מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עיכוב בגרירת משכנתא: ה"ה סובלבסקי וגולדשטיין מכרו דירתן למשפחת פרץ. ורכשו את דירתה של משפחת אטיאס בעיר מודיעין. על מנת שמשפחת פרץ תוכל ליטול הלוואה המובטחת במשכנתא, היה על ה"ה סובלבסקי וגולדשטיין לגרור את המשכנתא שרבצה על דירתן לדירה שרכשו ממשפחת אטיאס. על דירת משפחת אטיאס רבצה משכנתא, והיה עליה לגרור את המשכנתא או לבטלה על מנת שה"ה סובלבסקי וגולדשטיין תוכלנה לגרור את המשכנתא לדירה שרכשו ממשפחת אטיאס. עקב מספר סיבות התעכבו גרירות המשכנתא, וכתוצאה מכך התעכבו תשלומים שהיה על סובלבסקי לשלם לאטיאס. כל צד הגיש כנגד חבירו תביעה כספית בגין הפרות החוזה שטען כנגד חבירו. כללי: בעלי הדין: 1. בכל זמן הרלוונטי לתביעה: גב' סובלבסקי בלה וגולדשטיין לאה (להלן-"סובלבסקי") היו זכאיות להירשם כבעלות זכויות החכירה בדירה בת 4 חדרים בבית שמש והיו בעלות החזקה הבלעדית בדירה זו. באותה עת היו הזכויות בדירה רשומות בחברה משכנת שהייתה בהליכי פירוק, ובתהליך של רישום הזכויות בטאבו על שם סובלבסקי. באותה עת הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן-"בנק דיסקונט") על זכויות סובלבסקי בדירה; ה"ה אטיאס דוד ורחל (להלן-"אטיאס") היו זכאים להירשם כבעלי זכויות החכירה בדירה בת 3 חדרים המצויה ברחוב ירמיהו הנביא 12/2 במודיעין הידועה כגוש 5616 חלקה 14 דירה 2 (להלן-"הדירה") והיו בעלי החזקה הבלעדית בדירה. הזכויות של אטיאס בדירה היו רשומות במינהל מקרקעי ישראל ובחברה המשכנת חב' שרביב בע"מ, אשר בנתה את הדירה (להלן-"חב' שרביב"). באותה עת הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן-"בנק לאומי") על זכויות אטיאס בדירה. מכירת דירת סובלבסקי בבית שמש: 2. ביום 13.2.08 חתמו סובלבסקי על חוזה עם פרץ רותם ומשה (להלן-"פרץ") על פיו מכרו את דירתן בבית שמש לפרץ בתמורה לסך 633,000 ₪, אותה ישלמו פרץ לסובלבסקי במועדים כדלקמן: סך 130,000 ₪ עם חתימת החוזה; סך 300,000 ₪ נוספים עד ליום 15.4.08 כנגד קבלת אישור על גרירת ו/או סילוק המשכנתא שרובצת על הדירה לטובת בנק דיסקונט. אם לצורך גרירת או סילוק המשכנתא דרושים כספים מפרץ, התשלום יבוצע מתוך הסך 300,000 ₪ באופן המפורט להלן: סובלבסקי ימציאו מכתב כוונות עד ליום 3.4.08 מבנק דיסקונט הקובע כי תשלום הנקוב במכתב יסולק או ייגרר או תוסר המשכנתא מעל הדירה (להלן-"מכתב הכוונות) ובתנאי שהסכום במכתב הכוונות אינו עולה על הסך 300,000 ₪; פרץ ישלמו תחילה את הסכום הקבוע במכתב הכוונות בהתאם להוראות המכתב בתוך 5 ימים מיום המצאת מכתב הכוונות; סובלבסקי ימציאו אישור זכויות נקי משעבודים מהחברה המשכנת ואישור ביטול משכון מרשם המשכונות תוך 21 יום מביצוע התשלום הנקוב במכתב הכוונות; את יתרת הסכום ישלמו פרץ בתוך 7 ימים מהצגת אישור זכויות חדש ואישור ביטול המשכונות; סך 139,000 ₪ נוספים עד ליוםן 15.6.08; סך 32,000 ₪ נוספים עד ליום 15.8.08; סך 32,000 ₪ נוספים עד ליום 25.8.08 כנגד מסירת החזקה בדירה בבית שמש והמצאת כל האישורים להעברת הזכויות בדירה על שם פרץ. במקרה של אי המצאת כל האישורים להעברת הזכויות בדירה בבית שמש על שם פרץ, יופקד הסך 64,000 ₪ בידיה של ב"כ סובלבסקי. בסעיף 4(ב)(5) לקחו הצדדים בחשבון שפרץ יממנו חלק מהתמורה באמצעות הלוואה המובטחת במשכנתא אותה יטלו מבנק למשכנתאות. פרץ אכן פנו לבנק המזרחי לקבל הלוואה המובטחת במשכנתא לרכישת הדירה בבית שמש. מכירת דירת אטיאס לסובלסקי: 3. ביום 13.2.8 נכרת חוזה בין אטיאס לסובלסקי לפיו מוכרים אטיאס לסובלסקי את דירתם במודיעין בתמורה לסך 800,000 ₪. 