מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נפילה בגלל ידית דלת שבורה:   1. התובעת היתה עובדת משרד החוץ שנים רבות מאוד, בתפקידה האחרון שימשה כאחראית על ציוד שגרירים. ביום 27.5.97 במהלך עבודתה ניגשה למחסן הציוד לבדוק פרטי ציוד, בצאתה מהמחסן התקשתה בסגירת הדלת, הפעילה מעט כח על מנת לסגרה ואולם לפתע נתלשה ידית הדלת, התובעת הועפה לאחור, נפלה ונחבלה באורח ממשי בכתפה. הידית נשברה, חציה נותר בידי התובעת וחציה נותר בדלת עצמה. התובעת טוענת שרשלנות הנתבעת בכל הנוגע לתחזוקת הדלת גרמה לנפילה ולנזקים מהם היא סובלת. אין חולק על קרות הארוע, יש חולק האם יש מקום להטיל חבות ברשלנות על הנתבעת. יש גם מחלוקת בשאלת הנזק.   2. מהראיות שהובאו בפני עלו העובדות הבאות בכל הנוגע לשאלת החבות:   2.1 המחסן המדובר היה חדש, הוא הוקם ביום 1.4.96. למחסן דלת עץ עם אף מים מתחתיה, מעל הדלת גגון רחב.   2.2 התובעת השתמשה במחסן לא פעם ולא פעמיים, במסגרת תפקידה היה עליה להגיע לשם על מנת לבדוק האם ציוד שדרוש למקום מסויים, נמצא שם. 2.3 במשרד החוץ אין נוהל של בדיקת ציוד, יש נוהל של בדיקת אמצעי בטיחות כגון ציוד כיבוי אש (עמ' 4 לפרוטוקול). תיקונים נעשים עפ"י פניה ותלונות של עובדים. כשקורית תקלה העובדים מודיעים וצוות האחזקה מגיע לתקנה.   2.4 אין חולק שהתובעת (וסביר שאף לא אדם אחר) לא התלוננו תלונה כלשהי ביחס לדלת, עפ"י עדות התובעת לא היתה אף פעם תקלה בדלת ולא היה צורך להתלונן עליה. התובעת אישרה שבאופן עקרוני כשיש תקלה היא מזעיקה את מחלקת המשק ואלו באים ומתקנים.   2.5 התובעת העידה שכאשר היא נכנסה למחסן היה לה קושי מסויים לפתוח, אך לא מעבר לכך, כשיצאה ניסתה לסגור, המפתח לא סגר, היא פתחה שוב את הדלת, הפעילה מעט כוח ובלשונה "משהו סביר בהחלט" (עמ' 2 לפרוטוקול).   2.6 על פי עדות התובעת: "לאחר התאונה התברר כי הדלת תפחה כנראה בשל השנויים במזג האויר. הדלת פורקה ומידותיה הותאמו מחדש למידת המשקוף. יודגש כי אני נכחתי בזמן שהדלת הוצאה והותאמה מחדש על ידי עובד" (סעיף ז' לתצהיר עדותה). גם מר חנוכה אישר את ההנחה שהונחה בפניו באומרו: "סביר להניח שאם הדלת לא היתה מתנפחת לא היה צריך להפעיל כח כדי לסגור אותה ואז לא היה קורה מה שקרה" (עמ' 5 לפרוטוקול).   3. לטענת התובעת, העובדה שהדלת התנפחה והיא נאלצה להפעיל כח על מנת לפתוח אותה וארע מה שארע היא תוצאה של התנהגות רשלנית של המדינה, אשר באה לידי בטוי בכל אחת מאלו:   3.1 דלת המחסן היא דלת חיצונית החשופה לפגעי מזג אויר ולפיכך היא צריכה היתה להיות דלת משופרת, דלת שהמילוי שלה הוא עץ מלא ולא סיבית או קרטון.   