מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא משכורת של עורך וידאו: 1. התובע הועסק על ידי הנתבעת כעורך וידאו. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. 2. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובע הינו עורך וידאו במקצועו. ב. התובע הועסק על ידי הנתבעת מיום 2/4/2008 בשכר חודשי בסך 5,000 ₪. ג. יחסי עובד ומעביד הסתיימו בחודש נובמבר 2009. הצדדים במחלוקת לגבי נסיבות סיום העבודה. ד. בחודשים האחרונים לעבודה, הועלה השכר ל-5,500 ₪ לחודש. 3. התובע העיד בפנינו. מטעם הנתבעת העידו מספר עדים. 4. לאחר ששמענו את העדים ועיינו בכל החומר שבתיק, הנדון להלן הסוגיות שבמחלוקת. 5. שכר עבודה לחודשיים האחרונים לעבודה - בכתב התביעה טען התובע שלא קיבל שכר עבור חודשים אוקטובר ונובמבר 2009. כך טען גם בתצהירו (סעיף 29). הנתבעת טענה כל העת שהתובע קיבל את כל השכר המגיע לו. משהתובע עמד על טענתו, צרפה הנתבעת לתצהירי העתקי המחאות המעידות על תשלום השכר. 6. בראשית דיון ההוכחות, ביום 27/6/2012, הודיע ב"כ התובע שהתובע קיבל שכר עבור חודשים אוקטובר ונובמבר וכי ניתן למחוק רכיב זה מכתב התביעה. התובע נשאל על ידי בית הדין בעדותו והשיב: "לשאלת בית הדין כי ידעתי ששילמו לי שתי משכורות אחרונות - אני משיב שלא ידעתי. בדקתי בבנק שלי, הוצאתי תדפיסי חצי שנה אחורה ולא ראיתי שום משכורות שהופקדה ובדקתי גם אצל אשתי. אשתי היתה בבנק יהב וגם בבנק הפועלים, וכל הבלבול נבע מכך. כאמור היא הראתה לי את השיקים שהופקדו אצל אשתי, אז הבנתי לאיזה חשבון זה הופקד". 7. נסיעות - התובע תבע דמי נסיעות. בעדותו אישר שקיבל כל חודש 500 ₪ עבור נסיעות בתלוש השכר, ועוד 500 ₪ כנגד קבלות (שצורפו לתצהיר הנתבעת). אף כאן, רק בראשית דיון ההוכחות, הודיע בא כוחו שאינו עומד על רכיב זה. 8. נסיבות סיום העבודה - בכתב התביעה טען התובע שפוטר עקב סירובו לעבוד על תוכנה בלתי חוקית שהתקינה הנתבעת במחשביה. 9. הפסקה בעבודה באפריל מאי 2009 מעדות התובע עולה כי אין זו הפעם הראשונה שבה הופסקה עבודתו של התובע. מעדותו עולה כי בחודש אפריל ומאי 2009, התובע התפטר וכלשונו: ".... היתה הפסקה כי היו מחלוקות. אני לא זוכר את המחלוקות. אני לא עזבתי את העבודה - פשוט לא הגעתי לעבודה והם אמרו לי שאקח חופש ואחשוב. לשאלתך אם אמרו לי לא להגיע לעבודה באותו חודש אני משיב שלא זכור לי... אני נזכר במחלוקת. היא היתה על השכר. אני ביקשתי יותר כי לא הספיק לי הכסף לנסיעות ואז הם העלו לי ל-5,500 ₪ ..." במועד זה, ביום 13/5/2009 חתם התובע על המסמך נספח 2 לתצהיר הנתבעת. "הנדון: כתב ויתור בהמשך לשיחתנו הריני מצהיר ומתחייב בזאת, כי אין לי, ולא תהיינה לי בעתיד, כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות - מכל סוג שהוא כלפיכם - בעניין העסקתי בארגונכם". וכן על נספח 3 לתצהיר הנתבעת, מיום 29/5/2009: "הנדון: הצהרה על העדר תביעות בהמשך להודעתי כל התפטרותי, הריני מאשר בפניך בזאת, כי אין לי, וכי לא תהיה לי בעתיד כל טענה ו/או תביעה מכל מין סוג שהוא כנגד העמותה". 