מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

הא נתבע מייצג או מתווך של חברה בחו''ל ?

לטענת התובעת, הנתבע הציג את עצמו ואת העסק בפרסומיו השונים (בין היתר באינטרנט, במסמכים רשומים ו/או בפרוספקטים ו/או בלוגו) כמייצגים של חברות עם ניסיון רב בייצור מכונות לעיבוד פח וכיפוף צנרת בטכנולוגיות המתקדמת ביותר ובכלל זה הציג עצמו בפרסומיו כמייצג ארמו בישראל.

לגישת התובעת, אם אכן שימש ו/או התכוון הנתבע לשמש כמתווך בלבד הרי שהמצגים שהוצגו מהווים מצגים כוזבים ו/או תיאור כוזב בפרסום המהווים עבירה על חוק עוולות מסחריות התשנ"ט -1999 לפי סעיפים 2 ו-11 וכן עבירה על האיסורים בחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 תוך ביצוע הטעיה בפרסומת לפי סעיפים 2(א) ו-7(א).


מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מייצג או מתווך של חברה בחו''ל:

התביעה, העובדות הצריכות לה וטענות הצדדים

1. התובעת, חברת מישב בי.אם תעשיות בע"מ, (להלן: "התובעת"), עוסקת בייצור זיווד אלקטרוני, מסדי תקשורת וארונות מתכת לתקשורת אלקטרונית. התובעת מנוהלת על ידי מנהלה מר ינון מנחם (להלן: "מנחם"). הנתבע מס' 1, ( להלן: "הנתבע"), עוסק במכירת מכונות לתעשיית המתכת והפח, בין היתר מכונות משומשות המיובאות מחו"ל. הנתבע הפעיל את עסקו תחת השם אד-אם סחר (להלן: "אד אם") , המצוינת בכתב התביעה כנתבעת מס' 2. אין חולק לעובדה כי אד אם אינה אישיות משפטית ולפיכך בקש ב"כ התובעת למחקה מכתב התביעה. הנתבעת מס' 3, ERMO Machines Tools, הינה חברה הרשומה בצרפת שסיפקה בפועל את המכונה נשוא התובענה (להלן: "ארמו" ו/או "הספק" ו/או "החברה הצרפתית") שמנהלה הינו אדם בשם אריק רוסרו (להלן: "אריק").

2. בשנת 2007 בקשה התובעת לרכוש שתי מכונות חדשות לכיפוף וחיתוך (גליוטינה) מתוצרת סין ומכונה משומשת לניקוב פח. עניינה של תובענה זו ביחס למכונה לניקוב פח בלבד (להלן: "מכונת הניקוב"/ "המכונה").

3. במסגרת חיפושיה אחר מכונת הניקוב, נוצר קשר בין התובעת לבין הנתבע. מנחם העיד באשר לנסיבות הקשר: " פעם הוא (הנתבע, ח.פ) ביקר במפעל שהייתי עובד שם. זכרתי רק את השם, אבל חיפשתי באינטרנט מכונות ולמעשה חיפשנו מכונות כיפוף וחיתוך כי מכונת ניקוב כבר היינו במשא ומתן עם איזה מישהו, ואחרי שגמרנו את העסקה עם מוטי לגבי כיפוף וחיתוך, הוא אמר לנו שיש לו גם מכונות של ניקוב והוא יכול לעניין אותי ואמרתי לו "טוב, תשלח לי הצעות" (פרו' עמ' 17 שו' 24-27). בין נציגי התובעת לנתבע התקיים משא ומתן בנוגע למכונת הניקוב שבמסגרתו שלח האחרון ביום 7.8.2007 מייל לתובעת (נספח ה' לתצהיר מנחם) ובו תיאור המכונה המוצעת,CNC PUNCHING TRUMPF 180 ROTATION 1996, הנוקב בשנת ייצור המכונה קרי 1996 (להלן: "ההצעה "). בסיום המשא ומתן סוכם כי עלות המכונה תהא 46,000 יורו (264,569 ₪) לא כולל עלויות שינוע, הובלה, מכס ונלוות.

4. ביום 8.8.2007 שלח הנתבע מייל למנחם ובו כתב הוא: "ינון/שלמה שלום רב, להלן חשבון הפרופורמה של מכונת הניקוב, אני מבקש להעביר (בבקשה) מידית את המקדמה (5,000 אירו) כדי לשריין לכם את המכונה!! לפי שיחתנו אתם תקבלו עם המכונה כ-100 (אולי יותר) סטים של מנקבים!! ויש עוד הפתעות.." (המייל צורף כנספח ו' לתצהיר מנחם, יכונה להלן: "מייל המנקבים"). זה המקום להעיר כי על פי כתב התביעה "מנקבים" הם חלקים נלווים למכונה בעזרתם ניתן לבצע נקובים בצורות וגדלים שונים. למייל המנקבים צורף כאמור חשבון הפרופורמה שנשלח מארמו, ראו נספח ז' לתצהיר מנחם (להלן: "חשבון הפרופורמה").

5. ביום 18.10.2007 שלח מנהל נוסף בתובעת, שלמה, מייל לנתבע: "מוטי שלום, אנו פותחים את מכתב האשראי בימים אלה. האם ניתן לפתוח עם תשלום של 30 יום לאחר הוצאת שטר מטען? אנו רוצים לוודא שהמכונה במצב תקין וזמן זה יאפשר לנו פריקה של המכונה והפעלה. באם המכונה תקינה לא אמורה להיות לספק התנגדות. אנו נשלח לספק את פרטי המשלח שלנו..." בתגובה השיב הנתבע: "שלמה שלום רב, 1. לגבי מכתב האשראי: תודה על פתיחתו! אנא שלחו אלינו את העתקו. 2. מכתב האשראי מתבקש להיות על פי תנאי הספק במכתב הפרופורמה. 3. תקינות המכונה אינה מותנה (מבחינתנו!!) לחלוטין! המכונה עובדת ופועלת בכל רגע שתבקשו! מלבד זאת המכונה תעבור הליך בדיקה נוסף בטרם מסירה, או לחילופין סעו לצרפת וראו אותה בטרם העמסה והמכלה, כדאי ורצוי!! אנא הסירו ספק מליבכם מכמה סיבות.. אינכם היחידים מישראל אשר הזמינו מכונות מחברה זו וכן החברה היא גדולה ואמינה..." (להלן: "המייל מיום 19/10/07", ראו נספח ה' לתצהיר הנתבע).

6. אין מחלוקת כי ביום 20/11/07 או בסמוך לכך הגיעה מכונת הניקוב לארץ, ראו מסמכי המכס אשר צורפו כנספח ח' לתצהיר מנחם. אין מחלוקת כי התמורה המוסכמת, 46,000 יורו, שולמה ישירות לארמו כאשר 5,000 יורו שולמו כמקדמה והיתרה במכתב אשראי ע"ש ארמו. אין חולק לעובדה כי שנת יצור המכונה שסופקה בסופו של יום הינה 1985 ולא 1996, כנזכר בהצעה, וכי התובעת קיבלה ארבעה סטים של מנקבים ולא 100 סטים, כנזכר במייל המנקבים.

