מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוזה עבודות גינון: בפני כתב תביעה לתשלום סך של 1,000,000 ₪ בגין עבודות שבוצעו על פי חוזה שנחתם ביום 1/5/05 בין התובע אשר משמש כגנן במקצוע ובין נתבעת 1 אשר הינה חברת לעבודות גינון (להלן:"הנתבעת") ונתבע 2 המשמש כמנהל הנתבעת (להלן:"הנתבע"). טענות הצדדים: לטענת התובע ביום 1/5/05 נחתם הסכם בין הצדדים לפיו יועסק התובע כקבלן משנה אשר ישמש כמנהל, מנחה ומפקח מקצועי על עבודות קבלני המשנה של הנתבעת כלפי המזמינים השונים של עבודות גינון. כמו כן התחייב הנתבע להוציא עבור הנתבעת מכרזי PFI . תמורת עבודתו התחייבה הנתבעת לשלם מידי חודש סכום של 31,000 ₪ +מע"מ כתשלום בסיסי קבוע אשר יתעדכן מדיי שנה בצמוד למדד המחירים לצרכן. כמו כן והיה והנתבעת תזכה במכרז גינון בעיריית חדרה ו/או ברמת השרון ישולם לו סכום של 10,000 ₪+ מע"מ לכל חודש בשנתיים הראשונות, וסך של 15,000 ₪ +מע"מ לכל חודש מעבר לשנתיים וכל עוד קיימת ההתקשרות עם אחת מהעיריות. כמו כן ישולם תשלום נפרד שיסוכם מראש בגין כל מכרז PFI . עפ"י ס' 5 להסכם סכומים אלו ישולמו לתובע עד ליום 30/5/07 אף אם יוחלט על הפסקת עבודתו של התובע. עם חתימת ההסכם החל התובע לעבוד וקיבל תשלום חודשי של 31,000 ₪ + מע"מ, אך על אף זכייתה של הנתבעת במכרז של עיריית חדרה, לא שולם לו הסך של 10,000 ש"ח לחודש. בחודש יולי 2006 הודיע הנתבע לתובע כי ייאלץ לוותר על שירותיו של התובע, והתובע סיים עבודתו. משפנה לנתבעים בדרישה לשלם לו את הכספים המגיעים לו נענה כי הוא לא ביצע את עבודתו כיאות מול עיריית חדרה, ומכל מקום הוא התפטר ולא פוטר . בסמוך למועד סיום העסקתו ביצע התובע לבקשת הנתבע מספר עבודות נוספות שכללו ביצוע סקר מערכות מים באור עקיבא, וסקרי שטחי גינון בחדרה. הנתבעות טוענות כי הקשר בין הצדדים החל בשלב הגשת מכרז PFI באילת. משלא זכתה הנתבעת 1 במכרז באילת הוחלט בין הצדדים כי התובע יעבוד עבור הנתבעים באזור חדרה והסביבה. הנתבעים שכרו את התובע על בסיס הצגתו כמומחה להגשת מכרזי PFI , אך בדיעבד הובהר לנתבעים כי אין הוא מומחה והמכרז באילת נכשל בשל מקדמי תקציב לא ריאליים שכלל התובע בהצעה. הנתבעים אישרו כי לתובע הגיע שכר חודשי כאמור לעיל, אך השכר הנקוב בסעיף 16 ובסעיף 4(ב) לתביעה הינו רק בעבור טיפול במכרזי PFI ובפועל המכרז של עיריית חדרה היה מכרז רגיל אשר לתובע לא הייתה כל מעורבות בו. סעיף 15 להסכם הדן באלמנט השיקום ואשר אמור היה להוות הכנסה משמעותית לנתבעים לא הופיע כלל במכרז בחדרה. התובע החל עבודתו ביום 5/05 ועד להתפטרותו בחודש 7/6 לא העלה דרישות כספיות מעבר לשכר שנקבע עפ"י ס' 2 להסכם. התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבעת 1 על רקע היחסים העכורים עם מר דני אחרק מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חדרה.הנתבע יזם מפגש בין התובע למר אחרק וכן קיים עם התובע שתי פגישות נוספות בניסיון לשכנעו להישאר , אך הוא סרב וביקש להישאר לתקופה נוספת ולבצע מספר עבודות צדדיות עד למועד ההתפטרות. ראיות הצדדים עדת התביעה גב' דבורה לרר (להלן:"דבורה") הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה לפיו משנת 1999 ועד אפריל 2006 עבדה כעצמאית עבור עיריית חדרה כיועצת הגינון וכמנהלת מחלקת גנים ונוף בעירייה, התובע והנתבע מוכרים לה מזה שנים. בסמוך לשנת 1999 פרסמה עיריית חדרה מכרז PFI אשר בו זכתה חברת "ורד הבר" שהתובע שימש איש המקצוע מטעמה. לקראת סיום תקופת המכרז נעשתה בדיקת סקר ע"י העירייה לבחון מהם הפגמים והחוסרים בשטח. בסוף שנת 2005 פורסם מכרז חדש ("מכרז משכ"ל") בו הופיע התובע כנציג החברה הנתבעת ופעל מטעמה. לדעתה המידע המדויק והמפורט שהיה בידי התובע לגבי גינון בעיריית חדרה היה שיקול בהחלטת הנתבעים להעסיקו. בחקירה הנגדית חזרה ומסרה כי סיימה עבודתה בחודש אפריל 2006 ומר אחרק נכנס לנעליה. היא אישרה כי המכרז בשנת 1999 בו זכתה חברת "ורד בר" היה מסוג PFI שכלל עבודות שיקום בהיקף כספי משתנה של יותר מ-2 מליון ₪. האדם האחראי לפרויקט היה התובע. עוד מסרה כי המרכז החדש נקרא "משכ"ל" ולא כלל את רכיב השיקום אשר בוטל מטעמים כספיים. היא לא זכרה האם הייתה דרישה לנתבעת לערוך סקר גינון מטעמה, אך