מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא משכורת לצורך חישוב קצבת נכות מעבודה: 1. מבוא: השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו בפסק דין זה, הינו - מהו שכרו של התובע לצורך חישוב קצבת הנכות, אותה הוא מקבל מהנתבע בשל תאונת עבודה שעבר. סמוך לתחילת ההליך בתיק זה ולבקשת הנתבע, צורף צד ג'1 (המעביד שמילא את טופס התביעה לדמי פגיעה) : חב' דוליאוס כח אדם בניה בע"מ. צדדי ג' 2-3 צורפו, בשלב מאוחר יותר (לאחר שהתקיימו שני דיונים מוקדמים ולאחר שנקבעה רשימת המוסכמות והפלוגתאות). זאת לאור העובדה שהתובע התכחש לקיומם של יחסי עובד-מעביד עם צד ג'1 ולטענתו, הועסק ע"י צד ג'2 , כאשר זה האחרון השתמש, לטענתו , בצד ג' 1 לשם תשלום שכרו של התובע, מחשש להזדהות כמעסיקו של התובע. יודגש כי גם לאחר שמיעת הראיות בתיק זה, ולאחר שכבר ניתנה החלטה על סיכומים (ואף לאחר שצד ג' 2 הודיע לבית הדין שאין לו כל קשר להעסקת התובע) - עמד התובע על גרסתו זו - דבר אשר הביא להתמשכות נוספת של ההליך ולצירופו של צד ג' 3 אך ביום 25/2/10 (לאחר שכתב התביעה המקורי בתיק זה הוגש ביום 23/3/06 (!)). לאחר שצד ג' 3 לא אותר, לאורך כל ההליך בתיק זה ועל אף מאמציהם של בית הדין ושל הנתבע - לפיכך ביום 3/2/11 מחק בית הדין את צד ג' 3 מתיק זה. מטעם התובע העידו: התובע בעצמו וכן מר מוהנד אל עראג' (פועל בניין שעבד לטענתו עם התובע באתר הבניה אם כי לא באותו תפקיד). עד זה העיד בדיון ההוכחות הראשון שנקבע ביום 27/12/07 - עוד בטרם צד ג' 2 נטל חלק פעיל בהליך ועל כן במועד מתן עדותו של עד זה לא נכח ב"כ צד ג' 2 ולכן גם לא היתה לו ההזדמנות לחקור אותו חקירה נגדית משום שבמועד ההוכחות הנוסף שנקבע (13/5/10) לא התייצב עד זה (לטענת ב"כ התובע כיוון שבמועד זה כבר הועסק ישירות על ידי צד ג' 2 ולכן ביקש להימנע ממתן עדות בתיק זה). בדיון ההוכחות השני שנקבע כאמור ליום 13/5/10 - נחקר התובע, בחקירה נגדית ע"י ב"כ צד ג' 2 . כמו כן, בדיון הוכחות נוסף שנקבע לאחר שצורפו צדדי ג' 2 ו-3: העידו עובדים נוספים מטעם התובע (לאחר שכאמור התובע כבר העיד בפני בית הדין) : מר פאוז סעיד (עובד שעבד לטענתו עם התובע באתר של מר הייסם כרוף באלעד) ומר נידאל מוחמד חממי (שעבד לטענתו עם התובע גם באתר באלעד וגם באתר בחיפה) . מטעם צד ג' 2- העיד מר הייסם כרוף בעצמו. מטעם משרד רו"ח אורדן, דפנא ושות' - לא העידו כיוון שהודיעו לבית הדין שרו"ח סמדר דפנא ז"ל, קיימה בזמנו, מספר שיחות טלפון עם מי שנחזה להיות הבעלים או מי מבעלי העניין של חב' דוליאוס - אך כיוון שהמשרד לא נטל את התיק של חברה זו לטיפולו (על אף מספר מסמכים הנמצאים בידי הנתבע והחתומים על ידי משרד זה בשם חב' דוליאוס) - לא היה כל טעם בהתייצבות לעדות מטעמם ועל כן בית הדין פטר אותם מהתייצבות. מכל מקום, בהודעת משרד רו"ח אורדן, דפנא ושות' (מיום 17/4/08), הודיעו כי למיטב ידיעתם, מנהל חב' דוליאוס הינו מר אוסאמה שריף. כמו כן, הודיעו ביום 1/8/10 - כי איתרו טפסי 101 של חב' דוליאוס, למחצית השניה של שנת המס 2004 - אך שמו של התובע לא הופיע בטפסים אלו. מטעם הנתבע: הוצג דו"ח חקירתו של נתבע 2 מיום 26.5.08 ע"י חוקר הנתבע - סומן נ/1. 2. להלן, בתמצית, העובדות והטענות הרלוונטיות לעניינו, כפי שעולה מכתבי הטענות והראיות שבפנינו : התובע, תושב שטחים, עבד בחיפה, באתר של חברת הבניה אנג'ל, ללא רשיון. ביום 15/10/2004 התובע נפגע במהלך עבודתו. התאונה הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה (להלן:"תאונת העבודה"). ביום 23/1/06 נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 100% החל מיום 15/10/05 ועד ליום 31.12.06 ובגינה שולמה לתובע קצבה שוטפת. כמו כן שולמו לתובע דמי פגיעה והכל בהתאם לשכרו של התובע כפי שדווח על ידו בטופס התביעה שהגיש לנתבע. בסיס שכרו נקבע ע"י הנתבע, עפ"י ממוצע של שלושת חודשים אחרונים (7/04, 8/04, 9/04 בסכום כולל של 6,900 ₪). כיוון שמטופס התביעה לדמי פגיעה שמולא ע"י המעביד (צד ג' 1), עלה כי העובד לא עבד כביכול בחודש 7/04 (צוין ע"י המעביד כי התובע החל עבודתו ביום 1/8/04), פנה הנתבע למעביד לקבלת הסבר האם עבד בחודש 7/04 ואם כן מה היה שכרו ואם לא - מדוע לא עבד בחודש 7/04. הנתבע לא קיבל מענה לפניותיו בנושא. כמו כן, הנתבע התקשה לבצע מסירה אישית של ההודעה לצד ג' 1 ועל כן התיר לו בית הדין לבצע תחליף המצאה למשרד רו"ח של צד ג' 1 ( משרד רו"ח ארדן , דפנא ושות') ולעוה"ד החתום על מסמכי החברה, עו"ד סאמר עלי. לאחר צירופו של צד ג' 2 (לאור טענת התובע כי הוא היה מעבידו ולא צד ג' 1) - התקשה הנתבע לבצע מסירה גם לצדדים אלו- דבר אשר גרם להתמשכותו של ההליך בתיק זה ולקביעת דיונים חוזרים ונשנים , בשל העדר התייצבותם. לטענת התובע, טופס הפנייה לטיפול רפואי (טופס בל 250 מיום 17/10/04 - צורף כנספח א' לתצהיר התובע) מולא, בזריזות, בשל פגיעתו החמורה בראש ועל כן, הפרטים שמולאו בו לא היו מדויקים, לרבות זהותו של המעביד (מולאו ע"י צד ג' 1 שלטענתו אינו מעבידו אלא צד ג' 2) ושכרו (שאינו 3,450 ₪ כמצוין בטופס התביעה אלא 7,500 ₪ ברוטו). לטענתו, הדבר נכון גם לגבי טופס ההודעה על פגיעה בעבודה שמולא בחודש נובמבר 2004 (צורף כנספח ב' לתצהיר התובע). 3. המחלוקת: המחלוקת בתיק זה נסובה כאמור על שיעור שכרו של התובע. האם כטענתו של התובע שכרו עמד על סך של 7,500 ₪ (ברוטו) או שמא כטענת צד ג' 1, 3,450 ₪ (כפי שדווח בטופס התביעה לנתבע). כמו כן, האם התובע עבד בחודש 7/04 ואם כן מה היה שכרו בחודש זה? 4. דיון והכרעה : בפתח הדברים אציין כי לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והראיות שהובאו בפניי - הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות מאחר והתובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו בעניין גובה שכרו, השונה (והגבוה), לטענתו, מהשכר שדווח בטפסי התביעה שהוגשו