מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מכרז להפעלת קווי תחבורה ציבורית: 1. המבקשת, מסיעי אריה שאשא בע"מ, עתרה לביטול זכייתה של המשיבה 2 (להלן - "הורן - לייבוביץ'") במכרז להסעת נוסעים בקווי שירות לתחבורה ציבורית באוטובוסים ליישוב אלעד וממנו ליעדים שונים, ולהכריז על המבקשת כזוכה במכרז. 2. עד להחלטה בעתירה לשינוי תוצאות המכרז, עותרת המבקשת למנוע את הורן-לייבוביץ' מהפעיל את קווי השירות לאלעד, ולהורות לרשויות משרד התחבורה שלא להתיר הפעלת קווי השירות האמורים לפי תוצאות המכרז. רקע עובדתי 3. הרקע למכרז הוא מדיניות הממשלה לשינויים במבנה המשק, אשר במסגרתה נפתח ענף התחבורה הציבורית באוטובוסים לתחרות בין מפעילים שונים. השינוי במדיניות הממשלה בא לכלל ביטוי, בפתחו של החלק הכללי של המכרז, בהאי לישנא: "במסגרת מדיניותה לשינויים במבנה המשק, החליטה הממשלה לפתוח את ענף התחבורה הציבורית באוטובוסים לתחרות על-ידי הקצאת רשיונות להפעלת קווי השירות בתחבורה הציבורית בתנאים תחרותיים. בהתאם למדיניות ולהחלטות אלה, מתפרסם מכרז זה. 4. בהתאם למדיניות זו, העמידו רשויות משרד התחבורה את קווי השירות לתחבורה ציבורית באוטובוסים ליישוב אלעד, הממוקם מדרום לקיבוץ נחשונים - למכרז פומבי. היישוב אלעד הוא יישוב חדש המתוכנן, לפי תכניות הבינוי, לכשמונת אלפים יחידות דיור - בשנת 2006, הגם שכיום מתגוררות בו אך כ300- משפחות. עקרונות כלליים של המכרז 5. המכרז שהוציא משרד התחבורה (מספר 27/99, להלן: "המכרז"), הוא גלגולו של מכרז קודם, שבו הוזמנו הצעות של בעלי רשיונות לקווי שירות באוטובוסים או בעלי רשיונות הסעה בני תוקף, למעט "אגד" ו"דן" - להפעיל את קווי התחבורה באוטובוסים ליישוב אלעד. המכרז הראשון בוטל לפי החלטתו של בית-המשפט העליון ביום 4/1/99, מן הטעמים שאפרט בהמשך הדברים בהחלטה זו (בג"צ 3136/98 אגד אגודה שיתופית לתחבורה ואח' נ' שר התחבורה, תקדין עליון כרך 99(1), 137). ואולם, בית-המשפט העליון הוסיף, כי ביטול המכרז הראשון - אין בו "כדי למנוע מן המשיבים, לאחר עשיית הנדרש מצידם, לפרסם מכרז (או מכרזים) לביצוע החלטת הממשלה בנושא פתיחת ענף התחבורה הציבורית לתחרות". 6. המכרז הזה, כמו המכרז הקודם, הזמין הצעות מתאגידים הרשומים בישראל, שהם בעלי רשיונות קו או רשיונות הסעה - בעלי "נסיון מוכח" של שלוש שנים לפחות בהסעת נוסעים בקו שירות או נסיעות מיוחדות או נסיעות סיור, שבבעלותם ורשומים על שמם לפחות עשרה אוטובוסים. 7. על הפעלת קווי התחבורה באוטובוסים, לפי המכרז, הוחלו הוראות פקודת התעבורה והתקנות שלפיה, וחיקוקים אחרים שעניינם פיקוח על שירותי הסעה באוטובוסים ומחירי נסיעה בקווי שירות. על-פי החיקוקים האמורים, ובעיקר תקנה 384 לתקנות התעבורה, התשכ"א1961- ומתנאי המכרז עולה, בבירור, כי המכרז מתייחס לשירותי הסעה באוטובוסים בקווים שבהם "משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד", במסגרת תעריף נסיעה שאישר שר התחבורה ונחתם על ידיו, ועל פי רשיון קו שנתנה הרשות - המפקח על התעבורה. 8. בתנאי המכרז נקבעו עקרונות יסוד ותנאי סף, שתכליתם הבטחת תחרות חופשית בין המציעים השונים ומניעת תיאום והשפעה, אשר יסכלו את התחרות החופשית שבין המציעים השונים. בצד עקרונות אלה עומדים גם שיקולים כלכליים וטובת הציבור. התחבורה הציבורית באוטובוסים בקווים מוסדרת על-ידי הרשויות המוסמכות ותעריפי הנסיעה בקווים נמצאים בפיקוח. שירותי ההסעה בקווים נתמכים, בדרך כלל, על-ידי אוצר המדינה, והסובסידיה מוענקת על-פי קריטריונים שנקבעו בהסכם מסגרת שבין הממשלה לבין הקואופרטיבים לתחבורה ציבורית - "אגד" ו"דן". שיקולי מדיניות נכונה היא להוציא קווי תחבורה ממעגל התמיכות (הסובסידיות) ולמסור את הפעלת הקווים לתחרות. שיקולים אלה נכונים במיוחד בקווי תחבורה העשויים להיות רווחיים בתנאי תחרות של שוק חופשי, ובעיקר, ובשלב הראשון של פתיחת הענף לתחרות, קווים חדשים או קווים ליישובים חדשים. עמודי התווך שעליהם נשענים עקרונות אלה הם - מניעת גופים גדולים של מפעילי תחבורה ציבורית החולשים על חלק הארי של נתיבי ההסעה באוטובוסים ציבוריים של קווי השירות - מליטול חלק במכרזים כאלה, ומניעת תיאום ושיתוף פעולה בין המציעים השונים למכרז, לרבות בעל עניין בו או גוף אחר שהמציע הוא בעל עניין בו, לבין מציע אחר או עם ענקי המפעילים הקיימים של שירותי הקו בתחבורה הציבורית באוטובוסים. הנה כי כן, תכלית המדיניות הממשלתית של פתיחת הענף של שירותי התחבורה הציבורית באוטובוסים בקווים, עלולה להיות מסוכלת אם ייעשו תיאומים של הצעות, לרבות שיתוף פעולה, בין המציעים או בין מציע לאנשים או גופים שהתיאום עמם נאמר, במפורש, בתנאי המכרז, שיפגעו קשות בחופש התחרות או יבטל את עקרון התחרות, ובכך ייפגע האינטרס הציבורי. 9. תיאומים ושיתוף פעולה מן הסוג שנאסר בתנאי המכרזים עשויים להיכנס לגדר "ניגוד עניינים" (או אחד הביטויים שלו), שהוא עקרון יסוד, שיש לו תחולה כללית במשפט הציבורי שלנו, ונודעת לו חשיבות ניכרת בדיני המכרזים. עקרון יסוד זה נוגע הן לרשויות המוסמכות המעניקות רשיונות הסעה בקווי השירות של התחבורה הציבורית באוטובוסים, והן למציעים - בינם לבינם, בין כל אחד מהם לבין הקואופרטיבים לתחבורה הציבורית - "אגד" ו"דן", ובין מפעילים אחרים של תחבורה באוטובוסים לבין מי מן המציעים. אין צורך כי החשש לניגוד עניינים יהיה ברור ומוכח, ודי אם "מרכז הכובד של הכלל נמצא במניעתו של פוטנציאל לניגוד עניינים, הטמון במצב הדברים העומד לדיון" (רע"א 4802/98 שידורי פרסומת מאוחדים בע"מ נ' רשות השידור, תקדין עליון 98(3), 123, בעמ' 8 ובג"צ 5575/94 מהדרין בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מט(3) 133; 142 המאוזכר בו). 10. נדבך נוסף לעקרון הבסיסי של "מניעת תיאום הצעות" כאמור במכרז, הוא, מניעת "ריכוזיות" בהפעלת קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים המוצעים להפעלה בתנאי תחרות חופשית - מעבר לריכוזיות הקיימת כיום. תיאום הצעות ושיתוף פעולה מן הסוג שנאסרו בתנאי המכרז - יסכלו את "מניעת הריכוזיות", ויביאו, שוב, למצב אשר אותו מבקשת המדיניות החדשה של הממשלה למנוע. 11. ועוד זאת: המדיניות האמורה של הבטחת תחרות חופשית בקווי תחבורה מסויימים, כרוכה במניעת אפשרות של ניגוד עניינים והשפעה של מפעילים גדולים קיימים, או חבירה של מציעים שונים, מניעת שלילת ה"עצמאות" של המציע ולא פחות חשוב מאלה - מניעת פגיעה באינטרסים של הציבור בדרך של מעורבות והשפעה של גופים תחבורתיים גדולים, בקווים המוצאים לתחרות. 12. בתנאי המכרז נקבעה "פסילה מנדטורית", לפיה נמנע, מראש, משני המפעילים הגדולים במדינה: "אגד" ו"דן", או תאגידים או נושאי משרה בהם או בעל עניין בהם - מהגיש הצעות למכרז (סעיף 6 לתנאי המכרז). פסילה מנדטורית זו היתה נושא לדיון בעתירתה של "אגד" בבג"צ 3136/98 (אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח' נ' שר התחבורה והמפקח הארצי על התעבורה, הנזכר לעיל). מן העתירה האמורה, עולה כי תשעה-עשר מקווי השירות שהוצעו במסגרת המכרז האמור, הם קווי שירות המופעלים על-ידי "אגד", והעותרת קבלה על כך שהרשויות המוסמכות אוסרות עליה מהשתתף במכרז, בבחינת הטלת איסור על מי שעוסק בעיסוק פלוני מליטול חלק במכרז שהוא בתחום עיסוקו. כל זאת ללא תכנית ופרוגרמה כוללת, בכל הנוגע לפתיחת שירותי התחבורה הציבורית לתחרות. עוד קבלה "אגד" על כך שהרשויות לא ראו לקבוע "תקופת מעבר סבירה", כחלק מתנאי המכרז. בית-המשפט בעליון (פסק הדין מפי כבוד השופט א' מצא, שאליו הצטרפו כב' השופטים קדמי ובייניש), הביע עמדתו, כי תנאי הפוסל באופן מנדטורי השתתפותו של "אגד" (וגם "דן") או תאגידים הקשורים בו במכרז "הוא קשה ובעייתי", ויש בו משום הפלייה לרעה ופגיעה בזכות יסוד לחופש העיסוק. אולם, לא בשל הקושי ומורכבות הבעיה - נתקבלה העתירה וניתן צו מוחלט כי אם בשל העדר תכנית סדורה ובדוקה, לאמור: "עם כל זאת וחרף הקושי העקרוני הכרוך בדבר, לא הייתי פוסל על הסף מתכונת של מכרז המוציא את אגד מן התחרות, לו נוכחתי שביסוד המכרז מונחת תכנית סדורה ובדוקה שמטרתה להביא, בתוך תקופה מוגדרת, לרפורמה אמיתית בתחבורה הציבורית. במה דברים אמורים? בקיום תכנית מפורטת, שעקרונותיה ומרכיביה היסודיים גלויים וידועים והמתווה שיטת ביצוע מחושבת ולוח זמנים מוגדר...". משהגיע בית-המשפט העליון למסקנה שתכנית כאמור טרם גובשה, ראה ליתן צו מוחלט, ולבטל את המכרז הראשון. 13. בעקבות פסק דינו של בית-המשפט העליון בבג"צ 3136/98 הנזכר לעיל, הוכנה תכנית במשרד התחבורה ליישום החלטת הממשלה, שנתקבלה בחודש ינואר 1997, ולפי המוצהר על-ידי המשיבים - התכנית הופצה בקרב מפעילי התחבורה הציבורית, ואחר כך פורסם המכרז לשירותי קו בתחבורה הציבורית ליישוב אלעד (סעיף 3 לתצהיר המצהיר מטעם המדינה). 14. הוגשו ארבע הצעות למכרז (של המבקשת ושל המשיבות 4-2), שכולן תאגידים העוסקים בהסעות באוטובוסים. בפני ועדת המכרזים הוצגו ממצאים והמלצות של צוותי משנה לבדיקת ההצעות מבחינה תפעולית ומבחינה כלכלית. הצעת הורן-לייבוביץ' נבחרה ראשונה והצעת המבקשת - שניה - על-פי "מדד ההתרשמות הכללית מההצעות", ולאחר בחינת ההצעות מן ההיבטים והתנאים של התבחינים השונים שנקבעו במכרז: איתנות פיננסית ומבנה הון של המציע, תעריפים, רמת שירות, תכנית תפעולית ונסיון קודם בהסעת נוסעים. לתבחינים האמורים ניתן ניקוד, וההצעות דורגו על-פי הניקוד שניתן לכל אחד מן התנאים. איסור תיאום הצעות 15. תנאי סף לפסילת מציע נקבע בסעיף 9 לתנאי המכרז, וזו לשונו: "המציע, בעל עניין בו, או כל גוף שהמציע הינו בעל עניין בו או נושא משרה באחד מהם, לא יפעלו לתיאום הצעתו של המציע עם מציע אחר כלשהו, או עם מפעיל שרות תחבורה ציבורית קיים. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, תיאום הצעה, לרבות: 9.1 כריתה מפורשת או מכללא של הסכם או הבנה מכל סוג עם אדם או גוף כלשהו - למעט אדם או גוף שהינו בעל עניין במציע - בעניין בעלות, שיתוף פעולה, מימון, מחירים, העברת נכסים, אסטרטגיות להצעה וכיו''ב. 9.2 קבלת של מידע כאמור או החלפתו בצורה אחרת, פרסומו או גילויו לאדם או גוף כלשהו, כאשר ידוע למציע כי האדם או הגוף הוא בעל עניין או נושא משרה או שליח או עובד במציע אחר או בגוף מהגופים המפורטים בסעיף 6 לעיל ("דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ" ו"אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ")". "בעל עניין" כהגדרתו במכרז הוא "מי שהחזיק, במישרין או בעקיפין, ב10%- לפחות מסוג מסויים של אמצעי שליטה"; ו"החזקה" היא, לרבות החזקה כשלוח או כנאמן. טענות המבקשת 16. המבקשת סבורה, כי הורן-לייבוביץ' לא קיימה את התנאי האמור, והיה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה ולהכריז על המבקשת כזוכה במכרז. ואלה נימוקי המבקשת: (א) בעלי המניות והמנהלים של הורן-לייבוביץ' הם בעלי המניות והמנהלים של "חברה אחות" - ביתר תור בע"מ (להלן - "ביתר תור"); (ב) ביתר תור מפעילה שירותי תחבורה ציבורית באוטובוסים במשך שנים רבות, ואף היא, כמו הורן-לייבוביץ', צברה נסיון רב בהפעלת שירותי תחבורה ציבורית. לא זו בלבד, אלא שביתר תור הפעילה קווי תחבורה בישובים המאוכלסים באוכלוסיה חרדית הזהה לזו שביישוב אלעד; (ג) ביתר תור הפעילה את שירותי הקווים בתחבורה הציבורית באוטובוסים ליישוב אלעד במימון המדינה - חצי שנה לפני פרסום המכרז - בקווי האוטובוסים שהועמדו למכרז; (ד) לדעת המבקשת, בין הורן-לייבוביץ' לבין ביתר תור קיימים קשרים הדוקים לעניין המכרז; ועוד זאת: מידע על תפעול הקווים לאלעד על-ידי ביתר תור, מהות הקווים, היקף הפעילות, התכנון הדרוש למכרז, הבחינות הכספיות וכל מידע הדרוש לכך - היה בהישג ידה של הורן-לייבוביץ' ונתן לה יתרון על פני המציעים האחרים; 17. כדי להמחיש את התיאום הנטען על-ידי המבקשת, בין הורן-לייבוביץ' לבין ביתר תור, מפנה המבקשת למכתב הורן-לייבוביץ', מיום 21.7.99, אשר צורף להצעתה למכרז, שבין היתר נכתב בו, כדלהלן: "חברת הורן את לייבוביץ' הינה החברה הפרטית הגדולה בישראל בתחום ההיסעים, ובעלת נסיון רב בארגון ושליטה על מערך לוגיסטי רחב היקף... יתרה מזאת, חברת הבת של הורן את לייבוביץ' - חברת ביתר תור מפעילה בימים אלה את קווי השירות לאוטובוסים בישוב באותם קווי שירות של מכרז זה. כמו כן, ביתר תור מפעילה קווי שירות לעיר ביתר למעלה מ5- שנים. אי לכך החברה מודעת ומכירה היטב את צרכי האוכלוסיה בעלת הצביון דתי-לאומי. 18. מן המכתב האמור, למדה המבקשת כי הורן-לייבוביץ' היתה מודעת, עוד לפני שפורסם המכרז בעיתונות (בחודש יולי 1999), על כוונת הרשויות המוסמכות לפרסם את המכרז בקווים שהפעילה אחותה (או בתה, כאמור במכתבה מיום 21.7.99), והיתה "מוכנה", מבעוד מועד, למכרז. המבקשת מוסיפה, כי בעוד שעמד להורן-לייבוביץ' יתרון זה, עמדו לרשות המבקשת אך כ18- יום כדי ללמוד את התנאים התפעוליים והכלכליים לצורך הכנת הצעתה למכרז. 19. עוד טוענת המבקשת, כי בשל יתרונות אלה - נתנה ועדת המכרזים להורן-לייבוביץ' יתרון יחסי על המבקשת בחמישה תבחינים (קריטריונים), שכולם מבוססים על נסיון בהפעלת הקווים הנדונים במכרז, שקיבל חיזוקים עקב הפעלה בפועל של קווי השירות לאלעד על-ידי ביתר תור. המדדים והניקוד המרבי שנקבע להם הם אלה: שירות ותכנית תפעולית (25%); תעריפים (50%); נסיון מוכח בהסעת נוסעים (5%); תכנית עסקית (5%); איתנות פיננסית (25%) והתרשמות כללית מן ההצעה (5%). שירות ותכנית תפעולית 20. למדד זה ניתן ניקוד מרבי של 25%, והמציע נדרש במכרז להציג את צרכי התחבורה הציבורית ביישוב אלעד לאחר שילמד את הצרכים - לפי הרכב האוכלוסיה ולפרט בהצעה את תכנית התפעולית שיהיה בה כדי לספק את צרכי האוכלוסיה בכל ימות השנה ובאירועים מיוחדים צפויים. לעניין זה אומרת המבקשת, כי הורן-לייבוביץ', שנועצה באחותה - ביתר תור - היטיבה להכיר את הרכב האוכלוסיה והרגלי הנסיעה שלה, ולא היתה צריכה ללמוד אותם, וכי במשך חודשים רבים עמד לרשותה מידע חשוב ובסיסי. לעומת זאת, למבקשת עמד אך זמן מועט לעריכת סקר צרכים ביישוב, מה גם שלימוד זה שהמבקשת נדרשה לו - נעשה בחופשת הקיץ של תלמידי בית הספר, כך שהצעתה לא יכלה לשקף נכונה את הצרכים וליתן מענה לדרישות המכרז. תעריפים 21. למדד התעריפים ניתן ניקוד של 50% מכלל המדדים לבחינת כל הצעה. המדד הורכב מ"תעריף נסיעה בודדת" בכל קו לאורכו ובתחנות הביניים שלו, על-פי טבלת המחירים שהוצגה במפרט וכן מהנחות שייתן המציע. לטענת המבקשת היא לא הפעילה קווים כאלה מעולם, והתעריפים שהציעה לא היו מבוססים דיים, בועד שלזוכה במכרז היה ידע ונסיון שנצבר בהפעלת קווים. יתרון זה ניתן להורן-לייבוביץ' בשל קשריה ההדוקים עם ביתר תור. נסיון בהסעת נוסעים 22. לנסיון קודם בהסעת נוסעים ניתן ניקוד של 5%, וגם בעניין זה סבורה המבקשת, כי עמד להורן-לייבוביץ' יתרון מנסיון רב שצברה בענף ההסעה בקווים, ומנסיון נוסף שבא לה מקשריה עם ביתר תור. תכנית עסקית ואיתנות פיננסית 23. לתכנית העסקית ניתן ניקוד של 5% ולאיתנות הפיננסית - 10%. במדד האיתנות הפיננסית זכו המבקשת והורן-לייבוביץ' בניקוד זהה, ולענין זה אין טענות בפי המבקשת. אולם, מן הניקוד השווה שזכו לו השתיים לומדת המבקשת, כי במדד זה שאין לו קשר עם נסיון קודם בהפעלת שירותי הסעה בקווים - לא ניתן יתרון להורן-לייבוביץ', בעוד שבכל יתר המדדים שיש להם נגיעה לעניין נסיון קודם - היתה להורן-לייבוביץ' עדיפות. 24. על-פי כל אלה, סבורה המבקשת, כי נפגע עקרון השוויון, וניתנה להורן-לייבוביץ' עדיפות הנעוצה ב"הכרת השטח" והרגלי הנסיעה של האוכלוסיה והנסיון שצברה אחותה - ביתר תור ש"הועבר" בצינור ישיר להורן-לייבוביץ'. דיון 25. משבאתי עד הנה, לאחר תיאור מפורט של השתלשלות הענינים וקורות המכרז, אחזיר את הדיון בהליך שבפני למכונו הנכון. ענינה של הבקשה שבפני הוא צו מניעה זמני המכוון לרשויות המדינה ולהורן-לייבוביץ', ובקשה זו תיבחן לפי המבחנים אשר לפיהם ניתן צו מניעה זמני. אינני קובע, בשלב הזה, עמדה לעניין הבקשה העיקרית, שהסעד המבוקש בה הוא - ביטול החלטת ועדת המכרזים גבי זכייתה של הורן-לייבוביץ' והכרזת המבקשת כזוכה במכרז. עניין זה ייקבע, לאחר שהשופט שידון בבקשה העיקרית, יקבל ראיות, ישמע עדים, ישקול שיקולי מהיימנות