לנתבעת היה אינטרס משלה לבצע את סקר. היא מסרה לתובע את תוצאות הסקר של חברת ורד בר שכן בשלב הזה הוא לא היה מועסק על ידה. עדת התביעה מספר 2, נועה יפת, הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה (סומן ת/2) לפיו הייתה נוכחת כאשר התובע והנתבע סיכמו ביניהם את תנאי העסקה של התובע. החוזה נערך על בסיס החוזה שהיה לתובע עם החברה הקודמת והיא הדפיסה את התיקונים. עוד ציינה כי שכרו של התובע אצל הנתבעת לא היה גבוה יותר ממקום עבודתו הקודם. למיטב זיכרונה הפעם היחידה בה נפגשה עם הנתבע היה כאשר הגיעה לאסוף את בעלה מהפגישה, והנתבע ישב עם התובע על המדרכה ואמר לה כי הגיע לתמוך בתובע. בחקירה נגדית מסרה כי הדפיסה את החוזה בין התובע לנתבעים. החוזה התבסס על חוזה קודם עם חברת "ורד בר". היא אישרה כי בניגוד לאמור בתצהירה שכרו של התובע ב"ורד בר" היה נמוך משכרו אצל הנתבעת. באשר לפגישה בין התובע לנתבע בשנת 2006 מטרת הפגישה לטענת הנתבע הייתה לעודד את התובע ולתמוך בו. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (סומן ת/3) ובו פירט את ניסיונו בגננות. לדבריו בחודש אוגוסט 1999 פורסם מכרז בחדרה מסוג PFI . עם פרסום המכרז פנה אליו הבעלים של חברת "ורד בר" הציע לו שיתוף פעולה בהכנת המכרז וביקש שיבצע סקר ליקויים והערכת עלות השיקום. במהלך סיור קבלנים פנה אליו הנתבע בהצעה לשכור אותו לעבודה אך הוא סרב, והנתבעת לא ניגשה למכרז. באפריל 2005 פרסמה אילת מכרז PFI וביום 17/4/05 נחתם הסכם התקשרות עם הנתבעת. ביום 24/4/05 בוטל ההסכם שלו עם חברת "ורד בר" והוא הכין הצעה להסכם מול הנתבעת ומסר אותו לנתבע. לאחר מספר טיוטות שהוחלפו והועברו לאישורו של עו"ד סטורזי נחתם ביום 1/5/05 הסכם סופי. עבודתו מול "ורד הבר" נסתיימה ביום 8/6/05. בתחילת העבודה עם הנתבעת הוא עבד בעיקר על הכנת המכרז באילת. בסופו של יום לא זכו במכרז. באוקטובר 2005 פורסם מכרז גינון בחדרה אשר על אף היותו תחת הכותרת "מכרז משכ"ל" נכללו בו פרטים נוספים כגון אחזקת מתקני משחק, תפעול מערכות המים והביוב, וסעיף ביצוע עבודות שיקום. עוד לפני פרסום המכרז נתבקש התובע ע"י הנתבע לערוך בדיקות של ההשלמות הנדרשות כדי להיערך לקראת המכרז (נספחים ד1 ו-ד2). הוא העמיד לרשות הנתבעים חומר רב נוסף לצורך הכנת ההצעה לעניין הצגת הנתונים בשטח.(ראה מסמכים ה1ו-ה2 ). בשלב הגשת ההצעה כללה הצעת המחיר (נספח ו') גם את עבודות השיקום. ולאחר שהנתבעת זכתה במכרז ביום 5/12/05 החליטה העירייה לוותר על עבודות השיקום. הוא החל לעבוד במסגרת הפרויקט בחדרה אך לא שולם לו הסך של 10,000 ₪ בחודש. בתצהיר פירט בפרוטרוט את הסיבות לקשיים שעלו ביחסי העבודה בינו ובין מר דני אחרק עם כניסתו לתפקיד כיועץ גינון בעיריית חדרה. במהלך שנת 2006 הופסקו עבודות הנתבעת בפארק התעשייה קיסריה וכן בחברת החשמל והיקפי העבודה של הנתבעת הצטמצמו בהתאם.בחודש יולי 2006 מסר לו נתבע 2 כי עבודתו מופסקת עקב השכר הגבוה ביחס להיקף העבודה ובשל היחסים הלקויים עם מר אחרק. הוא המשיך לעבוד עד לחודש יולי 2006 בתקופה זו ביצע מדידות שטחים, השלמת סקר באור עקיבא, סיור קבלנים בשפייה וביצוע עבודות שונות בזיכרון יעקב. הנתבעים הציעו לו לעבוד במשרה חלקית בשכר נמוך והוא סרב. באוגוסט 2006 החל עבודתו בחברת זוהר-כץ. בחקירה הנגדית העיד התובע כי לשיטתו לא נקבע במכרז חובה לבצע סקר. הנתבעת בחרה לבצע את הסקר בשל הצורך לתעד את החסרים שנותרו מהמכרז הקודם ולהכיר את העבודה שלפניה. לצורך ביצוע הסקר השתמש בנתונים של הסקר שביצעה "ורד בר", וכן השתמש בנתונים שאספה נציגה של חברת "קו נוף" בשם מיכל, כאשר הוא אימץ את הנתונים שלה והעביר לנתבעים את החומר בכתב יד והפקידה הדפיסה .