4. בעת המו"מ לכריתת חוזה המכר הבהירו סובלבסקי כי הסך 260,000 ₪ הן משלמות ממקורות עצמיים, אך הסך 314,000 ₪ ישולם רק לאחר סילוק המשכנתא לטובת בנק לאומי הרובצת על דירת אטיאס, שכן על סובלבסקי לגרור את המשכנתא הרובצת על הדירה בבית שמש לדירה במודיעין. סובלבסקי דרשו באמצעות באת כוחם כי מועד התשלום של הסך 314,000 ₪ יהיה עד ליום 30.5.08, שכן ידוע להם שבנק דיסקונט פועל באיטיות. מאחר ואטיאס היו צריכים לשלם כספים לחברה קבלנית ממנה קנו דירה אחרת למגוריהם, לא הסכימו לדרישה זו. כפשרה הסכימו הצדדים כי בגין התקופה שמיום 30.4.08 ועד ליום התשלום בפועל ישלמו סובלבסקי לאטיאס הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה על הסך 500,000 ₪. לאור הסכמה זו נקבע כי את הסך 800,000 ₪ הנ"ל ישלמו סובלבסקי לאטיאס במועדים כדלקמן: סך 160,000 ש"ח במעמד החתימה על החוזה; סך 100,000 ₪ נוספים עד ליום 30.3.08; סף 314,000 ₪ נוספים עד ולא יאוחר מיום 30.5.08. תשלום זה מותנה בהצגת מכתב כוונות של בנק לאומי אשר יוצג לקונה 5 ימי עסקים לפני מועד התשלום. תשלום זה יישא הפרשי הצמדה של מדד תשומות הבנייה על הסך 500,000 ₪ מיום 30.4.08 ועד לתשלום בפועל. אם תשלמנה סובלבסקי סכום זה לפני 30.4.08, לא יישא הסכום כל הצמדה; סך 126,000 ₪ נוספים לא יאוחר מיום 30.6.08; סך של 100,000 ₪ נוספים ביום מסירת החזקה בדירה לסובלבסקי (לא יאוחר מיום 20.8.08). אם עד מסירת החזקה לא ימציאו אטיאס את כל האישורים להעברת הזכויות בדירה על שם סובלבסקי, יופקד הסך 50,000 ₪ מתוך כספי התמורה בידיו הנאמנות של ב"כ אטיאס להבטחת תשלומים שונים המהווים תנאי להעברת הזכויות בדירה על שם סובלבסקי. 5. בעסקה זו ייצג עו"ד צבי אבנון ועו"ד חנן בנאי את אטיאס, עו"ד ניקול לוין ייצגה את סובלבסקי. טענות הצדדים: 6. ביום 16.2.09 הגישו אטיאס תביעה קטנה בבית משפט תביעות לתביעות קטנות ברמלה ובו תבעו מאת סובלבסקי את הסך 29,000 ₪ בגין הפרת החוזה של סובלבסקי לה טענו אטיאס. בית המשפט הורה על העברת התובענה לבית משפט השלום עקב מורכבותה. תביעת אטיאס סומנה כתיק אז' 18358-06-09. אטיאס הגישו כתב תביעה מתוקן בו תבעו מאת סובלבסקי את בסך 110,000 ₪. את הסך 80,000 ₪ תבעו אטיאס בגין הפרות נטענות כדלקמן: פיגור בביצוע התשלום השלישי; פיגור בביצוע התשלום הרביעי; פיגור בביצוע התשלום החמישי; סירוב לקבל את החזקה בדירה במועד. אטיאס תבעו את הסך 30,000 ₪ בגין תשלומים עודפים שלטענתם נאלצו לשלם לחברה הקבלנית ממנה רכשו את דירתם החדשה. 7. סובלבסקי הגישו תביעה שכנגד נגד אטיאס על הסך 49,829 ₪ בטענה שאטיאס הפרו את החוזה. תביעתם סומנה כתיק אז' 5727-06-09. 8. מאחר ושתי התביעות עוסקות באותה פרשה, אוחד הדיון בשתי תביעות אלו. העדויות: 9. מטעם אטיאס העידו: עו"ד בנאי, אשר היה מעורב במו"מ לכריתת החוזה, בחתימת החוזה ובאירועים שלאחר החתימה על החוזה. עו"ד בנאי נחקר חקירה שכנגד. עד זה לא זכר אירועים ופרטים רבים, למרות שתיק העסקה היה בפניו. התברר כי לא רק עו"ד בנאי טיפל בעסקה שבין הצדדים, אלא גם שותפו עו"ד צבי אבנון, אשר ביצע פעולות והיה במגעים בכל הקשור לחוזה עם עו"ד לוין, ב"כ סובלבסקי, פעולות ומגעים להם לא היה מודע עו"ד בנאי; גב' רחל אטיאס, אשר הגישה תצהיר ונחקרה חקירה שכנגד. גם עדה לא לא יכלה לסייע יתר על המידה בעדותה. לדבריה, בתקופת החוזה הייתה בהריון וסבלה מסוכרת הריון, ועקב כך לא חשה בטוב ולעתים היה מאושפזת בבית חולים. מאחר ולא יכלה להיות ניידת עקב מצבה הרפואי, בעלה, מר אטיאס דוד, טיפל בכל הבאת המסמכים, אך ככלל היא ובעלה עבדו בהתאם להוראות שקיבלו מעו"ד בנאי; מר דוד אטיאס, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית. ב"כ סובלבסקי ויתר על חקירתו הנגדית של מר דוד אטיאס בנימוק שהתצהירים של בני הזוג אטיאס דומים. 10. אטיאס לא מצאו לנכון להביא לעדות את עו"ד אבנון, ודבר זה פועל כנגדם. 11. מטעם סובלבסקי העידו: עו"ד לוין, מי שייצגה את סובלבסקי בעסקאות מול פרץ ומול אטיאס, החל משלב המו"מ לקראת כריתתו של החוזה ועד לשלבים האחרונים של קיום החוזה. עדותה של גב' לוין הייתה רהוטה, זכרה את כל האירועים היטב, התייצבה לבית המשפט עם תיק העסקה המצוי במשרדה, והשיבה לכל השאלות בבהירות וללא התחמקויות; גב' סובלבסקי בלה, אשר נחקרה על תצהי העדות הראשית שלה. 12. העדויות העיקריות בתיק זה הן העדויות של עו"ד בנאי ועו"ד לוין. מעדיף אני את עדות עו"ד לוין על פני עו"ד בנאי. ההנמקה לכך ניתנה בהערותי לעדות עו"ד בנאי ובהערותי לעו"ד לוין. 13. לאחר החקירות הנגדיות הגישו הצדדים את סיכומיהם. דיון ומסקנות: קיום חוזה בדרך מקובלת ובתום לב-המישור הנורמטיבי: 15. סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה." ב-בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ ואח' נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', פ"ד לה(1) 828 קבע ביהמ"ש העליו כדלקמן: משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל בין בעלי חוזים הוגנים; על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ומסירות למטרה, שעמדה לנגד עיניהם, ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה; סעיף 39 הנ"ל עלול להטיל על בעלי חוזה חובות נוספות, שזכרן אינו בא בחוזה עצמו, אך הן מתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום- לב; אין סעיף 39 מבחין בין עניינים מהותיים - שאינם נופלים לתחומו לבין עניינים שאינם מהותיים הנופלים לתחומו. הצורך לקיים חוזה בתום-לב מטיל על בעל החוזה חובות נוספות מאלה המפורשות בחוזה, בין חובות לוואי ובין חובות עצמאיות. פרשנות חוזה - המישור הנורמטיבי: 16. סעיף 25(א) לחוק החוזים חלק כללי קובע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." החוזה נועד להשיג מטרה עסקית ויש לתת לו פירוש המגשים מטרה זו כפי שאנשים סבירים היו עושים. חוזה מסחרי יש לפרש בדרך שתתאים לתכלית מסחרית של העסקה, ועל בית-המשפט לתת לחוזה כזה תוקף מתקבל על הדעת, כפי שאנשי עסק היו עושים לפי נסיבות המקרה. ראה ע"א 10112/03 גיטה פת ואח' נ. דן קטלן אסן ואח'. הסכם יש לפרש בתום לב, שכן יש לקיים חובה או זכות הנובעת מחוזה בתום לב ובדרך מקובלת. ראה: ע"א 5559/91 ק.צ. מפעלי גז ואנרגיה (1982) בע"מ נ. מקסימה המרכז להפרדת אויר בע"מ , פ"ד מז(2)642, 649; ע"א 6396/95 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרי נופי,; ע"א 6025/92 צמיתות (81) בע"מ נ. חרושת חימר בע"מ ואח', פ"ד נ(1) 826. ב-ע"א 4296/08 ציפורה פרידנברג ואח' נ. אשר ליסטר ואח' חזרה כב' השופטת חיות על ההלכה לפיה על בית המשפט להתחקות ככל הניתן אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים הנלמד מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות האופפות אותו, וכי רק מקום שאין אפשרות להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, כאמור, כי אז על בית המשפט לפרש את החוזה לפי אמות מידה אובייקטיביות שהן המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים. כב' השופטת חיות היפנתה גם לפסקי הדין ב-ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, 313-311 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. מדינת ישראל, פ"ד סא (2) 1, 30-27, 56-42; ע"א 8239/06 אברון נ' פלדה, פסקה 2 לפסק של כב' השופטת חיות המידע שהיה לצדדים בעת המו"מ לכריתת החוזה ובעת כריתת החוזה: 17. עו"ד לוין העידה בעדותה כדלקמן: "אני יצגתי את הנתבעות משפחת סובלבסקי, בשתי עסקאות, עסקת רכישת הדירה במודיעין, ומכירת הדירה בבית שמש, 2 החוזים נחתמו באותו יום, החוזה מכירת הדירה נחתם בבוקר, וחוזה הרכישה נסענו מיד למודיעין ונחתם במשרד של עו"ד צביקה אבנון, הוא היה עו"ד של משפחת אטיאס, בחתימת החוזה במודיעין. כשניגשתי לעסקאות האלו.... ... מה שקרה פה היה שרשרת של 3 או 4 עסקאות. משפחת פרץ קנתה את הדירה של משפחת סובלבסקי בבית שמש. משפ' סובלבסקי רכשה את הדירה של אטיאס, ומשפ' אטיאס רכשה דירה אחרת מקבלן. אחת הבעיות היתה שלכל אחד היתה משכנתא. משפחת פרץ עמדה לקחת משכנתא מבנק מזרחי, משפ' סובלבסקי היתה לה משכנתא מדיסקונט שהיתה אמורה לגרור לרכישה של משפחת אטיאס, ומשפחת אטיאס היתה לה משכנתא שהיתה אמורה לסלק או לגרור. תמיד כשיש שרשרת וצריך כל אחד להזיז את המשכתא תמיד צריך לתת לה את הזמן שלו. זאת היתה בעיה אחת. בעיה נוספת שהיתה לי פה שהדירה של משפ' סובלבסקי בבית שמש, החברה המשכנת ש. נחמיה זו חברה שהיה אז בפירוק, קיבלתי אישור זכויות מעו"ד של החברה והוא רשם הערה שכבר רשמו את הבית המשותף ובמצב כזה... והיתה שם הערה שיש שם רישום בית משותף ופחדתי שזה יגרום לעיכוב במשכנתא מטעם משפחת פרץ בבית שמש, פחדתי שהבנק שלהם ידרוש כבר נעשה את הרישום הראשון בטאבו ולא ידענו... יש דברים שלא בשליטה ולא ידענו כמה זמן זה יקח. אני מחזיקה פה במסמך אני לא יודעת אם זה בתיק ביהמ"ש יש לי פה את