ומשקל ויבחן את ההיבטים המשפטיים של העתירה. בשלב הזה נדרש בית משפט זה לפרשנות הנכונה של סעיף 9 לתנאי המכרז, האוסר "תיאום הצעות", ואם, לכאורה, תואמו הצעות הזוכה במכרז עם מי שנאסר עליה לתאם עמו הצעות, ואם ההסתמכות של הזוכה במכרז על נסיון שנצבר על-ידי חברה-אחות והתייעצות שקיים עמה היא התייעצות מותרת לבדיקת אסטרטגיית ההצעה. ועוד זאת: בין יתר השיקולים שישקול בית-המשפט, בשלב הלכאורי הזה, יבואו טענות של שיהוי וכבישת טענות שהיו למבקשת עם הגשת הצעתה, אך העדיפה לשמור אותן בבטנה עד שנודע לה, כי לא היא זו שזכתה במכרז. ראוי לבחינה גם מאזן הנוחות - אם יינתן או לא יינתן צו מניעה זמני. 26. עניון נוסף הראוי לבחינה על-ידי בית-המשפט הזה, כמו שראוי הוא לבחינה בשלב של הדיון הוא, אם יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים מחמת פגם שדבק בהצעת הזוכה במכרז, בשל אי-קיום תנאי סף והפרת העקרון של השוויון בין המציעים הפוטנציאליים השונים. הסעד ההצהרתי כאמור שנתבקש בבקשה העיקרית, יכול להינתן אם אמנם יוכח לבית-המשפט כי לא התקיים תנאי מתנאי המכרז או נפגע עקרון השוויון - בניגוד לתנאי המכרז (וראו: גבריאלה שלו: חוזים ומכרזים של הרשות הציבורית, הוצאת דין, 1999, עמ' 206-205). 27. למען "שלמות התמונה" אציין, כי עד להשלמת הליכי המכרז (וממילא עד להחלטה בבקשה לצו מניעה זמני) - ניתן "פתרון ביניים" להסעת נוסעים בקווי ההסעה באוטובוסים ליישוב ביתר. לפי ההסדר הזמני מפעילה ביתר תור את ההסעות בקווים, והמועצה המקומית משלמת למפעיל ההסעה עבור הסעת הנוסעים תשלומים - בניכוי שכר הנסיעה שמשלמים הנוסעים. בעיקר המימון של שכר הנסיעה נושא אוצר המדינה, באמצעות התקציבים לרשות המקומית. 28. כולי עלמא לא פליגי, שהרקע למכרז הוא השינוי במדיניות הממשלה בכל הנוגע להפעלת שירותי התחבורה באוטובוסים ציבוריים בקווים. שינוי זה הכתיב את פתיחת הענף הזה לתחרות חופשית, שוויונית והוגנת, באמצעות מכרזים פומביים של הרשות הציבורית. הוצאת קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים ליישוב אלעד משתלבת בכללי המדיניות האמורה, ובתכנית הכללית שהיתוו רשויות משרד התחבורה להוצאת קווים לתחרות חופשית, ולהפעלתם על-ידי מפעילים שאינם המפעילים העיקריים של קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים במדינה - "אגד" ו"דן". עניין לנו, אפוא, בקווים ליישוב חדש, שזה לא מכבר נוסד ועלה על הקרקע, והוא מתוכנן להיות יישוב גדול ועתיר אוכלוסין. 29. אחת התכליות של המכרז ושל עקרונות המשפט המינהלי בתחום המכרזים - היא הבטחת תחרות חופשית בין המציעים. להשגת תכלית זו, ולמניעת "חיבוקי דב" על-ידי ענקים בעלי השפעה בתחום ההסעה באוטובוסים ציבוריים - הוצאו "אגד" ו"דן" ממעגל התחרות, ובא סעיף 9 לתנאי המכרז, שמטרתו מניעת תיאום הצעות בין מציעים שונים, בינם לבינם, או בינם לבין מפעיל קיים של שירותי תחבורה ציבורית, מלבד "אגד" ו"דן". סעיף 9.1 לתנאי המכרז הינו סעיף מרבה וממעט בעת ובעונה אחת. לפי סעיף זה אסורה, בין השאר, כריתה, מפורשת או מכללא, של "חוזה" או "הבנה" עם גוף אחר בעניין בעלויות, שיתוף פעולה, מימון, מחירים, העברת נכסים, אסטרטגיות להצעה וכיוצא באלה. אולם, הסעיף עצמו מוציא מכלל גופים אלה "גוף שהינו בעל עניין במציע", שהוא כהגדרתו - מי שמחזיק ב10%- לפחות באמצעי שליטה במציע. "תיאום הצעות" הוא גם קבלת מידע או החלפתו, פרסומו או גילויו לאדם או גוף, כאשר ידוע למציע שהוא בעל עניין או נושא משרה או שליח או עובד במציע אחר או ב"אגד" או ב"דן". 30. לועדת המכרזים נמסר שיקול דעת לעניין סעיף 9, לפסול הצעתו של מציע, לאמור: "אם נעשה תיאום תוכן ההצעה עם הגורמים המוזכרים תהווה מסקנת הועדה עילה לפסילתה של ההצעה". 31. אקדים ואומר, כי אם ביתר תור וגם הורן-לייבוביץ' היו מגישות שתיהן הצעות למכרז, הדבר היה מעלה, על פניו, חשש לתיאום הצעות, בשל הקירבה והזיקה הקיימת בין שני התאגידים האלה, כאשר מניות שניהם מוחזקים על-ידי אותם בעלים ומנהליהם הם אותם מנהלים. ואולם, לא כך הם עשו, והמציע היה אך אחד משניהם - שלא הפעיל בעצמו את קווי האוטובוסים הציבוריים לאלעד. ועוד זאת: לפי תנאי המכרז, מפעיל קיים של שירותי תחבורה ציבורית (למעט "אגד" ו"דן") לא נפסל מהשתתף במכרז. איפכא מסתברא, דרישת המכרז היא שיהיה למציע רשיון להסעת שירות אוטובוסים או רשיון הסעה אחר ויש לו נסיון של לפחות שלוש שנים בהסעת נוסעים בקווי שירות או בנסיעות מיוחדות או נסיעת סיור (למעט "אגד" ו"דן"). ללמדך, כי לא רק שמפעיל קיים אינו פסול, אלא שאם לא יקיים תנאי זה - הצעתו לא תעמוד בתנאי הסף. 32. סעיף 9.1 אינו פוסל התייעצות של מציע עם בעל עניין במציע, על-פי הפסקה הממעטת. וזאת יש לציין, הורן-לייבוביץ' לא הסתירה, כלל ועיקר, את ידיעותיה שבאו לה מאחותה שהפעילה את הקווים לאלעד, ואם היתה מסתירה זאת, הרי היה בכך משום חוסר תום לב, כדי פגם בהצעתה. 33. כל אחד מן המציעים היה יכול ורשאי, כדי שהצעתו תהיה רצינית וקבילה - לפנות למועצה המקומית ולבקש פרטים על הקווים שהופעלו על-ידי ביתר תור, על היקף האוכלוסיה, הרכבה, הרגלי הנסיעה שלה ותעריפים לכל קו לאורך מסלולו וליעדים שונים שלו ובתחנות הביניים שנקבעו. מידע זה גלוי ואינו נסתר, וניתן היה לדרוש את קבלתו כדי להכין את ההצעה למכרז, ממילא לא יכלה להיות עדיפות, יתר על המידה, או עדיפות חריגה, להורן-לייבוביץ' משום מידע אצור ברשומותיה של ביתר תור. וגם זאת: בכל מקרה היתה המבקשת ויתר המציעים, רשאית לפנות לבעל המכרז ולבקש הבהרות, לעניין קבלת מידע על הרגלי הנסיעה והצרכים של היישוב. המבקשת גם היתה רשאית לבקש את שינוי המועד להגשת ההצעות בשל הצורך בבחינה מדוקדקת של הצרכים והרגלי הנסיעה של האוכלוסיה שלא בימי חופשת הקיץ של התלמידים. אין זאת כי אם המבקשת העדיפה להגיש את הצעתה ולתקוף את החלטת ועדת המכרזים - לפי התוצאה. 34. המבקשת השתתפה במכרז, מתוך ידיעה מלאה על נתוני המכרז ומגבלות המציעים בשים לב לתנאי המכרז, ואל לה להלין רק בהיוודע תוצאות המכרז ואי-זכייתה בו (וראו בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' משרד התחבורה ואח', פ"ד לו(3), 44; 48 מול האות א'). בבג"צ 126/82 הנ"ל הועלתה טענה העותרת כי "אגד" הופלתה לטובה "כי היתה לה ידיעה מוקדמת על המהות האמיתית של המחיר", ואולם, בית-המשפט העליון לא ראה בכך טעם לביטול המכרז, וטענה זו אף לא זכתה להתייחסות מיוחדת בפסק דינו של בית-המשפט (שם, עמ' 47, מול האות ג'). 35. תיאום אסטרטגיה של ההצעה וידיעה על הרגלי נסיעה בקווי תחבורה, מבנה האוכלוסיה ודרישותיה התחבורתיות - מגוף שאינו מציע אחר ואינו בעל עניין במציע ואינו "אגד" או "דן" או אורגנים של גופים אלה - אינם פסולים, לכאורה, לפי סעיף 9 לתנאי המכרז. מידע על הקווים ועל הרגלי הנסיעה בהם, ועל מבנה האוכלוסיה ביישוב ועל תכנים אחרים הצריכים לעניין - אינם בבחינת סוד כמוס או מידע נסתר, ובשקידה סבירה יכול כל מציע להשיגו, ולהתאים את הצעתו. מציע שלא עשה להשיג מידע זה - אין לו להלין אלא על עצמו. במיוחד אמורים הדברים לגבי מציע המקיים שירותי נוסעים סדירים ויודע מה הן השאלות והבעיות הכרוכות בהפעלת קווים של תחבורה ציבורית באוטובוסים. יש לעשות הפרדה בין קבלת מידע לצורך האסטרטגיה של ההצעה לבין תיאום אסור של הצעות, כאמור בסעיף 9. טיבו וטבעו של מכרז מורכב כמו זה, שעניינו מתן שירותים על-פי תעריפים, שיהא כרוך בבדיקות ובשיקולים רבים, ובעיקר בבחינת כדאיות הפעלה במחירים מסויימים. אין ספק שניתנת עדיפות למי שמפעיל בעצמו שירותי הסעה באוטובוסים, ואין תימה בדבר, שהרי מדרישות המינימום של המכרז שיהא למציע נסיון בהפעלת שירותים כאמור, וכל המרבה - הרי זה משובח ועדיף. 36. המידע שבא לה להורן-לייבוביץ' מאחותה אינו פוסל את הצעתה, כאשר אותו מידע, גם אם בהיקף מצומצם יותר, יכלו המציעים האחרים לקבל מן הרשויות הציבוריות שהיו אחראיות על הפעלת הקווים או שנתנו תמיכות כספיות להפעלתם. בקבלת מידע זה על-ידי הורן-לייבוביץ' לא הופר עקרון התחרות החופשית שביסוד המכרז, ולא נפגע עקרון השוויון. מאזן נוחות 37. אמת נכון הדבר, שככל שהקווים מופעלים, כמו היום, בדרך של מחירים מסובסדים - יצא שכרה של המדיניות החדשה של הממשלה - בהפסדה, שהרי זה בדיוק המצב שהממשלה ביקשה להינתק ממנו, על-ידי הוצאת שירות האוטובוסים בקווים לתחרות חופשית. ועוד זאת: המועצה המקומית היא בעלת עניין בקווי האוטובוסים ליישוב אלעד והיא לא צורפה כבעלת דין הנוגעת לעניין. מבחינת מאזן הנוחות - הפגיעה ברשויות המדינה וברשות המקומית, אם יינתן צו מניעה, תהיה פגיעה קשה יותר מזו שתהיה למבקשת אם לא יינתן הצו. אם בית-המשפט שידון בבקשה העיקרית יצהיר, לפי עתירת המבקשת, כי היא זו הזוכה במכרז, כי אז תהיה היא רשאית להפעיל את הקווים משעת ההכרזה כאמור, או בכל עת שיקבע בית-המשפט. ומה לגבי "הזמן האבוד"? עניין זה ניתן לתרגמו בנקל לכסף, ואם ייקבע כי המבקשת זכאית לפיצוי בגין "הזמן האבוד" - ניתן לפצותה על נזקים שיוכחו. הנה כי כן, צו מניעה זמני לא יינתן אם ניתן לקבל סעד כספי בבוא העת, כאשר הנזק שייגרם לצד שכנגד יהא גדול יותר, לאין ערוך, אם "יוקפא" המצב הנוכחי ולא יוצאו "קווי אלעד" להפעלה על-פי תנאי המכרז, בעוד שעל נזקו של המבקשת ניתן לפצות בכסף. 38. לאור האמור וכעולה מן המקובץ, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. המבקשת תשלם הוצאות בקשה זו ושכר טרחת עורכי הדין של המשיבות 1 ו2- בסך 5000 ש"ח לכל אחת מהן, בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל, ואולם סכום זה ישולם לכל אחת מן המשיבות 1 ו2- לפי התוצאות בהליך העיקרי. בין המבקשת לבין המשיבות הפורמליות - אינני עושה צו להוצאות. מכרזתחבורה ציבוריתתחבורה