הדברים אף עולים מהתמלול שהוגש. לאחר קבלת המכרז נודע לו כי העירייה ביטלה את סעיף השיקום וההפסד הכספי עמד על כ- 160,000 ₪ לחודש אך נשארה אופציה להחליט על עבודות שיקום בעתיד. לדבריו, על אף שהיו חייבים לו סכומי כסף גדולים המשיך לעבוד אצל הנתבעת במשך 7 חודשים נוספים בציפייה כי בסופו של יום הכסף ישולם לו. הוא לא שלח מכתב התראה ושלל הטענה כי הכסף לא הגיע לו לאור העובדה כי לא מדובר במכרז PFI. הוא אישר כי מערכת היחסים בינו ובין מר אחרק נקלעה למחלוקות בין השאר בשל ויכוח עם אחד מהמפקחים והוא ביקש את התערבותו של הנתבע למנוע ממר אחרק להתנהג אליו בגסות. לדבריו, ההתנהגות הגסה כללה דיבור בצורה בוטה, העלאת נתונים לא מקצועיים ודרישות מופרזות כגון חיפוש בדל סיגריה מתחת לשיחים. בשלב הראשון של העבודות חב' "עדן בר" ביצעה את העבודות והמפקח מטעמה היה מר רונן דרור אשר חווה גם הוא בעיות מול מר אחרק. בפגישה שהתקיימה עם מר אחרק והנתבע מר אחרק תקף אותו. הוא אישר כי אמר בפגישה שאינו יכול לעבוד מול העירייה בצורה כזאת ,אך הוא לא אמר כי מעוניין לסיים את עבודתו. בהמשך הוא אומר כי ההתקשרות הראשונית עם הנתבעת הייתה לצורך מכרז PFI .הוא עבד עבורם יומיים וערך להם הסכם נקודתי ובשלב הזה עדיין עבד עם "ורד בר".הוא לא קיבל כסף על העבודה באילת עד שלא ערכו ביניהם את ההסכם הכולל. הוא שלל כי בשלב כלשהו קיבל סך של 31,000 ₪ +מע"מ רק עבור העבודה באילת וטען כי עבד גם במקומות אחרים. הוא לא הציג עצמו כמומחה למכרזי PFI אך הציג עצמו כבעל הבודדים בארץ שהיה להם ניסיון בתחום. עוד מסר כי במסגרת התשלום החודשי של 31,000 ₪ נכללו שירותי ליווי לקבלנים, הוצאות דלק, רכב , ביגוד אוכל וכדומה. לטענתו , נפח העבודה שלו בחדרה עמד על 25-30% מהיקף עבודתו. בתום העסקתו ביקש להשאיר בידיו את הטלפון מספר חודשים לאחר סיום ההעסקה כי לא היה לו אמצעי תקשור אחרים והוא השתמש בטלפון עד חודש אוגוסט ואז קיבל טלפון ממקום העבודה החדש. הוא לא ידע לומר מדוע בתמלילים שצרף לא נשמע שהוא מעמת את הנתבע לגבי העובדה שפוטר ולא שולמו לו כספים, אלא רק מציין שהוא פגוע. עד התביעה מס' 3 מר קליינר אנריקה העיד כי במועד הרלוונטי שימש כמנהל אגף התשתיות בעיריית חדרה. לדבריו, לגבי המכרז דובר במכרז לשלוש שנים כאשר בשלב הראשון בשל בעיות תקציביות הורד הנושא של שיקום, הקמה ותחזוקה של מגרשי כדורגל. למיטב ידיעתו, בהמשך, על סמך המכרז המקורי היו עבודות שכללו שיקום והקמה (עמ' 24 ש' 1-2). בהמשך טען, כי סעיף השיקום בהסכם אכן בוטל אך בסוף התהליך הוא נכנס, ובפועל בוצעו עבודות שיקום בהיקף של עד שני מיליון ₪.(עמ' 26 ש'6-8) העד אישר כי היה שותף להכנת המכרז בשנת 2005 תוך ביצוע מספר שינויים רלוונטים לצרכים של חדרה ופירט מהו מכרז משכ"ל ומדוע בחרו לפרסם מכרז כזה. לדבריו, יתכן שהתובע היה בסיור הקבלנים שקדם למכרז. הוא לא זכר מה הייתה התשובה לפנייה מיום 13/4/08 (סומן ת/4), אך לדבריו הנתבעת ביצעה עבודות באותו מכרז, לא מסוג עבודות שיקום, והיו שלבים שבוצעו עבודות לא בנושא המכרז אלא ע"פ הצעות אחרות. חלק מהעבודות קיבלה הנתבעת מתוקף המכרז וחלק זכתה לאחר הגשת הצעות מחיר. (עמ' 27 ש' 1-10). באשר למכתבים שסומנו ת/5-ת/6, מדובר בעבודות בפארק נחל חדרה להם נתבקש תקציב נוסף. לדבריו יש לעשות הבחנה בין שיקום לשדרוג אך לא זכר איזה שדרוג בוצע בפארק, ואם אכן היה שדרוג. התשלום נקבע עפ"י מחירון החשכ"ל. לגבי מכתבו מיום 16/10/06 מדובר בעבודות תב"ר שנמסרו לנתבעת לאור היותה קבלנית משכ"ל, כאשר עבודות התב"ר היו עבודות פיתוח. שני הסעיפים שהורדו מהמכרז בשלב הראשון בשנת 2006 נגעו לעבודות שיקום וביצוע וכללו עבודות פיתוח. בסופו של יום הוחל בעבודות הפיתוח ע"י הנתבעת מתוך תקציב התב"רים.בחישוב גס 167,000 ₪ כפול 12 חודשים הינו היקף עבודות השיקום, שדרוג ופיתוח שהוסרו מהמכרז בשלב הראשון. לדבריו העבודות שבוצעו בגן יהושוע וגן הראשונים כללו את נושא המתקנים ואת הפיתוח והשדרוג נעשה ע"י הנתבעת בתקציב תב"ר. לגבי העבודות שנעשו בנהלל וקלרין הוא לא ידע כי הנתבעת בצעה את העבודות ולדעתו לא היה קשר לחוזה. משנשאל על הישיבה מיום 16/5/08 (סומן ת/10) מסר כי סעיף 1א מתייחס לחוזה שנחתם עם הנתבעת והחוזה השני נעשה במסגרת התב"ר ויש ביניהם קשר. בחקירה הנגדית העד נשאל לגבי היכרותו עם התובע ובאשר למכתב ההמלצה ומסר כי העריך את העבודה עפ"י התוצאות למרות שלא ביצע פיקוח צמוד. העד אישר כי המכרז בו זכתה הנתבעת היה מכרז משכ"ל עם מאפיינים של PFI . במכרז הוקפאו הרכיבים של עבודות השיקום ולא בוטלו. לגישתו כל המכרזים שבוצעו היו קשורים למכרז וכי הם קיבלו אישור להגדיל את היקף העבודות ב-25% והעבודות בוצעו במסגרת המכרז. הוא באר את המונחים אחזקה, שיקום ושדרוג ופיתוח, כאשר לדבריו, שיקום ושדרוג הינו שיפור המצב הקיים לעומת פיתוח שהינה בנייה מחדש. בהמשך מסר כי יש הבחנה בין המושגים שיקום ושדרוג. לגבי המשמעות של המונח שיקום וביצוע במכרז מסר כי מדובר בהקמה מחדש. משנשאל לגבי מכתבו מיום 13/4/08 (סומן ת/4), מסר כי עד למועד זה, לא בוצעו עבודות השיקום שבוטלו במכרז. לשיטתו העבודות שבוצעו היו במסגרת הכספים שהוקצבו ולא היו מכרזים נוספים.