7. מיד בסמוך לאחר קבלת מכונת הניקוב, ומשהתברר לתובעת כי מדובר בשנת ייצור המוקדמת ב-11 שנים מהמוזמן, וכי לא התקבלו הסטים המובטחים, פנה מנחם במייל לנתבע, ראו מייל מיום 17/12/07, צורף כנספח י"ג לתצהיר מנחם. בנוסף, קיים מנחם מספר שיחות טלפון עם הנתבע, חלקן הוקלטו ותומללו, ראו נספח י"ח לתצהיר מנחם (להלן: "התמלילים"). משהפניות והשיחות הישירות לא הביאו לתיקון ההפרות הנטענות, פנתה התובעת למשרד עורכי דין ושיגרה מכתב בדבר ביטול העסקה (ראו נספח י"ד לתצהיר מנחם, להלן: "מכתב הביטול"). במכתב הביטול נדרש הנתבע, בין היתר, לפנות את מכונת הניקוב מהמפעל; להשיב את הכספים אשר שולמו במסגרת העסקה; לשפות את התובעת בגין הוצאות שינוע המכונה; לשלם סכום של 80,000 ₪ כפיצוי עבור אובדן הכנסה, עוגמת נפש, בזבוז זמן וכו'.

8. הנתבע הגיב על מכתב הביטול (ראו סעיף ט"ו לתצהיר מנחם). בתמצית טען הנתבע כ אין לו יריבות ישירה עם התובעת; שעליה להפנות את כל טענותיה לארמו, שהיא ספק המכונה והיא זו אשר קיבלה לידיה את התמורה; שהמידע שנמסר לגבי המכונה התקבל מהספק; ושהיה על התובעת לנסוע לצרפת לבדוק את המכונה בטרם רכישתה.

9. התובעת לא השלימה עם תשובותיו של הנתבע והמשיכה לשגר לו מכתבי התראה, ראו נספח ט"ז לתצהיר מנחם. בכל הנוגע למכונת הניקוב, בחרה התובעת שלא לפעול להרכבתה, היות ולטענתה נדרשה לשלם למתקין סכום של 30,000 ₪, כשכלל לא היה ברור אם המכונה תפעל, אך בה בעת היה ברור שאין מדובר במכונה המוזמנת מבחינת שנת ייצור (ראו עדות מנחם בעמ' 23 שו' 20-24; עמ' 23 שו' 32). אי לכך, העמידה התובעת את המכונה בחציריה, כשלטענתה מכונה זו תופסת שטח בלתי מבוטל מהמושכר. התובעת פעלה לטענתה על מנת למזער את נזקיה, וכחודש לאחר הגעת מוכנת הניקוב רכשה התובעת מכונת ניקוב חלופית משומשת ממפעל "אופק הנדסה כרמיאל בע"מ" תוצרת אמדה בסך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "המכונה החלופית"). כן רכשה התובעת, לטענתה, מנקבים חלופיים מחברת אלבה ושילמה סך של 69,300 ₪ (להלן: "המנקבים החלופיים").

10. ביום 7/4/09 הגישה התובעת את התביעה שבפניי. במסגרת תביעה זו מפרטת התובעת את השתלשלות העניינים; את ההפרות הנטענות (איחור של כחודש בזמן האספקה; אי התאמה של המכר לנוכח שנת הייצור ואי אספקת 100 סטים של מנקבים) . התובעת בססה את עילותיה על עילה חוזית (הפרה); אי התאמה על פי חוק המכר; חוסר תום לב בניהול משא ומתן ובביצוע ההסכם. באשר לנזקים דרשה התובעת תשלום דמי אחסון ראויים וארנונה בגין אחסון מכונת הניקוב בשטח 48 מר' מזה 16 חודשים (10,644 ₪); אבדן רווח גולמי של חודש עבודה בשיעור של 15% מההכנסה בגין אי יכולת לייצר במשך חודש בשל מועד אספקתה (40,877 ₪); עלות מימון הלוואה שנטלה התובעת על מנת לרכוש את המכונה החלופית (26,796 ₪); עלות רכישת מנקבים חלופיים לחילופין, שווי 100 המנקבים שלא סופקו לתובעת (69,300 ₪) החזר השבת עלות רכישת מכונת הניקוב והוצאות נלוות ועקיפות הקשורות בה (ראו פירוט בסעיף 33 לכתב התביעה), סך הכל הועמדה התביעה על סך של 495,783 ש"ח.

11. ביום 24/6/09 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע ואד אם. בכתב הגנה הבהיר הנתבע כי אד אם הינו שם מסחרי בלבד, וכי אינו הכתובת להמצאת כתבי בית הדין לארמו. לגופו של עניין טען הנתבע כי פעל בעסקה כמתווך בין התובעת לבין ארמו ושכזה אין מקום להטיל עליו כל אחריות, בוודאי שאין מקום לחייבו בהשבת התמורה שכלל לא התקבלה בידו. הנתבע הפנה לחשבון הפרופורמה שנשלח ישירות על ידי ארמו; להוראותיו הוא לפיהן יש להעביר את הכספים ישירות לארמו (המייל מיום 19/10/07) ודחה את כל טענות התובעת מהן משתמע כי הינו שותף בארמו ו/או פעל כנציג מטעמה. לגבי המנקבים טען הנתבע כי לא היוו חלק מהעסקה, והפנה שוב לחשבון הפרופורמה שאינו מזכיר כלל את המנקבים; הנתבע טען כי היה על התובעת לנסוע לצרפת ולבחון את המכונה בטרם רכישתה – דבר שאם היה נעשה היה מייתר את התביעה, שכן שנת הייצור הייתה מתגלה כבר באותו שלב; כן הכחיש הנתבע את הנזקים הנטענים וטען כי התובעת לא פעלה להקטנת נזקיה.

ההליכים לאחר הגשת התביעה וכתב ההגנה

12. ביום 15.12.2009 הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למתן פסק דין כנגד ארמו מאחר ולטענתה כתבי הטענות נמסרו כדין לנתבעים 1 ו-2 על פי התקנות ויש לראות בכך מסירה כדין. לחילופין, ביקשה התובעת היתר המצאה מחוץ לתחום. בדיון שהתקיים בפני ביום 17.1.2010 נעתרתי לבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום וציינתי: "בתיק זה השאלה של הקשר בין נתבעים 1,2 לנתבעת 3 הוא לב ליבו של התיק. התובעת הציגה את הדברים בכתב התביעה, כמו גם בבקשתה, כאילו נתבעים 1,2 הם שותפים של הנתבעת 3, פועלים צוותא חדא, ועוד כהנא וכהנא טענות שפורטו בסעיף 4 – 9 לבקשה. מנגד טענו הנתבעים 1,2 בכתב הגנתם כי אין כל שותפות, כי הנתבע 1 אינו נציג של הנתבעת 3.. מדובר בטענות הדורשות ליבון עובדתי בראיות. עלי לעמוד על הקשר בין הנתבעים בינם לבין עצמם. לשאלה זו חשיבות לצורך מתן הכרעה בתיק כולו. אם אכן ימצא כי לנתבע 1 יריבות ישירה עם התובעת, או בכובעו כנציג הנתבעים או מי מהם, אם בשל חוסר תום ליבו, אזי יהיה חיוב אישי כנגד הנתבע 1. אם יתקבלו טענותיו כי פעל כמתווך בלבד והקשר הישיר הוא עם הנתבעת 3 אזי יהיה מקום להחיל דין אחר. בכל מקרה, סבורני כי אם אעתר לבקשה הראשית של התובעת, יתכן ויהיה בכך רתימת העגלה לפני הסוסים. העתרות לבקשה העיקרית, כבר בשלב זה, מקימה את המסקנה שהנתבע 1 שותף של הנתבעת 3 ואיני יכולה לקבוע ממצא זה על יסוד המסמכים בלבד..." משלא הוגש כל כתב הגנה ניתן ביום 25.5.2010 פסק דין כנגד הנתבעת 3 על מלוא סכום התביעה.

13. בדיון שהתקיים בפני ביום 25.5.2010 הוריתי לב"כ הנתבעים ליתן עמדתו לעניין בדיקה משותפת של המכונה והערתי, מבלי לנקוט עמדה, כי "יתכן שלניסיונות אלה תהיה השפעה בשאלת חובת הקטנת הנזק וביהמ"ש יבחן את התנהגות שני הצדדים בנושא זה." אולם בסופו של דבר לא נבדקה המכונה, בין היתר מכיוון שהנתבע סירב להשתתף בעלות הבדיקה.

14. ביום 26.7.2011 הגישה התובעת הודעה לביהמ"ש ולפיה לאחר משא ומתן עם רוכש פוטנציאלי במטרה להקטין את הנזק נמסרה לה הצעה לרכישת המכונה בסך 85,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 98,600 ₪. לטענתה, עם קבלת ההצעה פנתה היא לנתבעים והציעה להם לרכוש את המכונה באותו מחיר. בהעדר תגובה, ביום 15.7.2011 נחתם בין התובעת למציע הסכם ולפיו קנה האחרון את המכונה. לפיכך ביקשה התובעת כי מהסכום שיפסק לטובתה, אם יפסק, תופחת התמורה בגין המכונה.

שלב ההוכחות ושהאלות הדורשות הכרעה

15. ביום 2/5/2012 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק זה במהלכה העידו מנחם מטעם התביעה והנתבע. בתום דיון ההוכחות ובהעדר הסכמות, הוגשו סיכומי הצדדים בעניינים שבמחלוקת. בתמצית, עליי להידרש לשאלת מעמדו של הנתבע בעסקה – האם אכן הינו שותף/מייצג של ארמו בעסקה, כטענת התובעת, או שמא פעל הנתבע כמתווך בלבד, כטענתו. עוד עליי להידרש לשאלת הנזקים ולחובת הקטנת הנזק.



טענות התובעת בסוגיות הנ"ל

16. לטענת התובעת, הנתבע הציג את עצמו ואת העסק בפרסומיו השונים (בין היתר באינטרנט, במסמכים רשומים ו/או בפרוספקטים ו/או בלוגו) כמייצגים של חברות עם ניסיון רב בייצור מכונות לעיבוד פח וכיפוף צנרת בטכנולוגיות המתקדמת ביותר ובכלל זה הציג עצמו בפרסומיו כמייצג ארמו בישראל. הנתבע הציג את עצמו בפני התובעת כבעלים ושותף בחברות בחו"ל ובכלל זה ארמו ולהן מחסנים משותפים בארץ ובחו"ל. לטענת התובעת, הנתבע אמר כי שמה של החברה הצרפתית הוא חיבור האותיות הראשונות של שמו הפרטי ושל שותפו בצרפת. בכתב התביעה צרפה התובעת את פרסומי הנתבע באינטרנט (יצוטט להלן) וטענה היא כי הנתבעים 1 – 3 פרסמו דף משותף שבראשו לוגו של אד אם וארמו, ולפיו גופים אלו מתמחים יחד בסחר מכונות יד שניה וברשותם מלאי זמין בדף זה נקטו בלשון רבים ("We are", "Our stock", "Our company", "יש לנו", "מחסננו", ראו הדף אשר צורף כנספח ג' לתצהיר מנחם).

17. לגישת התובעת, אם אכן שימש ו/או התכוון הנתבע לשמש כמתווך בלבד הרי שהמצגים שהוצגו מהווים מצגים כוזבים ו/או תיאור כוזב בפרסום המהווים עבירה על חוק עוולות מסחריות התשנ"ט -1999 לפי סעיפים 2 ו-11 (להלן: "חוק העוולות המסחריות") וכן עבירה על האיסורים בחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 תוך ביצוע הטעיה בפרסומת לפי סעיפים 2(א) ו-7(א) (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). התובעת הודפת את הטענה כי הנתבע שימש מתווך שאינו נציג החברה הצרפתית. לגרסת התובעת גם אם הנתבע לא היה מודע לשנת ייצור המכונה בין אם היה שותף נתבעת 3 או רק מתווך - האחריות למסירת מידע נכון ואמיתי מוטלת עליו. לפיכך מדגישה התובעת בסיכומיה כי למעשה אין חשיבות רבה לסיווגו של הנתבע כשותף או כמתווך – בין כך ובין כך, היות שהוכח כי הוא היחיד עימו נוהל המשא ומתן; הוא היחיד שמסר אינפורמציה לתובעת; הוא בפרסומיו הצהיר כי : "אנחנו מתחייבים לאמינות מוחלטת" ו "אנו ערבים כי המכונה/ות תהיינה תקינות" (ראו דף האינטרנט באתר אד אם, נספח א' לתצהיר מנחם), אזי יש מקום להטיל על הנתבע חבות אישית ולחייבו בהשבת התמורה.

18. לגבי מכונת הניקוב טוענת התובעת כי סופקה באיחור של מעל חודש ימים, וכי מיד לאחר אספקתה והצבתה התברר ששנת ייצורה אינה כפי שסוכם ושמחירה פחות בהרבה. התובעת טוענת כי לו ידעה שהמכונה ישנה ב-11 שנים משסוכם הרי שלא הייתה רוכשת מכונה זו שכן מדובר בפרט מהותי בדומה לתאריך ייצור מוצר חשמלי מאחר שמושתת על טכנולוגיה הנכונה לשנת הייצור והנסמכת על זמינות חלקי חילוף ומפאת עייפות החומר ומצבו, שעות המנוע, המצב המכאני של ייתר רכיבי המכונה לרבות חלודה, קורוזיה וכו', כל אלה מבטאים את מחירה בשוק של המשומשות. לפיכך טוענת התובעת כי המכונה שסופקה אינה תואמת את שהוזמן וכי מדובר באי התאמה מהותית בעסקה לאור סעיף 2(א)(9) לחוק הגנת הצרכן. לגישתה, אין כל רלוונטיות למצבה המכאני של המכונה ודי בשנת ייצורה כדי להביא לביטול העסקה.

