע"מ לא היה דנה שותף בחברה מאחר והוא הציג עצמו בפני המשקיע כממציא הפרוייקט, ולא רצה לתת לצביון את הפרטים שביקש וכו'... 6) מן הישיבה אשר נערכה ביום 98/12/20 עולה כי: א) עו"ד פז (ב"כ המשיבה מס' 2) פנה אל צביון לפני הקמתה של החברה תרכובת צורן והציע לו להכניס לתוך השם של החברה את שמו: תגובת צביון: "לא התנגדתי או לא הסכמתי, אלא מה אני צריך להכניס את השם שלי בתוך שם החברה, שם ענייני שמדבר על מהות העסק הוא יותר סביר..." "אני הייתי בדעה ששם שמדבר על מהות העסק הוא יותר סביר מאשר להכניס את השם שלי". ב) עוד עולה מעדותו של צביון שכל הזכויות שקשורות לפרוייקט נשוא משפט זה. הינם בבעלות חברת תרכובת צורן בלבד. ג) גם בישיבה זו חזר צביון כי לא קיבל כל כסף מהפרוייקט בניגוד לאחרים אשר קיבלו ולא מעט. ד) לעניין חברת לקט בר, והתקשרותה לפרוייקט אמר צביון: "לקט בר היא חברה שיש לי עליה בעלות חלקית ולפני כמעט שנה, הצלחתי לשכנע את השותפים שלי בלקט בר, לעשות עיסקה עם המבקשים שניהם. השותפים שלי הסכימו והייתה התקרבות ובתוקף העיסקה הזאת המבקשים יהפכו להיות משווקים של לקט בר בלעדיים, ואפילו עם כוונה לשיתוף יתר בעתיד להגדיל את השותפות כאשר המניע לזה הייתה הכרת תודה למבקשים. על זה שמצאו (ובעיקר למבקש מס' 1) שהביא את היזם להכרות איתי ועם לקט בר, וגם משום רצון לשתף כח, לצורך יעילות מערכת לשיווק מוצרים ופיתוח בעתיד, שמו של המשקיע הוא פלאט". 7) מחקירת אשר אלדובי, מנהל החממה, עלה: א) כ.פ.י. חתמה בשנת 1996 על הסכם משקיע עם דנה אשר לפיו היה דנה צריך לשלם 15% מהוצאות הפרוייקט ותמורת זאת היה עתיד לקבל 20% ממניות החברה שהייתה צריכה לקום. אך מאחר שדנה חדל מלהיות ספונסר וחברת IGGI החליפה אותו היא קיבלה 20% מן המניות. בתקופה של חצי שנה שדנה היה ספונסר הוא לא העביר לחממה את ה15%- שלו. ב) גם אשר מולדובי יודע כי א.צ.ד פירושו אהרון צביון ודנה אך כאשר נשאל ע"י ב"כ המבקשים: "האם נכון לאמר שלך הובהר על ידי כולם, או מי מהם שהחברה שהם חייבים לרשום כתנאי לקבלת שלב ב' של התקציב שהוא רישום חברה, החברה תהיה עם שם א.צ.ד אוחלק ממנה". ענה: "רישום שם החברה כפרוצידורה בחממה לאורך כל הדרך, בשנה הראשונה בכלל השם אינו משנה, בשנה השניה עורך דין פונה ליזם ומתייעץ איתו על שם החברה, היזם באופן תאורטי מחזיק את מקסימום המניות וקובע את שם החברה. לנו לא שינה השם כלל. בשעה שעו"ד שלנו פונה להקים את החברה הוא שואל את היזם לגבי השם והחברה אדישה לשם". ג) מחקירתו (עמ' 42 לפרוטוקול) עולה גם כי דנה נמנה על העובדים שהיו צריכים לקבל אחוזים וזאת בנוסף ל20%- שהיו מגיעים לו אילו היה משקיע. ד) גם אשר מאמין כי צביון הוא יזם הפרוייקט. ה) למרות שניתן צו מניעה בתיק המשיך צביון בפיתוח הפרוייקט אך מבלי להיכנס לחדרו של מר דנה. ו) IGGI המשיכה להיות הספונסר בפרוייקט אך את המניות שהגיעו לה בשל כך העבירה בנאמנות לידי צביון. ז) צביון לא אמר לו שהוא מחלק את המניות עם המבקשים בשליש כ"א והדבר נודע לו כשמר דנה אמר לו זאת ב98-/6/30. 1. כדי להיות ראוי לצו מניעה זמני על המבקשים להצביע על ראיות לכאורה כי קיימת להם זכות לבעלות באמצאה אשר בבסיס הפרוייקט ואכן המבקשים טענו בבקשתם לצו מניעה זמני וסופי, כי הפרוייקט מבוסס על רעיון שהם המציאו (סעיף 1 לבקשה). בסיכומיהם טענו כי דנה בלבד רשאי לתבוע את כתר הממציא או לכל הפחות להיות שותף לו יחד עם צביון. במהלך החקירות התברר כי גם המבקש מודה שצביון היה ממציא וכי בהמשך בפיתוח חומרי הדברה הוא פיתח גם הזנה. פרוייקט זה מבוסס על פטנט של צביון בשם מוריקל. מעובדת היות צביון ממציא המצאה שבבסיס הפרוייקט נגזרת החזקה כי הוא גם הבעלים בהמצאה. (חוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967 סעיף 1). 2. לא הוצג כל מסמך בכתב ממנו ניתן ללמוד כי הזכויות בהמצאה עברו מצביון למבקשים וגם במקרים בהם הקלו בתי המשפט בדרישת הכתב, עשו זאת בהסתמך על קיום ראיות חותכות להסכמים בע"פ וכן על ראיות מסייעות בכתב. (ע"א 80/520, 635 פרץ רוזנברג נ. רוחמה רובינשטיין פד"י ל"ח (1) 85). סעיף 82 לחוק הפטנטים תשכ"ז - 1967 קובע כי "זכויות בהמצאה או בפטנט ניתנות להעברה בכתב...". בהעדר מסמך בכתב לא נתמלאה דרישת הכתב המחייבת בחוזה שותפות מכח מבחן הנוהג המוחל על סעיף 80 לחוק הפרוצדורה (ע"א 57/322 גרון נגד אריה ומאיר גוטגולד (פד"י י"ב 288). הפרוטוקולים שהוגשו (ת/1) ע"י המבקש לגבי הפרוייקט נעשו על ידי המבקש ללא ידיעתו של צביון, לא נחתמו על ידו ומבלי שנמסרו לצביון עד עצם המשפט ואין הם מהווים הסכם בין צביון לבין המבקשים. אין להסיק על קיום שותפות בפרוייקט מהמילה "א.צ.ד." המופיעה ב-נ/2. ב-נ/1 כונתה חב' הפרוייקט שבהקמה בשם "פלנטק". שני השמות הללו כאחד נרשמו שם ביוזמת דנה כאשר צביון איננו מייחס לכך שום חשיבות. לא שוכנעתי על סמך הראיות בע"פ כי נעשה הסכם שותפות בין צביון לבין המבקשים לגבי מתן זכויות בפרוייקט. 3. יתר על כן, במסמכי הפרוייקט נ/1 ו-נ/2 מופיע צביון כבעלים וממציא יחיד של הפרוייקט ואין המבקשים או מי מהם מופיע כשותף לו, למרות שהמסמכים הוכנו על ידי דנה. במסמך נ/2 מצויין דנה כמשקיע אך לא כממציא. אילו היה משקיע היה מקבל 20% כאמור, אולם כיוון שלא השקיע, נכנסה במקומו החברה הזרה IGGI. עדות דנה מהווה טענה בעל-פה נגד מסמך בכתב שאין לקבלה. 4. חשוב לציין כי המבקשים לא כימתו במדוייק את האחוזים שהובטחו להם בשותפות. במכתב שדנה כתב למשקיע (חד/3 לתצהירו), דיבר על 25% ממניות החברה; בהמרצת הפתיחה ציין שליש ממניות החברה; בחקירה הנגדית תבע שליש מתוך 50% בחברה. ובסיכומים תבע שליש כל אחד מתוך 75% או לחילופין 55% מתוך מניות החברה. השוני בדרישות מעיד על העדר גמירות דעת. 5. בהסכם שנערך בין צביון כיזם לבין כ.פ.י. ב96-/6/30 מופיע צביון כיזם ובעל הפרוייקט אשר פנה למרכז בהצעה לבצעו במסגרת תוכנית המדען במרכז ובסיוע המרכז - דברים אלה לא נסתרו. בסעיף 5 להסכם נקבעה חלוקת הבעלות במניות החברה שתוקם תוך שנה מהמועד להפעלת הפרוייקט כדלקמן: 50% מהמניות הרגילות ליזם, 10% לעובדים מקרב צוות הפיתוח שאושרו על ידי כ.פ.י.ץ החלוקה של המניות בין העובדים תהיה על פי החלטה משותפת של כ.פ.י ושל היזם. 20% מהמניות הרגילות למשקיע חיצוני ו20%- ל-כ.פ.י.. מכאן עולה כי מעמדו של דנה היה מעמד של עובד שכיר בפרוייקט אשר רק בכפוף להחלטה משותפת של צביון כ.פ.י. היה עשוי לקבל חלק ממניות העובדים. למסקנה זאת סיוע מכך שבמשך תקופה של למעלה משנתיים בהם עבד דנה בחממה לא הזכיר קיום של חלוקת מניות בינו לבין צביון ודאג למשכורתו כעובד בפרוייקט. בעוד אהרון, שותפו, הינו קבלן נותן שירותים לפרוייקט. 