התובע טוען כי פוטר משיקולים זרים, ללא שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת כדין, מאחר וסירב לאשר עבודות חשמל שאינן עומדות בתקנים, ולאחר תאונת עבודה שעבר, לטענתו, כשבועיים לפני פיטוריו, כתוצאה מהרמת פאנלים שגרמו ל"הרניה". הנתבעת טענה, כי התובע פוטר מעבודתו לאחר 9 חודשי עבודה משיקולים ענייניים, לאחר שהתקבלו מס' תלונות מלקוחות הנתבעת על תפקוד לקוי בעבודה, ושיחות שנערכו עימו בעניין. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיטורים אחרי 9 חודשים: זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין והעדר שימוע, פיצויים בגין עוגמת נפש ופיצויי הלנת שכר. להלן עובדות המקרה: 1. התובע חשמלאי במקצועו. 2. הנתבעת הינה חברה להתקנה ותחזוקה של מערכות אנרגיה חלופית. 3. התובע עבד בנתבעת החל מיום 1/1/10 ופוטר מעבודתו ביום 31/10/10. 4. התובע עבד מטעם הנתבעת כחשמלאי מוסמך וכמתקין מערכות אנרגיה סולאריות בבתי לקוחות במקומות שונים בארץ. כאשר בוצעה העבודה בדרום הארץ, הנתבעת הלינה את העובדים, וביניהם התובע, על חשבונה ושילמה להם אש"ל. 5. במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, לתובע ניתנה רשות לרכוש ישירות חומרי חשמל מספקי ציוד. לטענת הנתבעת, לאחר שהתובע ביצע הזמנות יתר חריגות של ציוד חומרי חשמל, הנתבעת הודיעה לספקי הציוד, כי אינה מתירה לספק לנתבעת ציוד שהוזמן על ידי התובע. 6. שכר העבודה של התובע היה 28 ₪ לשעה. 7. התובע עבד בהיקף של משרה מלאה של 186 שעות עבודה בחודש. 8. להלן מכסת שעות עבודתו של התובע במהלך חודשי עבודתו בנתבעת, על פי תלושי השכר של התובע: א) בחודש ינואר 2010 - 170 שעות, 4 שעות נוספות לפי 125%. ב) בחודש פברואר 2010 - 171 שעות, 18 שעות נוספות לפי 125%. ג) בחודש מרץ 2010 - 186 שעות, 40 שעות נוספות לפי 125%. ד) בחודש אפריל 2010 - 172 שעות, 40.50 שעות נוספות לפי 125%, 16 שעות ימי חג. ה) בחודש מאי 2010 - 186 שעות, 46.55 שעות נוספות לפי 125%, 8 שעות ימי חג. ו) בחודש יוני 2010 - 136 שעות, 10 שעות נוספות לפי 125%, 9 שעות לפי 150%. ז) בחודש יולי 2010 - 122 שעות, 11 שעות נוספות לפי 125%. ח) בחודש אוגוסט 2010 - 143 שעות, 62 שעות מחלה. ט) בחודש ספטמבר 2010 - 140.50 שעות, 17.50 שעות נוספות לפי 125%, 5.5 שעות נוספות לפי 150%, 27 שעות ימי חג. י) בחודש אוקטובר 2010 - 161 שעות, 22.50 שעות נוספות לפי 125%, 4.50 שעות נוספות לפי 150%. 9. בחודש יוני 2010 או יולי 2010 נסע התובע עם בת זוגתו לחופשה של שבועיים ימים ברוסיה. התובע לא קיבל שכר מהנתבעת בתקופת היעדרותו מהעבודה. 10. בתאריך 31.10.10 התובע קיבל הודעה על פיטוריו לאלתר. 11. בתלוש שכר לחודש 12/10 שולמו לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 2,408 ₪. טענות התובע: 12. התובע טוען כי פוטר משיקולים זרים, ללא שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת כדין, מאחר וסירב לאשר עבודות חשמל שאינן עומדות בתקנים, ולאחר תאונת עבודה שעבר, לטענתו, כשבועיים לפני פיטוריו, כתוצאה מהרמת פאנלים שגרמו ל"הרניה". 13. כמו כן, לטענת התובע הוא לא התרשל בביצוע עבודתו. 14. התובע טוען כי ניהל רישום אודות שעות עבודתו בפועל, וכי לא שולם לו גמול מלא בגין שעות נוספות בהן עבד. 15. לטענת התובע הוא זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן - א. פיצויי פיטורים על סך של 5,208 ₪. ב. פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע בגובה 8 משכורות חודשיות בסך של 41,664 ₪. ג. הפרש דמי הודעה מוקדמת בסך של 609 ₪ ופיצויי הלנת שכר. ד. גמול שעות נוספות בסך של 9,140 ₪. ה. פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 30,000 ₪. 16. יש לציין כי, בדיון מיום 24.1.13, ב"כ התובע הודיע כי הוא מוותר על רכיבי התביעה בגין פדיון חופשה שנתית ודמי חגים. טענות הנתבעת: 17. הנתבעת טענה, כי התובע פוטר מעבודתו לאחר 9 חודשי עבודה משיקולים ענייניים, לאחר שהתקבלו מס' תלונות מלקוחות הנתבעת על תפקוד לקוי בעבודה, ושיחות שנערכו עימו בעניין. 18. הנתבעת טענה, כי התובע מעולם לא דיווח על תאונת עבודה וכי הוא סובל מהרניה. לטענת הנתבעת, כארבעה חודשים לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים שלח התובע לנתבעת טפסים מביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, שנגרמה לתובע, כביכול, לאחר הרמת חפץ כבד. 19. לטענת הנתבעת שולמו לתובע מלוא זכויותיו, לרבות, דמי הודעה מוקדמת, וגמול שעות נוספות. הנתבעת טוענת כי דיווחי השעות שהמציא התובע לביה"ד הינם מסמכים שנרקחו לצורך הגשת תביעתו. 20. עוד לטענת הנתבעת, בנסיבות המקרה דנן התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. נערכו מס' שיחות עם התובע באשר לתפקודו בעבודה בטרם פיטוריו ויש תיעוד על שיחה מיום 18.7.10, ועל כן, התובע אינו זכאי לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן : 21. הנתבעת המציאה לבית הדין העתקים ממיילים פנימיים בנוגע לתלונות שהתקבלו אודות תפקודו של התובע בעבודה, כדלקמן - א. בתאריך 28/2/10 התקבלה תלונה של לקוח בשם נתן מעוז נגד התובע, אשר נשאר לעבוד אצלו בבית עד השעה 23:00, כאשר החשמל היה מנותק בחצי מהבית. מר רן מזרחי, מנכ"ל הנתבעת, זימן את התובע לשיחת בירור והבהיר לו, כי אין לו היתר לעבוד עד השעה 23:00, וכי לא היתה הצדקה לביצוע העבודה בשעות הלילה בבית הלקוח. כן ניתנה הוראה, כי ניתוק חשמל יבוצע רק בשעות היום (ראה מסמך נ/2). ב. בתאריך 10/5/10 קיבל מנכ"ל הנתבעת תלונה מבודק מטעם חברת החשמל בצפת, מר רפי טלי, שטען, כי התובע חיבר את לוח החשמל אצל לקוח של הנתבעת בצורה הגובלת ברשלנות פושעת, וכי מישהו עלול היה להיהרג מהתחשמלות כתוצאה מחוסר בהארקה מתאימה. הבודק הודיע, כי לא יגיע לבדיקה חוזרת עד שהנתבעת לא תטמין מיטות הארקה בחצר. מנכ"ל הנתבעת רשם הערה ביחס לתלונה הנ"ל, כי גם החיבור הקודם שבוצע על ידי התובע היה לקוי וחצי בית היה מנותק מחשמל ביום שישי, וכי: "נראה לי שצריך להסיק מסקנות" (ראה מסמך נ/2). ג. בתאריך 5/7/10 קיבל מנכ"ל הנתבעת תלונה נגד התובע בגין בדיקת מתקן אצל לקוח של הנתבעת בשם ג'ף רוטמן, וכי התובע השאיר את המחברים חשופים וכאשר הגיע בודק מטעם חברת החשמל, מר אייל הררי, כדי לבדוק את ארון החשמל, הוא קיבל מכת חשמל ומאוד כעס על האירוע. המנכ"ל ציין במכתבו למר ירון, המנכ"ל הנוסף של הנתבעת, כי מעבר לכך שהמקרה מציג את הנתבעת באור בלתי מקצועי, מדובר במקרה של רשלנות בטיחותית שעלול היה להסתיים באסון. כן ביקש המנכ"ל מירון לקיים שיחה דחופה עם התובע ולהבהיר לו את חומרת המעשה, שכן, לא די שהתובע עבד על לוח החשמל הרבה מעבר לזמן הסביר, בסופו של דבר הנתבעת גם סופגת תלונה מחברת החשמל (ראה מסמך נ/2). 