לנתבע סמוך לפציעתו. יוער כבר עתה כי גם קיומם של יחסי עובד-מעביד עם צד ג' 2 - לא הוכחו על ידו. כפי שעולה מעיון בטופס ההפניה לטיפול רפואי (טופס בל 250 ) מיום 17/10/04 (נספח א' לתצהיר התובע) ומטופס ההודעה על פגיעה בעבודה מיום 4/11/04 (נספח ב' לתצהיר התובע) - מעבידו של התובע נרשם כ"חב' דוליאוס כח אדם ובניה בע"מ" (צד ג' 1 - להלן:"חב' דוליאוס"). הטופס הראשון מולא ע"י נציגת חב' דוליאוס (חתום ע"י גב' גלית, בתוארה כמנהלת בחברה, בצירוף חותמת החברה) והטופס השני מולא ע"י אחיו של התובע (לגרסת התובע עצמו - ראה עמ' 9 לפרוטוקול שורה 2), מספר שבועות לאחר מכן. בנסיבות אלו, עומדת בפני התובע "משוכה" גבוהה יותר, להוכיח כי חב' דוליאוס- אינה מעבידתו. זאת, בין היתר, לאור העובדה, כי לכל הפחות, טופס אחד מולא על ידי אחיו. כפי שב"כ הנתבע טענה בסיכומיה, בצדק, "חזקה" עליו שימסור לנתבע מידע אודות אחיו, שהוא מידע שהוא אך "לטובתו". יתרה מכך, אילולא חב' דוליאוס אכן היתה מעבידתו, הרי שהיה מספיק זמן בין הגשת הטופס הראשוני (בל 250) , סמוך למועד הפציעה, לבין הגשת טופס ההודעה על פגיעה בעבודה למל"ל , לתקן טעות זו, ויש להניח כי אילו אכן בטעות עסקינן הרי שהדבר היה מתוקן בטופס המאוחר יותר. בנוסף, וכפי שנפסק לא אחת בפסיקה, ככלל, יש להעדיף את הגרסה הראשונה שנמסרת על פני גרסאות מאוחרות יותר, בשלבים בהם, עולה החשש שמא המבוטח ער לנפקויות השונות של גרסתו (בפן המשפטי ובפן הכספי) וכי אז יטה למסור גרסה "משופצת" שתהא לטובתו, אף אם אינה נכונה עובדתית. (ר' דב"ע מח/42-0 ורטינסקי - המוסד פד"ע יט', 471, 473). כאמור, שוכנעתי כי התובע לא עבר משוכה זו. כפי שאפרט להלן בהרחבה, התובע לא השכיל להביא ראיות מהימנות (עדויות ו/או מסמכים ו/או תיעוד אותנטי) שיהא בו כדי להטיל ספק ב"זהות" מעבידו (חב' דוליאוס) ו/או בגובה שכרו כפי שדווח במקור. כל טענותיו בעניין זה הועלו בעלמא, ואף העדויות שהובאו מטעמו לא היו משכנעות ולא היה בהם כדי לשפוך אור על טענותיו. מנגד, במסגרת עדויות אלו, ניתן היה ללמוד על הטעם ה"אמיתי" שככל הנראה עומד ביסוד התביעה שהוגשה והוא: חוסר שביעות רצונו של התובע מגובה הגמלה המשולמת לו ובעיקר "היעלמותו" של מעבידו וחוסר שיתוף הפעולה מצידו באשר לתיקון הדווח הראשוני שדווח בטפסים הנ"ל (ראה עדותו של התובע בעמ' 9 שורות 15-25). כאמור, יש ליתן תוקף לדיווח ה"ראשוני" שדווח (ובמקרה זה היו שני דיווחים במועדים שונים וע"י "זהויות" שונות) - אלא אם כן, הצליח התובע להוכיח, באופן חד משמעי , מדובר בדיווח/גרסה שגויים - דבר שאינו מתקיים בעניינו. התובע העיד עדות מגמתית ובלתי מהימנה. התובע מעיד על נתונים "יבשים" , בלי לתת כל הסבר המניח את הדעת מדוע בכל מקרה הוא מקבל בסוף החודש 5,700 ₪ (ובוודאי שלא הציג כל מסמך ו/או ראיה התומכים בנתונים אלו). וכך נשאל והשיב: "ש. שאתה אומר שקיבלת יומית את השכר שלך, תסביר מה הכוונה? ת. אני הייתי מקבל 250 ליום, בסוף החודש הייתי מקבל 5,700 בכל מקרה. מה שקיזזו מהשכר דרך החברה אני לא יודע. החברה פשוט היתה מקזזת סכומים. בקיצור 5,700 ₪ קיבלתי בכל מקרה." (עמ' 6 לפרוטקול שורה 17 ועמ' 7 שורה 14. הדגשות אינן במקור-י.