10. במועד זה חתם התובע על מסמך נוסף, נספח 1 לתצהיר הנתבעת, כדלקמן: "לכבוד מר אבשלום היזמי, מנכ"ל "שופר ארגון להפצת יהדות". הנדון: הודעה על התפטרותי מעבודתי בעמותת "שופר - ארגון להפצת יהדות". בהמשך להודעתי אליך בע"פ בעניין שבנדון, הריני מתכבד להודיעך בזאת על התפטרותי מעבודתי ב"שופר". התפטרותי תיכנס לתוקפה החל מהיום 29/5/09. למען הסדר הטוב אדגיש, כי אין בלבי כל טענה ו/או תביעה כלפי שופר בהקשר שבנדון. תודה על שיתוף הפעולה. בברכה". 11. מסמכים אלה, מחודש אפריל ומאי 2009, מעידים על כך שהנתבעת נוהגת להחתים עובד מתפטר (והרי אין חולק שבתקופה זו התובע התפטר) על מסמכים המאשרים את ההתפטרות. 12. אמנם נכון שהתובע טען כי החתימה שחתם על המסמכים, אינה החתימה שלו. באשר לכתב הוויתור מיום 13/5/2009, העיד התובע: "לבקשתך שאסביר על חתימות שהן לא חתימות שלי אני משיב שאני לא נוהג לעשות כך. שופר לא שואלים אותם מה אתה נוהג לעשות או לא לעשות. הם אומרים שאם אתה לא חותם אתה לא פה. גם אני לא פה, אני חתמתי". ואולם, אין חולק שהתובע התפטר באותו מועד בשל חילוקי דעות כספיים, וחתם על מסמכי התפטרות. 13. הפסקת עבודה בחודש נובמבר 2009 על פי תצהיר התובע ועדותו, בחודש ספטמבר 2009 שודרגה מערכת המחשוב של המשרד והנתבעת עברה לעבודה עם פורמט MP4 שעובד בטכנולוגית FULL HD. לדבריו, תוכנת AVID שאיתה עבד בכל תקופת העבודה, לא התאימה למערכת החדשה. על פי טענת התובע, פנה בעניין זה לאנשי הנתבעת ואז עובד בשם רענן ובר, הציע להתקין תוכנה אחרת ואכן הביא אותה והתקין על שלושה מחשבים במשרדי הנתבעת. לטענת התובע, החל לעבוד על התוכנה הבלתי חוקית, עד שיום אחד הגיע אליו הסמנכ"ל מר שלום מלכה ואמר לו שאם יש ביקורת על התוכנות, התובע לוקח את האחריות עליו, שכן מדובר בתוכנה פרוצה שהורדה מהאינטרנט. התובע טען שאינו מוכן לקחת אחריות על התוכנה והסיר את התוכנה מכל המחשבים. לדבריו, בערך חודשיים - שלושה היה ללא תוכנה, ביקש שיביאו לו תוכנה מתאימה , ובינתיים ביצע עבודות במחסן למרות שהוא סובל מבעיה רפואית בגינה נקבעו לו 60% נכות. התובע טען שביקש מכתב פיטורים ונאמר לו שהנתבעת לא מפטרת ואם הוא רוצה מכתב, עליו לחתום על כתב ויתור. באשר לעבודות במחסן, אישר התובע בעדותו, שמדובר על "שבוע שבועיים" לכל היותר. עוד אישר בעדותו, שבמהלך אותם חודשיים ביצע עבודות עריכה אבל לא על תוכנת MP4 . 14. הנתבעת הציגה מכתב מאת המעסיק (נספח 9) מיום 29/11/2009 בו נכתב: "הנדון: הפסקת עבודה. הרינו לאשר כי מר X עבד במשרדנו מה-2/4/08 ועבודתו הופסקה ביום 29/11/09. אנו מאחלים לו הצלחה בהמשך דרכך". 15. מסמך נוסף, מיום 8/12/09 בחתימת התובע (מוצג 12): "בהמשך להודעתי על התפטרותי הריני מאשר בפניך בזאת כי אין לי וכי לא תהיה לי בעתיד כל טענה ו/או תביעה מכל מין וסוג שהוא כנגד העמותה". 16. הנתבעת צרפה מסמך נוסף, הסכם בינה לבין התובע מיום 8/12/2009 (נספח 11), לפיו התובע יועסק אצל הנתבעת כעצמאי והתשלום יבוצע כנגד חשבונית. 