(עמ' 47 ש' 16-22). הם פתחו את הנושא של תקציב התב"ר -אשר משמש לעבודות מסוג פיתוח, והשתמשו בו לבצע עבודות בהיקף של 25% נוספים, וזה מתייחס לעבודות בדרך בגין, הרברט סמואל, גן הראשונים וגן יהושוע. עד התביעה מספר 4, מר יצחק ענבר, אישר כי סימן הערותיו על ת/13 לפיו אין להוסיף לתקציב הקיים לשם ביצוע עבודות האחזקה בנחל חדרה. גם לגבי ת/14 מדובר ככל הנראה בדרישה לתוספות תקציביות. באשר לת/15 מדובר בעבודת פיתוח אשר הוא אישר סכום פחות לתשלום. העד מבהיר כי ישנם סעיפי תקציב בנושא הגינון והעבודות שהקבלן זכה במסגרת מכרז מעבר לנושא האחזקה, וכי אם מדובר בתוספות חדשות זה מבוצע במסגרת תקציב של העירייה. בדרך כלל עבודות פיתוח באות מתקציב של תב"ר-תקציב בלתי רגיל. בחקירה הנגדית מסר כי ישנם מכרזים שונים לאחזקה ולמכרזים לפיתוח ולמיטב זכרונו הנתבעת זכתה בשניהם. הוא אישר כי באזור יד לבנים הוקם מחדש קטע גינון, אך לא זכר מהיכן נלקח התקציב והאם היו הצעות נוספות. עדת התביעה מספר 5, גברת עדנה הס, אשרה את חתימתה על פרוטוקול הישיבה מיום 5/12/05 (סומן ת/18) וכי נשאלה שם אם ניתן להגדיל את הכמויות וכן למחוק את סעיף 2. עוד מסרה כי נעשתה פנייה אליה לבחון הרחבת התקשרות עם הנתבעת לרבות סעיף עבודות השיקום שנמחק, אך לא זכור לה מה הייתה התשובה. בחקירה הנגדית מסרה כי עפ"י ת/18 העירייה החליטה כי הנתבעת תזכה במכרז ללא עבודות השיקום המצוינות בסעיף 2.2.10. היא אשרה כי לא נתנה תשובה לגבי ת/20 לביצוע עבודות השיקום. עד התביעה מספר 6, מר בועז חריף, מסר כי הוא משמש כגזבר העירייה . הוא אישר חתימתו על המסמך (סומן ת/21 ) ומסר כי מדובר היה בשאלת הגדלת הסכום לנתבעת בהתאם לחוזה שנחתם, שכן חל איסור לחרוג מהתקציב. לדבריו היו שני הסכמים חתומים עם הנתבעת האחד לאחזקה והשני לביצוע עבודות בשדרות בגין בגבעת אולגה, ושניהם הוגדלו ב-25%. הוא לא ידע לומר האם מדובר באותו מכרז במסגרת משכ"ל או שאחד מהם היה במסגרת תקציב העירייה. לגבי איזכור התברי"ם ציין שמדובר בגינות שהוקמו או שיוקמו בעתיד. באשר לסכום שאמור היה להתקבל מדובר בחוזה הבסיס בצירוף הגדלה של 25%. בחקירה הנגדית מסר כי הסכום המדובר היה עבור שלוש שנים של אחזקה במסגרת מכרז הגינון. החוזים של העבודות בשדרות בגין הם חוזי פיתוח מופרדים מעבודות אחזקת הגינון. התברי"ם הם סכומי כסף חיצוניים לסכום שזכתה הנתבעת במכרז. (עמ' 65 ש' 1-17). הוא אישר כי הנתבעת השתתפה במכרז נוסף שנקרא פ.ת 12/2006 לביצוע העבודות בכניסה לגבעת אולגה. וכן לגבי הסוללה בדרך בגין. (סומן ת/22-ת/23) בחקירה החוזרת נשאל לגבי הקשר בין המכרזים בגבעת אולגה למשכ"ל ומסר כי הם רשומים על ניירת של המשכ"ל וזו קיבלה את הכספים לידיה. עד התביעה מספר 7 מר אסף שחר מסר כי משמש כמנהל פרויקטים במשכ"ל. הוא אישר כי פרוטוקול סיור הקבלנים (סומן ת/24) נערך על ידו וס' 6 דן בדרישה של העירייה לאפשר לבצע שיקום והקמה של שטחים כחלק ממכלול עבודות הקבלן, כאשר התשלום יהיה רק עבור עבודות שבוצעו בפועל. לגבי האמור במכתב התשובה לנתבע (סומן ת/25 ) ,הוא הבין מחוות הדעת של היועץ המשפטי כי מאחר והתקציב הופיע בנוהל הצעות המחיר, הוא מהווה חלק ממכתבי ההתקשרות על אף מחיקת סעיף השיקום. בחקירה הנגדית מסר כי הוא ידע על הויתור על עבודות השיקום ממחיקת הסעיף בחוזה כאשר זה הגיע לידיו. עד ההגנה מספר 1 מר עמרי חסון הגיש תצהיר עדות מטעמו (סומן נ/1). בחקירה הנגדית מסר כי התובע עבד תחת נתבע 2 . הוא נכח בזמן קבלתו לעבודה במסגרת תפקידו כמנהל בנתבעת, ולכן גם נטל חלק בניהול המו"מ. לדבריו לו הנתבע היה מפטר את התובע הוא היה מיידע אותו, שכן היה נוכח בעת הבאתו לעבודה וכן בפגישה שיזם הנתבע לשכנע את התובע להישאר. בפגישה בה נכח הם ניסו לשכנע את התובע להישאר אך הוא סרב, והוא הבין כי בסוף הישיבה חדל התובע לעבוד בנתבעת על רקע סירובו לעבוד עם מר אחרק. הוא ידע כי עפ"י ההסכם רק במקרה של פיטורין התובע יהא זכאי לסכומי תשלום גבוהים. הנתבע 2 הגיש תצהיר עדות מטעמו (סומן נ/2). בחקירה הנגדית מסר כי בהסכם אין פירוט ספציפי של המכרז באילת שכן ס' 10 מאזכר את נושא המכרזים באופן כללי. התובע עסק בחודשים אפריל נובמבר בעבודה על המכרז באילת, וההצעה לגבי אילת הוגשה עוד בחודש אוגוסט 2005, אך לאחר מכן היו הבהרות ובנובמבר התקבלה ההודעה כי המכרז בוטל. ההצעה לחדרה הוגשה אחרי ההצעה לאילת. בשלב חתימת החוזה לא היה ברור עם חברת ורד בר תמשיך בחוזה של חדרה והתובע לא עשה דבר לקידום המכרז, מדובר במכרז משכ"ל שהנתבעת זכתה בו בעצמה. (עמ' 93 ש' 10-12) בהמשך אישר כי יתכן שחלק מהעבודות של הסקר נעשו על ידו ועל ידי התובע (עמ' 94 ש' 26-27). לדבריו, שכרו של התובע כפי שנקבע בא לבטא את עבודתו על המכרז באילת וכן העסקתו בעבודות נוספות. הוא הסכים להיות ערב אישי לחוזה שכן רצה להעסיק את התובע ורק לאחר שהתובע התפטר מעבודתו נודע לו כי לא היה מומחה כפי שהציג את עצמו. בזמן כתיבת ההסכם התנהל מכרז PFI בחדרה ולכן אזכרו זאת בהסכם. בסופו של דבר מדובר במכרז סטנדרטי שכן סעיף השיקום הוסר לפני החתימה על החוזה. הוא אישר כי שלח את המכתבים למר שחר בנוגע להשמטת סעיף השיקום (סומן ת/27 ו-ת/28) ההסכם מדבר על 3 עבודות עיקריות, משנותרה רק העבודה בחדרה הנוכחות של התובע הייתה משמעותית. היה ברור שהעבודה בחדרה תצא לפועל ותהא רלוונטית לכן הדברים נכתבו בהסכם (עמ' 95 ש' 14-16). העבודה השוטפת שעשה התובע בחדרה הצדיקה את המשכורת שלו. (עמ' 97 ש' 13-15). לדבריו, הנתבעת שכרה שירותי התובע למכרז התחזוקה בעיריית חדרה, כאשר תפקידו של התובע היה תיאום בין עשרות העובדים. ברגע שהודיע כי אינו מוכן לעבוד עם עירית חדרה או מר אחרק רוקן מתוכו הצורך שלשמו נשכר. לגבי מועד סיום עבודתו של התובע, התובע החליט חד משמעית כי אינו מוכן לעבוד עם מר אחרק עוד בחודש במרץ 2006, ואז הוא נכנס כמתווך וניסה לשכנע את התובע עד להישאר עד חודש מאי. התובע, בנוכחות אשתו, הצהיר שרוצה להתפטר ואז נערכה הפגישה עם מר אחרק שם הוא אמר לתובע כי הסירוב לעבוד עם מר אחרק משמעותו ריקון מתוכן של ההסכמה. (עמ' 96 ש' 14-23). הוא שב ומסר כי הפגישה בה הודיע התובע על התפטרותו נערכה במאי. עוד בחודש מרץ הפסיק לעבוד מול מר אחרק באופן ישיר והצורך בתובע הפך להיות משני, כאשר הוא המשיך ונתן לתובע חודשיים דמי הסתגלות וכן שימוש בפלאפון עד לחודש אוקטובר. עצם ההתפטרות שלו מהעבודה בחדרה רוקנה מתוכן את ההסכם שחתמו עליו. הוא לא ידע לומר מה האינטרס של התובע להתפטר ולא להמשיך לקבל משכורת במשך שנתיים וחצי נוספות. עד ההגנה מספר 3 מר דרור רונן הגיש תצהיר עדות מטעמו (סומן ת/3) לפיו עבד בחברת "עדן בר" בין התאריכים 15/1/06 -15/6/06 ועד למועד סיום ההתקשרות של החברה עם העירייה וכי הפסקת העבודה נעשתה מתוך שיקולים עסקיים וכלכליים טהורים. בחקירה הנגדית מסר כי מר אחרק פיקח על עבודתו החל ממרץ 2006 והתנהלותו לא הייתה מקובלת וסבירה. שיטת העבודה של מר אחרק הכריחה את החברה להוסיף 10 פועלים נוספים, נהג לעשות "מארבים" כדי לתפוס על דברים קטנוניים והעבודה מולו הפכה לבלתי אפשרית .החברה, לאחר שעשתה תחשיב כלכלי של ההוצאות וההכנסות, הפסיקה את העבודה. הוא נפגש מספר פעמים עם התובע והנתבע והביא לידיעתם את היחס המחריד של מר אחרק, ועל אף שהנתבע הבטיח שהדבר יחלוף, דבר לא השתנה. עד ההגנה מספר 4 מר דני אחרק הגיש תצהיר מטעמו (סומן נ/4) בחקירה הנגדית מסר כי הכיר את החוזה שחתמה הנתבעת מול העירייה. משנשאל לגבי המונחים אחזקה הקמה ושיקום מסר כי אחזקה היא עבודה שוטפת והקמה היא הקמת גן חדש, ושיקום הינו בגן קיים שנמצא. לגבי שדרוג גן העירייה היה מדובר בהשלמת החוסרים על חשבון הקבלן שקיבל את הגן עם צמחייה מלאה. מבחינתו כל שדרוג בגן עירייה קיים הוא בגדר אחזקה או כתשלום נוסף או במסגרת במכרז. לדבריו נתן המנכ"ל הנחיה לגנן את הצד המזרחי של פארק נחל חדרה, הוא קיבל הצעת מחיר מהנתבעת והעבודה בוצעה, וכאשר ביקש תוספת לתקציב נתקבלה תשובה שלילית. הסיבה שהעבודה בוצעה ע"י הנתבעת וללא מכרז נוסף היא בשל העובדה שמדובר בעבודות קטנות