19. לגבי המנקבים טוענת התובעת שאין חשיבות לכך שהמנקבים אינם מופיעים בחשבון הפרופורמה, מדובר בהתחייבות בלעדיה התובעת לא הייתה מתקשרת שכן למנקבים ערך כלכלי רב ומכונה ללא מנקבים תואמים היא כמו "מקדחה ללא מקדח" - נטולת ערך. התובעת טוענת כי יש לדחות את הטענה שלפיה לא עשתה די כדי להקטין את נזקיה, שכן פנתה היא רבות לנתבעים וביקשה ליטול את המכונה, כנ"ל בדיון ביום 13.10.2009 אך למרות זאת לא ארע דבר. אין המדובר בחפץ סחיר ומטלטל אלא מכונה גדולה מאוד כגודל אולם בית המשפט. התובעת טוענת כי שוק המכונות המשומשות הינו שוק מיוחד הנתון לסוחרים כדוגמת הנתבעים, מה גם והטענה היא לאי התאמה של הממכר להזמנה והתובעת לא יכולה הייתה לבצע בה דיספוזיציה כלשהי שעה שטוענת כי אין זו המכונה שהוזמנה.

טענות הנתבע בסוגית שבמחלוקת

20. הנתבע טוען כאמור להעדר יריבות. לטענתו הינו מתווך בין חברות בחו"ל לאנשים/חברות בארץ לצורך מכירת מכונות לתעשיית המתכת והפח. עוד טוען הוא כי אינו בעל מלאי מכונות, כל המכונות כמו גם המידע עליהן מגיעים ישירות מהספקים בחו"ל וכי מקבל את עמלתו מהלקוח ו/או מהספק ו/או שניהם יחד. הנתבע הודף את הטענה כי שמה של ארמו מהווה קיצור שמו ושם בעל החברה. לטעמו, הוא לא סיפק את המכונה וכל תפקידו היה לתווך בין התובעת לחברה הצרפתית. הנתבע טוען שאת כל הטענות המועלות בכתב התביעה יש להפנות, אם בכלל, כנגד החברה הצרפתית שהינה ספק המכונה, הגוף עימו התקשרה התובעת והיא יריבתה. לגישתו, מעולם לא הציג עצמו נציג ו/או בעלים ו/או שותף של החברה הצרפתית. התובעת ידעה לפני ביצוע העסקה כי היא רוכשת את המכונה מהחברה הצרפתית בעוד הנתבע הינו מתווך בלבד והדבר אף עולה בהקלטות ובמיילים - אין שם שום זכר לטענה שהנתבע שותף בארמו ואף התייחסות מנחם בהקלטות אל ארמו כספק אחראי לביצוע החלפה או השבת הכסף ולא הנתבע. הנתבע מציין שמכתב האשראי ניתן מהתובעת ע"ש הספק. הנתבע חוזר וטוען שהמליץ לתובעת לנסוע לצרפת לבחון את המכונה לפני שליחתה. הנתבע טוען כי לא קיבל מהתובעת דמי תיווך בגין העסקה הנ"ל ואף לא בגין עסקת מכונות אחרת שביצע עבורה, דבר שיש בו להעיד על חוסר תום ליבה.

21. לחילופין טוען הנתבע כי אף אם תתקבל טענת התובעת שהינו נציג החברה הצרפתית הרי שלפי סעיף 2 לחוק השליחות אינו אחראי. לשיטתו, משהתקבל פסק דין כנגד השולח אין מקום לתביעה עצמאית כנגד הנתבע, השלוח. עוד גורס הנתבע בתגובה לטענת התובעת לפיה הציג עצמו בפני נציגיה כשותף ומייצג של החברה הצרפתית, שטענה זו לא הוכחה וכי שלמה, המנהל הנוסף בתובעת לא מסר עדות ולפיכך פועל הדבר לרעת התובעת. לחילופי חילופין טוען הנתבע כי גם אם יקבע שאכן היה שותף, אין בכתב התביעה עילה להרמת מסך.

22. באשר לפרסומים אליהם מפנה התובעת (נספחים א'-ד' לתצהיר מנחם) טוען הנתבע כי מדובר על העתקת דף החברה הצרפתית והוספת כתובת הנתבע על הדף לצורך התיווך. לגישתו הטענות בעניין הפרסומים הינן בדיעבד ולא היוו את הבסיס להתקשרות. התובעת התקשרה עם הנתבע לעניין המכונה רק לאחר רכישת מכונות אחרות באמצעותו – וכך נוצר הקשר ביניהם.

23. מוסיף הנתבע וטוען שהתובעת היא זו שעיכבה את משלוח הסחורה אליה בשל קשיים לוגיסטיים הקשורים בה. הנתבע טוען כי התובעת לא עמדה בדרישות חוק המכר מבחינת זמנים ומועדים ולכן לא קמה לה הזכות לביטול העסקה. עוד טוען הנתבע כי לא הושם דגש כלל על תאריך הייצור של המכונה המשומשת שכן למכונות משומשות אין כל משמעות לעניין גילן אלא לאופן תפקודם בלבד אשר היה אמור להיבדק על ידי התובעת. מכל מקום הנתבע טוען כי אינו אחראי למצגי החברה הצרפתית וזהו המידע שהתקבל מהאתר. לו הייתה חשיבות לתאריך הייצור, אזי הייתה התובעת דורשת כי בתיאור המכונה בחשבון הפרופורמה יופיע מפורשות תאריך הייצור. תאריכי המכונות ניתנים כאינדיקציה בלבד ולא מהווים התחייבות חוזית ולא יוצרים כל אחריות. הנתבע טוען כי לא הוצג מצג בפני התובעת לעניין שנת הייצור.

24. הנתבע הודף את הטענה כי הבטיח לספק 100 סטים של מנקבים משומשים כחלק מהעסקה. לגרסתו אין המדובר בהתחייבות לספק מנקבים או חלק מההזמנה אלא רצון טוב בלבד של הספק לספק את המנקבים וזאת במידת האפשר ובכמות שקיימת אצל הספק, כפי שהובהר בשיחות, מה גם ובחשבון הפרופורמה ורשימון היבוא לא מצא הדבר ביטוי, דבר שיש בו לחזק כי אין מדובר בהתחייבות של ממש. לטענת הנתבע חלקי ניקוב משומשים הינם חסרי כל ערך כספי מאחר ולא ניתן בהכרח להשתמש בהם באופן סדיר ותקין, אין לגבי פעולתם אחריות כלשהי ואין הם שווי ערך לסט מנקבים חדשים. לא ברורה טענת רכישת מנקבים למכונה חלופית שכן אין המדובר ברכישת מנקבים למכונה שסופקה ועל כן אין מקום לתבוע בגין ראש נזק זה.
25. עוד מוסיף הנתבע וטוען כי התובעת מנסה להתנער מהעסקה בשל חוסר כדאיות כלכלית שכן לאחר אספקת המכונה מצאה היא מכונה חלופית זולה יותר ואין הדבר מהווה עילה לביטול העסקה. התובעת החליטה לרכוש מכונה משומשת מבחירה שלה ולא בשל מצג של מי מהנתבעים. המכונה החליפית הייתה במפעל התובעת זמן רב לפני החשבונית, דבר המטיל ספק על מועד רכישתה. לגבי הנזקים טוען הנתבע כי הינם גבוהים ו/או מופרזים ו/או רחוקים; אין קשר סיבתי בין עסקת מכר לנזקים הנטענים; הנזקים אינם ברי תביעה; לא נגרם הפסד הכנסה; אין מקום לפיצויים; התובעת לא עשתה די כדי להקטין את נזקיה.

דיון והכרעה

שאלת מעמד הנתבע בעסקה-

26. לאור מכלול הראיות שהוצגו בפני קובעת אני כי יש להעדיף את גרסת התובעת לאירועים ולהגדיר את מעמדו של הנתבע כמבוקש על ידה, וכי אין כל ראיה לכך שהנתבע פעל בעסקה זו כ"מתווך" בלבד. צודקת התובעת כי עניין התיווך נזכר לראשונה רק בכתב ההגנה; מצגי הנתבע, כפי שיפורטו להלן, אינם מתיישבים עם הגדרת "מתווך"; הנתבע מודה כי בעסקה לא שולמו לו כלל דמי תיווך; אין כל הסכם בין התובעת לבין הנתבע לפיה נשכרו שירותיו כמתווך בעסקה זו וכן אין כל ראייה להגדרת עמלתו כמתווך בעסקה זו. מאידך התרשמתי כי ממצגי הנתבע ניתן היה להניח שקיימת שותפות ולמצער שיתוף פעולה עם ארמו בכל הנוגע למכונת הניקוב. לחילופין הגעתי לכלל מסקנה שהתובע אכן יצר מצג לפיו ערב הוא ומתחייב הוא לנכונות המידע ותקינות המכונה, לפיכך גם אם אינו שותף בארמו, אין הדבר גורע מאחריותו האישית בתיק זה, אבהיר את מסקנתי שלעיל.

27. כאמור, מאתר האינטרנט של הנתבע ניתן להסיק כי קיימת שותפות ולמצער שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין ארמו. כך, הנתבע הציג את אד-אם כ"חברה" המשווקת ציוד מחו"ל על בסיס שותפות שלה מחסנים ומלאי: "חברתנו אשר הוקמה בשנת 1970 החלה לשווק מכונות וציוד משומש מגרמניה, איטליה, בלגיה, צרפת ודנמרק על בסיס שותפות. במחסננו בחו"ל קיים באופן מתמיד מלאי גדול של מכונות רובן מופיעות באתר, אשר אחת מהן בוודאי תתאים לדרישותיכם!!" יודגש, במהלך ההליך התברר כי אד-דם אינו חברה. ברי, כי שימוש במונח זה יוצר הטעיה. בעדותו טען הנתבע כי השתמש בביטויים "חברה" ו"שותפות" מאחר וזה "מטבע לשון" (עמ' 29 ש' 8 – 9; עמ' 30 ש' 29). מסקנתנו הראשונית הינה אם כן שהנתבע אינו מדייק בתיאוריו, זאת בלשון המעטה. מסקנה נוספת הינה שאדם מן היישוב יטה לחשוב שקיימת שותפות בין החברה הישראלית (שכעת מסתבר שאינה קיימת) לבין החברה/ות מחו"ל.
28. ממשיך הנתבע בפרסומיו כדלקמן (ראו נספח ב' לתצהיר מנחם): "אד אם סחר מייצגת בישראל חברות אשר להן ניסיון רב בייצור מכונות לעיבוד פח וכיפוף צנרת... אנו מייצגים חברות עם ניסיון רב בייצור מכונות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר!!" אמנם, בעדותו ניסה הנתבע לטעון כי הוא מייצג גופים המספקים לו מכונות חדשות אך לא כך הדבר כאשר מדובר במכונות יד שנייה (עמ' 35 ש' 10 – 18), אך לגרסה מאוחרת זו אין כל תימוכין בפרסום המופיע בנספח ב', ההיפך הוא הנכון, מקריאתו מתקבל הרושם שהייצוג נוגע לכלל העסקאות, מבלי להבחין בין עסקה יד ראשונה לעסקה יד שנייה.

29. בנוסף, מנספח ג' לכתב התביעה ניתן להסיק לכאורה כי אד אם הינו סניף של ארמו בישראל: בראש הדף מופיע הלוגו של ארמו ולצידו הלוגו של אד-אם, בהמשך ישנן תמונות של מכונות בפירוט נתוניהן ומימין מצוין בלשון רבים: "We are specialized in the trade of second hand and new machine tools.." ובהמשך "Our stock consists of more than 400 second hand machines…" תחת הכותרת "Our Company" מצויים פרטי החברה הצרפתית (כתובת, טל', מייל) ומתחת פרטי אד אם. כשהתבקש הנתבע לפרש את לשון הרבים, Our, השיב תשובה מביכה: "הניסוח של Our הכוונה שהכל שלו" (של ארמו, ח.פ, עמ' 36 שו' 16). גם אם אלך לקראתו של הנתבע ואשתכנע שזו הייתה הבנתו הסובייקטיבית, יש לפרש את הפרסומים בצורה אובייקטיבית ולבחון האם מדובר במצג של שותפות/שיתוף פעולה. על כך יש להשיב בחיוב.

30. זאת ועוד, כתובת המייל הנזכרת בנספח ג' מורכבת מצירוף אד-אם ונתבעת 3 (ermo@ad-am.org). הנתבע אישר בחקירתו כי הוא אחראי ליצירת העמוד באינטרנט, וכי העתקות מהאתר של ארמו נעשו ביוזמתו, ראו חקירתו בעמ' 36 שו' 15-17. נספח ד' לכתב התביעה מחזק את המסקנה האמורה: לצד הלוגו של החברה הצרפתית כתוב בעברית "מלאי מכונות במחסננו בצרפת".

31. כחיזוק לכך שאכן מדובר באינפורמציה היוצרת מצג של שותפות, באה הודאתו של הנתבע לפיה שינה לאחר הגשת התביעה את הנוסח שהיה בזמן הרלוונטי לתובענה באתרו, לעניין זה ראו עדותו: "ש. כאן למעשה למדת את הלקח ובעצם אין לך יותר שותפות, אין את הנוסח שכתבת בפרסומים? ת. כי אני לא הבנתי ששיתוף פעולה הופך להיות משהו כפי שהסביר לי עורך הדין שלי. אם אני אומר שאני שותף של תנובה בזה שאני קונה מהם שמנת, זה נשמע לא טוב." (עמ' 36 ש' 26 – 29).

32. בהיותו מודע לבעייתיות בפרסומיו, ניסה הנתבע לטעון כי הקשר בין הצדדים לא נוצר בעקבות הפרסומים באינטרנט. איני מקבלת טענה זו. בסעיף 1 למכתבו של ב"כ התובעת המופנה לנתבע נאמר: "בסוף חודש יולי או בסמוך לכך פנו אליך מרשיי טלפונית לאחר שצפו באתר האינטרנט של חברתך והתעניינו ברכישת מכונה.." (נספח י"ד לתצהיר מנחם). כמו כן מנחם אישר בעדותו שחיפש באינטרנט מכונות וכך "הגיע" לנתבע שאת שמו זכר מביקור שערך במפעל בו עבד מנחם בעבר (עמ' 17 ש' 24 – 27). אם כך, התובעת הסתמכה על האמור בפרסומי הנתבע בטרם התקשרה בהסכם רכישת המכונה.