17. התובע נשאל לגבי ההסכם נספח 11 והשיב: "אני חתום על ההסכם. לשאלתך אם קראתי את ההסכם לפני שחתמתי אני משיב שסביר להניח שכן. נכון שההסכם מדבר על כך שאתן חשבונית ... הסכמתי לעבוד מהבית כי לא היתה לי ברירה ולא היתה לי עבודה" 18. באשר לנסיבות מסירת מסמכים נספחים 9 ו-12 העיד התובע: "סע' 20 לתצהיר, לגבי אישור העסקה, הכוונה לאישור שהוא העסיק אותי. קיבלתי אישור העסקה מכתב פיטורים. קיבלתי את מכתב הפיטורים שהצגתי. לשאלתך אם המכתב שקיבלתי הוא אישור העסקה אני משיב שכתוב שם שפיטרו אותי וגם כתוב תקופת העסקה. לטענתך שאמרתי קודם ששלום מלכה אמר לי שלא מפטרים אני משיב שבגלל זה הוא החתים אותי על כל המסמכים. הוא אמר לי תלך הביתה. אמרתי לו בסדר שיתן לי מכתב והוא אמר שהוא לא נותן לי מכתב. ואז אמרתי לו איך אני אלך הביתה אם אתה לא נותן לי מכתב והוא אמר שאחתום על המסמכים והוא יתן לי מכתב. אחרי שהוא הביא לי את המכתב הלכתי הביתה ואח"כ הוא יצר איתי קשר". 19. גרסת הנתבעת באשר לנסיבות סיום העבודה, היא שונה. על פי גרסת הנתבעת, חל נתק בין שתי תקופות ההעסקה, לאחר שהתובע התפטר באפריל. לטענתה, התובע חזר לעבודה כנגד העלאה בשכר ל-5,500 ₪ ועוד 500 ₪ עבור נסיעות כנגד קבלות. לראיה, הציגה את ההסכם שעליו חתם התובע שחזר לעבודה, ביום 13/7/2009. התובע אישר את חתימתו על ההסכם. 20. באשר לנסיבות סיום העבודה, העיד מר שלום מלכה מנכ"ל הנתבעת, כי בחודש נובמבר 2009 נערכה בדיקה במשרדי הנתבעת ונמצאו שם תוכנות בלתי חוקיות. התובע נדרש להסיר את התוכנות הבלתי חוקיות, ולהשתמש בתוכנה שנרכשה ע"י הנתבעת. לדברי מר מלכה, התובע טען שהתוכנה שהוא משתמש בה, נוחה יותר לשימוש וביקש להמשיך להשתמש בתוכנה שבה השתמש. מר מלכה טוען שהודיע לתובע שאינו מאשר זאת וביקש שהתוכנות יוסרו מהמחשבים. מר מלכה שלל כל טענת התנכלות. לטענתו, לא דרש מהתובע לבצע עבודות סבלות שכן הוא מודע למצבו הרפואי וכן כי יש מחסנאי שזה תפקידו. עוד טען כי אין בכך כל הגיון שכן היה צורך לבצע פעולות עריכה רבות והתובע נדרש לעבוד בתפקיד שלשמו נשכר. לטענתו, התובע חזר וביקש להתקין את התוכנה שבה עבד קודם לכן, ואחר כך ביקש לעבוד מהבית בשל קושי בנסיעות. לטענת מר מלכה, התובע ביקש לעבוד כעצמאי, וכן ביקש שינתן לו מכתב פיטורים לצורך קבלת דמי אבטלה. לטענתו סירב לעשות כן והוסכם לתת לו מכתב סיום עבודה לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת. 21. סיכום עדויות הצדדים, מעלה שהתובע לא פוטר על ידי הנתבעת. מעדות התובע עולה כי עבודות הסבלות שלטענתו נדרש לבצע, נמשכו לכל היותר שבוע שבועיים: "לגבי עבודות מחסן, היו שבועיים שהם פינו את כל המחסן והיה שם משטחים, קרטונים גדולים, ציוד כבד, רמקולים. ביקשו ממני לעשות את העבודה כמו כולם. כל מי שהיה באיזור של המחסן, העורכים, הטכנאים, לא רק אני. העבודה נמשכה בסביבות שבוע, שבועיים". בנוסף, התובע אישר שבמהלך החודשיים, שולם שכרו במלואו וכן כי ביצע עבודות עריכה של קלטות וכדבריו "המצאתי לעצמי כל מיני עבודות". כן אישר התובע שניתן היה לעשות עריכות אך לא על תוכנת MP4. 