מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עסקת מכר מניות - החזר כספי: 1. זוהי תביעה על סך של 511,210 ₪ שעניינה דרישה להחזר כספיה של עסקה למכר מניות בחברה בע"מ. רקע עובדתי 2. התובעת מכרה 25 מניות שהחזיקה בחברת "פרופנדיטי אחזקות 2001 בע"מ", והיתה אמורה לקבל התמורה מן הנתבעים. 3. הנתבע מס' 1 ורוכש המניות, הנתבע מס' 2, לא העבירו כספי המכר שכן הראשון גורס כי אלו נזקפו לחובות שותפות לראיית חשבון שניהל עם בעל התובעת ז"ל. ראיות התובעת 4. התובעת גב' לאה לויטה הצהירה בתצהירה ת/1 כי אחזה ב - 25 מניות רגילות בחברת "פרופנדיטי אחזקות 2001 בע"מ". (להלן: "החברה"). 5. בעלה, רו"ח מנחם לויטה ז"ל, היה שותפו של הנתבע מס' 1, מר יוסף ליפסקי, במשרד רואי-החשבון "לויטה - ליפסקי". 6. הנתבע מס' 2, מר אלי נחום, רכש את מניותיה בחברה. 7. המניות הועברו על פי הסכם מיום 20.7.04 כנגד הסך של 448,000 ₪. (להלן: "ההסכם"). 8. מר יוסף ליפסקי התחייב לשמש כנאמן עבורה ועבור מר אלי נחום באופן זה שיקבל לידיו הנאמנות את שטרי העברת המניות בחברה וימסרם למר אלי נחום, בכפוף לפירעון מלוא התמורה שתישמר אף היא בידיו הנאמנות. 9. ביום 21.7.04 אישר מר יוסף ליפסקי בכתב כי קיבל לידיו את מלוא התמורה ואישר כי מר אלי נחום הפקיד אצלו סך של 448,000 ₪ במטרה להעבירו לתובעת. 10. לדבריה, לא הסכימה כי מר אלי נחום יעביר הכסף למר יוסף ליפסקי וזה ישמש כ"נאמן" עבורה בגין כספי התמורה. 11. מר יוסף ליפסקי התחמק מהעברת הכספים אליה בטענות שונות ומשונות שעיקרן קיומה של התחשבנות נטענת בינו לבין שותפו דאז, רו"ח לויטה ז"ל, בעלה המנוח, אשר נפטר ביום 12.4.06. 12. לעמדתה, הנתבעים עשו יד אחת להונותה, למרות ששלחה להם מכתבי מחאה על מעשיהם אלה שבוצעו תוך הפרת הסכם הצדדים עימה. 13. מר יוסף ליפסקי הודה כי סכום התמורה הועבר לידו אך ציין כי זה הופקד לחשבון משרד השותפות וזוכה בספרים. 14. מאחר שהחברה הינה בגדר "איגוד מקרקעין" הרי שנחשפה לחיובי מס הנובעים מאותה עסקה, מיסים אשר היו אמורים להיות משולמים מתוך כספי התמורה. 15. כן השיב כי הסכום "הופקד לחשבון המשרד וזוכה בספרים בהתאם". 16. סכום התמורה, הינו, לחישובה, כיום בסך של 512,210 ₪. ראיות הנתבעים הנתבע מס' 1 17. מר יוסף ליפסקי העיד בתצהירו נ/3 כי המנוח רו"ח מר לויטה מנחם ז"ל עבד יחד עימו בשנת 1976 בשותפות רשומה לראיית חשבון, והלך לעולמו ביום 12.4.06. 18. המנוח והוא היו בעלים בלעדיים או ביחד עם אחרים בתאגידים משפטיים נוספים, כגון, "לויטה ליפסקי שירותי ניהול בע"מ" ו"פרופנדיטי בע"מ". 19. התובעת החזיקה ב - 25 מניות רגילות בחברת פרופנדיטי כאשר את יתרתן החזיקו פנינה ליפסקי - 25 מניות, תמר לבנטל - 25 מניות ויוסי שמאי - 25 מניות. 20. בהיות המנוח אדם שחלה במחלה קשה, נשא כמעט לבדו בנטל השותפות מתוך חברות ורצון טוב. 21. המנוח משך מחשבון השותפות לצרכי ריפוי, לטיעונו, כשני מיליון ₪ עד לשנת 2004. 22. לפיכך, ביום 2.6.04 התקיימה ישיבה בה נכחו המנוח, התובעת ורעייתו שלו, גב' פנינה ליפסקי, כדי למצוא פתרון למצב שנותר. 23. בישיבה הוחלט כי התובעת תמכור את מניותיה בחברה והתמורה תשמש לכיסוי חובות המנוח לשותפות. 24. בהתאם להסכמה זו, מכרה התובעת מניותיה בחברה לידי מר אלי נחום על פי הסכם מיום 20.7.04. 