3.2 ידית הדלת צריכה היתה להיות ממתכת, רק ידית כזו היא תקנית לדלת חיצונית, ידית פלסטיק צפויה היתה להישבר עקב חשיפה לשמש.   3.3 התובעת תמכה טענותיה לענין רשלנות הנתבעת בחוות דעת מומחה, מטעם המהנדס יגאל ברגמן שמסקנותיו ביחס לדלת היו אלו: "1. התאונה נגרמה בגלל שבירת ידית פלסטיק לא עמידה כתוצאה מהפעלת לחץ לנעילת הדלת שהתעוותה עקב התנפחות חלקי העץ שהיו חשופים לתנאי חוץ וספגו לחות. 2. סבירות גבוהה שתחזוקה נאותה של הדלת ו/או התקנת דלת עמידה בתנאי חוץ עם ידית מתכת סטנדרטית היו מונעים את התאונה".   4. הנתבעת בתשובה לחוות דעתו של המהנדס ברגמן הגישה חוות דעת מטעם המהנדס יצחק ישראלי אשר כותב בחוות דעתו שהדלת עומדת בתקנים ישראלים ת"י 23 לדלתות עץ ותקן ישראלי 883 לידיות פלסטיק לדלתות - הדלת היא דלת מתועשת, הצביעה בוצעה בתנור היא כוללת אף מים וגגון ולפיכך מתאימה לשמש כדלת חיצונית, ידית הדלת עומדת בתקנים ועשויה פלסטיק אשר אינו נתלש בתנאי חוץ של גשם או שמש, לדעתו: "כאן קרה המקרה הנדיר של שבר (ואינני בטוח שקרה כאן שבר - אולי זו הפרדות של חלקי הידית - לא ניתן לקביעה מוחלטת היות ולא הוצגה לי הידית השבורה)". הדלת נבדקה על ידו באוקטובר 2,000 כ- 4 שנים לאחר התקנתה וכשלוש שנים לאחר התאונה ונמצאה תקינה, למעט התיישנות הצבע, מה שתומך בטענתו שזו דלת המתאימה לתנאי חוץ. בסיכום חוות דעתו הוא כותב: "לא ניתן להסיק שיש השפעה כלשהיא לתחזוקת הידית, אין הוראות תחזוקה לידית כזו ועמידות הידית בשמש וגשם הינה ודאית. אין לתאונה כל קשר לסוג הידית ו/או לאיכות הדלת, התקנתה ו/או החזקתה. תאונה דומה יכולה (שוב, באופן נדיר) לקרות גם בידית מתכת אשר מסמר הנעילה בין חלקי הידית ו/או חלק אחר בידית משתחרר או נשבר".   5. אין חולק שלמדינה כבעלת מקרקעין וכמעסיקה של התובעת אחריות כלפי התובעת, השאלה אם הנתבעת התרשלה התרשלות כלשהי שגרמה לתאונה. על מנת ליתן תשובה לשאלה זו, יש להשיב על מספר שאלות משנה: האחת, האם הדלת עומדת בדרישות התקן הישראלי וראויה לשמש דלת חוץ. השניה, האם יש לקבוע שעל הנתבעת היתה חובה לערוך בדיקות תקופתיות לציוד, לרבות הדלת. והשלישית, האם יש קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין התאונה לרשלנות מצד הנתבעת, בהנחה שכך יקבע.   5.1 האם הדלת עומדת בדרישות תקן ישראלי? בעניין זה אני מעדיפה את חוות דעתו של מר ישראלי שהיתה מעוגנת בתקינה ישראלית, להבדיל מחוות דעתו של מר ברגמן שנשענת על קביעות שאינן מבוססות על התקן וכאשר המומחה לא עשה ולו מעט על מנת לאושש קביעותיו ואבהיר. מהתמונות עלה בבירור שלדלת אף מים (סרגל עץ בתחתית הדלת שתפקידו למנוע חדירת מים אל מתחת לדלת). אף מים מותקן אך ורק בדלת חיצונית, כשמר ברגמן נתבקש ליתן דעתו לשאלה כיצד מתיישבת קביעתו שהדלת אינה מתאימה לתנאי חוץ עם העובדה שלדלת אף מים השיב: "אני מסכים שבדלת הזו יש אף מים אינני יודע אם הוא מיוצר עם הדלת ... מתוך התמונות אני מתרשם שמדובר בסרגל עץ חריג, משמע הותקן בצורה נפרדת מהכנף ואני מסיק שאף מים לא מצופה בציפוי מוטבע כדוגמת הכנף, בתמונה מס' 2 רואים קילופי צבע מהסרגל עץ תחתון משמע אין ציפוי כמו על הדלת, מכאן אני מסיק שמדובר בהתקנה לא מקורית" (עמ' 11 לפרוטוקול) . תשובה זו איננה מתקבלת על דעתי, מר ברגמן בחוות דעתו לא התייחס כלל לקיומו של אף המים בדלת ובאופן תמוה שכן עובדה זו עומדת בניגוד לקביעתו שהדלת אינה מתאימה לתנאי חוץ, גם עליו מוסכם שאף מים מתקינים רק בדלת חוץ, לו אכן דבריו היו מבוססים מן הסתם היה כותב זאת בחוות דעתו. עיון בתמונות מראה שהצבע התקלף בחלק התחתון של הדלת לא פחות ממה שהתקלף באף המים. מה תומך אפוא בטענה שאף המים איננו מקורי? דבר לא. הגיונם של דברים, התמונות וחוות דעתו של מר ישראלי מובילים למסקנה הפוכה, היינו שאף המים הוא מקורי והדלת יועדה להיות דלת חוץ. מר ברגמן מוסיף וטוען שנראה לו שלא מדובר "בדלת משופרת חשופה" ואולם קביעה חד משמעית של נתון זה מצריכה בדיקת הרס של הדלת (באמצעות חיתוך). התובעת תובעת פיצוי בסכום של מאות אלפי שקלים בגין נזקיה, בסיכומיה העריכה את נזקיה ב- כ- 350,000 ש"ח. עלות של דלת, היא מאות שקלים בודדות, מה מנע ממנו לפחות לבקש רשות לבדוק את הדלת ולו במחיר של הרס הדלת (מה שאיני משוכנעת כלל וכלל). מר ישראלי גם הוא לא בדק את הדלת, אך לדעתו מדובר בדלת שהצביעה בוצעה בתנור בתנאי אשפרה תעשייתיים והיא עמדה בתנאי אקלים חיצוניים מספר שנים ולא ניזוקה ולפיכך נראה לו שמדובר בדלת משופרת, זאת בנוסף לעובדה שלדלת אף מים. מר ברגמן טוען שכל דלת חיצונית חייבת להיות דלת משופרת כשנתבקש להפנות לתקן המתאים, לא עשה זאת, אלא חזר על קביעתו שלו שכל דלת חיצונית חייבת להיות דלת משופרת (עמ' 12 לפרוטוקול). דע עקא שתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) התש"ל-1970, קובעת בתקנה 2.91 את החובה להשתמש בדלת העונה על דרישות ת"י בנוגע לדלת משופרת בדלת חוץ של דירת מגורים, אין דרישה כזו לגבי כל דלת חוץ, התקנות אינן דורשות זאת ביחס לכל מבנה ואינן דורשות זאת כדוגמא ביחס למחסן. ובאשר לידית - מדובר בידית פלסטיק סטנדרטית וזו עומדת בדרישות ת"י 833.   איני יכולה לקבוע אפוא שהמדינה התרשלה כאשר התקינה בפתח המחסן דלת מעץ שמיועדת להיות דלת חיצונית ועומדת בדרישות התקן הישראלי.   5.2 האם היתה לנתבעת חובה לערוך בדיקות תקופתיות לבדיקת כל הציוד לרבות הדלת? כזכור, לענין זה טוען ב"כ התובעת: "כי מחזיק ובעל שליטה במקרקעין אשר הינו גם מעביד אינו יכול להסתפק בתיקון תקלות ומכשולים לפי הודעה, אלא הדעת מחייבת כי סטנדרט סביר של זהירות מצידו יחייב הפעלת ביקורת יזומה לאיתור ותיקון תקלות מבעוד מועד". טענה זו כמות שהיא נטענת, איננה מתקבלת על דעתי, איני סבורה שראוי לקבוע סטנדרט זהירות המחייב כל מעביד לבדוק את כל הרהיטים בדיקות תקופתיות, יש מקום לקבוע סטנדרט זהירות שכזה לגבי כסאות, כורסאות, ספסלי ישיבה וכיוצ"ב, אך אין מקום לקבוע סטנדרט כללי כזה לגבי שאר סוגי הריהוט כולל ארונות, דלתות, וכד' שמטבעם אינם מתבלים, אינם מתפרקים ואפילו אם יש בהם תקלה בד"כ זו אינה עשויה לגרום לנזק, יכול ויש מקום לקבל טיעון ב"כ התובעת בכל הנוגע למקום מועד לפורענות אם משום שהריהוט ישן, אם משום שמשתמשים בו שימוש חריג, אך ככלל, במקום שלא נעשה בחפץ שימוש חריג, אין מקום לדעתי, לקבוע סטנדרט כזה.   5.3 על האמור לעיל יש להוסיף ולהדגיש שדובר בדלת חדשה, בת כשנה, דובר בדלת שהיה מעליה גגון שנתן הגנה מסויימת מפני גשם ושמש, מדובר בדלת שלאחר חלוף ארבע שנים מיום התקנתה עדיין היתה תקינה - עפ"י המומחה מטעם הנתבעת שעדותו היתה מקובלת עלי .ומעל הכל הפגם שלא ברור כלל אם היה ומה היה, לא היה חמור שכן התובעת שהיתה מבקרת במחסן לא הבחינה בתקלה כלשהי בדלת באף אחת מן הפעמים שהגיעה לשם וגם לא בסמוך לקרות התאונה, על פי עדותה היא פתחה את הדלת בכניסתה כרגיל, אם כי היא העידה שהרגישה קצת בקושי. התובעת העידה שהדלת התנפחה מעט מהגשם והיא ראתה שפירקו אותה ומידותיה הותאמו מחדש למידת המשקוף. עדות זו לא נתמכה בכל עדות שהיא, מר רחמים לוי, עד הראיה לתאונה, לא הצהיר בתצהירו שהבחין בפגם כלשהו בדלת. הוא רק הצהיר ש"הדלת לא נסגרה בקלות" הוא לא הזכיר שהדלת התנפחה (סעיף 6 לתצהיר עדותו). משוכנעת אני שהתובעת ראתה שנעשה תיקון כלשהו בדלת, אך איני משוכנעת שהיא "דקה פורתא" במה שנעשה בדיוק, זאת אני קובעת על יסוד העובדה שהדלת שנבדקה 3 שנים לאחר מכן לא היתה נפוחה מרטיבות, אם הגשם השפיע במשך שנה, צפוי שישפיע יותר משך 4 שנים והדלת תהא נפוחה. מר ברגמן אישר שלא היתה לו בעיה לפתוח את הדלת אך הוא טען שהוא משוכנע שזוהי לא אותה דלת, אין בפני ראיה כזו, והדלת שבתמונות אינה נראית חדשה.   5.4 כזכור מה שארע במקרה דנן, היה מקרה חריג שבו ידית הפלסטיק נשברה לשניים, חציה נשאר בדלת וחציה בידה של התובעת, האם על הנתבעת היתה חובה לצפות ארוע שכזה? תשובתי היא בשלילה, אין זה סביר ואין לצפות שידית פלסטיק מסוג הידיות המותקנות בדלתות תישבר באופן שנשברה. טוען ב"כ התובעת שעל הנתבעת היה לצפות לכך הואיל הדלת לא התאימה לתנאי חוץ ולפיכך סביר שתתנפח ואם תתנפח סביר שיקשה על המשתמש לפתוח את הדלת ואם יקשה עליו יפעיל כח וכשיפעיל כח, עלולה הדלת או הידית להישבר.   איני סבורה שעל הנתבעת בהתקינה דלת תקנית היה לצפות את ההשתלשלות שתוארה לעיל, ושוב אחזור על העובדה שאותה הדלת, בודאי שאותו סוג דלת מוצב באותו מקום, ושני המומחים גם יחד לא מצאו בה פגם, (זולת הצורך לחידוש הצבע) עובדה זו מלמדת שאין זה מצופה לגבי דלת מסוג זה שתתנפח ואם אין זה מצופה לא היה על הנתבעת לצפות את שארע. גם אם על הנתבעת היה לצפות התנפחות הדלת וקושי בפתיחתה איני סבורה שהיה עליה לצפות שידית הדלת תישבר, הדבר אכן בלתי צפוי וקשה להסבירו.   דעתי אפוא שלא הוכח שהנתבעת התרשלה ודין התביעה להידחות.   6. למעלה מן הצורך אתייחס לשאלת הנזק, על דרך הקיצור.   6.1 העובדות הרלונטיות להערכת הנזק הן אלו: התובעת כבת 64, פרשה לגמלאות ביום 31.10.00 שנתיים לפני מועד הפרישה, על סמך הראיות שנשמעו בפני יכולה אני לקבוע שהסיבה העיקרית לפרישה המוקדמת היתה הפציעה בתאונה. אם כי היא לא היתה היחידה, התובעת גם חיכתה זמן רב עד אשר תקבל תנאי פרישה הולמים. הייתי מייחסת לגורם זה 60%.   6.2 מומחה מטעם התובעת, פרופ' מילגרום קבע לתובעת 30% נכות בגין הנזק המשמעותי לכתף עקב החבלה. התאונה הוכרה גם כתאונה בעבודה ובמל"ל נקבעו לתובעת 20% נכות. קביעה זו אינה מחייבת בהליך זה. פרופ' מילגרום נחקר, והבהיר שהפגיעה של התובעת חמורה לדעתו מהמתואר בס' 42(3) ולפיכך הוא מצא לנכון להעניק לה נכות לפי סעיף 35(1)(ד) אין מדובר בטעות של המומחה , מדובר בהפעלת שיקול דעת על ידי המומחה ובהעדר חוות דעת נגדית, הייתי מקבלת חוות דעתו והייתי קובעת שלתובעת 30% נכות עקב התאונה.   6.3 לאחר תקופת החלמה ממושכת שבה התובעת לעבוד באותה משרה ובאותו היקף שכר עד אשר פרשה לפנסיה מוקדמת. אין בפני מסמכים המעידים על ההפרש בין שכרה של התובעת לפני יציאתה לפנסיה לבין הפנסיה שמקבלת. נראה לי על בסיס הנאמר לעיל שיש לפסוק לתובעת 50% מההפסד בפועל למשך 24 חודשים. מאחר והחישוב מבוסס על הפסד בפועל אין מקום להתייחס לשכר ברוטו אלא לחשב עפ"י ההפרש בפועל. על פי ת/1 תקופת שירותה של התובעת הוגדלה מ- 372 חודשים ל- 417 חודשים, משמע היא קיבלה תוספת של למעלה מ- 24 חודש, כך שהטענה שהיתה צוברת פנסיה נוספת אינה נראית לי ולפיכך ההפסד הוא כמפורט לעיל, רק לשנתיים עד גיל הפרישה .   6.4. בגין כאב וסבל הייתי פוסקת לתובעת 80,000 ש"ח.   6.5 בגין עזרה בבית הייתי פוסקת לתובעת 50,000 ש"ח.   7. מכל הנאמר לעיל אני קובעת שיש לדחות התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מ.ע.מ כחוק.תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינפילה