מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מחלת עור עקב חשיפה לשמש בעבודה: 1. התובע סובל מליקוי בעור - מחלת BCC (להלן: "המחלה"). לטענתו, המחלה נובעת מחשיפתו לשמש במסגרת עבודתו במשך השנים. תביעת התובע להכיר במחלה ממנה הוא סובל כנובעת מעבודתו ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיום אירוע תאונתי ו/או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו. 2. הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה הרפואי, אשר יופנו אליו שאלות על בסיס התשתית העובדתית הבאה - א. התובע, יליד שנת 1954, חבר קיבוץ הגושרים. ב. החל מחודש 7/2001, התובע עובד כאחראי ענפי החקלאות בקיבוץ. ג. התובע עובד החל משעה 6:30 עד לשעות החשיכה, וחשוף לשמש ברוב שעות עבודתו. ד. במהלך כל ימות השנה, התובע לובש בעבודתו מכנס ארוך, חולצה עם שרוול ארוך מקופל, כובע מצחייה ומשקפי שמש. ה. התובע לובש כובע בכל שעות עבודתו. ו. התובע חלה לראשונה במחלת סרטן מסוג BCC בשנת 1989, אז נכרתו נגעים מאפו והושתל שתל עור. 3. לצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, מנינו בהחלטה מיום 01.06.11, את פרופ' כהן ארנון דב, כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין, תוך שהפנינו אליו השאלות הבאות: "1. מהי המחלה או מהו הליקוי ממנו סובל התובע בעור? 2. האם היתה כאן פגיעה Injury? 3. האם הפגיעה גרמה נזק? 4. האם כל פגיעה ופגיעה, כמפורט בהחלטה, גרמה לתובע לפגיעה זעירה Injury שלא ניתן להבחין בה, ואפשר ליחס אותה לזמן מסוים? 5. במקרה שכן - היתה הפגיעה הנ"ל - Irreversible בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? 6. במידה והמצב הקיים בגב נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?". 4. מטעם המומחה הרפואי הומצאה חוות דעת, בגדרה הביע קביעה שלילית ביחס לקיום קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בעור לבין תנאי עבודתו. להלן קביעותיו - "1. המחלה המדוברת הינה קרצינומה של תאי בסיס (Basal Cell Carinoma או BCC). סרטן זה הינו הסוג השכיח ביותר של סרטן העור. הסרטן מתפתח בשכבה התחתונה (ה"בסיסית") של האפידרמיס. שכיחות המחלה באוכלוסיה גבוהה מאוד באנשים בעלי עור בהיר. ב- 80% מהמקרים הסרטן מופיע בראש ובצוואר. ישנם מחקרים המעידים על עליה בשיעור סרטן זה בשנים האחרונות. BCC הינו סרטן, אך בניגוד לסוגי סרטן אחרים, BCC שולח גרורות או גורם למוות רק במקרים חריגים ביותר, והפגיעה העיקרית היא במראה עור ובסבל הכרוך בכריתת הנגע. טיפול BCC הטיפול ל- BCC הינו כריתה כירורגית של הנגעים או ניתוח מוז (Mohs surgery) ניתוח מוז הינו כריתה מדורגת של הנגע והוא יעיל במקרים של BCC הממוקמים באזורים משמעותיים מבחינה אסתטית, במקרים של הישנות הגידול וכן במספר התוויות רפואיות. גורם סיכון ל- BCC גורמי הסיכון ל- BCC הינם עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, ומספר גדל של כוויות