22. ככל שהותקנו תוכנות בלתי חוקיות במחשבי הנתבעת, הרי שדרישת הנתבעת להסרתן היא דרישה מוצדקת על פי כל קנה מידה. בין אם היוזמה להתקנת התוכנות היתה של התובע ובין אם היתה של עובד של הנתבעת או של הנתבעת עצמה, ברי כי שעה שמדובר על תוכנה בלתי חוקית, עצם קיומה על גבי המחשב וודאי ששימוש בה, הם בלתי חוקיים. הדרישה להסיר תוכנה בלתי חוקית, היא דרישה לגיטימית. לא ניתן לראות בה, כשלעצמה, משום הרעת תנאי עבודה. 23. התובע טוען שלא יכול היה לעבוד על תוכנת MP4 . יחד עם זאת, במהלך החודשים מספטמבר 2009, התובע עבד בעריכה. יתכן שלא עבד בהיקף מלא, יתכן שעבד על עריכה של קלטות בלבד, אך אין חולק שעבד וקיבל שכר. מנכ"ל הנתבעת העיד ואישר שבתקופת החודשיים התובע כן עסק בעריכה וכי ניתן היה לערוך סרטים, אף ללא התוכנה הבלתי חוקית. 24. יתר על כן, היה זה התובע שפנה אל הנתבעת בחודש נובמבר וביקש שתפטר אותו. כך העיד: "... אמרתי שאם הוא רוצה שאני אעזוב שיתן לי מכתב והוא אמר שהם לא מפטרים ואם אני רוצה מכתב מסודר אז אני צריך לחתום לו על כל מיני מכתבי ויתור. חתמתי בלית ברירה והוא נתן לי את המכתב". ממכלול הראיות עולה שהנתבעת לא ביקשה לפטר את התובע. הנתבעת העלתה את שכרו בחודש יולי 2009 ב-500 ₪. הנתבעת הסכימה לשלם לתובע עוד 200 ₪ לחודש (אף שסכום זה לא שולם מעולם). הנתבעת ביקשה מהתובע שיסיר מהמחשב תוכנות בלתי חוקיות - דרישה סבירה בכל קנה מידה. לאחר מכן, התובע המשיך לבצע פעולות עריכה, אף כי בקנה מידה קטן יותר. התובע ביקש לקבל מכתב פיטורים והנתבעת סירבה. העובדה שהתובע חתם על מסמכים שונים קודם לסיום העבודה, אינה מהווה ראיה לכך שפוטר. כפי שהובא לעיל, הנתבעת נוהגת להחתים גם עובדים מתפטרים על מסמכים. לראיה, כל נהגה בפעם הראשונה שבה התובע עזב מיוזמתו. 25. סיכום האמור לעיל מעלה שהתובע לא פוטר. התובע ביקש להתפטר, יתכן שביקש זאת עקב הרעת תנאים - אולם לא כך טען בכתב התביעה. הטענה בכתב התביעה היתה שפוטר. טענה זו נדחית לאור הראיות שהוצגו בפנינו. 26. במכתב סיום ההעסקה שנמסר לתובע, נקבה הנתבעת במילים "עבודתו הופסקה". התובע טוען כי ניסוח זה מהווה פיטורים לכל דבר וענין. לאור הראיות כפי שהוצגו בפנינו, איננו מקבלים את טענת התובע. הוכח מבחינה עובדתית שהנתבעת לא פיטרה את התובע וכי היה זה התובע שביקש לעזוב עת העבודה. 27. שקלנו במסגרת הראיות, את המכתב נספח 10 לתצהיר הנתבעת. מכתב זה נחזה להיות מכתב התפטרות שמסר התובע לנתבעת מיום 29/11/09 בחתימת יד התובע. ואולם, עיון במסמך מעלה כי אינו כפי שנחזה להיות. מסמך זה הוא למעשה העתק של מכתב ההתפטרות שהתובע מסר בחודש מאי, נספח 1 לתצהיר הנתבעת. ראשית, המכתב ממוען למר היזמי, אשר כלל לא היה מנכ"ל בחודש נובמבר. שנית, בסעיף 2 למסמך נכתב שההתפטרות תכנס לתוקף בחודש מאי ואילו תאריך המכתב הוא מנובמבר. מכתב זה, שנראה על פניו כי לא נחתם בחודש נובמבר 2009, העלה ספק באשר לאמינות גירסתה של הנתבעת. מנכ"ל הנתבעת טען בעדותו שהמסמך הוצא על ידי התובע בחודש נובמבר 2009 אך עדות זו לא ניתן לקבל. יחד עם זאת, כאמור, לא הוכח שהתובע פוטר על ידי הנתבעת. הנסיבות מראות את ההיפך. 