האישור הזכויות של משפחת סובלבסקי שמראה את רישום ההערה הזו... ואז הגענו למשרד של עו"ד צביקה אבנון, ישבנו סביב השולחן ודיברנו על מועד התשלום של התשלום הזה של 300,000 ₪ לפי סעיף 4 א' 3, לחוזה, אני הסברתי את החששות שלי, שאולי יהיו עיכובים, צריך להבין שמשפ' פרץ הם ישלמו תשלום ראשון של 130,000 ₪ למשפ' סובלבסקי וכל שאר הכסף של משפחת פרץ שהיתה צריכה לשלם בא ממשכנתא. משפ' סובלבסקי לא יכולה לשלם למשפחת אטיאס בלי לקבל את כסף ממשפחת פרץ והיה צורך להזיז את המשכנתאות. אז אני הסברתי להם את כל הדברים, ישבנו סביב שולחן, דיברנו. משפחת אטיאס ביקש לקבל את התשלום הזה מהר יותר במהלך חודש מרץ או אפריל. הם טענו בפננו שהם רוכשים דירה מקבלן ויש להם חששות שתהיה עליה שהחוזה שלהם היה צמוד למדד הבניה, הם חששו מהפרשי הצמדה והם ביקשו לקבל את התשלום הזה מוקדם יותר. אני מצידי עבור משפחת סובל' חששתי שלא יהיה מספיק זמן. בגלל הדברים שתיארתי, הקטע של החברה המשכנת, הרישום בטאבו, והעובדה שזה 3 בנקים שונים. ודיברנו על זה, ישבנו לפחות שעה ובסוף הגענו לסעיף 4 או 3, שזו היתה פשרה. והפשרה היתה שנעשה את כל המאמצים בעצם לעשות את הכל כמה שיותר מהר, אבל אם היה ואנחנו זקוקים לעוד זמן אז יש לנו עד ה- 30.5 והפשרה היתה גם כן שאם לא יכולנו לשלם באפריל ונצטרך לשלם במאי אז היא תשלם להם הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה על 500,000 ₪ החל מ- 30.4.(ההדגשות שלי - י.ז.) (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 1-4, 14-26, עמ' 30 לפרוטוקול שורות 2-15). היוצא מכל האמור כי אטיאס ידעו כי תשלום כל כספי התמורה החל מהתשלום השלישי ואילך תלוי בכך שהם יסלקו את המשכנתא הרובצת על הדירה במודיעין אותה רכשו סובלבסקי, וכל עיכוב בגרירת המשכנתא הרובצת על הדירה במודיעין, בהכרח תגרור אחריה עיכוב בתשלום יתרת התמורה במועדים הנקובים לאחר מכן. בהתאם למידע זה קבעו הצדדים את מועדי התשלום. מידע זה מחייב את אטיאס לפעול במהירות לפעול לסילוק המשכנתא מעל הדירה במודיעין, על מנת לאפשר לסובלבסקי לקיים חיוביהם על פי החוזה. מכוח חובת תום הלב יש לפרש את מועדי התשלום המועד השלישי ואילך כמותנים בסילוק המשכנתא מעל הדירה במודיעין, וכל דחייה של מועד סילוק המשכנתא במודיעין, תגרור בהכרח דחייה של מועדי התשלום הבאים, בהתאם להפרשי הזמנים בין תשלום ותשלום. דהיינו, את התשלום הרביעי על הסך 126,000 ₪ היה על סובלבסקי לשלם עד 60 יום לאחר התשלום השלישי על הסך 314,000 ₪, ואת התשלום החמישי היה על סובלבסקי בעת מסירת הדירה ביום 20.8.08, 50 יום לאחר ביצוע התשלום הרביעי, הכל בכפוף להסרת המשכנתא מעל הדירה במודיעין בחברה המשכנת וברשם המשכונות. המועד לתשלום הסך 314,000 ₪: 18. בסעיף 4(א)(3) לחוזה הסכימו הצדדים כי סובלבסקי ישלמו לאטיאס: "סך של 314,000 ₪ עד לא יאוחר מיום 30.5.08. תשלום זה מותנה בהצגת מכתב כוונות של בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (שלא יעבור את גובה תשלום זה) אשר יוצג לקונה 5 ימי עסקים לפני מועד התשלום. תשלום זה ישא תוספת הצמדה של מדד תשומות הבניה על סכום 500,000 ₪ מתאריך 30.4.08 ועד לתשלום בפועל. במידה ותשלום זה ישולם לפני 30.4.08 לא ישא תשלום זה כל הצמדה." העובדה שאם ישלמו סובלבסקי את סכום זה עד ליום 30.4.08 לא ישלמו סובלבסקי את הפרשי ההצמדה למדד תשומות הבנייה תומך תמיכה של ממש בעדות עו"ד לוין כי המועד המקורי של תשלום הסך 314,000 ₪ היה צריך להיות 30.4.08. ההסכמה שאם תשלום זה ישולם עד ליום 30.5.08 בכפוף לתשלום הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה לא יהווה הדבר הפרת חוזה מעידה כי התקופה שמיום 30.4.08 ועד ליום 30.5.08 היא תקופת הבטחון שביקשה עו"ד לוין למקרה של תקלות כאלה ואחרות. 19. אמנם הצדדים הסכימו כי מכתב הכוונות של בנק לאומי יוצג לסובלבסקי עד 5 ימים לפני מועד התשלום, אך אם כל הצדדים מבקשים לקיים את החוזים, חובת תום הלב מחייבת את אטיאס להמציא אישור זה בדחיפות וללא עיכובים, על מנת שכל הבנקים יוכלו לעמוד בסד הזמנים הקצר שקבעו הצדדים. נראה שלא כל נהגו אטיאס, והם פעלו בעצלתיים לקבלת מכתב הכוונות וביטול המשכנתא הרובצת על זכויותיהם בדירה, בניגוד לרוח החוזה וכוונת הצדדים. התנהגות זו של אטיאס הביאה להסתבכות הצדדים בהליכים משפטיים מיותרים. 