שמש בעבר. הסוג, הכמות והעיתוי של חשיפה לשמש הקשורים לסיכון המוגבר ל BCC אינם מוגדרים בבירור. קרוב לוודאי שחשיפה מרובה לשמש בילדות הינה גורם סיכון משמעותי יותר ל BCC מאשר חשיפה לשמש בחיים המבוגרים. עיתוי החשיפה לשמש כגורם סיכון ל - BCC במחקר מקרה בקרה מקנדה שכלל 226 גברים עם BCC ו-406 בקרות, נמצא שהופעת BCC הייתה במתאם לכמות החשיפה לשמש בגיל ההתבגרות אך לא לחשיפה מצטברת לשמש במבוגרים. במחקרים אחרים, לעומת זאת, חשיפה לשמש במבוגרים כן היוותה גורם סיכון BCC. 2. במקרה של מר שגיא בגינסקי הייתה פגיעה (injury). הפגיעה היא החשיפה לשמש אשר גרמה לנזקי שמש בעור הפונה ובסופו של דבר להופעת ה- BCC. לציין שחשיפה לשמש היא רק אחד מגורמי הסיכון, כפי שפורט בסעיף 1. 3. החשיפה לשמש גרמה לנזק המצטבר שגרם להופעת ה- BCC, אם כי בהחלט יכול להיות שהייתה חשיפה משמעותית לשמש גם בגיל הילדות. 4. כל חשיפה לשמש גרמה לתובע לפגיעה זעירה ואי אפשר היה להבחין בפגיעה בכל נקודת זמן. 5. כל חשיפה לשמש גרמה לפגיעה זעירה, בעלת אופי בלתי הפיך. 6. הופעת ה- BCC נגרמת עקב גורמי סיכון שפורטו למעלה: עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, כוויות שמש בעבר, ועקב חשיפה לשמש - הן במהלך העבודה והן בילדות. עם זאת, חשיפה חוזרת לשמש במסגרת עבודה בה העובד חשוף לשמש, אינה מהווה נזק תאונתי חד פעמי או חוזר, אלא מהווה גורם סיכון שיש להתגונן בפניו על ידי אמצעי הגנה". 5. בחוות דעתו המשלימה שניתנה על דרך של מתן מענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, חידד המומחה את קביעותיו דלעיל. להלן שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות עליהן, בהתאמה - א. האם הנך מסכים, כי על פי הספרות הרפואית המקצועית של רפואת העור, חשיפה לשמש בגיל הילדות היא גורם הסיכון המשמעותי והעיקרי ביותר למחלת ה - BCC? "א. הספרות הרפואית חלוקה בכלל הנושא של הקשר הסיבתי שבין חשיפה לשמש לבין סיכון המוגבר ל- BCC עם זאת, חשיפה לשמש בילדות הינה גורם הסיכון המשמעותי והעיקרי למחלת ה- BCC". ב. בחוות דעתך ציטטת מחקר שנערך בקנדה. האם הנך מסכים כי לפי ממצאי מחקר זה אין קשר סיבתי בין חשיפה לשמש בגיל המבוגר לבין הופעת ה - BCC? "ב. לפי המחקר המצוטט הופעת BCC לא קשורה לחשיפה לשמש בגיל המבוגר". ג. בהתחשב בעובדה לפיה התובע הינו יליד 1954, והחל להיות חשוף לשמש במהלך עבודתו אך ורק החל מחודש 7/2001, האם הנך מסכים כי לחשיפה זו לא היה שום קשר ו/או תרומה להופעת המחלה? אנא נמק. "ג. מכיוון שה- BCC הופיע ב- 1989, והתובע החל להיות חשוף לשמש במסגרת העבודה החל מ- 2001, הרי שהחשיפה התעסוקתית לא תרמה להופעת ה- BCC הראשון. אך יתכן שהייתה השפעה שולית של החשיפה לשמש להופעה של הנגעים הנוספים כפי שיפורט בסעיף ז". ד. בפרק העובדות שבהחלטת המינוי צוין בין היתר כי "התובע חלה לראשונה במחלת סרטן מסוג BCC בשנת 1989, אז נכרתו נגעים מאפו והושתל שתל עור". כיצד אם כן הנך מסביר את הופעת המחלה בשנת 1989? אנא נמק. האם הנך מסכים כי לאור הופעת המחלה לראשונה בשנת 1989, קודם לחשיפה במסגרת העבודה, הרי שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין אותה מחלה? אנא נמק. "ד. 1. הופעת המחלה בשנת 1989 קשורה לגורמי הסיכון של התובע ולא לחשיפה התעסוקתית אשר החלה בשנת 2001. 