33. כאמור, שוללת אני את טענת הנתבע שלפיה הינו מתווך בלבד: אין חולק כי התובעת פנתה לנתבע במטרה שימצא עבורה מכונה לניקוב, הנתבע הוא זה שבחר בחברה הצרפתית, הוא זה שיצר עימה קשר. לא יכול להיות חולק כי לא היה קשר ישיר בין התובעת לספק, נציגי התובעת לא הכירו את הספק אלא את הנתבע בלבד. מסקנה זו נלמדת בין היתר מהמייל ששלח אריק לנתבע ביום 9.10.2007 (נספח ה2 לתצהיר הנתבע):
"Dear moty; In last July, you confirmed us your order for this TRUMPF 180 Rotation and it was agreed that the latest date of shipment would be in October 2007. We received a deposit of 5000 Euros… and we have kept the machine on stock since then…Although we can understand that your customer has some delay…it is now necessary for our cash.. to receive the final payment.." . כלומר, החברה הצרפתית ראתה בהזמנה כהזמנה של הנתבע, עבור לקוח שלו.

34. את המסקנה האמורה ניתן גם להסיק מהשיחות המוקלטות והעדויות. בתגובה לכך שהנתבע רצה שמנחם ישוחח עם אריק ישירות אמר מנחם: "לא לא לא אני לא יודע, אני לא מכיר, מוטי, לא מכיר אותו, לא יודע מי הוא, הוא יכול לנפנף אותי, אתה מבחינתי מולי, אני אין לי מישהו אחר.." (עמ' 6 ש' 3 – 6). וכן העיד: "ארמו בכל מקרה מוציא את החשבונית והתשלום מועבר אליה, לפי ההנחיות של מוטי. כל דבר נעשה לפי ההנחיות של מוטי." (עמ' 17 ש' 20 – 22 וראו גם עמ' 22 ש' 8). ובהמשך: "אני פניתי לספק שלי, לספק הממשי שלי שזה מוטי פרימור." (עמ' 22 ש' 11). גם מדברי הנתבע עצמו עולה תמונה דומה, שלא היה קשר ישיר בין ארמו לתובעת. כך אמר הנתבע בשיחות המוקלטות: "הוא קנה את המכונה מסוחר, הסוחר נתן לו את האינפורמציה הזו, הוא העביר אותה אלי, אני העברתי אותה אליך.." (עמ' 11 ש' 6 – 7). ומעדות הנתבע: "אני הסברתי מה הבסיס של השותפות, הסברתי שאני מקבל את כל הדיווחים והעדיפויות, אני מכיר את האנשים פנים לפנים זה לא דרך האינטרנט או משהו. זה אנשים שהייתי אצלם." (עמ' 30 ש' 12 – 14) ובהמשך תיאר את אופן פעולתו: "אני מוכר באותה שיטה. הלקוח רואה את הציוד שאני מקבל עליו דיווח מהספק, ומקבל פרופורמה או את הצעת המחיר או שהוא רואה את הפרטים של המכונה באתר... אני מוסר את חשבון הפרופורמה של העסקה לפי תנאי הספק, לאחר שהלקוח בארץ הסכים וקיבל מספק את המכונה עם כל המסמכים .." (עמ' 30 ש' 18 – 22). עוד העיד הנתבע: "אני מקבל מידע ואותו אני מוסר." (עמ' 34 ש' 9).

35. זאת ועוד, המשא ומתן התנהל מול הנתבע בלבד שלמעשה היה ה"רוח החיה" מאחורי העסקה. המילה "תיווך" עלתה לראשונה בכתב ההגנה ולא בנספחים לכתבי הטענות, באתר האינטרנט, במיילים או בשיחות המוקלטות שם לא ניסה הנתבע להתנער מאחריות בטענת "תיווך", נהפוך הוא, הנתבע ניסה לפתור את הבעיה שנוצרה. כששאל ב"כ התובעת מדוע לא כתב באתר האינטרנט שהינו מתווך בין הלקוחות בארץ לספקים ענה הנתבע: "אולי יש טעם לפגם במינוח הספרותי של הדבר הזה אבל אין בזה שום כוונה של הולכת דעת או שולל" (עמ' 31 ש' 12 – 13).

36. לחילופין, וגם אם הייתי מקבלת את הטענה שהנתבע פעל כמתווך, סבורני שיש מקום לחייבו באופן אישי לנוכח מצגיו. בפרסומיו, נספח א' לתצהיר מנחם, הצהיר הנתבע כדלקמן, תחת הכותרת "התחייבות ותנאי מכירה" : "אנו ערבים כי המכונה/ות תהיינה תקינות, מצבן העכשווי ידווח וירשם בעת נטילת ההזמנה; אנו מתחייבים כי כל מכונה תיבדק/ תופעל/ תתוקן על פי הנדרש לפני משלוח..; אנו מתחייבים לאמינות מוחלטת" (נספח א' לכתב התביעה). בדיעבד הסתבר כאמור כי הנתונים שנמסרו בנספח ה', היא ההצעה, הינם שגויים (שנת הייצור). הנתבע אישר בעדותו שמדובר בהטעיה (עמ' 38 שו' 1) וכי "הנושא של מתן מידע מדוייק זה בדמי" (עמ' 38 שו' 3). לפיכך אם נפלה תקלה כלשהי במסירת המידע, והנתבע הצהיר בפרסומיו כי מדובר בחברה אמינה, והוסיף ואמר במייל שלו מיום 21/10/07: " תקינות המכונה אינה מותנה (מבחינתנו!!) לחלוטין! המכונה עובדת ופועלת בכל רגע שתבקשו! מלבד זאת המכונה תעבור הליך בדיקה נוסף בטרם מסירה, או לחילופין סעו לצרפת וראו אותה בטרם העמסה והמכלה, כדאי ורצוי!! אנא הסירו ספק מליבכם מכמה סיבות.. אינכם היחידים מישראל אשר הזמינו מכונות מחברה זו וכן החברה היא גדולה ואמינה...", אזי עליו לעמוד בערבות עליה התחייב ולשאת בתוצאות מתן המידע המוטעה.

37. במאמר מוסגר אציין כי אמנם הנתבע ניסה ל"הפיל" את התיק על ארמו, ואף תלה את האשמה בפקידה הצרפתייה סבין, שהיא "מקור הצרות" (עמ' 34 שו' 12-16), אולם עיון במסמכים מעלה חשש כבד שמקור התקלה נעוץ דווקא בנתבע עצמו: המסמך היחיד בו מופיעה שנת הייצור הוא מסמכו של הנתבע (נספח ה'). הצעה זו היוותה את הבסיס להתקשרות. בין מסמכי ארמו לא תמצא מסמך אחד הנוקב בשנת הייצור, ראו חשבון הפרופורמה. אמנם הנתבע טען בעדותו ש"הוא נתן לי מסמכים שאינם תואמים את המציאות", אולם מסמך שכזה, יציר כפיה של ארמו, לא הוצג. לא זו אף זו, בתמלילים אומר הנתבע כי פנה אל אריק לצורך קבלת הסברים, וזה האחרון אמר לו: "הוא אומר שאני (הכוונה לאריק) לא זוכר שאני ציינתי 96" (עמ' 8 לתמלילים, שו' 7). גם כשנשאל הנתבע בעדותו מדוע הוא לא תובע את ארמו, השיב הנתבע: "אין לי שום מסמך שאני יכול לתבוע אותו" (עמ' 33 שו' 15). נדמה שהתשובה הכנה ביותר שניתנה בתיק זה הינה במשפט הנתבע: "אני קיבלתי טלפון שבור מאחד לשניים ואני העברתי לארבע" (עמ' 33 שו' 1). מהמקובץ עולה שהתקלה נפלה ככל הנראה מלפניי הנתבע; הוא זה שאחראי למידע השגוי לפיו עסקינן במכונה משנת 1996; אין כל מסמך הקושר את ארמו למצג זה, ולפיכך, בין עסקינן בשותף בין עסקינן מתווך, האחריות האישית חלה על הנתבע, וראו בעניין זה גם סעיף 6(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה – 1965.