20. העידה עו"ד לוין בעדותה כדלקמן: "מה שהיה צריך להיות שמיד אחרי חתימת החוזים כל צד ז"א משפחת פרץ, משפ' סובלבסקי וגם משפחת אטיאס מיד פונה לבנק המשכנתאות שלהם ומתחיל לטפל במשכנתאות. מאחר ומכתב כוונות הוא טוב רק לתקופה קצובה 10 ימים או שבועיים, אין טעם להזמין מכתב כוונות אלא אם כל תיקי המשכנתאות מוכנים בבנקים. סיכמתי עם עו"ד צביקה אבנון גם עו"ד בנאי היה שם אבל במעמד המו"מ הוא נכנס ויצא מהחדר, סיכמנו שאודיע לו ברגע שאנחנו מוכנים עם הדירה ועם המשכנתא של פרץ שיזמנו את מכתב הכוונות. וכך נחתם החוזה." עמ' 30 לפרוטוקול שורות 18-21) בעמ' 36 לפרוטקול העידה עו"ד לוין כי סובלבסקי לא הקפיאה המשכנתא מכיוון שעו"ד בנאי הבטיח לה שתוך יומיים מפנייתה היא תקבל מכתב כוונות מאת בנק לאומי. 21. על עו"ד בנאי כמי שמתעסק בעסקאות מקרקעין היה לדעת כי אם חולף זמן בין מועד העסקה לבין ביצוע ההלכים לגרירת המשכנתא, הבנק המלווה דורש אישורי זכויות חדשים, כפי שקרה במקרה שבפנינו. 22. סבור אני כי אילו היו אטיאס פועלים בתום לב ובזריזות הראויה בהבאת מכתב הכוונות במועד, היה הצדדים מקיימים את החוזה ללא הפרות. הארועים לאחר החתימה על חוזי המכר: 23. סובלבסקי שילמו לאטיאס את התשלום הראשון בסך 100,000 ₪ במועד. עד לסוף חודש מרץ 2008 שילמו סובלבסקי 139,000 ₪ נוספים במקום הסך 100,000 ₪ נוספים. דהיינו, עד ליום 30.3.08 שילמו סובלבסקי את הסך 299,000 ₪ במקום הסך 260,000 ₪, ונותר להם לשלם אך ורק את הסך 275,000 ₪ מהתשלום השלישי. 24. על מנת שסובלבסקי יוכלו לשלם לאטיאס את יתרת התשלום השלישי והתשלומים האחרים סדר הפעולות שהיה על הצדדים לבצע היה כדלקמן: על אטיאס היה להביא מכתב כוונות מבנק לאומי שעם תשלום הסכום הנקוב במכתב, הוא יבטל את המשכנתא הרובצת על הדירה במודיעין או יגרום לגרירתה; על סובלבסקי להעביר את מכתב הכוונות של בנק לאומי לבנק דיסקונט, אשר היה עליו ליתן מכתב כוונות המופנה לבנק המזרחי בו ייכתב שעם תשלום הסכום הנקוב במכתב תוסר המשכנתא מהדירה של סובלבסקי בבית שמש; בנק המזרחי משלם את הסכום הכתוב במכתב הכוונות ישירות לבנק לאומי; בנק לאומי מעביר מכתב לחב' שרביב, בו הוא משחרר אותה מהתחייבותה לרישום משכנתא בגין ההלוואה שנטלו אטיאס; ביטול השעבודים ברשם המשכונות הרשומות על זכויות אטיאס לטובת בנק לאומי על הדירה במודיעין; חב' שרביב מנפיקה אישור זכויות ללא שעבודים לגבי הדירה במודיעין, אותו מעבירים אטיאס לסובלבסקי; סובלבסקי מעבירות את אישור הזכויות הנקי משעבודים מחב' שרביב לבנק דיסקונט, אשר נותן מכתב לחברה המשכנת בבית שמש בו הוא משחרר אותה מהתחייבותה לרישום משכנתא על הדירה בבית שמש; החברה המשכנת נותנת אישור זכויות חדש נקי משעבודים לגבי הדירה בבית שמש, ובנק המזרחי משחרר את יתרת המשכנתא שנטלו ממנו פרץ, אשר מעבירים סכום זה לסובלבסקי. 25. סובלבסקי פנו לבנק דיסקונט והחלו בהליכים לגרירת המשכנתא מהדירה בבית שמש. בסוף חודש מרץ 2008 סיימו סובלבסקי את ההליכים בבנק דיסקונט לגרירת המשכנתא (אם כי גב' גולדשטיין חתמה על התוספת להסכם ההלוואה בדבר גרירת ההלוואה רק ביום 14.4.08), וכל אשר נותר להם היה הוא לקבל מאת אטיאס את מכתב הכוונות מבנק לאומי אודות יתרת המשכנתא שלהם על הדירה במודיעין. ניתן היה לצפות מאטיאס כי אם כל כך היו רוצים לקבל את התשלום השלישי דחוף ככל שניתן, יפעלו במהרה לקבל את מכתב הכוונות מאת בנק לאומי, אשר בהתאם לדברי עו"ד בנאי, היה ניתן להביאו לסובלבסקי בתוך יומיים מדרישתה של עו"ד לוין. אלא שלא כך התגלגלו הדברים. 26. עו"ד לוין פנתה לעו"ד אבנון ולעו"ד בנאי מספר פעמים מתחילת חודש אפריל בבקשה שאטיאס יעבירו לה את מכתב הכוונות מאת בנק לאומי. כידוע, מכתבי הכוונות של בנקים למשכנתאות מוגבלים במועדים. מכתב כוונות שניתן ביום 16 לכל חודש קלנדרי מוגבל עד ליום ה-10 בכל חודש שלאחר מכן עקב פרסום שער הרבית ע"י בנק ישראל, ומכתב כוונות הניתן ביום ה-10 לכל חודש קלנדרי מוגבל עד ליום ה-15 של אותו חודש עקב פרסום מדד המחירים לצרכן. עו"ד לוין הבהירה הבהר היטב לעו"ד אבנון ולעו"ד בנאי כי אם יחלוף זמן רב ממועד החתימה על החוזה ועד המצאת מכתב הכוונות של בנק לאומי, ידרוש בנק דיסקונט אישורי זכויות עדכניים, כפי שאכן קרה בפועל. 