ש.). עדות זו אינה משכנעת וממילא אינה עולה בקנה אחד עם המשך עדותו של התובע עצמו , אשר העיד שהוא עבד באופן משתנה ולא קבוע (ראה עמ' 7 שורה 1-2): "ת. בחודש , עבדנו 10 ימים, אחר כך הלכנו שלושה ארבעה ימים ואחר כך חזרנו שוב לעשרה ימים. עובד 10 ימים בחיפה, וארבעה ימים יוצא לחופש הביתה, וחוזר שוב לעשרה ימים".(עובדה זו עלתה גם בעדותו של העד מטעם התובע, מוהנד אלאעראג' - ראה עמ' 14 שורה 15-23 . זאת על אף שהוא לא עבד יחד עם התובע אלא לטענת עד זה, "כולם עבדו אותו דבר" - עמ' 14 שורה 20). ובהמשך: "ש. אז היית מקבל 5,700 ₪ לחודש או 250 ליום. ת. 250 ₪ ליום. תלוי כמה ימים יש בחודש. לפעמים אני עובד 18 יום בחודש. ש. וכשעבדת 18 יום לפי מה קיבלת. ת. 18 כפול 250 ₪. אם עבדתי 23 יום גם כפול 250 ₪. ש. אז זה לא 5,700 ₪ בחודש אלא 250 ליום. ת. רוב החודשים היו יותר מאשר 21,22 יום. היו ימים גם שעבדתי שעות נוספות והיו ימים שעבדנו כך, לכן הוא היה משלם לי את הסכום הזה." (הדגשות אינן במקור-י.ש.) למרבה ההפתעה, התובע הוסיף גרסה "חדשה" בדבר שעות נוספות שקיבל (ואף מנוגדת לעדות שלו עצמו לפיה קיבל סכום יומי קבוע ובכל מקרה 5700 ₪ חודשי). מכל מקום, גם גרסה זו לא נתמכה בראיה כלשהי אלא נטענה, אף היא, בעלמא - ועל כן היא נדחית.וכך נשאל והשיב:"ש. אתה אומר לי שהרווחת 250 ₪ ליום ועכשיו אתה אומר שהיו לך שעות נוספות.ת. 250 ₪ ליום, גם אם עבדתי 10 שעות קיבלתי 250 ₪ ליום, וגם עבור 12 שעות. אם עבדתי 10 שעות זה היה 250 ₪. אם עבדתי 12, 13 שעות ביום קיבלתי עבור כל שעה נוספת 25 ₪." (עמ' 7 שורה 24 ועמ' 8 שורות 1-3. הדגשות אינן במקור-י.ש.) עוד הפתיע התובע בכך שאת העד הראשון שהביא לעדות, בנסיון לתמוך בטענותיו - היה זה עד, שכנטען ע"י התובע עצמו, לא עבד ישירות אצל מר כרוף אלא באמצעות קבלן משנה (!) (עמ' 11 שורות 20-21): "ש. יש עוד אנשים שעבדו איתך בצורה כזאת. ת. הרבה ש.למשל העד שהבאת. ת. הוא גם עבד איתי, אחד העובדים שעבדו איתנו שם. ש. כמה הוא הרויח ליום. ת. הוא לא ממש עבד ישיר עם הייתם. הוא עבד עם קבלן משנה שקיבל עבודה מהייתם. כמה הוא קיבל אני לא יודע. ש. אז אם אתה לא יודע כמה הוא קיבל, איך הוא יודע כמה אתה קיבלת. ת. הוא מכפר וולז'ה. כולם קיבלו פחות ממני, אני הייתי אחראי על שני מגדלים, ולכן הוא יודע. קיבלתי יותר מהם. ש. כולם קיבלו פחות ממך. ת.בערך ש. אבל זה לא מסביר איך הם יודעים כמה אתה קיבלת. ת. אני הייתי אומר להם שאני מקבל כך וכך. היו שואלים אותי כמה אני מקבל. הם ידעו שהעבודה שלי היתה לחוצה ואני עובד יותר, אז שאלו כמה אני מקבל. אמרתי שאני עושה עבודות שהם לא יכולים לעשות.(הדגשות אינן במקור -י.ש.) מדובר בהסבר שאינו משכנע כלל וכלל (שהתובע אינו יודע כמה העד מקבל אך העד כן יודע כמה התובע מקבל?) וממילא נראה כמגמתי. מדובר בהסבר שאינו משכנע כלל ומתגלה כהסבר מגמתי על מנת להתאים לגרסת התובע, שאין לה כל תימוכין מלבד עדויות בע"פ שלו ושל עובדים שעבדו עימו כביכול. אולם, התובע עצמו העיד שגם עד זה לא עבד באותה צורת העסקה, שלטענתו, היה הוא מועסק (העד לא הועסק ישירות ע"י מר כרוף) - ועל כן, אין בעדות זו כל רלוונטיות . בעניין זה יצויין כי גם העד עצמו, העיד עדות, לא משכנעת, לפיה, ידוע לו על שכרו של התובע אך ורק מכך שהיו נוהגים לשאול אחד את השני בע"פ (עמ' 15 שורה 4-7). ברור שאין די בכך כדי לבסס קביעה פוזיטיבית באשר לגובה שכרו האמיתי של התובע. כל שכן, שאין עדות רעועה זו (הנסמכת על עדות שמועה) יכולה לסתור ראיה כתובה (טופס תביעה לנתבע), שנכתבה בזמן אמיתי על ידי אחיו של התובע, שיש "חזקה" שהדברים נכתבו אך לטובתו של התובע - כל עוד חזקה זו לא נסתרה (ובעניינו, לא נסתרה!). זאת ועוד. גם בהתאם לדברי התובע עצמו - שכרו שולם ללא כל אסמכתא (תלוש, פתק וכיוצ"ב - ראה עמ' 12 שורות 16-20). יודגש כי כאשר התובע התבקש ליתן תשובות מפורטות יותר ו/או מדוייקות יותר אך אין בידו לעשות כן - בוחר הוא בתשובה כוללנית ומתחמקת, לפיה: "ש. למה זה לא כתוב בתצהיר שהגשת לבית הדין? ת. קודם כל, כל מה שקרה שהייתי בלי הכרה, הראש לא היה במקום, וקורים דברים כאלה. ש. אז גם כשחתמת על התצהיר הזה הראש שלך לא היה בעולם כפי שאתה אומר? ת. לא, לא. יש דברים קטנים שנשארים במוח של הבן אדם. אחרי התאונה באמת הזיכרון שלי אפשר להגיד אבד, אואם אני שוכח משהו זה לא אומר שכל מה שהיה במשך כל השנה נעלם. אתה לא יודע מה היה מצבי.".(עמ' 21 לפרוטוקול27-29 ועמ'22 שורות 1-3). יז. התובע לא המציא כל ראיה! גם טענתו לפיה היה בידיו אישורי כניסה שהוצאו , לטענתו, ע"י צד ג' 2, לא היה בידו להציגם. טענתו, לפיה, שני אישורים נלקחו על ידי צד ג' 2 מידי אחיו, לצרכי טיפולים רפואיים (ראה עמ' 21 שורות 21-24) לא הוכחה. התובע הסתפק , שוב, במתן תשובות כוללניות ומעורפלות, כגון: "ש. אז לפחות היית צריך לכתוב בתצהיר שלך שהיו שני אישורי כניסה לישראל שהייטאם כרוף הוציא לך , ולקחו מאחיך, כדי לפחות להראות אלבית הדין שאכן עבדת אצלו. ת. מה שאתה מדבר על שני אישורי כניסה לא היו רק שניים מהייטאם, היו יותר משני אישורים שהוא עשה לי והיו מסתיימים, היו הרבה. ש. כמה אישורים? ת. האמת שאני לא יכול להגיד. אני עובד אצלו מ 98 עד 2004, תקופה של 6 שנים. ש. מ 98 עד 2004 לא הצלחת לשמור לך איזה פתק קטן, היתר כנסיה על השם הייטאם כרוף כדי להציג אותו בפני בית הדין? ת. אתה שואל שאלה יפה. אם אדם היה יודע מה יקרה איתו אז הייתי אוסף כמות כזאת גדולה מחב' הייטאם כרוף שעבדתו אצלו. אילי לי צילומים של הדברים האלה . לא צריך להיות חכם כל הזמן." (עמ' 22 שורות 8-18. הדגשות אינן במקור - י.