28. לאור האמור, התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. 29. משקבענו שהתובע לא פוטר, אין עוד צורך לדון בטענתנו בדבר פיטורים שלא כדין. ממילא, לאור קביעתנו כי הדרישה להסרת תוכנה בלתי חוקית היא דרישה לגיטימית, הרי שאף לו היו הפיטורים באים על רקע זה, לא ניתן היה לקבוע שנפל בהם פגם. 30. הפרשי שכר - מחומר הראיות עולה שסוכם בין הצדדים על שכר חודשי בסך 5,000 ₪ ולאחר מכן, מחודש יולי 2009, שכר בסך 5,500 ₪. עוד עולה שהרב אמנון יצחק הבטיח לתובע העלאה נוספת בסך 200 ₪ לחודש, אשר לא שולמה מעולם. מנכ"ל הנתבעת אישר זאת בסעיף 61 לתצהירו. 31. עיון בתלושי השכר מעלה כי מעולם לא שולם לתובע סך 5,500 ₪ אלא סכומים שונים בכל חודש. לדוגמא, בחודש מאי 2009 שולם 3,409 ₪, בחודש אוגוסט 2009 שולם 4,940 ₪, בחודש ספטמבר 2008 שולם סך 4,840 ₪ ועוד. 32. מנהל החשבונות בנתבעת מר יהודה צוברי, הסביר את אופן חישובי השכר: "8. שכרו של העובד, על פיו חישבתי את התלוש עמד על 5,000 ₪ נטו עד לחודש 5/2009, כולל. בחודש 6/2009 לא שולם לעובד. בחודשים 7-8/2009 השכר המוסכם עמד על 5,500 ₪ ובחודשים 9-11/2009 השכר המוסכם עמד על 5,700 ₪. נתונים אלה רשומים בטבלאות אשר בדקתי במועד מתן תצהיר זה. בדקתי אף את הטבלאות לעניין החודשים בהם לא עבדתי. 9. מכיוון שסוכם עם התובע כי ישתכר את הסכום המוסכם, תמורת עבודה בחודש מלא, בו יש 22 ימי עבודה, 8 שעות עבודה מידי יום, כיוצא שבסיס משרתו הוא 176 שעות בחודש. 10. הייתי מחלק את השכר המוסכם ל-176, ומגיע לשכר העובד לשעה. 11. לאחר מכן, בדקתי את דו"ח הנוכחות וסיכמתי את שעות העבודה. אציין כי משעות העבודה לא הפחתתי הפסקות. 12. בחודשי העבודה בהם ימי העבודה האפשריים במהלך החודש היו פחותים מ-22, חישבתי את בסיס השכר על פי שעות העבודה האפשריות. למעשה - בדקתי כמה שעות החסיר התובע משעות העבודה האפשריות, הכפלתי את הסכום בתעריף לשעה (לפי חודש מלא) ואת החוסר הפחתתי מהשכר המוסכם לחודש. למעשה בחודשים בהם ימי העבודה האפשריים היו נמוכים מ-22, שולם לעובד באופן עדיף בהרבה על המוסכם עמו. 13. לדוגמא, חודש עבודה בו היו רק 10 ימי עבודה אפשריים, והעובד הגיע לעבודה רק במשך 5 ימים בתקופה בה הוסכם עמו לשכר של 5,000 ₪. ישנן מספר אפשרויות לחשב את השכר. 13.1 אפשרות אחת, היא כי העובד זכאי לחמשת אלפים ₪ עבור 176 שעות, מכאן שכרו לשעה יהא 28.40 ₪, ובחודש בו עבד 40 שעות - יהא העובד זכאי לסך של 1,146 ₪. 13.2 אפשרות אחרת היא כי למעשה - העובד זכאי למחצית שכרו - 2,500 ₪, משום שהחסיר מחצית מימי העבודה של החודש (או שעות עבודה). 