האם סופקה לתובעת המכונה שהוזמנה?

38. ניסה הנתבע לטעון כי גם אם ישנה אי התאמה בממכר, עדיין מבחינה טכנית אין הבדל בין המכונות ולא היה מקום לבטל את עסקת המכר. איני מקבלת טענה זו. ראשית, על פי חוק המכר, שנת הייצור אכן מהווה עובדה מהותית שאי התאמה לגביה מזכה בביטול העסקה, ראו סעיף 11 (4) לחוק. שנית, במידה ואכן שנת הייצור לא היוותה פרט מהותי, כטענת הנתבע, מדוע לא אמר זאת בשיחות המוקלטות כאשר מנחם סיפר לו על כך? מדוע אמר "לא מוצא חן בעיני הקטע הזה של מה שאתה אומר לי" (עמ' 3 ש' 15 וכן ראו ש' 13)? מדוע הסכים לוותר על העמלה שלו (עמ' 11 ש' 14 – 15)? מדוע החליט לנתק עם אריק את הקשר (עמ' 32 לפרוטוקול ש' 22 – 27 וראו גם עמ' 32 ש' 28 – עמ' 33 ש' 2)?

39. מהשיחות המוקלטות עולה שגם הנתבע ייחס חשיבות רבה לעניין שנת הייצור: "אני לא יודע מה להגיד לך, אני נשבע לך לא יודע מה להגיד לך, אני ממש ב..ב..ב.. במצב הכי, הכי זבלה שיכול להיות לפניך." (עמ' 6 ש' 24 – 25); "אמרתי לו מה זאת אומרת אם המחיר טוב זה לא הנקודה פה כרגע, זו אינפורמציה לא נכונה שהוא קיבל, הוא אמר לי הכל עובד, אמרתי לו (הכוונה לאריק) בסדר הכל עובד הכל טוב ויפה אבל זה לא מה שהוא... מכונה, הוא ציפה לקבל מכונה 96" (עמ' 8 ש' 3 – 5); "אם זה היה ככה לא היה לוקח את המכונה" (עמ' 7 ש' 26 – 27). ובעדות הנתבע: "לשאלת בית המשפט: אם אתה צודק, אז למה אמרת את מה שאמרת בתמליל שאם הוא היה יודע שזה 1985 הוא לא היה קונה? ת. זה הטעיה. לשאלת בית המשפט: אם אין משמעות לשנת הייצור, למה זה הטעיה? ת. הנושא של מתן מידע מדייק זה בדמי." (עמ' 37 ש' 31 – עמ' 38 ש' 3). מן המקובץ עולה כי אף לגישת הנתבע עצמו עסקינן בפרט מהותי בעסקה וכי המכונה שהגיעה אינה זו שהוזמנה.

40. לאור האמור לעיל מסקנתי היא שהתובעת זכאית לבטל את עסקת המכר בשל אי ההתאמה בשנת הייצור. איני מקבלת את הטענה כי הביטול נעשה בשל חוסר כדאיות כלכלית, מנחם סיפר בעדותו שהמגעים בנוגע למכונה שלבסוף נרכשה כמכונה חלופית קדמו למגעים בנוגע למכונה נשוא דיון זה, אולם מגעים אלו הופסקו והתובעת רצתה מכונה גדולה יותר, חדישה יותר - גם אם יקרה יותר, ראו עדותו בעמ' 26 שו' 28 עד עמ' 27 שו' 2. לפיכך, גם תיאוריה זו של הנתבע קורסת.

41. לאחר שקבעתי שהתובעת זכאית לבטל את עסקת המכר; מאחר והנתבע סירב ליטול את המכונה וזו נמכרה רק לאחר שהוגש תיק זה, אזי יש מקום להורות על תשלום התמורה ששולמה, בניכוי הסכומים שהתקבלו בגין מכירתה לצד ג'. כמו כן יש להכיר בכל הנזקים הנובעים משינוע המכונה – נזקים אלו לא נסתרו ונתמכו בראיות, ראו נספחים ח' עד י' לתצהיר מנחם.

42. איני מקבלת את הטענה שהתובעת לא פעלה להקטנת נזקיה, אם באי חיבור המכונה ואם באי מכירתה למשך זמן רב. בכל הנוגע להרכבת המכונה, הסביר כאמור מנחם שהדבר היה כרוך בתשלום של 30,000 ₪, כשכלל לא ברור אם במכונה תפעל; אם יש לה חלקי חילוף; ובכל מקרה מדובר בשנת ייצור המוקדמת ב – 11 שנים מהמוזמן (ראו עדות מנחם בעמ' 23 שו' 20-24; שו' 32). הוא הדין לעניין מכירת המכונה – כבר בחודש הראשון, בעת שהתבררה אי ההתאמה, דרשה התובעת מהנתבע ליטול את המכונה; דרישה זו הופיעה גם בכתב התביעה ונזכרה בקדמי המשפט שהתנהלו בפניי. התרשמתי שהנתבע בחר שלא לעשות דבר, כשדווקא הוא זה המתמחה בשיווק מכונות מסוג זה. זאת ועוד, בסופו של יום פעלה התובעת למכירת המכונה. סבורני שבנסיבות אלו עמדה התובעת בחובת הקטנת הנזק.

43. כמו כן שוללת אני את הטענה שיש לייחס לתובעת רשלנות תורמת/אשם חוזי תורם בכך שלא נסעה לצרפת לבדוק את המכונה. אין לי אלא להפנות פעם נופת לפרסומי הנתבע עצמו, לפיהם: "" תקינות המכונה אינה מותנה (מבחינתנו!!) לחלוטין! המכונה עובדת ופועלת בכל רגע שתבקשו! מלבד זאת המכונה תעבור הליך בדיקה נוסף בטרם מסירה, או לחילופין סעו לצרפת וראו אותה בטרם העמסה והמכלה, כדאי ורצוי!!" – אמנם אופציית הנסיעה נזכרת כרצויה ומומלצת, אולם אינה הכרחית ומתחייבת מתנאי העסקה, ההיפך הוא הנכון, נזכרת המילה "לחילופין". לפיכך, אין לבוא בטרוניה לתובעת אשר בקשה לחסוך בעלויות והסתמכה על הצהרות הנתבע באשר לתקינות המכונה ובדיקתה בטרם משלוח על ידי הנתבעים עצמם.

הנזקים הנוספים

44. איני מקבלת את ראש הנזק של המנקבים. גם אם הייתי רואה בכך חלק מהממכר (שכן מייל המנקבים נשלח בטרם ביצוע ההזמנה, וניתן לראות בכך התחייבות המהווה חלק מהסכם המכר, גם אם הדבר לא צוין בחשבון הפרופורמה), אזי משבוטלה עסקת המכר בכללותה, הכוללת גם את התמורה עבור המנקבים (ראו עדות מנחם בעמ' 25 שו' 14), היה על התובעת להשיב לידי הנתבע גם את כל הסטים של המנקבים שנמסרו לו, בין אם מדובר בארבעה סטים בין אם המדובר במאה סטים.