שנכללות במכרז. המכרז כלל סעיף שמאפשר דברים שהם חריגים, כגון עבודות בצירוף רווח קבלני. הוא שלל את הטענה כי היו בינו ובין מר ענבר חיכוכים על רקע תוספות כספיות שהועברו לנתבעת. לגבי המכתב שהפנה אליו (סומן ת/34 ) היה מדובר בעבודה בגובה של 40,000 ₪ לשיקום הגינון בצירים מרכזיים בעיר, אשר אינה מצדיקה מכרז נוסף וכך גם לגבי עבודת ההקמה (סומן ת/35). לדבריו, הוא פנה לנתבעת לגבי העבודות (סומן ת/37), אך בסופו של יום זכה קבלן אחר. לגבי המכרז להשלמת מגרש הכדורגל ב"קפלן" עמד על דעתו כי התקיים מכרז והנתבעת זכתה. לגבי ת/40 מדובר בחשבון הכולל סעיף של "עבודות הקמה". לגבי פיתוח הגינות בנהלל וקלרין נעשה מכרז דרך משכ"ל והנתבעת זכתה. לדבריו, הוא החל לעבוד בחודש מרץ ועד מאי 2006 היה בתקופת חפיפה, ופיקח באופן חלקי על עבודת הנתבעת והיה אחראי על נושא האחזקה. המחלוקת בינו לבין התובע החלה כחודשיים שלושה מתחילת עבודתו בעקבות התפרצות של התובע על החוקר אילן סלומון, כאשר אמר לו לסתום את הפה ולעזוב את המקום ומשם החל הויכוח. כחודש ימים הנתבע ניסה לתווך ביניהם, וכשבוע לאחר מכן התקיימה הפגישה המשולשת. בחקירה החוזרת מסר כי ת/42 היה מכרז חדש. המכרזים שיצאו ממחלקת פיתוח כבישים הם מכרזי פ.ת. פלוגתאות האם יש לקרוא את סעיפים 15 ו-16 להסכם במצורף באופן שבו אם אכן המכרז שנחתם בין הנתבעת לעירית חדרה כלל בסופו של יום עבודות מסוג של " שיקום", אזי זכאי לתשלומים כפי שנקבעו בסעיף 16 להסכם. האם התובע פוטר או התפטר דיון טרם אגש למלאכת ניתוח הראיות יש להידרש לטענות שהעלו הנתבעים בסיכומיהם לעניין דחיית התביעה בשל אי הגשתו של ההסכם שנערך בין התובע לנתבעת 1. לטענת הנתבעים משלא הוגש ההסכם שנכרת בין הצדדים עליו נסמכת כל תביעתו של התובע לבית המשפט כראיה, ולא סומן כמוצג, דין התביעה להדחות. בסיכומי התשובה טען התובע כי ההסכם צורף כ"נספח א" לכתב התביעה, ובין הצדדים לא קמה כל פלוגתא לגבי קיומו, תוכנו ואמיתותו. לשיטתו כיום כאשר בתי המשפט נוטים להגמיש את כללי הקבילות לטובת בחינת משקל הראיות, ולאור העובדה כי הנתבע נחקר ארוכות על ההסכם ומעולם לא חלק על אמיתותו ותוכנו, וכן לאור התייחסות ב"כ הנתבעים להסכם בחוקרו את התובע ואף התייחסותו למעורבותו בהכנת ההסכם, הרי שמדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, ודין הטענה להדחות. מעיון בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. המגמה הכללית בתחום הראיות היא אכן מעבר מקבילות למשקל, וזאת כדי לאפשר לבית המשפט לקבל תמונה ראויה ושלמה. נפסק לא אחת כי העדר התנגדות לקבילות המסמכים במועד, כשלעצמה, יש בה כדי לתת מענה לטענה כנגד קבילותם. בעל דין חייב להתנגד לקבלת הראיה עת הוגשה; לא התנגד, נחשב הוא כמוותר ומסכים, ואינו יכול לעורר את ההתנגדות בשלב מאוחר יותר. עדות בלתי קבילה שנתקבלה בלא התנגדות של הצד שכנגד מהווה עדות קבילה . (ראה רע"א 423/83 מדינת ישראל נ' ורד סילברמן (פ"ד לז(4) 281 , ע"א 3038/05 מוחמד מתקאל זידאן נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון וכן י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה 4 תשל"ד עמ' 393) במקרה שלפני העובדה כי ב"כ הנתבעים התייחס לנסיבות שסבבו סביב החתימה על ההסכם עוד בשלב חקירת התובע, וכן לא העלה כל התנגדות כאשר הנתבע 2 נחקר ארוכות לגבי תוכנו של ההסכם ,די בה כדי לקבוע כי הנתבעים ויתרו על הטענה בדבר העדר הקבילות, ולא היה מקום להעלותה רק בשלב הסיכומים. לעניין הטענה כי יש לדחות התביעה בשל אי חקירת העדים באשר לסוגיה האם התובע התפטר או פוטר, הרי שמעיון בראיות עולה כי גם הנתבע וגם עד ההגנה מספר 4 נשאלו לגבי נסיבות סיום עבודתו של התובע ומערכת היחסים עם עד ההגנה מר אחרק, אשר היוותה לטענת הנתבעים את המצע להתפטרותו, ולפיכך דין הטענה להידחות. ניתוח הראיות שאלת קיומן של עבודות שיקום מעיון בהסכם שנחתם בין הצדדים ניתן לראות כי ישנו קשר הדוק בין הסעיפים 15ו- 16 . סעיף 15 מאזכר,לראשונה בהסכם , מכרזי גינון אשר כוללים רכיב אחזקה ושיקום תוך שימת דגש על הערים רמת השרון וחדרה.וסעיף 16 מתייחס במפורש לפעולות שיינקטו באם תזכה הנתבעת במכרז בחדרה ו/או ברמת השרון לרבות תנאיי התשלום לתובע. אין חולק כי בשלב בו נחתם ההסכם בין הנתבעת לעיריית חדרה נמחק סעיף השיקום מהמכרז .משכך יש לבחון האם, כפי שטוען התובע, לאורך שנות קיומו של ההסכם שנחתם עם עיריית חדרה אכן נכללו בסופו של יום עבודות מסוג עבודות שיקום המקנות לתובע את התגמולים הכספיים שנקבעו בסעיף 16 להסכם. כאמור טוען התובע כי בסופו של יום, על אף שסעיף השיקום נמחק במפורש מהמכרז עת חתמה עליו הנתבעת, מדובר היה בהקפאה זמנית ובפועל אכן נתבצעו עבודות שיקום במסגרת המכרז. אכן מעדותו של מר אחרק עולה כי מספר עבודות בשווי של עשרות אלפי שקלים, אשר לשיטתו נחשבות עבודות קטנות, ניתנו לנתבעת ללא שבוצע מכרז ובמסגרת הכספים שהוקצו לה במסגרת המכרז ו/או אושרו בדיעבד. ואולם, כאשר דובר בעבודות כגון פיתוח הגינות בנהלל וקלרין, או פיתוח המגרש בקפלן התקיימו מכרזים נפרדים. עד התביעה מר ענבר העיד כי הנתבעת התמודדה בשני מכרזים שונים האחד לאחזקה והשני לפיתוח. כך גם עד התביעה מר חריף שהבחין בין הסכם האחזקה להסכם הפיתוח של שדרות בגין והכניסה לגבעת אולגה (סומן ת/22 -23) .יתרה מכך, גם מעדותו של מר קליינר , שטען כי המכרז רק הוקפא ולא בוטל , וכי בפועל בוצעו עבודות שיקום ע"י הנתבעת במסגרת ההסכם, לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע בשנת 2008 , בשנה השלישית של ההסכם עם הנתבעת, פנה בשאלה לגבי פתיחת סעיף עבודות השיקום. בהמשך אף העיד כי עד למועד פנייתו לא נתבצעו עבודות במסגרת הסעיף. כמו כן אישר כי היו עבודות שהנתבעת ביצעה מחוץ למכרז וזכתה לאחר מתן הצעות מחיר. עוד אישר כי העבודות בנהלל וקלרין לא היו קשורות למכרז המקורי (ראה ת/42 הדן בחריגה מהסכום שנקבע לשתי העבודות). לעניין עבודות בפיתוח נהלל וקלרין אשר ניתנו במסגרת תב"ר מיום 3/12/07, לא הוכח כי לא נתקיים מכרז לגביהם ולא נסתרה עדותו של מר אחרק לפיה היה מדובר במספר מכרזים ובמכרז של הגן הציבורי אופירה זכה אדם אחר במכרז. מעיון במכתב הדן בחריגה מהתקציב (סומן ת/42) לגבי שתי העבודות נראה כי מדובר בחריגה מהסכום שהוקצה במסגרת התב"ר (ראה ת/17) מעיון במכרז פומבי 32/2004 גנ שפורסם ע"י המשכ"ל ניתן לראות שהמכרז כולל מספר סוגי שירותים: עבודות הקמה, שירות שנתי ושירותי אחזקה. המכרז שנחתם מול עיריית חדרה כלל חלק קטן מהשירותים הנדרשים לרבות עבודות אחזקה, שירות שנתי, ומתוך המכלול של עבודות ההקמה נכללו הרכיבים לעניין שעות עבודה, שירות חודשי, עלות שני סוגי מצעים לגינון וסוג אחד של פרחים. מעיון בהצעות המחיר שהוגשו ע"י הנתבעת ומציעים נוספים ניתן לראות שסעיף השיקום נעשה בכפוף למגבלה המופיעה בהמשך בהערות , לפיה סכום השיקום לא ייעלה על הסך של שני מליון ₪, ולא מדובר בסכומים נפרדים. זאת ועוד, מעיון בחשבוניות ובסיכום העבודה שהוצאו ע"י הנתבעת לחודשים ינואר 2006, ואוגוסט-ספטמבר 2007, (סומן ת/31, ת/41 ות/ 40 בהתאמה) עולה כי לא נדרש תשלום בגין עבודות שיקום כלשהן. החשבון הסופי חורג מהסכום שנקבע כתשלום חודשי במסגרת המכרז , אך החריגות נוגעות לתחום האחזקה. לאור האמור אני קובע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש לשם הוכחת כי טענתו במסגרת ההסכם שנחתם עם עיריית חדרה בוצעו בתקופה הרלוונטית עבודות שיקום ע"י הנתבעת. משכך התובע אינו זכאי לתשלומים כפי שנקבעו בסעיף 16 להסכם. שאלת הפיטורין/התפטרות של התובע אין חולק כי סעיף 14 להסכם קובע כי התמורה שנקבעה בסעיף 2 להסכם תמשיך להיות משולמת לתובע עד לתאריך 30/5/07 ו/או המאוחר מבין שיטות ההתקשרות בין הצדדים מכוח ההסכם ,גם אם החליטה הנתבעת על הפסקת העסקתו של התובע. עיון בסעיף 2 להסכם מעלה כי התשלום לתובע יעמוד על סך של 31,000 ₪+מע"מ לכל חודש, וישולם גם באם לא עסק בפועל בהתאם להוראות סעיף 1-4, אך עמד לרשות הנתבעת. טענת הנתבעים היא כי התובע הן בהתנהלותו והן באופן ישיר וגלוי הודיע על רצונו להתפטר, וזאת לאור מערכת היחסים העכורה עם מר אחרק, וכי הם ניסו להניא אותו. לעומתם טוען התובע כי משנשמט סעיף השיקום בהסכם עם עיריית חדרה ולאור ירידה בנפח העבודה של הנתבעת, הוחלט לפטר אותו. להוכחת טענותיהם מפנים שני הצדדים לאותו מקטע בשיחה בו פונה התובע לנתבע: " נשאיר דלת פתוחה ונשאר חברים, זה לא, למרות שאני אמרתי לך שאני פגוע מעצם הפיטורים הפתאומיים.... " והנתבע משיב לו: " דיברנו על זה, אם היה לי נפח פעילות שהייתי יכול להשאיר אותך בצורה מכובדת ..