2. מכיוון שהמחלה הופיעה בשנת 1989 והחשיפה התעסוקתית החלה ב- 2001, הרי שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלת ה- BCC. המחלה נבעה מגורמי הסיכון של התובע וקרוב לוודאי בצירוף חשיפה מצטברת לשמש בילדות". ה. בפרק העובדות שבהחלטת המינוי צוין עוד כי "במהלך כל ימות השנה, התובע לובש בעבודתו מכנס ארוך, חולצה עם שרוול ארוך מתקפל, כובע מצחייה ומשקפי שמש". האם לאור העובדות הנ"ל, הנך מסכים שחשיפתו של התובע לשמש בתנאים אלו כאלה, למעשה, "הגנה" עליו ולא היוותה גורם להתפרצות המחלה מחדש? אנא נמק. "ה. מכיוון שהתובע היה מוגן בשמש במהלך עבודתו על ידי אמצעים שונים הרי שהוא היה מוגן מפני החשיפה התעסוקתית לשמש. יתר על כן, מכיוון שה- BCC הראשון הופיע ב- 1989 ותחילת החשיפה התעסוקתית של התובע החלה בשנת 2001, הרי היה ברור לתובע שעליו להימנע מחשיפה נוספת לשמש במסגרת עבודתו". ו. בחוות דעת הנך מונה מספר גורמי סיכון להתפתחות מחלת ה - BCC. מהם אפוא גורמי הסיכון שהתקיימו בתובע לחלות באותה מחלה? האם הנך מסכים כי המחלה התפתחה אצל התובע בשל גורמים תחלואיים, לרבות גורמי הסיכון שיש בו, אשר אינם קשורים כלל לעבודתו החל מחודש 7/2001? אנא נמק. "ו. בנוסף לחשיפה לשמש בגיל הילדות גורמי סיכון ל- BCC הינם כדלקמן: עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, כוויות שמש בעבר. בתובע קיים גיל מבוגר. לא ניתן לקבוע לפי הרשומות הרפואיות מה מבין גורמים אלו קיים אצל התובע בנוסף, אך בית המשפט יכול לקבוע באופן אובייקטיבי האם לתובע קיים עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי אשר כל אחד מהם הינו גורם סיכון לסרטן העור. ז. בחוות דעתך ציינת כי "הופעת ה BCC נגרמת עקב גורמי סיכון..., ועקב חשיפה לשמש - הן במהלך העבודה והן בילדות...". לפיכך, אנא הסבר באיזו מידה השפיעו תנאי עבודתו של התובע בחשיפתו לשמש על הופעת המחלה ממנה הוא סובל, והאם ניתן להעריך את אותה השפעה באחוזים? אנא נמק. "ז. הערכתי שמרבית הסיכון ל- BCC נגרם עקב גורמי הסיכון של התובע, אשר התקיימו עוד לפני החשיפה התעסוקתית ב- 2001. לאחר הופעת ה- BCC הראשון בשנת 1989, חובה היה על התובע להימנע מחשיפה נוספת לשמש במסגרת עבודתו באמצעים שונים. מכיוון שהופיעו נגעי BCC נוספים במהלך השנים הערכתי שההשפעה הנוספת של החשיפה לשמש הייתה שולית בלבד, ולא ניתן לכמת אותה ביותר מ- 5% לכל היותר". 6. בעקבות תשובות המומחה הנ"ל, שב התובע וביקש להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות. בהחלטה מיום 04.12.11 לא נעתרה הבקשה. יחד עם זאת, מצא בית הדין כי מאחר והמומחה ציין שיכולה להיות רלבנטיות מסוימת בכל הנוגע לגורמי הסיכון האישיים שתרמו להופעת המחלה מושא התביעה אצל התובע, טרם עבודתו בחשיפה לשמש, בראשם גוון עורו, צבע עיניו ושיערו, וכן מוצאו, ומאחר ולגישתו ספק אם יש בידיו הכלים להגדיר במדויק את גוון עורו של התובע לצורך הקביעה בהקשר בו עסקינן ולצורך הגדרת מיקומם בסולם או בסקלה של הגוונים, והוא הדין ביחס לגוון שערו (ככל שנותר הוא כפי שהיה בשנים עברו ולא זרקה בו שיבה), הרי שיתכן כי בנסיבות העניין נכון יהא שהצדדים יבואו לידי הסכמה בעניין זה (בין על דרך הופעתו של התובע בפני רופא המוסד או פקיד התביעות או דרך אחרת) ולחילופין שיוסכם כי התובע ייבדק ע"י המומחה שמונה בתיק, כשהצדדים יממנו, בשלב זה, כל אחד במחצית את עלות הבדיקה, והוא יקבע את הקביעות הנחוצות להקשר האמור, בכל הנוגע לגורמי הסיכון. בכל הקשור למאמר אליו התבקשה התייחסות המומחה, ומאחר ואותו מאמר לא צורף לבקשה, צוין כי לאחר שב"כ התובע ימציא לבית הדין העתק מאותו מאמר (להבדיל ממראה מקום שלו), ישקול בית הדין שוב עמדתו ביחס להפניית השאלה המבוקשת. 7. בעקבות הודעות הצדדים, והסכמתם באשר להצעת על ידי בית הדין דלעיל, ניתנה ביום 11.01.12 החלטה, לפיה התבקש המומחה לבדוק את התובע, על מנת שיוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהנתונים הרלבנטיים שפורטו בחוות דעתו וצוינו לעיל, ובהתאם להשלים את חוות דעתו ביחס לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בעור (מחלת ה - BCC) לבין תנאי עבודתו. בנוסף, התבקש המומחה באותה החלטה, להתייחס למאמר שצורף לתגובת התובע בעניין "outdoor work and skin cancer incidence :a registry-based study in Bavaria", ולהודיע האם יש באמור באותו מאמר כדי לשנות מי מבין קביעותיו שבחוות דעתו ובהשלמתה ביחס לתובע. 8. בחוות דעתו המשלימה, שניתנה בהתייחס לאמור לעיל, שב המומחה על קביעותיו השליליות ביחס לקיום קשר סיבתי כלשהו בין הליקוי ממנו סובל התובע בעור לבין תנאי עבודתו, ולאמור - "לבקשת בית המשפט, בדקתי את מר שגיא בגינסקי והשלמתי את הפרטים החסרים הן מבחינת המידע הרפואי והן מבחינת בדיקת העור. מר בגינסקי הינו ממוצא גרמניה/הולנד (גם ההורים בעלי עור כהה). לדבריו אינו "נשרף" בזמן שהייה בשמש והוא שולל כוויות שמש בילדותו. שולל אירועים של כוויות שמש עם קילוף עור. במשפחה הוא שולל גידולי העור. מר בגינסקי עוסק בחקלאות (מנהל גידולי שדה בקיבוץ הגושרים) החל משנת 2001. לפני כן עסק בתעשייה אפיליידי בקיבוץ הגושרים עד 2001 - שם לדבריו לא נחשף לשמש מבחינה תעסוקתית. בבדיקת העור - עור כהה - סוג 4 לפי חלוקה על שם פיצפטריק, עיניים חום, שיער שטני כהה בעבר כעת מאפיר. כפי שנכתב בחוות הדעת הקודמת, הספרות הרפואית חלוקה בכלל הנושא של הקשר הסיבתי שבין חשיפה לשמש לבין סיכון המוגבר ל- Basal cell carcinoma. ישנם מאמרים התומכים בקשר זה וישנם מאמרים שאינם תומכים בקשר הסיבתי שבין חשיפה לשמש לסיכון מוגבר ל- Basal cell carcinoma. גם במקרים בהם נקבע קשר בין חשיפה לשמש לבין הופעת Basal cell carcinoma, קשה להגדיר בדיוק את הסוג, הכמות, והעיתוי של חשיפה לשמש הקשורים לסיכון המוגבר. קרוב לוודאי שחשיפה מרובה לשמש בילדות הינה גורם סיכון משמעותי יותר מאשר חשיפה לשמש בחיים המבוגרים, ובייחוד, ריעוים של כויות חוזרות עקב חשיפה לשמש בילדות הינם גורם סיכון ל- Basal cell carcinoma. מכיוון שהמחלה הופיעה בשנת 1989 והחשיפה התעסוקתית בה נחשף לשמש החלה ב- 2001, 12 שנים לאחר הופעת הנגע הראשון, הרי שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלת ה- Basal cell carcinoma. המחלה נבעה מגורמי הסיכון של התובע וקרוב לוודאי בצירוף חשיפה מצטברת לשמש בילדות. המחקר המצוטט אכן תומך בקשר שבין הופעת Basal cell carcinoma, אך הוא מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים בתחום, בתוכם יש מאמרים התומכים בקשר זה וישנם מאמרים שאינם תומכים בקשר הסיבתי שבין חשיפה לשמש לסיכון ל- Basal cell carcinoma. אין במאמר כדי לשנות את אף אחת מבין הקביעות שלי: המחלוקת הינה מחלוקת אקדמית, אך במקרה של מר בגינסקי, המחלוקת האקדמית אינה רלוונטית מכיוון שהחשיפה התעסוקתית בה נחשף לשמש החלה 12 שנים לאחר הופעת הנגע הראשון". 9. בעקבות קביעותיו האחרונות של המומחה, ביקש ב"כ התובע לקיים חקירה שלו בפני בית הדין. הבקשה נדחתה, אך עם זאת מצא בית הדין לנכון לאפשר לתובע לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, וזאת ככל שהינו סבור שעניין מסוים בחוות דעת המומחה לא הובהר די צורכו. שאלות אלו, ככל שיותרו, עשויות בוודאי להוות תחליף לחקירת המומחה ולהבהיר את הנקודות עליהן מבקש התובע לחקור נגדית את המומחה על חוות דעתו. 10. לבקשת התובע, אכן הופנו למומחה שאלות ההבהרה הנוספות הבאות - א. בחוות דעתך המאוחרת, מיום 21.03.12 (שנתקבלה בבית הדין ביום 04.04.12), ציינת בין היתר כי "מכיוון שהמחלה הופיעה בשנת 1989 והחשיפה התעסוקתית בה נחשף לשמש החלה ב - 2001, 12 שנים לאחר הופעת הנגע הראשון, הרי שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלת...". האם לדעתך קיימת אפשרות, כעולה מהחומר הרפואי שעמד לפניך, שנגעי הסרטן שהופיעו אצל התובע בשנת 1989, טופלו והוסרו לחלוטין? אם כן, האם אצל התובע הופיעו נגעי סרטן לאחר שנת 2001, השונים באופיים ובמקומם מאלו שהופיעו בשנת 1989? אנא נמק. במידה ותשובותיך לשאלות הנ"ל הינה חיובית, האם אותם נגעים, שהופיעו לאחר שנת 2001,קשורים סיבתית עם חשיפת התובע לשמש במסגרת עבודתו? אנא נמק. ב. בחוות דעתך הראשונה, מיום 19.07.11 (שנתקבלה בבית הדין ביום 20.07.11), מנית את גורמי הסיכון למחלת ה - BCC,כדלקמן: "עור בהיר,עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות ומספר גדול של כוויות שמש בעבר". בחוות דעתך המאוחרת, מיום 21.03.12 (שנתקבלה בבית הדין ביום04.04.12), ציינת כי התובע "הינו ממוצא גרמניה/הולנד (גם ההורים בעלי עור כהה). לדבריו אינו "נשרף" בזמן שהיה בשמש והוא שולל כויות שמש בילדות.שולל אירועים של כויות שמש עם קילוף עור. במשפחה הוא שולל גידולי עור... בבדיקת העור - עור כהה - סוג 4 לפי חלוקה על שם פיצפטריק,עיניים חום, שיער שטני כהה בעבר כעת מאפיר". לפיכך, ועל רקע גורמי הסיכון שמניתי והתרשמותך הבלתי אמצעית מהתובע כמתואר לעיל, האם הינך יכול לפרט מהם גורמי הסיכון האישיים שיש בתובע, ואשר תרמו להופעת המחלה מושא התביעה. ג. על אף קביעותיך שבחוות דעתך, האם יתכן לומר כי חשיפתו של התובע לשמש במסגרת עבודתו גרמה להתפתחות מחלתו על דרך המיקרוטראומה? אנא נמק. בהקשר זה הינך מופנה לחוות דעתו של פרופ' רוני וולף המצ"ב. תשומת לבך מופנית לאמור בסיפא לחוות הדעת. ד. בחוות דעתך מיום 05.10.11 (שנתקבלה בבית הדין ביום 09.10.11), קבעת כי "מכיוון שהופיעו נגעי BCC נוספים במהלך השנים הערכתי שההשפעה הנוספת של החשיפה לשמש הייתה שולית בלבד, ולא ניתן לכמת אותה ביותר מ - 5% לכל היותר". אנא נמק קביעת הנ"ל - על בסיס אילו נתונים הינך מכמת את השפעת החשיפה התעסוקתית רבת השנים של התובע לשמש ב - 5% בלבד? 11. בהתייחס לשאלות הנ"ל השיב המומחה כדלקמן - "א. מדובר באותו נגע באותו מיקום באף אשר נכרת פעמים חוזרות במהלך השנים, החל משנת 1989 וכלה בנגעים שהופיעו באף ונכרתו אחרי שנת 2001. קרוב לוודאי שמדובר במהלך אגרסיבי באופן מקומי של מחלת ה- BCC, כפי שקורה לעתים רחוקות ולא הופעה גידולים חוזרים ונשנים חדשים דווקא באותו מקום. על סמך בדיקת הדוחות הפתולוגים המופיעים בתיק, אני קובע שהנגעים שנכרתו אחרי 2001, זהים באופיים לנגע שנכרת בשנת 1989. מדובר בהישנות מקומית של מחלת ה- BCC. ב. לאחר בדיקת התיק ובדיקת מר בגינסקי אני קובע כי גורמי הסיכון האישים של מר להופעה של נזקי שמש הינם בלתי משמעותיים כגורמי סיכון ל- BCC כמפורט להלן. * סוג עור כהה - סוג 4 לפי חלוקה על שם פיצפטריק, עיניים חום, שיער שטני כהה בעבר מאפיר: מדובר בסוג עור שאינו בעל נטיה רבה להופעת נזקי שמש. * העדר כויות שמש בילדותו. * העדר אירועים של כויות שמש עם קילוף עור. * העדר גידולי העור במשפחה. אני מדגיש שספק רב אם החשיפה לשמש גרמה ל- BCC לאור העובדה שמר בגינסקי אינו בעלי גורמי סיכון מהותיים להופעת נזקי שמש. ג. קראתי היטב את חוותו של פרופ' וולף בנוגע למיקרו-טראומה (אם כי יש לציין שיהא מתייחסת ל- Solar keratosis ולא ל- BCC כפי שמדובר במקרה של מר בגינסקי). מנגנון המיקרו-טראומה, המוכר לי היטב הן מבחינה רפואית, והן מבחינה משפטית אינו רלוונטי במקרה של מר בגינסקי, מכיוון שמדובר באותו נגע שחזר במהלך שנים רבות באותו מיקום באף, ומדובר במקרה של נגע אלים מבחינה מקומית, ולא נגע שנגרם על ידי חשיפה לשמש, בחולה שהוא מראש בעל גורמי סיכון להופעת נזקי שמש. ד. מכיוון שהנגע הראשון שנכרת, הופיע לפני החשיפה התעסוקתית לשמש, הרי שהאירועים החוזרים של השנות הנגע באף, מיוחסים לאותו נגע ראשוני שנכרת. הלך הרוח שלי בקביעה זו הוא כדלקמן- א. מר בגינסקי אינו בעל עור בהיר, או גורמי סיכון מהותיים אחרים להופעת נזקי שמש. ב. הנגע הראשון הופיע ללא כל ספק ללא כל קשר לחשיפה תעסוקתית לשמש. ג. הנגעים החוזרים מהווים השנות של אותו הנגע. ד. ההשנויות מהוות ביטוי של נגע אלים מבחינה מקומית, כפי שקיים לעתים נדירות. ה. מכיוון שההשנות הנגע באף מיוחסת לאופי אלים של הנגע הראשון שנכרת בשנת 1989, ומכיוון שמר בגינסקי אינו סובל מגורמי סיכון משמעותיים להופעת נזקי השמש, הרי שלחשיפה לשמש אפקט זניח ביות על השנות הנגע. ו. נושאים אלו קשים ביותר להערכה כמותית מדוייקת. אני סובר שכלל ועיקר לא היתה לשמש השפעה על השנות הנגעים, אך מחמת הספק, ולאור הקושי בהערכה כמותית, וברצוני לנקוט דרך בית הלל ולא דרך בית שמאי, קבעתי שהשפעת החשיפה התעסוקתית לשמש היתה 5%. אם הייתי נוקט בדרכם של בית שמאי לחוות דעת זו, הרי שהייתי קובע שלא הייתה כלל השפעה לחשיפה התעסוקתית על הופעת ה- BCC". 12. מטעם ב"כ התובע הוגשו סיכומים בגדרם ביקש כי בית הדין יסטה מקביעת המומחה הרפואי ויקבע קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו. לדעתו, המומחה עשה שימוש בהנחה עובדתית שלא הוסכם עליה בכל הנוגע לחשיפה מצטברת לשמש בגיל הילדות, והוא טעה בקביעתו עת נאחז בעניין הגידול ממנו סבל התובע בשנת 1989, כאשר מקביעותיו עלה כי בתובע לא מתקיים כמעט אף אחד מגורמי הסיכון הנמנים בחוות הדעת, למעט גורם השמש. על כן לגישתו, בהעדר גורמי סיכון אצל התובע מלבד חשיפתו לשמש רבת השנים, ולאור העובדה שהנגעים משנת 1989 טופלו והוסרו לחלוטין ומאז לא סבל ממחלת ה - BCC, הרי שיש לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין העבודה (החשיפה לשמש משנת 2001) לבין המחלה. 13. מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים בהם התבקש בית הדין לאמץ את חוות דעת המומחה, ובהתאם לדחות את התביעה. דיון והכרעה 14. על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת הנערכת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/0-48 המוסד לביטוח לאומי - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322). בית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי - יצחק פרבר, לא פורסם). ויודגש, המומחה פרופ' ארנון כהן הינו מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית והוא בעל הידע הרפואי והמומחיות המקצועית הרלוונטית הנדרשת לבחינת השאלות הרפואיות הנ"ל. מדובר במומחה אובייקטיבית לחלוטין שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכר מידי בעלי הדין ואין לו כל עניין בתוצאות המשפט. קביעת המומחה, בחוות דעתו, הייתה בהירה ומנומקת, ולפיה לא קיים קשר סיבתי בין מחלת ה - BCC ממנה סובל התובע לבין אופי עבודתו, ולדעתו "הופעת ה- BCC נגרמת עקב גורמי סיכון...: עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, כוויות שמש בעבר, ועקב חשיפה לשמש - הן במהלך העבודה והן בילדות. עם זאת, חשיפה חוזרת לשמש במסגרת עבודה בה העובד חשוף לשמש, אינה מהווה נזק תאונתי חד פעמי או חוזר, אלא מהווה גורם סיכון שיש להתגונן בפניו על ידי אמצעי הגנה". קביעותיו אלו של המומחה הוסברו במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליה, לפיהן נאמר שמכיוון והתובע "היה מוגן בשמש במהלך עבודתו על ידי אמצעים שונים הרי שהוא היה מוגן מפני החשיפה התעסוקתית לשמש....מרבית הסיכון ל- BCC נגרם עקב גורמי הסיכון של התובע, אשר התקיימו עוד לפני החשיפה התעסוקתית ב- 2001. לאחר הופעת ה- BCC הראשון בשנת 1989, חובה היה על התובע להימנע מחשיפה נוספת לשמש במסגרת עבודתו באמצעים שונים. מכיוון שהופיעו נגעי BCC נוספים במהלך השנים הערכתי שההשפעה הנוספת של החשיפה לשמש הייתה שולית בלבד, ולא ניתן לכמת אותה ביותר מ- 5% לכל היותר". קביעותיו של המומחה קיבלו אישוש נוסף, וזאת לאחר שבדק את התובע והתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי וכן השיב לשאלות הבהרה נוספות שהופנו אליו לאחר מכן. ושוב במסגרת זו המומחה הבהיר חזור והבהר, במפורט ובמנומק, מדוע הוא סבור שלתנאי העבודה לא הייתה השפעה על המחלה ממנה סובל התובע. בתוך כך המומחה הדגיש כי מנתוניו האישיים של התובע, אין בו גורמי סיכון משמעותיים האופייניים להופעת מחלת ה - BCC הנגרמת כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, וכי ממילא המחלוקת האקדמית בדבר הקשר בין מחלת ה - BCC לבין החשיפה לשמש במהלך העבודה אינה רלבנטית בעניינו של התובע, וזאת "מכיוון שהחשיפה התעסוקתית בה נחשף לשמש החלה 12 שנים לאחר הופעת הנגע הראשון", וכי למעשה "מדובר באותו נגע באותו מיקום באף אשר נכרת פעמים חוזרות במהלך השנים, החל משנת 1989 וכלה בנגעים שהופיעו באף ונכרתו אחרי שנת 2001. קרוב לוודאי שמדובר במהלך אגרסיבי באופן מקומי של מחלת ה- BCC, כפי שקורה לעתים רחוקות ולא הופעה גידולים חוזרים ונשנים חדשים דווקא באותו מקום...מדובר בהישנות מקומית של מחלת ה- BCC". קביעותיו של המומחה ברורות דין, ומבוססת על התשתית העובדתית וכלל הנתונים שעמדו לרשות, ולא ראינו כל סתירה בדבריו ובקביעותיו. המסקנה הברורה והחד משמעית העולה, אם כן, מחוות דעת המומחה, הנה שאין קשר סיבתי בין הליקוי (מחלת ה - BCC) ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו בהיחשפותו לשמש במסגרת זו. יתר טענות ב"כ התובע הינן טענות רפואיות-מקצועיות, ולא שוכנענו כי יש לקבל את גישתו ולהעדיפה על פני מסקנותיו של המומחה. 15. משכך, ותוך שאנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה והשלמתה, לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפנינו. בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי - לא יינתן צו להוצאות. 16. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. רפואהחשיפה לשמשמחלת עורחשיפה לחומרים מסוכנים