13.3 החישוב אותו ערכתי אני, היה עדיף לעובד משמעותית - ולפי דוגמא זו: 13.3.1 10 ימים כפול 8 שעות ליום שווה 80 13.3.2 העובד בפועל, עבד 40 שעות בלבד. לכן - חישבתי את שכרו באופן זה. 13.3.3 לקחתי את ארבעים השעות החסרות, הכפלתי בתעריף לשעה כך שיצא סה"כ 1,146 ₪. הפחתתי סכום זה מסך של 5,000 ₪ ואת היתרה - 3,854 ₪ שילמתי לעובד. 14. למעשה, בכל חודש בו ימי העבודה פחתו מ-22, שולם לעובד באופן מלא עבור הימים בהם לא ניתן היה לעבוד". 33. על פי עדות מר מלכה, שכרו עם התובע היה שכר חודשי ולא שעתי. "לשאלתך אם סיכמנו על שכר לשעה אני משיב שסיכמנו 5,500 ₪ לחודש לפי 8 שעות. לטענתך שלא עלה בשום שלב המס' 32.39 ₪ לשעה אני משיב שסיכמתי איתו על 5,500 ₪ כולל הכול 8 שעות עבודה. לשאלתך אם סיכמתי אתו על 32.39 ₪ אני משיב שלא". אך באותה נשימה העיד מר מלכה: "לשאלתך אם עובד עבד ביום מסוים 7.5 שעות, אני מוריד לו 10 דקות אני מאשר זאת. אם הוא עבד יותר מ-8 שעות אני לא משלם כי אין שעות נוספות". 34. דברים אלו אושרו גם ע"י חשבת השכר גב' אירנה מיכל אשר העידה כי אם התובע עבד פחות מ-8 שעות, הפחיתו משכרו ואם עבד יותר מ-8 שעות לא שילמו, כי נקבע עם העובד מלכתחילה שהשעות שלו זה 8 ולא מעבר. עוד אושרו הדברים על ידי מנהל חשבונות מר צוברי. 35. בראש ובראשונה יובהר שקיים פסול באופן התנהלות זה של הנתבעת, שבו מסכמים עם עובד על שכר חודשי ואילו בפועל, משלמים שכר שעתי. עוד ובנוסף, מפחיתים לתובע תשלום על כל דקה ודקה שלא השלים 8 שעות עבודה, אך לא משלמים מאומה על עבודה מעבר לשמונה שעות. אופן פעולה זה נוגד את הוראות חוק הגנת השכר וכן נוגד את הסכם העבודה עם התובע. 36. לטענת התובע, מחדל זה של הנתבעת מזכה אותו בהפרשי שכר ל-5,000 ₪ (או 5,500ש"ח ) עבור כל תקופת העבודה. 37. טענה זו של התובע לא ניתן לקבל. ראשית, הובהר כי למן היום הראשון לעבודה, נהגה הנתבעת לשלם לתובע עבור שעות שעבד בפועל. התובע קיבל תלוש שכר מדי חודש והיה מודע לאופן פעולה זה של הנתבעת. יתר על כן, התובע בעדותו אישר שאם עבד ביום מסוים 4 שעות במקום 8, אינו זכאי לתשלום עבור 8 שעות ליום. משמע - כך נהגו הצדדים. 38. התובע אינו טוען שלא קיבל שכר עבור שעות שעבד. טענתו היא כי היה על הנתבעת לשלם לו בכל חודש שכר מלא, כאילו עבד חודש מלא. לו כך היתה פועלת הנתבעת, היה עליה לרשום את החיסורים בשעות באופן כשלהו, בין בשעות חסר ובין בכל דרך אחרת. לא יתכן שהתובע יקבל שכר מלא על שעות שלא עבד ולא יקוזז סכום כלשהו, בין מהשכר ובין מימי החופשה שלהם הוא זכאי. 39. משהצדדים פעלו כך ששולם שכר שעתי, בהתאם לשעות שהתובע נכח בעבודה, הרי שאין התובע זכאי להפרשי שכר כפי שתבע בכתב התביעה. תביעתו בעניין זה נדחית. 40. לו היה התובע מפרט את השעות הנוספות שעבד, מעבר ל-8 שעות ליום, היה זכאי לתשלום עבור שעות אלה, שכן הנוהל של הנתבעת להפחית עבור חיסורים ולא לשלם עבור שעות נוספות, הוא נוהג נפסד. במיוחד, שעה שהובהר שהתובע עבד בפועל בשעות נוספות, בין כאלה שרשומות בדוחו"ת הנוכחות ובין כאלה שבהן נילווה לרב אמנון יצחק בהרצאות שנעשו בשעות הערב. 41. משלא הוכחה תביעה בגין שעות נוספות ומשלא הוצג תחשיב בעניין זה, לא ניתן לפסוק לתובע שעות נוספות. 42. דמי הבראה עיון בתלושי השכר מעלה ששולם לתובע מידי חודש סכום בגין דמי הבראה, בנוסף לשכרו. לטענת התובע, זכאי לדמי הבראה מלאים בהפחתת סה"כ הסכומים ששולמו. התובע ערך את התחשיבים לפי משרה מלאה. הנתבעת מנגד ערכה תחשיב לפי חלקיות משרה בכל אחת מהשנים, בהתחשב בשעות הנוכחות בפועל. כפי שנאמר לעיל, הסיכום עם התובע אמנם היה על משכורת חודשית אך בפועל, הנתבעת נהגה כלפי התובע כאל עובד בשכר. לפיכך, חישוב הזכאות כפי שערכה הנתבעת, מתקבל. התביעה לדמי הבראה נדחית. 43. פדיון חופש הנתבעת הציגה דו"חות נוכחות מהם עולה שהתובע קיבל 9 ימי חופש במהלך שנת 2008. גירסה זו לא נסתרה. העדה גב' אירנה מיכל לא נחקרה על כך בחקירה נגדית. עוד הובהר כי מאז 2009, מנוהל רישום החופשה בתלושי השכר. 44. על פי חישובי הנתבעת, שלא נסתרו ואשר נערכו בהתאם להיקף המשרה של התובע, התובע קיבל בשנת 2008 תשלום עבור 9 ימי חופש ובשנת 2009 תשלום עבור 8 ימי חופש, סה"כ 17 ימי חופש לתקופת העבודה. 45. על פי כתב התביעה והסיכומים, התובע זכאי ל- 16.6 ימי חופש בתקופת העבודה, משמע - קיבל את כל ימי החופש המגיעים לו ואף ביתר. לפיכך, התביעה לפדיון חופש, נדחית. 46. פנסיה התובע טוען שלא הפקידו עבורו לפנסיה כמתחייב מצו ההרחבה. התובע ערך תחשיב לפי שכר חודשי בסך 5,000 ₪ ו- 5,500 ₪, בהתאמה. עוד טען כי הוא זכאי הן לחלק המעסיק בתגמולים והן לחלק של פיצויי פיטורים, סה"כ 1.66% לחודש. 47. עיון בתלושי השכר מעלה שבוצעו הפרשות לפנסיה "פניקס עמית", כך משנת 2009. 48. הנתבעת טוענת כי מסרה לתובע מכתב לשחרור הכספים המופקדים בקופה. לתצהיר הנתבעת צורף נספח 5, הודעה לחברת הפניקס על עזיבת מקום העבודה, מיום 13/6/10. במכתב מבוקש לשחרר לעובד את כספי הפיצויים וכן את כספי התגמולים. עוד צורף תדפיס של הנתבעת אודות סכומים שהופרשו לפנסיה עבור התובע, מינואר 2009. 49. הנתבעת לא הפרישה עבור התובע לפנסיה בשנת 2008. בהתאם לסעיף 6 ו' לצו ההרחבה הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק משנת 2008, עובד שהחל לעבוד לפני 31/12/08, תחול חובת ההפרשה לפנסיה בחלוף 9 חודשים. התובע החל לעבוד באפריל 2008. בחלוף 9 חודשים, בחודש ינואר 2009, החלה הנתבעת להפריש עבורו לפנסיה. 50. לפיכך, התובע לא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, מעבר לסכומים שהועברו בפועל לקרן הפנסיה. 51. סוף דבר סיכום האמור לעיל מעלה שהתביעה על כל רכיביה, נדחית. 52. לענין הוצאות משפט, שקלנו מחד את העובדה שהתביעה נדחתה על כל רכיביה ואת ההוצאות שהוציאה הנתבעת לשם ניהול התביעה. מאידך, שקלנו את אופן ההתנהלות של הנתבעת כפי שפורט לעיל, כך שסיכמה עם התובע על שכר חודשי אך בפועל שילמה שכר שעתי ובנוסף - העובדה ששילמה על שעות העבודה בפועל, אך לא מעבר לשמונה שעות ליום, אף שהוכח שהתובע לעיתים עבד יותר משמונה שעות. נוכח כל אלה אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו. משכורת