25. על פי סעיף 5 להסכם זה הופקדו שטרי מניות בידיו הנאמנות והוא היה אמור למסרם לידי הקונה לאחר פרעון התמורה. 26. ביום 21.7.04 העביר הקונה לידיו הנאמנות הסך של 448,000 ₪ וסכום זה נרשם בספרי השותפות. 27. התמורה הועברה לשותפות לצורך הקטנת חוב המנוח, כאמור. 28. אלמלא כן, לא היתה השותפות מסכימה לשאת בתשלום מס השבח הנוגע לעסקה וברי לו כי משמעות קבלת ההמחאה היתה ידועה למנוח. 29. המנוח הוא זה שפעל בשם התובעת למכירת המניות והתובעת כלל לא היתה מעורבת במשא ומתן למכירתן. 30. ביום 2.8.04 נתנה השותפות בידי המנוח המחאה על סך של 25,000 ₪ לצורך תשלום מס השבח שנבע ממכירת המניות והמנוח ורעייתו לא סירבו לקבל לידם ההמחאה האמורה, כל זאת ארע לתובעת אשר במשך למעלה משנתיים לאחר האירועים ולאחר פטירת המנוח לא היתה בפיה כל טענה. 31. כן העידה בפני גב' פנינה ליפסקי בתצהירה נ/2, רעייתו של רו"ח יוסף ליפסקי, דברים דומים, וציינה, אף היא, כי על מנת להקטין חובות המנוח לשותפות הוחלט בין הצדדים ביום 2.6.04 כי התובעת תמכור מניותיה בחברה. 32. הנתבע מס' 2 מר אלי נחום העיד בתצהירו נ/4 כי הוסכם שבחברת "פרופנדיטי אחזקות בע"מ" יועברו המניות אליו כרוכש והוא יקבלן תוך שניתנו לו 10 ימי בדיקה לביצוע העסקה. 33. כספי התמורה הועברו, בהסכמה, לידיו הנאמנות של הנתבע מס' 1, כמפורט במכתבו של האחרון מיום 21.7.04, על פיו קיבל הכסף כנאמן. 34. לדבריו, ציינה התובעת מפורשות במכתב מיום 2.8.04 למר ליפסקי כי ההסכמה שתשמש התבססה על כך "שתפעל בכסף בהתאם להוראותי...." ולפיכך מדובר בהוראה ברורה כי הסכום אמור היה להיות משולם על ידו, תחילה, למר ליפסקי, ולאחר מכן לתובעת, והקשר שבין התובעת לנתבע מס' 1 אינו מעניינו, כלל. 35. לטענתו, צורף לתובענה זו בחסר תם לב, מתוך כוונה ללחוץ על הנתבע מס' 1 באמצעותו. 36. התובעת אף חתמה על שטר העברת מניות נוסף, ביום 26.12.04, כמחצית השנה לאחר התכתבות הצדדים, דבר המעיד על כוונתה למכור אחזקתה לידיו תמורת הסכום ששילם. 37. לפיכך, סבור הוא כי יש לדחות התביעה כלפיו. הכרעה 38. התובעת ובעלה המנוח רו"ח מנחם לויטה התקשרו ביום 21.7.04 עם מר אלי נחום, הנתבע מס' 2, למכירת אחזקות התובעת בשיעור 25 ממניותיה לידי מר נחום עבור הסך של 448,000 ₪. 39. התובעת גורסת כי סכום זה מגיע לידיה לאחר שהנתבע מס' 1, רו"ח יוסף ליפסקי, נטלו לחשבון שותפות בין בעלה המנוח לבינו, בטענה שהוסכם ביניהם כי סכום זה ישמש להקטנת חוב המנוח בשותפות. 40. על פי לשון מר יוסף ליפסקי במכתבו למר אלי נחום מיום 21.7.04 קיימת הודאה ברורה כי מאשר הוא שמר נחום העביר כספי העסקה להעברת המניות לידיו כדי שיעבירם לגב' לאה לויטה, מוכרת המניות בחברה. זה לשון המכתב: "הנני מאשר שאלי נחום הפקיד בידי עבור הסכם הרכישה הנ"ל סך של 448,000 ₪ (ארבע מאות וארבעים ושמונה אלף שקל בלבד). הסך הנ"ל יועבר לגב' לאה לויטה עם אישור אלי נחום לאחר שיעיין בכל ההסכמים ויקבלם לידיו, ולא יאוחר מיום 3.8.04. בתקופה של 10 ימים צריך אלי לאמת את כל הפרטים הקשורים לעסקה בכל הקשור למקרקעין אשר זכויותיו בבעלות חברת פרופנדיטי אחזקות בע"מ ופרופנדיטי מדיקל סנטר בע"מ". (ראה: נספח ג' לתצהיר הנתבע מס' 1 - נ/3). 41. מכתב זה מייחד כספי עסקה ספציפית זו לשם העברה לידי התובעת גב' לאה לויטה, והוא מהווה הודאת בעל דין ללא סייג. 42. לעניין אומד דעת הצדדים באשר להסכם או מסמך בכתב שהוציאו תחת ידיהם כעולה מלשון המסמך הברורה והמסתברת, קובע סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, כדלקמן: "25. פירוש של חוזה (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל". 43. לעניין זה נקבע ברע"א 1452/10 מפעל הפיס בע"מ נ' אלחנן טלמור ואח', כדלקמן: "סבורני כי אין כל עימות בין ההלכה שנקבעה בעניין אפרופים ובעניין מגדלי ירקות לבין עמדתי כפי שהובעה בעבר בפסיקה. לדידי, מבחינה עקרונית הלכת אפרופים אינה הלכה שגויה, אולם כפי שציינתי בעבר, סבורני כי הרטוריקה שלה והדרך שבה היא יושמה הם שהובילו לפגיעה בעקרון חופש החוזים, לפגיעה באוטונומיה של הרצון הפרטי ופגיעה ביציבות הנדרשת בדיני החוזים. לגישתי, וכך אף עולה מלשון סעיף 25(א) לחוק החוזים, על בית המשפט להביא בחשבון את כלל השיקולים הרלבנטיים כאשר הוא נדרש לשאלת פרשנותו של חוזה, וכל זאת במקום בו החוזה אינו ברור וטעון פרשנות. במקרים אלו נדמה כי אין מקום להסתפק אך ורק בלשון החוזה. בעניין זה ציינתי בע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן ( 23.2.2010) : אכן, יתכנו מצבים בהם הצדדים קבעו במסגרת החוזה תניות לגבי סוגיה זו או אחרת, אולם הלשון בה נקטו אינה ברורה ואינה חד משמעית. מוכן אני להניח כי במקרים אלו עשוי לעלות צורך בפרשנות לשון החוזה לרבות באמצעות פניה לנסיבות חיצוניות לחוזה, ברם רק לאחר שמוצו יתר כללי הפרשנות החוזיים שהותוו בדין, ובראש ובראשונה הפניה ללשון החוזה כפי שזו מוצאת את ביטוייה בחוזה אותו ניסחו הצדדים." כן ראה: רע"א 4797/08 ציון לוי קבלנים בע"מ נ' גיא ושות' עורכי דין, תק-על 2008(3), 3737 , 3739 (2008), כדלהלן: "משעה שלשון ההסכם ברורה ומורה באופן מפורש כי אומד דעת הצדדים היה כי רכיב שכר הטרחה בגין ההפחתה ייגזר מסכום החוב "המופיע בספרי הבנק", שומה היה על בית המשפט לקבוע כי הפרשנות היחידה והאפשרית של ההסכם הוא כי סכום החוב שנקבע בהסכם הגישור עם הבנק, אשר נחתם ע"י המשיבים, הוא סכום החוב "המופיע בספרי הבנק", ממנו יש לגזור את שכר הטרחה שיש לשלם למערערת. " עוד ראה: ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, כדלקמן: "סבור אני כי מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו." ובהמשך נקבע: "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף." עוד ראה: ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט, תק- על 2008 (1) 840, בו נקבע כדלקמן: " מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט לפיו אין מקום לאפשר לרוכש להפסיק לשלם עבור מוצר שאותו רכש, רק משום שהרוכש בחר להפסיק להשתמש בו ולרכוש את אותו המוצר מספק אחר." וכן ראה: ע"א 5925/06 בלום נ' אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, כדלקמן: "כאשר לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, יש להעניק לה משקל מכריע בפירוש ההסכם." 44. אמנם מצוי בענייננו גם מכתב מיום 4.6.04 אליו מפנה מר ליפסקי בדבר סיכום עם המנוח ורעייתו עוד בחייו כי הפערים הכספיים ביניהם באשר לשותפות יצומצמו בשלוש דרכים, כמפורט לעיל, אך המכתב מיום 21.7.04 ספציפי ביותר, ואף מאוחר לו, ולא ניתן לומר, בסבירות, כי דמי העסקה שולמו כדי שיינתנו לקופת השותפות באופן חד צדדי, כהוראת מר ליפסקי, בדיעבד. 45. לאחר שהועברו כספי הרכישה, ואף שהיתה כוונה כלכלית לצמצום החובות, הרי שבעסקה הנדונה כתב, כאמור, מר ליפסקי בעצמו במכתב דנן כי יש להעביר הכסף לידי התובעת. 46. להלן לשון סיכום הישיבה מיום 2.6.04: "הנדון: החזר כספים בגין חוב לאחר דיון שהתקיים בנושא, סוכם כי יש לפעול בשלושה תחומים עיקריים, לצמצום הפערים הכספיים: ייעשו פעולות על מנת לבחון שוב אפשרות לצירוף שותף נוסף ל... (יניב ברזילי או אחרים). משפחת לויטה תפעל על מנת לצמצם את חובה למשרד באמצעות מכירת נכסים או בכל דרך אחרת שתתאפשר. תיבדק אפשרות מול רונן קריסטל לרכישת חלקו של מנחם בפרוייקט "קדימה". 47. כן אפנה למכתב בא כוחה דאז של התובעת מיום 7.9.04, עו"ד דניאל שמואלי, המוצג נ/1, על פיו נאמר, בין השאר, כדלהלן: "הנדון: הודעה על עשיית פעולה באיגוד מקרקעין... ביום 20.7.04 נחתם בין מרשתי לבין מר אלי נחום הסכם מכר... לפיו מכרה מרשתי 25 מניות רגילות בחב' "פרופנדיטי אחזקות בע"מ"... על כן, מס השבח חל על מרשתי בהתאם לעקרונות החישוב הבאים...". 48. עולה מכך, כי המדובר בעסקת מקרקעין הנושאת במס שבח שהינה עסקה פרטית בין התובעת לרוכש המניות, ובהעדר הוראה מפורשת ממנה ליטול כספי המכר ולהעבירם לקופת משרד בעלה, שהיה אז בחייו, אין לראות סימוכין של ממש בחילוט כספים אלה לטובת החובות הנטענים של מר ליפסקי לשותפות בין הבעל לבינו. 49. מר יוסף ליפסקי העיד לעניין זה בחקירתו הנגדית בפני כדלקמן: "ש. מי הצדדים להסכם מכירת המניות? ת. התובעת מול הקונה, הנתבע 2. ש. איך אתה משתלב בזה? ת. אני לא צד להסכם. וזאת על פי ההסכם שהיה ב - 2.6.04 ועל פי הנחיותיו של בעלה של התובעת. וזה נאמר במפורש בע"פ, והוא כתב גם את המסמך והוא הקבלה שהוא רשם במו ידיו. ש. מדוע במכתב בנספח ב' ביום 21.6.04, אתה עדיין כותב שהכסף יועבר לתובעת? ת. אני חוזר ועונה. למר נחום הוא לא צד להסכמים ולכן כתבתי לו ולגופו של עניין. בהסכמים של התובעת פעלתי לפי תפקידי. כל מהות העסקה הזאת היא בגלל הרצון של כולנו להקטין את חובות התובעת." (ראה: עמ' 29 לפרו' שורות 19-9). 50. עולה מן המקובץ, כי יש לקבל תביעת התובעת כלפי הנתבע מס' 1, רו"ח יוסף ליפסקי, ולחייבו בהחזר דמי המכר שערכם ליום הגשת התביעה עמד על סך של 511,210 ₪. 51. אשר לנתבע מס' 2, מר אלי נחום, הרי, שכטענתו, אין לו כל מעמד בנושא חובות השותפים בשותפות, מה גם ששילם כספי העסקה לאלתר, ולא ברור מדוע הוסיפוהו כנתבע, אלא אם כן היתה סברה ביד התובעת כי דרכו "תלחץ" על הנתבע מס' 1 לשלם כספי העסקה לידיה, דבר, שכאמור, אין לו יסוד משפטי. לסיכום 52. התביעה כלפי הנתבע מס' 1 מתקבלת והאחרון ישלם לתובעת הסך של 511,210 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 53. כן יישא הנתבע מס' 1 בהוצאות הדיון בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 54. התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית, והתובעת תישא בהוצאותיו בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.דיני חברותהחזר כספימניותעסקת מכר