ש.) יח. אי התאמות נוספות התגלו בין עדותו של התובע לבין תצהירו: "ש. באחד הדיונים העו"ד שלך אמר שאתה מועסק בכלל באופן בלתי חוקי. ת. האישורים היו לתקופות של 3 חודשים, היו מוציאים כל 3 חודשים אישור, אם עבדתי 6 שנים כמה אישורים הייתי צריך לקבל תספרו....לפעמים גם עבדתי בלי אישורים. עכשיו נזכרתי. הלכתי להוציא מעציון ואמרו לי אתה לא יכול לקבל כי אין לך כרטיס מגנטי, הלכתי למשרד של הייטאם ואמרתי לו כך וכך הסיפור, לא מוכנים לתת לי לעבודה והי לי גם עו"ד , הוציאו לי כרטיס מגנטי ואחר כך הייטאם עשה לי אישור כי אז יכולתי לקבל אישור. ש. כל מה שאמרת כן, בוודאי סיפרת לעורך דינך. ת. יש דברים שסיפרתי ויש דברים שלא, לא בגלל שלא רציתי לספר, פשוט לא זכרתי."(עמ' 22 שורות 19-28. הדגשות אינן במקור -י.ש.) יט. מכל מקום, טענת התובע לפיה הועסק כדין, עם רשיון העסקה (בניגוד לטענת בא כוחו) - ממילא אינה מתיישבת עם העובדה שעבודתו של התובע לא דווחה באופן מסודר לרשויות - אך גם לכך לא היה לתובע כל הסבר המניח את הדעת, אלא הסתפק בתשובות מתחמקות: "ש. אתה אומר שהיו לך אישורי כניסה, זאת אומרת שהיו מדווחים עליך, על העסקתך. ת. את מי. ש. מי שמוציא אישור כניסה לעובד שטחים אמור לדווח עליו, כמה הוא מקבל וכמה מפריש לו. ת. אני לא יודע . זו עבודתו, לא עבודתי. עבודתי היא לעבוד, לקבל משכורת. הוא צריך ליידע את האנשים שצריך ליידע." (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 6-10). ובהמשך: "ש. היית מקבל תלוש שכר. ת. כן. ש. מי נתן. ת. במשרד ברח' מדבר סיני 31 שזה היה הכתובת של המשרד הישן של היסאם. מנהל החשבונות היה סעד עפאן. ש. למה לא כתבת את זה בתצהיר. ת. אותה תשובה." (עמ' 23 שורות 19-26. הדגשות אינן במקור -י.ש.) כ. באשר לעד הנוסף מטעם התובע, ראשית נציין כי יש לתת משקל מועט לעדות זו, היות והיא ניתנה בשלב מאוחר , שלאחר מתן עדותו של התובע ולאחר שניתן היה "להכין" את העדים למתן תשובות "מתאימות", בהתאם לנאמר ע"י התובע ובהתאם לנכתב בפרוטוקול דיון ההוכחות. מכל מקום, גם אותו עד טען שאת המשכורת שאמור היה לקבל לטענתו ממר הייסם כרוף, מעבידם, קיבלו מאדם אחר בשם "סעד". כא. גם המשקל המועט כאמור שיש ליתן לעדות זו, מוטל אף הוא בספק מאחר והתובע העיד על קשר משפחתי בינו לבין התובע, באופן שיש לראות בעדות זו כעדות של "אדם מעוניין".(עמ' 25 לפרוטוקול שורה 32). יוער כי מדובר בעדות שמועה, שכן , אין חולק כי גם לטענתו, עד זה לא עבד עם התובע באותו אתר (ואף לא ביקר שם מעולם - ראה עדותו בעמ' 26 שורות 25-26) וכל "ידיעותיו" בעניין עבודת התובע באתר בחיפה הוא אך מפי "השמועה": "ש. ספר על שנת 2004. אתה יודע איפה הוא עבד. ת. בחיפה. ש. אצל מי עבד. ת. כשהייתי איתו בקשר הוא אמר לי שהוא עובד עם הייסאם, וכל הכבוד לו, הוא נותן לי משכורת טובה. היה מרוצה ממנו מאוד. היה סומך עליו בבניינים שם. יש שם הרבה עובדים, הוא שם אותו אחראי עליהם, היסאם סומך על אחמד. ש. אתה יודע כמה הוא מרוויח. ת. הייתי מקבל שונה. אני לא יודע כמה הוא קיבל. ש. יש איזושהי תקופה, לא היום, בשנת 2004 או ב-2001. יש תקופה שאתה יודע כמה הוא הרוויח. ש. אתה יודע אם הוא היה מרוויח חודשי או יומי. ת. חודשי, אני חושב. לא יודע. לא זוכר."(עמ' 26 שורות 1-12. הדגשות אינן במקור - י.ש.) כב. למרות המשקל המזערי שנתנו לעדות זו, ניתן לדלות ממנה נתונים, שהם נחזים להיות נתונים מהימנים, בהיותם נוגעים לעד עצמו ולא לתובע כלל. כך למשל באשר לגובה השכר שקיבל התובע ממעבידו הייסם כרוף באתר באלעד: "ש. אתה עבדת עם היסאם. הוא היה מסודר, מוציא תלושי שכר, אישורי כניסה לתושבי שטחים. ת. כן. ... ש. ב-2001 כמה קיבלת. ת. ישי לי תלושים. אני יכול לברר. בערך 6,000 , 6,500. ש. אתה אזרח. ת. נכון. ש. אתה לא יודע כמה התובע קיבל אצל היסאם. ת. לא." (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 15-22 . הדגשות אינן במקור-י.ש.) כג. הדברים שהבענו לעיל בנושא "משקל" העדויות המאוחרות של העדים הנוספים שביקש התובע להעיד בשלב מאוחר, שלאחר עדותו של התובע - נכונים לשני העדים ואין אנו מוצאים לנכון לשוב ולהוסיף בעניין גם באשר לעד נידאל מוחמד חממי, אשר אף הוא הינו בעל קשר משפחתי לתובע (אם כי קירבה רחוקה - עמ' 30 לפרוטוקול שורה 4) . על כן, נתמקד בעדותו רק למספר דברים. ראשית, גם מעדותו, עולה כי חלק מהעובדים עבדו עבור הייסאם כרוף וחלק עם קבלן משנה (עמ' 28 שורות 20-23). כך שלא מן הנמנע כי התובע הועסק באמצעות קבלן משנה ולא עבור הייסם כרוף ישירות. שנית, מדברי העד עולה כי העובדים שהגיעו מאותו הכפר, חוסאן (עם התובע) - שהו ככל הנראה ללא אישור כניסה כדין, ועל כן חששו מבואה של המשטרה לאתר (עמ' 28 לפרוטוקול שורות 26-29). דבר זה עומד בסתירה לדברי התובע עצמו, אשר טען כי היה בעל אישור כניסה לישראל, עת נפגע בתאונה. כד. סתירה נוספת מצאנו בין עדותו של התובע, אשר העיד כי הוא קיבל תלוש משכורת מסודר ואילו אותו עד, אשר טען שעבד אצל אותו מעביד לכאורה, טען שמעולם לא קיבל תלוש משכורת ( עמ' 28 לפרוטוקול שורות 31-22). כן מצאנו סתירה , עובדתית, באשר לימי ה"חופשה", בעוד התובע טען שהיו יוצאים לחופשה של ארבעה ימים, עד זה העיד על שלושה ימים בלבד (עמ' 29 לפרוטוקול שורות 31-32). כך גם באשר לתלוש השכר - אף עד זה העיד כי לא קיבלו תלוש שכר (עמ' 31 לפרוטוקול שורות 3-4). סתירות אלו מעלות תהיות וייתכן והן נובעות מן העובדה כי העובדים לא הועסקו אצל אותו מעביד. לפיכך, במכלול נסיבות אלו, לא עלה בידי התובע להוכיח כלל וכלל את שכרו. כה. לעומת עדויות אלו, העיד בפנינו, מר הייסם כרוף, עדות מהימנה, לפיה בתקופות מסויימות אכן התובע עבד אצלו באופן ישיר, כאשר בתחילת דרכו, העסיק מספר עובדים מצומצם. יחד עם זאת, עם "התרחבות" עבודתו, אשר התפרסה על פני 700-800 עובדים, לא יכל עוד להעסיקם באופן ישיר ועל כן העסיקם באמצעות קבלני משנה, תוך שהוא מציב מפקחים מטעמו בשטח על מנת לפקח על ביצוע העבודה באתר (ראה עמ' 32 לפרוטוקול שורות 1-18). באשר לעבודתו של התובע - העיד מר הייסם כרוף, כי היה עובד של חב' דולאוס (ראה עמ' 32 שורות 20-28). עובדה זו עולה גם מחקירתו של עד זה בפני חוקר המל"ל (ת/1). כו. מר הייסם כרוף, הבהיר בעדותו באשר לתשלום המשכורות לעובדים, לרבות העובד, כדלקמן: "יש נוקדה שאני רוצה להבהיר אותה, שהרבה פעמים בגלל שאצלנו במגזר העברי מכירים את המעסיק הישיר, כל פועל שעבד באתר של הייסאם כרוף באופן ישיר הוא חושב שעובד אצל הייסאם כרוף, לכן היתה מדיניות שאפילו אם עובדים עבוד צאל קבלני משנה היה נוהג שאנו נדאג שכל הכספים שהגיעו לפעולים יגיעו לפועלים באופן ישיר. נגיד עד 10 לחודש המשכורות היו צריכים להיות משולמות, אז היינו דואגים שהצ'ק יועבר לקבלן משנה, ולפני שהוא מקבל את שאר הכסף שלו או אישור מהעובדים שהם קיבלו משכורות, או שזה ימסר באופן ישיר על ידנו." (עמ' 32 לפרוטוקול שורות 6-11) ובהמשך: " ש. אז את המשכורת לא אתה שילמת? ת. לא. זה היה דרך קבלני משנה. ש. אז אין לך מושג כמה הוא קיבל שכר? ת. אני לא יכול להגיד שאין לי מושג, אבל לא בייתי מעורב באופן ישיר כמה בדיוק. אף עובד בענף הבניה שעובד כפועל לא מקבל משכורת חודשית, כמו שהם אמרו 5,700 ₪ לחודש. פועל עבד 8 שעות הוא קיבל 150 או 200 או 120 בגבולות האלה, יכול להיות שגם 250 ואולי גם 300 בגלל שהיה עובד נחוץ שקיבל ממני עוד מקבלני המשנה."( עמ' 33 לפרוטוקול שורות 1-4 . הדגשות אינן במקור - י.ש.) כז. עדות זו תואמת את עדותו במסגרת חקירתו ע"י חקירת המל"ל - ראה ת/1 . ועל כן, אני מקבלת את האמור בעדותו. כח. לבסוף אוסיף לא שוכנעתי שיש ממש בטענת הנתבע, כפי שהובעה בתגובתו מיום 15/6/12 לפיה יש לראות בצד ג' 2, חב' הייסם כרוף בע"מ, כמעבדיתו וזאת בשל העובדה כי בין המסמכים שהוגשו לבית הדין מטעם משרד רו"ח אורדן ושות' ביום 1/6/12 (טפסי 101 של עובדי חב' דוליאוס), לא נמצא הטופס של התובע. כט. עובדה זו שלא נמצא לכאורה טופס 101 של התובע בין הטפסים שנמצאו בתיק חב' דוליאוס - אינה מכריעה את ה"משקל" של כלל העדויות שהובאו בפניי , כפי שנסקרו בהרחבה לעיל, ומהן , כאמור, לא שוכנעתי שיש מקום לסטות מהדיווחים שדווחו לראשונה , באשר לזהות המעביד של התובע ו/או גובה שכרו. ל. דברים אלו נכונים בוודאי כאשר מטעם משרד רו"ח אורדן לא היתה כל התייצבות לעדות וממילא מי שהיה בידה (וככל הנראה בידה בלבד) מידע ממקור ראשון, באשר להתנהלות חב' דוליאוס, היתה רו"ח סמדר דפנא ז"ל, אשר למרבה הצער, בשל העובדה כי נכון למועד ניהול הליך זה, הלכה לבית עולמה. לאור כל האמור - התביעה נדחית. 4. סוף דבר : התביעה נדחית. לאור סירבולו של התיק, ומשהנתבע אף נזקק להזמין את צדדי ג' מטעמו - ישלם התובע לנתבע וכן לשני צדדי ג' (ג'1 ו- ג'2), סך של 1,000 ₪ לכל צד . ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. קצבת נכותנכות מעבודהמשכורתנכות