27. עו"ד בנאי המציא לעו"ד לוין מכתב כוונות מבנק לאומי שתאריכו הוא 19.5.08. מאחר וחלף למעלה מחודש וחצי מאז שסובלבסקי סיימו את ההליכים התלויים בהן לגרירת המשכנתא, דרש בנק דיסקונט אישורי זכויות חדשים עדכניים ומקוריים מחב' שרביב וממינהל מקרקעי ישראל. עו"ד לוין פנתה אל עו"ד בנאי, אשר המציא אותם לעו"ד לוין בסוף חודש מאי. דא עקא, באישור החדש של המינהל הייתה טעות במספר הגוש בו נמצאת הדירה במודיעין, והיה צורך להמציא אישור זכויות חדש מהמינהל. עו"ד בנאי קיבל אישור זכויות חדש ומתוקן מהמינהל, והעביר את האישור לסניף בנק דיסקונט במודיעין, על מנת שישלחו אותו לסניף המרכזי של בנק דיסקונט. עו"ד בנאי מסר את אישור הזכויות המתוקן מהמינהל בסניף בנק דיסקונט במודיעין על מנת שיעבירו אותו לסניף בתל-אביב. על עו"ד אבנון היה להעביר את האישור באופן ידני לסניף בנק דיסקונט בתל-אביב, כפי שעשתה מידי פעם עו"ד לוין, שכן הצדדים עמדו בסד זמנים קצר ביותר, והיה צריך לנצל כל יום. אישור זה נעלם במעבר בין סניפי הבנק, ונמצא רק לאחר יום 10.6.08, לאחר פקיעת תוקפו של מכתב הכוונות מיום 19.5.08. על כן היה צורך להביא מכתב כוונות חדש מבנק לאומי. 28. ביום 13.6.08 המציא עו"ד בנאי מכתב כוונות חדש מאת בנק לאומי, שתוקפו היה עד ליום 15.6.08. מאחר ויום 13.6.08 היה יום ששי בשבוע, למעשה לא ניתן היה לעשות מאומה עם מכתב כוונות זה. עו"ד בנאי דאג לקבל מבנק לאומי מכתב כוונות חדש נושא תאריך 17.6.08, אך התברר שבמכתב זה נפלה טעות בסכום הנקוב בו. פעם נוספת היה צריך לפנות לבנק לאומי ולקבל מכתב כוונות. לבסוף המציא עו"ד בנאי לעו"ד לוין מכתב כוונות תקין מבנק לאומי הנושא תאריך 17.6.08, ואשר היה תקף עד ליום 10.7.08. סובלבסקי העבירו את מכתב הכוונות של בנק לאומי לבנק דיסקונט, אשר הוציא ביום 22.6.08 מכתב כוונות שלו לגבי הדירה בבית שמש. סובלבסקי העבירו את מכתב הכוונות של בנק דיסקונט לפרץ, אשר העבירו אותו לבנק המזרחי. ביום 8.7.08 הוציא בנק המזרחי שיק לטובת בנק לאומי על יתרת המשכנתא של אטיאס בסך 225,440 ₪, ועל חשבון התשלום השלישי נותר לסובלבסקי לשלם את הסך 49,460 ₪. 29. את התשלום הרביעי בסך 126,000 ₪ היה על סובלבסקי לשלם לאטיאס עד ליום 30.6.08. מאחר וסובלבסקי תכננו לממן תשלום זה מהכספים שיקבלו מפרץ תמורת הדירה בבית שמש, לא היה להם מקור מימון לסכום זה. לאחר שאטיאס לחצו על סובלבסקי, לוו סובלבסקי את הסך 40,000 ₪ ושילמו אותו על חשבון התשלום הרביעי (שהיה על הסך 126,000 ₪). אטיאס ידעו כי כל עיכוב במתן מכתב הכוונות של בנק לאומי וביטול השעבודים יגרום לעיכוב כל התשלומים האחרים, ולמרות זאת פעלו באיטיות מרובה. 30. למרות שהמשכנתא סולקה ביום 8.7.08, רק ביום 21.7.08 המציאו אטיאס בפקסמיליה אישור זכויות מהחברה המשכנת ללא שעבודים, והאישור המקורי הגיע לעו"ד לוין מספר ימים לאחר מכן. 31. לאחר פרעון המשכנתא היה על אטיאס לבטל את המשכונות שנרשמו ברשם המשכונות על זכויות אטיאס בדירה לטובת בנק לאומי. מאחר ואטיאס נטלו מהבנק שתי משכנתאות ונרשמו שני שעבודים לטובת הבנק, היה על הבנק לבטל את שני השעבודים. אלא שהבנק ביטל שיעבוד אחד ביום 15.7.08. לאחר שהתברר שקיים שיעבוד נוסף לטובת בנק לאומי, ביטל הבנק את השיעבוד השני לטובתו ביום 30.7.08. מחובתם של אטיאס היה לדאוג לביטול שני השעבודים, ואי קבלת מסמכי ביטולי המשכונות מבנק לאומי, מהווה מחדל של אטיאס. 32. רק לאחר ביטול שני השעבודים ביום 30.7.08 יכלו סובלבסקי לגשת לבנק דיסקונט ולקבל ביום 4.8.08 מכתב לחברה המשכנת בבית שמש המשחרר אותה מהתחייבותה לרשום משכנתא לטובת הבנק על זכויות סובלבסקי בדירה בבית שמש, וכן בקשה לביטול המשכון שנרשם על הדירה בבית שמש. ביום 6.8.08 הוציאה החברה המשכנת בבית שמש אישור זכויות על הדירה בבית שמש ללא שעבודים, אותו העבירו סובלבסקי לפרץ באופן מיידי. 33. לאחר שפרץ קיבלו את האישור מיום 6.8.08 מסובלבסקי, שילמו להם את התשלומים הנותרים עבור הדירה בבית שמש, תשלומים אותם העבירו סובלבסקי לאטיאס באופן מיידי. הסכומים שהעבירו סובלבסקי לאטיאס היו הסך 67,000 ₪ ביום 20.8.08 והסך 90,000 ₪ ביום 25.8.08. 34. העולה מכל האמור לעיל הוא כי סובלבסקי פעלו במהירות הראויה על מנת לקיים את החוזה ואילו אטיאס פעלו בעצלתיים בקיום החוזה. פעולותיהם האיטיות של אטיאס יכול ונבעו מאשפוזה של גב' אטיאס בבית חולים עקב סוכרת הריון. מחקירתה הנגדית של גב' אטיאס בבית המשפט עולה מעין התנצלות על פעולותיהם האיטיות עקב אשפוזה בבית חולים, אך כפי שהיא מבקשת שיתחשבו בהם עקב אשפוזה בבית החולים, מן הראוי שגם אטיאס יתחשבו בסובלבסקי עקב כל העיכובים שנגרמו בעטיים של אטיאס. 35. לאור כל האמור לעיל, סבור אני שאם היו איחורים בתשלום הסכומים להם טוענים אטיאס, היה זה בעטיים של אטיאס ולא בעטיים של סובלבסקי. על מועדי התשלום יש החיל את הוראות סעיפים 43(א) ו-39 לחוק החוזים חלק כללי. על כן סבור אני שסובלבסקי לא הפרו את החוזה בכל הנוגע לתשלומים השלישי, הרביעי והחמישי של התמורה בגין הדירה במודיעין. בנוסף, מאחר והעיכוב בתשלום התשלום השלישי נגרם בעטיים של אטיאס, פטורים סובלבסקי מלשלם לאטיאס את הפרשי ההצדמה על הסך 500,000 דולר. אם אטיאס עיכבו את סובלבסקי מלשלם את התשלום השלישי, למרות שסובלבסקי פעלו במהירות הראויה, אין להם אלא להלין על עצמם. יש לציין שאטיאס לא הגישו כל ראיה שהיא המעידה על תשלום רבית לחברה הקבלנית ממנה רכשו את דירתם החדשה. 36. אטיאס פינו את הדירה ביום 1.7.08. אטיאס סירבו למסור לסובלבסקי את הדירה, בטענה שעל סובלבסקי לשלם להם הפרשי הצמדה ורבית בסך 21,865 ₪. לטענת סובלבסקי, החישוב של אטיאס היה שגוי, וכלל תשלומים כפולים של הפרשי הצמדה ורבית. סובלבסקי הציעה לשלם את יתרת תמורת הדירה בסך 78,560 ₪ ולאחר מכן לדון בדרישת אטיאס לקבל הפרשי הצמדה ורבית, למרות שעל פי החוזה יכלה לעכב עד מסירת הדירה את הסך 100,000 ₪, אך אטיאס סירבו לעשות כן. ביום 31.8.08, לאחר שחלפו 7 ימי החסד של איחור במסירת הדירה סובלבסקי הגיעה גב' סובלבסקי עם שיק על יתרת התמורה לעו"ד בנאי, אך עו"ד בנאי סירב לקבלו. על כן הפקידו סובלבסקי את יתרת התמורה בידיה הנאמנות של עו"ד לוין. רק ביום 24.9.08 נאותו אטיאס לקבל את יתרת התמורה ולמסור את החזקה בדירה לסובלבסקי. 37. כפי שציינתי לעיל, פטורים היו סובלבסקי מלשלם לאטיאס הפרשי הצמדה ורבית עקב מחדליהם. לכן דרישת אטיאס שסובלבסקי ישלמו להם הפרשי הצמדה ורבית כתנאי למסירת הדירה לא הייתה במקומה. לכן סירוב אטיאס למסור הדירה לסובלבסקי לא היה ראוי. לכן קובע אני שסובלבסקי רצו לקבל את הדירה במועד, אך אטיאס סירבו למסור להם את הדירה. כך שיש לדחות את טענתם העובדתית של אטיאס שסובלבסקי סירבו לקבל את הדירה. דחיית תביעת אטיאס : 38. לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את תביעת אטיאס בתיק אז' 18358-0609 כנגד סובלבסקי. 39. סבור אני שתביעת אטיאס באה לעולם לאחר שהלכו אחר לשונו של החוזה בלבד, לא פרשו את הוראות החוזה לאור הנסיבות שקדמו לחתימה על החוזה, והתעלמו מהוראות סעיף 39 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 לפיהן יש לקיים חוזה בדרך מקובלת ובתום לב. תביעת סובלבסקי: 40. סובלבסקי תבעו מאת אטיאס פיצויים בגין הפרת החוזה. לאחר שקבעתי שאטיאס הם אלה שהפרו החוזה, אדון בתביעת סובלבסקי. 41. טוענים סובלבסקי כי נאלצו לשלם לפרץ פיצויים בסך 5,003 ₪ בגין כך שלא פינו הדירה בבית שמש במועד. אילו היו אטיאס מוסרים הדירה במודיעין לסובלבסקי עד סוף חודש אוגוסט 2008, היה נמנע נזק זה. גב' סובלבסקי הגישה את ההסכם עם פרץ בגין סכום זה (נספח כ"ד לתצהירה), ולכן הוכיחו סובלבסקי את נזק זה. 42. סובלבסקי תבעו השבת סכומים בסך 1,715 ₪ ששילמו עבור איחסון הציוד שלהן במחסנים בעת שפינו הדירה בבית שמש ולפני קבלת הדירה במודיעין. להוכחת סכום זה צירפה גב' סובלבסקי את נספחים כ"ו, כ"ז ו-כ"ח לתצהירה. מנספחים אלו עולה כי שילמה תשלומים בימים 11.9.08, 1.10.09 ו-1.11.08. סובלבסקי קיבלו את הדירה ביום 24.9.08, ולא הייתה כל סיבה להשאיר תכולת הדירה במחסנים עד לחודש נובמבר 2008. על סובלבסקי היה להקטין את נזקיהן ולהוציא חפציהן מההחסנה מיד לאחר קבלת הדירה מאטיאס. נספח כ"ה לתצהיר גב' סובלבסקי מעיד כי הובלת תכולת דירתן הועברה למחסן במודיעין רק ביום 11.9.08. על דרך האומדן אני פוסק לסובלבסקי בגין אחסנת הציוד מיום 11.9.08 ועד ליום 1.10.08 את הסך 700 ₪. 43. סובלבסקי תבעו את הסך 1,800 ₪ בגין הובלת הציוד מבית שמש למודיעין, בטענה שעליהן יהיה לבצע הובלה מהמחסנים לדירה. להוכחת סכום זה צירפו את נספח כ"ד, קבלה של המוביל. בכל מקרה היו סובלבסקי צריכות לשלם עבור הובלה מבית שמש למודיעין. לכן היו צריכות לתבוע אך ורק את עלות ההובלה מהמחסן לדירה במודיעין. מאחר ולא תבעו סכום זה, יש לדחות את תביעתן בגין ההובלה. 44. סובלבסקי תובעים את הסך 575 ₪ בגין טיפול רפואי. המסמכים הרפואיים שצירפו סובלבסקי אינם ערוכים כתעודת רופא. במסמכים הרפואיים לא נכתב כל מידע ממנו ניתן ללמוד על הקשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הנטען לבין הפרת החוזה מצד אטיאס. בהעדר קשר סיבתי זה, יש לדחות את תביעת סובלבסקי בגין הטיפול הרפואי הנטען. 45. סובלבסקי תובעים את הסך 7,500 ₪ בגין שכירת דירה אחרת למגוריהן. מהחקירה הנגדית עולה כי סובלבסקי התגוררו בביתה של הבת של גב' סובלבסקי. דבר זה מלמד שסובלבסקי יכלו לעזוב דירה זו מהר ככל שניתן, ומיד עם קבלת הדירה מאטיאס. אמנם סובלבסקי התגוררו אצל קרובי משפחה, אך קרובי המשפחה אינם חייבים לממן את הנזקים שגרמו אטיאס. מאחר והמגורים הנדרשים היו פחות מחודש, אני פוסק לסובלבסקי בגין ראש נזק זה את הסך 1,500 ₪. 46. סובלבסקי תובעות את שכר טרחתו של בא כוחן בסך 11,500 ₪. סכום זה נכלל בהוצאות המשפט, ואינו ראש נזק נפרד. 47. גב' בלה סובלבסקי תבעה פיצויים בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪. לטענתה, עגמת הנפש נגרמה כתוצאה מכך שהחלה לעבוד ב-4 מקומות עבודה שונים כקלינאית תקשורת כשהיא מנותקת ממירב רכושה, וכן שמסירת הדירה הייתה בתקופת חג הפסח ולא יכלה לנקות הדירה לפסח כיאות. סבור אני שאין כל קשר סיבתי בין מקומות העבודה לבין האיחור במסירת הדירה, שכן גב' סובלבסקי הייתה צריכה להסתובב בים מקומות העבודה גם אם הייתה מתגוררת בדירה שרכשה. גב' סובלבסקי לא פירטה מדוע נגרמה לה עוגמת נפש כאשר תכולת הדירה מאוחסנת. מסירת הדירה לא הייתה בתקופת חג הפסח. עיון בלוח השנה מלמד כי חג הפסח חל בחודש מרץ או בחודש אפריל בכל שנה, ולא בחודש ספטמבר. בחודש ספטמבר חלים חגי תשרי - ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות. לאור דחיית טענות גב' סובלבסקי בעניין עגמת הנפש, יש לדחות תביעתה בעניין זה. 48. גב' גולדשטיין תבעה פיצויים בגין עגמת נפש עקב הצורך להפסיק את שירותי המטפלת שלה, אשר טיפלה בה עקב מחלת האלצהיימר בה היא חולה. גב' גולדשטיין לא העידה. גב' סובלבסקי לא מסרה פרטים כלשהם על המטפלת, על שכרה, על מקום מגוריה והאם המטפלת שטיפלה בה הייתה מקבלת שכרה מהביטוח הלאומי או מגב' גולדשטיין באופן אישי. על כן יש לדחות תביעתה זו של גב' גולדשטיין. 49. לאור האמור לעיל, הסכום שיש לפסוק לסובלבסקי הינו לסך 7,203 ₪. הוצאות משפט: בהחלטה להגשת סיכומים קבעתי כי הסיכומים לא יעלו על 10 עמודים ויהיו כתובים ברווח של שורה וחצי בין שורה לשורה, בגופן דוד גודל 12 לפחות ושוליים של 3 ס"מ מכל צד של כל עמוד. 50. סובלבסקי הגישו את סיכומיהם ברווח של שורה אחת (במקום שורה וחצי) בין שורה לשורה וללא רווח של 3 ס"מ מכל צד של כל עמוד. בכך הגדילו סובלבסקי את היקף סיכומיהם במידה ניכרת. בכך פגעו סובלבסקי בזכויות הדיוניות של אטיאס והיקשו על בית המשפט בקריאת הסיכומים. על כן אינני פוסק הוצאות משפט לסובלבסקי. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין היא כדלקמן: בתיק אז' 18358-06-09: תביעת אטיאס דוד ורחל כנגד סובלבסקי בלה וגולדשטיין לאה נדחית. בתיק אז' 5727-06-09: על אטיאס דוד ורחל, ביחד ולחוד, לשלם לסובלבסקי בלה וגולדשטיין לאה, ביחד ולחוד, את הסך 7,203 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (8.6.09) ועד ליום התשלום בפועל. בנסיבות העניין אין צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. מקרקעיןמשכנתא