22. כמו כן, הנתבעת המציאה לביה"ד סיכום שיחת בירור שערך מנכ"ל הנתבעת, מר מזרחי, עם התובע בתאריך 18/7/10 כדלקמן - "לאור תלונות שהצטברו וחוסר שביעות רצון מתפקודו הוחלט לקיים שיחה עם רוברטו. הוצגו בפניו הנקודות הבאות: 1. עבודה איטית והתמשכות העבודה. א. ציינתי בפניו כי לקח לו מעל שעה לחבר מפסק כאשר בנוכחותי פתח וסגר את אותו בורג החיבור יותר מ-3 פעמים. ב. צוין בפניו כי למרות הזמן הארוך שנמשכה העבודה, בוצעה בצורה לא מקצועית שגרמה להתחשמלות הבודק. 2. עזיבת אתר העבודה ללא רשות. א. ציינתי בפניו כי בעת שהיה אמור להיות באתר העבודה ביעד נצפה נוסע בכרמיאל ברכב החברה מבלי שקיבל לכך אישור. ב. בנוסף לכך עזב את האתר פעמים נוספות למשיכת ציוד שכביכול היה חסר באתר. ללא אישור מראש מירון/רן. 3. תאומים לא מאושרים עם לקוחות. א. הובהר לרוברטו כי אינו מוסמך לתאם עבודות או לשנות את תכנית העבודה עם לקוחות ללא הסכמת ירון/רן. רוברטו קיבל את ההערות. לדבריו, לא יעזוב את אתר העבודה ללא אישור. הוא אינו מסכים כי העבודה נמשכת מעבר לדרוש. לדבריו אם אנחנו לא מרוצים מעבודתו אנחנו יכולים למצוא לו מחליף." 23. התובע אישר בעדותו, כי היה אצל לקוח של הנתבעת עד שעה מאוחרת בלילה, אולם טען שעשה כן, מאחר ולמחרת הייתה אמורה להיות בבית ביקורת של חברת החשמל. (ראה פרוטוקול דיון מיום 24.1.13 עמ' 6). 24. לגבי האירוע השני, בו התקבלה תלונה על עבודה רשלנית של התובע בבית לקוח בשל חוסר הארקה מתאימה ע"י מר רפי טל, בודק מטעם חברת החשמל, אישר התובע כי הוא ביצע את העבודה באותו בית, וטען כי הבודק מטעם חברת החשמל דיבר בצורה מאוד לא מקצועית, וכי "היום בבית הזה יש סכנת התחשמלות הרבה יותר גבוהה מהתשובה שאני נתתי." (שם, עמ' 7). 25. לגבי הארוע השלישי, בו התקבלה תלונה על עבודה רשלנית של התובע כתוצאה ממנה התחשמל בודק מטעם חברת החשמל בשם אייל הררי, טען התובע בעדותו כי הודיע למנהלי הנתבעת שהבית אינו מוכן לבדיקה וכי לא סיים את העבודה. התובע אישר כי עזב את הבית של הלקוח כאשר המחברים חשופים, אולם כאמור לטענתו הודיע למנהלי הנתבעת שטרם סיים את העבודה וצריך לסדר את לוח החשמל לפני בדיקת חברת החשמל. (שם, עמ' 8). 26. היינו, מעדותו של התובע בנוגע לתלונות שהתקבלו כנגדו, כמתועד במיילים פנימיים שצירפה הנתבעת, עולה כי התובע אכן עבד עד שעה מאוחרת בביתו של לקוח וכי השאיר את לוח החשמל בביתו של לקוח אחר עם מחברים חשופים, אשר ככל הנראה גרמו להתחשמלותו של בודק מטעם חברת החשמל - מר הררי. באשר לאירוע השני כאמור לעיל, התובע לא ידע ליתן כל הסבר בנוגע לתלונה שהתקבלה כנגדו ע"י בודק מטעם חברת החשמל על עבודה רשלנית כתוצאה מחוסר הארקה מתאימה, וטענתו כי כיום, לאחר בדיקת חברת החשמל, הבית הינו בסכנת התחשמלות גבוהה יותר לעומת המצב בו היה הבית לאחר סיום עבודתו, הינה בלתי סבירה לחלוטין. כמו כן, באשר לאירוע השלישי בו התחשמל בודק מטעם חברת החשמל, ספק בעיניינו, כי אם היה התובע מיידע את בעלי הנתבעת, כטענתו, כי טרם סיים את העבודה בלוח החשמל בבית הלקוח ושהותיר את המחברים חשופים, וכי הבית אינו מוכן לבדיקה של חברת החשמל, הייתה הנתבעת, על אף האמור לעיל, ותוך סיכון שמה והמוניטין שלה, כמו גם סיכון ביטחונם של מי מעובדיה ו/או עובדי חברת החשמל, מאפשרת לחברת החשמל לבדוק את הבית. 27. התובע הוסיף והעיד בעניין שלושת האירועים כאמור - "אני לא אישרתי את האירועים אלא אישרתי שהיו אירועים." (שם, עמ' 11) תשובתו זו של התובע הינה תמוהה, שכן אם אישר בעדותו שהיו אירועים, והאירועים היחידים עליהם נחקר וענה הינם האירועים בגינם התקבלו תלונות כנגדו, אזי לא ברור הכיצד לא אישר את האירועים הספציפיים עליהם נשאל. 28. לאור האמור, אנו קובעים כי עדותו של התובע לא מהימנה עלינו. 29. מר מזרחי, מנכ"ל הנתבעת העיד כי לאחר אירוע ההתחשמלות של בודק מטעם חברת החשמל, הוא רצה לפטר את התובע מעבודתו, אולם שותפו מר ירון, ביקש לתת לתובע הזדמנות נוספת. לטענתו של מר מזרחי, לאחר שהתובע נשלח לבצע עבודת חשמל פשוטה בביתו של אחיו, שאמורה הייתה להימשך שעות אחדות בלבד, אך נמשכה 3 ימים, החליט שאינו מוכן לוותר יותר והתעקש על פיטורי התובע. (ראה שם, עמ' 14). 30. מר מזרחי העיד, כי התחשמלותו של הבודק מטעם חברת החשמל פגעה בנתבעת ופוגעת בה גם היום, שכן הבודק ממשיך ומתלונן על האירוע וזוכר זאת לרעה לנתבעת עד היום. מר מזרחי הוסיף והעיד כי, השיחה עם התובע בעניין חוסר שביעות הרצון מעבודתו התנהלה בביתו של שותפו, מר ירון, וכי הוא עצמו ערך את רישום סיכום השיחה. (שם, עמ' 13-14). 31. מר מזרחי הותיר עלינו רושם אמין ומהימן. 32. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי במהלך תקופת עבודתו הקצרה יחסית של התובע אצל הנתבעת, כ- 10 חודשים, מתוכם שהה התובע בשבועיים חופשה ברוסיה, התקבלו כנגדו תלונות מלקוחות ומבודקים מטעם חברת החשמל בנוגע לתפקודו המקצועי בעבודה. בין התלונות שהתקבלו כנגד התובע, הועלו תלונות של לקוחות על עבודה עד שעות מאוחרות בלילה, תלונות מבודקים של חברת החשמל על עבודה רשלנית המהווה סיכון בטיחותי, שכתוצאה ממנה אף התחשמל מר הררי (בודק מטעם חברת החשמל), וכן תלונות על עזיבת אתרי העבודה ללא אישור. 33. לפיכך, החליטו מנהלי הנתבעת מר מזרחי ומר ירון לזמן את התובע לשיחה, במהלכה הועלו בפני התובע הטענות כנגדו, וניתנה לו האפשרות להגיב ולהשמיע את דבריו. מסיכום השיחה שערך מר מזרחי, ביום 18.7.10, עולה כי התובע טען שלא יעזוב את אתר העבודה ללא אישור, כי אינו מסכים לטענה כנגדו שהעבודה נמשכת מעבר לזמן הדרוש, וכן טען שבמידה ובעלי הנתבעת אינם מרוצים מתפקודו בעבודה שימצאו לו מחליף. 