עובד עצמאי יחסי עובד מעביד: בתחום משפט העבודה קיימת חשיבות לקביעה אם היחסים בין שני צדדים הינם יחסי עובד - מעביד, באשר רק "עובד" נהנה מהגנת חוקי המגן ומהזכויות הסוציאליות המוענקות לו מכוח משפט העבודה. לא אחת נפסק כי מעמדו של אדם כעובד או כעצמאי נקבע על פי נסיבות המקרה ומאפייני מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה מהותית, ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שהם נתנו למערכת היחסים. (ראו דב"ע (ארצי) נד/3-77 רוטברג נגד תדיראן בע"מ, פד"ע כז 454, 462 (1994); דב"ע (ארצי) נה/3-145 מדינת ישראל נגד בוכריס, פד"ע לו 1 (1997); ע"ע (ארצי) 300274/96 צדקא נגד מדינת ישראל, פד"ע לו 625 (2001)). כמו כן, סטטוס לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם. כשם שאין לוותר על זכויות במפורש, כך אין לוותר על אותן זכויות על ידי כך שיכנו את היחסים בין השניים כינוי השולל קיומם של יחסי עובד - מעביד. (ראו ע"ע (ארצי) 300245/97 אסולין נגד רשות השידור, פד"ע לו 689 (2001)). בעת שנדרש בית הדין להכריע בשאלת מעמדו של אדם (עובד או עצמאי) אין להגיע למסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות, הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה. (ראו דב"ע (ארצי) מה/3-25 קיפניס נגד אגד בע"מ, פד"ע יז 14 (1985)). בהתאם להלכה הפסוקה המבחן העיקרי לפיו יקבע האם בפנינו יחסי עובד - מעביד הינו המבחן המעורב. מבחן זה מורכב משילוב של מספר מבחנים, כאשר הדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות. (ראו דב"ע (ארצי) נב/3-158 רות יאיר נגד גליברמן פד"ע כה 31 (1992); ע"ע (ארצי) 300256/98 אייזיק נגד תה"ל, תכנון המים לישראל בע"מ פד"ע לו 817 (2002)). למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי - תנאי ל"השתלבות" במפעל הוא כי קיים מפעל יצרני שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך האירגוני הרגיל של המפעל ועל כן הוא אינו "גורם חיצוני". הפן השלילי - האדם בו מדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. (ראו דב"ע (ארצי) לא/3-27 עיריית נתניה נגד בירגר, פד"ע ג 177 (1971)). לצד מבחן ההשתלבות מכיל המבחן המעורב מבחני עזר נוספים: מבחן הכפיפות; מבחן הקשר האישי- מבחן המהווה תנאי הכרחי שבהעדרו בדרך כלל נשמט הבסיס לקיומם של יחסי עובד - מעביד (ראו דב"ע (ארצי) מב/3-123 סגל נגד גור, פד"ע יד 190 (1983)); צורת תשלום השכר; האם המועסק נהנה מסיכויי רווח או מסיכוני הפסד; האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים; האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה; האם יש לקוחות נוספים; האם קיימת מסגרת שעות קבועה; תשלום מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי וכיוצ"ב - כאשר אף אחד מהמבחנים אינו מכריע כשלעצמו, אלא יש לראות את התמונה בכללותה. עוד נפסק כי בעת קביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד, יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב ובמסגרת איזון זה יכול שינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטיים. (ראו ע"ע (ארצי) 283/99 ברק נגד כל הקריות בע"מ, פד"ע לה 641 (2000)). ככלל, נטל ההוכחה להוכחת תביעה בה נטען כי התקיימו יחסי עובד - מעביד בין הצדדים ולא יחסי קבלן - מזמין, מוטל על התובע בהיותו המוציא מחברו. על פי הפסיקה מקום שבו ניתן לעובד תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, אלא אם כן הוכח, מעדויות אמינות, אחרת (ראו דב"ע מז/146-3 יוסף חוג'ירת נגד שלום גל והמוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 19). על הטוען כי תלושי השכר אינם משקפים נאמנה את המציאות, לשאת בנטל ההוכחה לטענתו זו. יחסי עובד מעבידעצמאים