6. למעשה, הוכח במפורש כי כל הזכויות בפרוייקט החממה בהתאם לכללי החממה הטכנולוגית חוק המו"פ הסכם יזם החממה מ96-/9/9 והסכם המשקיע מיום 97/9/18 (חד/1 ו-חד/2 לתצהירו של דנה), הם בבעלותם המלאה והבלעדית של חברת הפרוייקט. בחקירתו הנגדית אמר דנה כי הוא קרא את הסכם יזם החממה ומכיר את האמור בו. מכאן שהיה מודע להוראות ההסכם לגבי מיהות היזם, זהותם של בעלי המניות וחלוקת המניות בחברת הפרוייקט. בסעיף 15 (ב) להסכם חד/1 נאמר כי היזם לא יתן ולא יתחייב לתת זכויות בפרוייקט לשום אדם. עוד נאמר בו, בסעיף 6 כי במשך תקופת ההקמה לא יהיה היזם רשאי להעביר מניה ממניותיו ללא הסכמה מראש ובתכתב של כ.פ.י.. דנה אישר כי קיבל ממנהל כ.פ.י. עוד בחודש מרץ 1998 העתקים מטיוטות של מסמכי םההתאגדות של חברת הפרוייקט בהם צויין במפורש כי כל מניות היזם רשומות אך ורק על שמו של צביון ומניות המשקיע לא ירשמו על שמו של דנה. דנה לא מצא לנכון להודיע לכ.פ.י. החל מ96-/9/9 חתימת הסכם יזם חממה ועד 98/6/30 כי הוא זכאי על פי ההסכם שלו עם צביון, להרשם כבעל מניות, למרות שבכל המסמכים הנוגעים לפרוייקט נרשם אחרת. 7. לסיכום - בקשתם של המבקשים לעצור את הפרוייקט מכח טענה להיותם ממציאים או שותפים בהמצאה נשוא הפרוייקט - לא הוכחה שכן הוכח כי כל הזכויות הנ"ל הינן ממועד חתימת הסכם יזם חממה, בבעלותה המלאה והבלעדית של חברת הפרוייקט. טענתם כי המשיבים מתכוונים לרשום פטנט שלא על שם החברה - לא הוכחה; טענתם כי קיימת קנוניה בין כ.פ.י. לבין צביון לבין נציג המשקיע הזר פלאט - לא הוכחה; קיום ניסויי שדה בבוסטון - לא הוכח; 8. המבקשים טוענים כי הם זכאים למניות בחברת הפרוייקט כלפי צביון לא כלפי כ.פ.י ולא כלפי המשקיע שאינם צד לבקשה זו. אולם, זכות זאת אם תוכח איננה מקנה להם את הזכות להיות שותף פעיל בחברת הפרוייקט, לרשום פטנט על שמם (תמיד שמורה להם הזכות להתנגד לרישום פטנט על שם צביון ולדרוש זכות זו לעצמם). 9. מטרת הבקשה הינה למתן צו שיאלץ את המשיבים לעבוד בשותפות יחד עם המשיבים על הפרוייקט. צו כזה לא יכול להנתן. בית המשפט איננו מתערב בביצוע של הסכם אישי. זאת ועוד. המבקשים מבקשים למנוע כל פעולה אשר יש בה כדי לקדם ולפתח את הפרוייקט עצמו ללא שיתופם הפעיל. צו כזה עלול לפגוע בפיתוח הפרוייקט ועלול לפגוע בחברת הפרוייקט אשר איננה צד להליך. גם המדען הראשי עלול לאבד את האפשרות לקבל בחזרה את השקעתו בפרוייקט בהתאם להסכם ולחוק. 10. השאלה הראשונה, התובעת בדיקה בסוגיה של צו מניעה זמני היא: האם הוכיח המבקש קיומה של זכות עליה הוא מבקש הגנה באמצעות צו מניעה. כאמור המבקשים לא הוכיחו לכאורה זכות שותפות בהמצאה (המבקש 2 לא מסר תצהיר ולא השתתף כלל בדיונים). אולם, גם בהנחה שקיימת להם תביעה להשתתפות במניות כלפי צביון, אין ספק שהנזק שיגרם אם ינתן צו מניעה זמני עולה בהרבה על הנזק שיגרם אם צו זה לא ינתן. באם ינתן צו תופסק עבודת המחקר והפיתוח של הפרוייקט בעוד אם עבודת המחקר והפיתוח תמשך, לא תפגע בכך מאומה זכותם של המבקשים לפיצוי כספי אם יתברר כי הם זכאים לו. כל הצדדים טענו טענות נוספות. לא התעלמתי מהם, אני רק סבורה כי לצורך מתן הכרעה בשאלה שלפני לא היה צורך לדון בהם. לדוגמא: לא דנתי בשאלת השיהוי לאור המסקנה אליה הגעתי. אולם, אינני סבורה כי היה שיהוי חמור, מאחר והפניה לבית המשפט באה לאחר שנודע למבקשים על הקמת חברה בלעדיהם. לאור המסמכים אשר הוצגו בפני ומתחקירי העדים הנני סבורה כי צביון הוא לכאורה יזם הפרוייקט אשר על כן משמעות הצו הארעי והפיכתו לצו זמני עלולה לפגוע קשות הן בפרוייקט עצמו והן בתדמיתו של צביון וכן עלול להוביל לאובדן הזדמנויות עסקיות. מנגד למבקשים לא יגרם כל נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי אם יבוטל הצו הארעי ותידחה בקשתם לצו זמני.צווים