45. זאת ועוד, מנחם הודה בעדותו שהמנקבים מתאימים למכונה הספציפית שנרכשה ואינם מתאימים למכונה החלופית (עמ' 25 שו' 22-23). התמורה ששולמה עבור המכונה החלופית שנרכשה, בתוספת המנקבים, אינה עולה על מחיר מכונת הניקוב. לפיכך, ראש נזק זה אינו עומד בפניי עצמו אלא "נבלע" במחיר המכונה.

46. איני מקבלת את ראש הנזק של דמי האחסון – מנחם הודה כי המכונה עמדה במפעל, ולא נשכר לצורך כך שטח נוסף. בעדותו טען מנחם : "אם יש מקום אני יכול לעבוד יותר נורמלי" (עמ' 25 שו' 1), כלומר גם לשיטת התובעת לא נגרמו לה הוצאות נוספות בשל אחסון המכונה אלא לכל היותר אי נוחות. לא הוכח בפניי שהתובעת עבדה בצפיפות ו/או שהדבר פגם בעבודתה, לכן יש לדחות ראש נזק זה.

47. הוא הדין לעניין הפסד ההכנסה – לא שוכנעתי שהעיכוב בהגעת המכונה נבע ממחדלי הנתבעים; לא די בנספח כ"ח, אישור רואה החשבון, על מנת להוכיח את גובה הנזק הנטען; עורך המסמך לא הובא לעדות ולא נחקר עליו, מה גם שנכתב במפורש במסמך שמתבסס הוא על נתונים לא מבוקרים. לכן, איני פוסקת דבר בראש נזק זה. מסקנה זו נכונה גם לגבי הריבית המבוקשת במימון רכישת המכונה מהבנק – לא די בנספח כ"ד כדי להוכיח את גובה החזר ההלוואה, וכן לא שוכנעתי כי זו הייתה האפשרות היחידה שעמדה בפניי התובעת למימון העסקה.

48. מאידך, מקבלת אני את הנזקים המפורטים בסעיף 45 לתצהיר מנחם, ככל שנוגעים הם לעלויות הנלוות ליבוא המכונה. מדובר בנזקים ישירים שנגרמו בשל ההפרה; נזקים אלו נתמכו במסמכים, ראו נספחים כ"ט – ל"ב לתצהיר מנחם; ב"כ הנתבע בחר שלא לחקור את מנחם על מסמכים אלו והעלויות הנלוות. לפיכך, יש להורות גם על השבת הסכומים אשר שולמו על ידי התובעת לצורך יבוא המכונה לארץ.

סוף דבר

49. התביעה מתקבלת בחלקה. על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים בסעיף 45 לתצהיר מנחם (348,166 ₪ כולל מע"מ), בהפחתת הסכום שהתקבל עבור מכירת המכונה כולל מע"מ (98,600 ₪), סך הכל 249,566 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם הנתבע הוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ₪. הסכומים עליהם הוריתי ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוקף הסכם תיווך

  2. עמלת תיווך מגרש

  3. ניכוי דמי תיווך

  4. דמי תיווך על קרקע

  5. הסכם תיווך בעל פה

  6. הסכם תיווך לא חתום

  7. הסכם תיווך לא כתוב

  8. סירוב לשלם דמי תיווך

  9. מחיקת תביעה של מתווך

  10. תיווך בין קבלני משנה

  11. הסתרת מידע ע"י מתווך

  12. תביעה על שירותי תיווך

  13. סעיף 14 לחוק המתווכים

  14. תשלום דמי תיווך חלקיים

  15. תביעה לתשלום דמי תיווך

  16. זכאות מתווך לדמי תיווך

  17. מתי צריך לשלם למתווך ?

  18. זכאות לתשלום דמי תיווך

  19. הסכם תיווך על מסמך נפרד

  20. מילוי פרטים בהסכם תיווך

  21. אי תשלום דמי תיווך 1.5%

  22. הגורם היעיל בעסקת תיווך

  23. התחמקות מתשלום דמי תיווך

  24. שינוי הסכם תיווך בכתב יד

  25. הסתרת היותו של אדם מתווך

  26. דמי תיווך שכירות נכס מסחרי

  27. מי משלם דמי תיווך שכירות ?

  28. הגבלת חופש העיסוק של מתווך

  29. הסכם תיווך ללא כתובת הדירה

  30. תביעה בגין הפרת הסכם תיווך

  31. מכירת דירה ללא ידיעת המתווך

  32. ביטול הסכם בלעדיות עם מתווך

  33. חתימה אצל שני מתווכים שונים

  34. תביעה בגין דמי תיווך שכירות

  35. הסכם תיווך לרכישת ביטוח חייים

  36. מייצג או מתווך של חברה בחו''ל

  37. דמי תיווך שכירות דירה בתל אביב

  38. הפרת הסכם בלעדיות בתיווך דירות

  39. הסכם תיווך עם שני מתווכים שונים

  40. תביעה של מתווך לתשלום דמי תיווך

  41. ניסיון התחמקות מתשלום דמי תיווך

  42. סירוב לשלם דמי תיווך בגין השכרה

  43. האם מתווך ברימקס נחשב לעובד שלה

  44. חובת המתווך להסביר על הסכם תיווך

  45. התחייבות בכתב יד לתשלום דמי תיווך

  46. אי תשלום למתווך למרות הסכם בלעדיות

  47. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

  48. תביעה נגד מתווכת להעסקת עובדים זרים

  49. דמי תיווך על עסקה שהתבטלה אחרי חתימה

  50. מכירת בית בתקופת הבלעדיות - דמי תיווך

  51. מעורבות עורכי דין בעסקאות תיווך נדל''ן

  52. תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ''ז-1997

  53. זכאות לקבל דמי תיווך ללא רישיון תיווך

  54. הוראות נוהל לאישור עיסקאות תיווך ביהלומים

  55. דמי תיווך (לא באחוזים) בגובה ההפרש במכירה

  56. האם מתווך שהראה דירה מדגמית זכאי לדמי תיווך ?

  57. תביעות בין מתווכים - תביעת מתווך נגד מתווך אחר

  58. דחיית תביעה לדמי תיווך למרות חתימה על סכם תיווך

  59. תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

  60. תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ''ז-1997

  61. תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ''ז-1997

  62. מתווך טען כי במקום עמלת תיווך הוסכם כי ינהל נכסים שונים שבבעלות הנתבע

  63. תביעה להשבת דמי התיווך ששולמו בגין חוזה שבוטל בעקבות אי מסירת הנכס במועד

  64. פגמים צורניים ומהותיים בהסכם תיווך הפוגעים בחבות החוזית לתשלום דמי התיווך

  65. עת מפגיש מתווך בין הצדדים הוא הגורם היעיל, אולם לא תמיד עובדות העניין כה פשוטות

  66. האם זכאי לקבלת דמי תיווך שעובד מטעמו, שאיננו מתווך מורשה, ביצע פעולות רבות מול הקונה ?

  67. מתווך המעדיף תועלתו האישית ומונע קידום עסקת מכר פועל בניגוד לחובותיו על פי חוק המתווכים

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון