מה העונש על שדידת עובד זר ? מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עובד זר נשדד - מה העונש: נאשם 2 יחד עם חבריו הורשע כמפורט בהכרעת הדין בביצוע שוד בנסיבות מחמירות כלפי פועל תורכי. נסיבות המקרה פורטו בהכרעת הדין, לפיכך לא אחזור עליהם, אלא בקצרה, ואלה הם: בתאריך 25.3.98 בשעת לילה שדדו הנאשמים תוך איום בסכין ומכת אגרוף את המתלונן, וזאת לאחר שהוצע לו לקיים יחסי מין עם נאשמת 4, ולשם כך נכנס למבנה נטוש. ב"כ המאשימה ביקשה שיוטל על הנאשמים עונש מאסר לתקופה ממושכת, שיהלום את חומרת המעשה, בעוד שב"כ הנאשם טען שיש במקרה זה להקל עד כמה שניתן עם מרשו, להמנע משליחתו למאסר, וזאת בשל נסיבות המקרה, שלגרסתו לא היו חמורים, וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם. אשר לארוע עצמו, כפי שפורט בהכרעת הדין, המתלונן לא נחבל, ואולם אין חלילה להקל ראש במעשים שהם חמורים ביותר, וכפי שעלה מהראיות גרמו למתלונן לסערת רגשות ניכרת, שעקבותיה עוד ניכרו כאשר עמד על דוכן העדים והעיד. באי כוח הצדדים כל אחד מהם הגיש פסיקה, שלגרסתו הולמת את נסיבות המקרה. כידוע כל מקרה ונסיבותיו, כשם שכל נאשם ונסיבותיו. הפסיקה עליה הסתמכה באת כוח המאשימה, עניינה היה שוד של פקידת בנק, ושוד שביצעו נאשמים בביתו של המתלונן. סבורתני ששני מקרים אלה אינם דומים לנסיבות המקרה שלפנינו. הסנגוריה הסתמכה על פסק דין שבו יוחסה לנאשמים עבירה של שוד של עובדת חברה שבאמתחתה היה כסף רב. באותו עניין גזר בית המשפט המחוזי על הנאשמים עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות. התביעה הגישה ערעור על קולת העונש, ובית המשפט העליון בדחותו את הערעור ציין שלמרות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, ראוי היה, לכאורה , להחמיר בעונשם, ואולם לנוכח תסקירים שהתקבלו אודותיהם, הועדף השיקול השיקומי. בענייננו מדובר בנאשם צעיר, יליד 1977, כך שהיה כבן 21 בעת ביצוע העבירה שבגינה נותן הוא היום את הדין. בעבר הובא הנאשם לדין פעם אחת בגין עבירה של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה שבוצעה על ידו בפברואר 96, ושעליה נשפט באוקטובר 98. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטים נגדו, והוא אכן ישב כחודש וחצי במעצר, לאחר מכן שוחרר למעצר בית, ומזה כ- 10 וחצי חודשים הוא נמצא במעצר בית, ולא הועלתה טענה שהפר בצורה כלשהי את התנאים. שירות המבחן הגיש מספר תסקירים אודות הנאשם, שבהם נסקרו נסיבותיו האישיות. באף אחד מהתסקירים לא מצינו המלצה לשיקום, יחד עם זאת הומלץ שתקופת המאסר שתוטל על הנאשם תהיה קצרה, וזאת כדי שהנאשם אל יספיק להסתגל לחיי הכלא, ולאמץ את הנורמות הקיימות שם. נראה לי בנסיבות לאמץ את המלצת שירות המבחן, כאשר בין יתר השיקולים לקולה, גם העובדה שהנאשם כאמור נמצא במעצר בית תקופה יחסית ארוכה. לפיכך הנני גוזרת על הנאשם עונש מאסר של 12 חודשים, שמתוכם תנוכה תקופת המעצר כמו כן מטילה על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מיום שחרור ממאסר לא יעבור עבירות נגד הרכוש, ועבירות אלימות שהן פשע בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. מאחר שעומדים אנו ערב חג הקורבן והנאשם משוחרר בערובה תקופה לא קצרה, הנני דוחה את תחילת ריצוי עונש המאסר ליום 18.4.99 , באותו יום יתייצב הנאשם לרצות את עונשו בשעה 09: 00 במשטרת עירון. הנאשם משוחרר בערובה באותם תנאים כפי שהיה משוחרר עד כה. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. משפט פלילישודשאלות משפטיותעובדים זרים