34. אשר על כן, אנו קובעים כי בנסיבות המקרה דנן, התובע פוטר מעבודתו משיקולים ענייניים ומקצועיים, לאור חוסר שביעות הרצון מעבודתו וביצוע עבודה רשלנית בביתם של לקוחות הנתבעת. לאחר אירוע ההתחשמלות של הבודק מטעם חברת החשמל, ביקש מר מזרחי לפטר את התובע. התובע זומן לשיחה, במהלכה הועלו כל הטענות כנגדו וניתנה לו זכות הטיעון. שותפו של מר מזרחי ביקש לתת לתובע הזדמנות נוספת, ועל כן, הוחלט שלא לפטר את התובע באותו מועד. לאחר שהתובע נשלח לביתו של אחיו של מר מזרחי לביצוע עבודת חשמל פשוטה, אשר נמשכה הרבה מעבר לנדרש, התעקש מר מזרחי על פיטורי התובע. על כן, אנו קובעים כי פיטוריו של התובע היו כדין ולאחר שנערך לתובע שימוע. 35. התובע לא השכיל להוכיח טענתו כי פיטוריו נבעו משיקולים זרים, בין היתר, כי סירב לביצוע עבודות שאינן עומדות בתקן, כי מי מטעם הנתבעת גידף אותו מול עובדים אחרים, ו/או כי פיטוריו נבעו בשל חופשת מחלה בה שהה כתוצאה מתאונת עבודה, שכביכול, עבר כתוצאה מהרמת חפץ כבד. התובע המציא לביה"ד הפנייה של רופאת משפחה מיום 19.10.10 לרופא כירורג להתייעצות בשל כאבים בבטן תחתונה, כאשר האבחנה המשוערת הינה "הרניה". אולם, לא צוין דבר וחצי דבר בהפניה הנ"ל, כי מדובר בתאונת עבודה, וכי הכאבים מהם סובל התובע הינם כתוצאה מהרמת חפץ כבד בעבודה. התובע אף לא המציא כל מסמך רפואי נוסף המעיד על כך. כמו כן, התובע לא המציא כל מסמך רפואי המעיד כי שהה בתקופת מחלה ו/או כי נאסר עליו, כטענתו, להרים חפצים כבדים במשך חצי שנה, ועל כן, כביכול, הוחלט על פיטוריו. 36. יתרה מזאת, אמינה עלינו גרסת הנתבעת כי התובע לא דיווח למי מטעמה על תאונת עבודה ו/או כי הוא סובל מכאבים בבטן תחתונה כתוצאה מ"הרניה". כמו כן, בהתאם ליומני העבודה של הנתבעת במועדים בהם טוען התובע כי נפגע כתוצאה מהרמת חפץ כבד, נמצא כי לא הייתה כלל עבודה מסוג זה במועדים אלו. לנתבעת נודע על תאונת העבודה, שכביכול, נגרמה לתובע בעבודתו, לראשונה לאחר כארבעה חודשים (!!) ממועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, כששלח התובע לנתבעת טפסים של ביטוח לאומי באשר לתאונת העבודה הנטענת, ובכך יש בכדי להטיל ספק בגרסתו זו של התובע. 37. לפיכך, לאור תקופת עבודתו של התובע, ובהתחשב בנסיבות המקרה דנן כמפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע ועוגמת נפש. אשר על כן, דין רכיבי תביעה אלו להידחות בזאת. 38. הודעה מוקדמת - בהתאם לסעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, התובע זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה. מאחר והתובע עבד אצל הנתבעת במשך 10 חודשים, הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת בגין 10 ימים לפי שכר יומי בסך של 237 ₪ (186 שעות עבודה * 28 ₪ לשעה / 22 ימי עבודה בממוצע בחודש), ובסך כולל של 2,370 ₪. הנתבעת שילמה לתובע בשכר חודש 12/10 דמי הודעה מוקדמת בסך של 2,408 ₪. לפיכך, התובע אינו זכאי לכל תשלום נוסף בגין הודעה מוקדמת, ודין רכיב תביעה זה - להידחות בזאת. 39. גמול שעות נוספות - הנתבעת טענה, כי התובע ביצע פעמים רבות את עבודתו באיטיות חריגה על מנת לגבות תשלום בגין שעות נוספות, ובכך עיכב את העבודה וגרם לחוסר שביעות רצון מצד לקוחות הנתבעת. כמו כן, לטענת הנתבעת, לתובע שולם מלוא גמול שעות נוספות לו היה זכאי בגין שעות עבודתו. עוד טענה הנתבעת כי, דו"חות הנוכחות שהמציא התובע לחודשים מרץ, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2010 הוכנו לצורך הגשת התביעה דנן. 40. אמנם, מעדותו של מר מזרחי ומהמסמכים שהמציאה הנתבעת עולה כי, התקבלו תלונות כנגד התובע על עבודה עד שעה מאוחרת בביתם של לקוחות, וביצוע עבודה מעבר לזמן הנדרש, ומנהלי הנתבעת אף העלו טענה זו במהלך שיחתם עם התובע בחודש 7/10, כמפורט בסיכום השיחה שערך מר מזרחי מיום 18.7.10. באירוע התלונה הראשון מחודש 2/10, בו התלונן לקוח של הנתבעת כי התובע נשאר לעבוד בביתו עד השעה 11 בלילה, אכן נמסר לתובע ע"י מר מזרחי כי אין לו אישור להישאר לעבוד עד שעות מאוחרות בלילה, וכי עבודה בשעות אלה מחייבת אישור מוקדם של הנתבעת. אולם, בהתאם לדו"חות הנוכחות שהמציא התובע נראה, כי התובע עבד ברוב הימים עד השעה 18:30 - 19:00, כאשר במס' ימים בודדים עבד עד השעה 20:00 או 21:00 בערב. היינו, התובע לא עבד עד שעות כה מאוחרות בלילה לאחר האירוע הראשון האמור, ועל כן, אף אם התובע ביצע את העבודה מעבר לזמן הנדרש לביצועה, ובכך עיכב את העבודה וגרם לחוסר שביעות רצון והיווה את אחד השיקולים להחלטת הנתבעת על סיום עבודתו, הרי שלא הוכח כי התובע עבד בשעות המפורטות בדו"חות הנוכחות ללא אישורם של מנהלי הנתבעת. כמו כן, אילו אכן כטענת הנתבעת, דו"חות הנוכחות הוכנו ע"י התובע לצורך הגשת התביעה דנן, סביר להניח כי התובע היה ממציא לביה"ד דו"חות בגין כל תקופת עבודתו, ולא רק עבור 5 חודשי עבודה. לפיכך טענת הנתבעת הנ"ל, אינה סבירה, ודינה - להידחות. 41. לא הוכחה טענת התובע כי, סוכם בין הצדדים שישולם לו שכר עבודה, החל ממועד יציאתו מהבית, הכולל את הנסיעה מביתו לאתר העבודה. סעיף 4 להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים ביום 31.1.10 קובע כי התובע יקבל שכר עבודה לפי שכר שעתי בסך של 28 ₪, בהיקף של משרה מלאה של 186 שעות בחודש, וכי מעבר לאמור, ישולם לתובע גמול שעות נוספות כדין. אין כל אזכור בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים לטענתו הנ"ל של התובע. 42. טענת התובע, כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות בחודשים בהם אין לו דו"חות נוכחות, לפי ממוצע שעות עבודה כמפורט בדו"חות הנוכחות שהמציא - נדחית בזאת. מדו"חות הנוכחות עולה, כי התובע עבד כל יום בשעות עבודה משתנות. התובע התחיל לעבוד לעיתים בשעה 6:00 בבוקר ולעיתים בשעה 7:00 או 8:00 ואף 9:00 בבוקר. יום עבודתו של התובע הסתיים לעיתים בשעה 16:00 או 17:00 ולעיתים בשעות מאוחרות יותר בין השעות 19:00 או 20:00. על כן, התובע לא הוכיח מתכונת עבודה קבועה, ושעות עבודתו הרגילות כמו גם השעות הנוספות שעבד מדי חודש משתנות. לפיכך, אנו קובעים כי בחודשים בהם לא המציא התובע דו"חות נוכחות, ופירוט של שעות וימי עבודתו, הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות. 43. כמו כן, מעיון בדו"חות הנוכחות של התובע עולה כי, חישוביו של התובע לגמול שעות נוספות שגויים. התובע זכאי לגמול שעות נוספות בגין חודשים מרץ 2010 ויולי - אוקטובר 2010 כמפורט להלן - א. חודש 3/10 - התובע עבד 179.5 שעות רגילות, 19.75 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 1.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. על כן, התובע היה זכאי לשכר עבודה בחודש זה בסך של 5,780.25 ₪ (179.5 שעות * 28 ₪ לשעה + 19.75 שעות *35 ₪ לשעה + 1.5 שעות * 42 ₪ לשעה). בהתאם לתלוש השכר שולם לתובע שכר עבודה כולל שעות נוספות בסך של 6,608 ₪. היינו, לתובע שולם שכר עבודה בחודש 3/10 ביתר בסך של 827.75 ₪. על כן, יש לקזז מגמול שעות נוספות לו זכאי התובע סך של 827.75 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.10 ועד מועד התשלום בפועל. ב. חודש 7/10 - התובע עבד 108.5 שעות רגילות, 19.5 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 11.25 שעות נוספות בשיעור של 150%. על כן, התובע היה זכאי לשכר עבודה בחודש זה בסך של 4,193 ₪ . בהתאם לתלוש השכר שולם לתובע שכר עבודה כולל שעות נוספות בסך של 3,801 ₪. על כן, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות בגין חודש 7/10 בסך של 392 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.10 ועד מועד התשלום בפועל. ג. חודש 8/10 - התובע עבד 110.5 שעות רגילות, 25.75 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 19.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. על כן, התובע היה זכאי לשכר עבודה בחודש זה בסך של 4,774.25 ₪ . בהתאם לתלוש השכר שולם לתובע שכר עבודה כולל שעות נוספות בסך של 4,018 ₪. על כן, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות בגין חודש 8/10 בסך של 756.25 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.9.10 ועד מועד התשלום בפועל. ד. חודש 9/10 - התובע עבד 142 שעות רגילות, 23 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 9.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. על כן, התובע היה זכאי לשכר עבודה בחודש זה בסך של 5,180 ₪ . בהתאם לתלוש השכר שולם לתובע שכר עבודה כולל שעות נוספות בסך של 4,777.5 ₪. על כן, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות בגין חודש 9/10 בסך של 402.5 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.10 ועד מועד התשלום בפועל. ה. חודש 10/10 - התובע עבד 153 שעות רגילות, 34 שעות נוספות בשיעור של 125% ו- 18.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. על כן, התובע היה זכאי לשכר עבודה בחודש זה בסך של 6,251 ₪ . בהתאם לתלוש השכר שולם לתובע שכר עבודה כולל שעות נוספות בסך של 5,484.5 ₪. על כן, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש גמול שעות נוספות בגין חודש 10/10 בסך של 766.5 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.11.10 ועד מועד התשלום בפועל. 44. על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי גמול שעות נוספות כמפורט בסעיף 43 , תוך 30 יום מהיום. 45. שאר רכיבי התביעה כאמור לעיל - נדחים בזאת. 46. לאור העובדה כי רוב רכיבי התביעה נדחו, כולל חלק ניכר מהשעות הנוספות שתבע התובע, כשלך יש להוסיף את קביעתנו לעניין חוסר מהימנותו של התובע - על כן, כל צד ישא בהוצאותיו. פיטורים