ולא שאני ואתה נרגיש מתוסכלים. אנחנו עומדים במצב שאתה עם משכורת גבוהה אני צריך למצוא לך עבודה במקום שאין ,אתה בצדק לא יכול לחכות אתה צריך לדאוג למשפחה שלך ולאינטרסים שלך,.... המקסימום סכום כסף לליווי באור עקיבא לפחות 3 פעמים בשבוע". ותשובת התובע: "אבל אנחנו משאירים דלת פתוחה כשיגדלו ההיקפים אם תהיה מעוניין..." אכן מהתמליל עולה כי התובע העלה את נושא הפיטורים בחצי פה במהלך שיחת סיכום ארוכה. ואולם דבריו לא נשללו ע"י הנתבע, ויתרה מכך, תגובתו של הנתבע הייתה כי הוא מצר על כך שלא יוכל להמשיך להחזיק את התובע בשל נפח הפעילות הנמוך. גם אם כוונתו של הנתבע בדבריו הייתה כי סירובו של התובע לעבוד מול מר אחרק היא זו המונעת ממנו לתת לתובע נפח עבודה ראוי, ומרוקנת מתוכן את התפקיד לשמו הוא נשכר, וכי דין ההחלטה להפסיק את העבודה מול העירייה דינה כהתפטרות, שכן לא הייתה הצדקה כלכלית להעסיקו במקומות אחרים בשכר כה גבוה, הרי שגם עפ"י גרסתם של הנתבעים הם לא פנו לתובע מיוזמתם והתריעו בפני התובע על תוצאות התנהלותו. וכי סירובו לעבוד עם הנתבע (לטענת הנתבע עוד מחודש מרץ) ,דינו כהודעת התפטרות. הנתבעים לא עמדו על זכותם לקבל הודעה מוקדמת בכתב, אלא עמדו על טענתם כי רק לאחר שהתובע הודיע על התפטרותו הם ניסו לשכנע אותו להישאר. אני מקבל את טענותיו של התובע כי היקף עבודתו מרגע החתימה על ההסכם כלל בנוסף להכנת המכרז באילת, גם עבודות פיקוח באזורים אור-עקיבא, קיסריה וחדרה. אכן , הסכומים אשר סוכמו בהסכם גבוהים משמעותית משכרו של התובע עובר לעבודתו אצל הנתבעת, וכך גם לגבי ההתחייבות להמשיך ולשלם לו גם לאחר שתופסק העסקתו. ואולם תנאים אלו נתקבלו בהתאם לשיקול דעתו של הנתבע אשר העיד כי תמיד נוהג לערוך הסכמים, וכי קיבל את דרישותיו של התובע , שכן היה להוט להעסיקו בשל הידע והניסיון שלו. גרסתם של הנתבעים כי התובע לא נטל כל חלק בהכנות למכרז בחדרה, וכי החל להיות מעורב בפיקוח רק לאחר הזכייה במכרז נסתרה . התובע צירף מסמכים המעידים על עבודות הכנה לקראת המכרז, עוד מחודש אוגוסט 2005( ראה נספחים ד1,ד2 , ה1 ו-ה לתצהיר התובע, וכן דרישותיו של הנתבע כפי שמופיעות בנספח ו'), והדבר אף אושר בחלקו בעדותו של הנתבע (עמ' 94 ש' 26-27) לוח הזמנים שטבע הנתבע לפיה חוסר שיתוף הפעולה החל עוד בחודש מרץ, וכי הפגישה בה הודיע התובע על הפסקת עבודתו נתקיימה בחודש מאי, לא הוכחה. מעדותו של מר אחרק עולה כי המחלוקת בינו ובין התובע החלה כחודשיים שלושה ממועד תחילת עבודתו בחודש מרץ. ניסיונות התיווך של הנתבע ארכו כחודש ימים ואז במהלך חודש יולי הייתה התקיימה הפגישה המשולשת. בפועל גם במהלך חודש יולי ביצע התובע עבודות עבור הנתבעת הקשורים למכרז בחדרה כאשר בעקבות התפטרותו של דן רוט בחודש יוני עסק התובע במציאת קבלן אחר, וכמו כן מעיון בתמליל עולה כי התובע המשיך לבצע עבודות מול עיריית חדרה כגון ספירת עצים בעיר, ומדידות .עדויות אלה, עומדות בסתירה לגרסת הנתבע לפיה סרב לשתף פעולה עוד בחודש מאי, ובמהלך החודשים יוני-יולי הועסק בעבודות שאינן קשורות לחדרה. הנתבע אף העיד כי נאלץ להיכנס בנעליו של התובע על אף מחויבויות אחרות שהיו לו, וכי עבודתו נפגעה מכך, ואולם לאחר סיום העסקתו של התובע לא נשכר אחר במקומו, וזאת על אף הטענה כי נפח העבודה נשאר כמות שהוא. משכך מהווה הדבר חיזוק לטענת התובע כי ככל הנראה לנתבעת לא היה צורך בו . לא זו אף זו , הרי שאין זה סביר כי בנסיבות העניין יוותר התובע על הכנסה קבועה למשך שנתיים וחצי רק בשל העובדה כי יחסיו עם מר אחרק עלו על שרטון. יהא הקושי אשר יהא לעבוד מול עיריית חדרה, הרי ששכרו כפי שנקבע בסעיף 2 לא הותנה בעבודתו מול עיריית חדרה ולא בהיקף העבודה שתינתן לו ע"י הנתבעת, ולפיכך לא הייתה לו כל סיבה לעזוב. מן המקובץ עולה כי התובע אכן פוטר מתפקידו, ומשכך זכאי לתשלום הסכום שנקבע בסעיף 2 להסכם. כעת נותר לדון בשאלה מהו פרק הזמן עבורו זכאי התובע בקבלת התשלום החודשי. התובע תבע תשלום חודשי בסך 31,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור התקופה שבין 1 אוגוסט 2006 ועד ל - 31 לדצמבר 2008, ובסך הכל 1,014,000 ₪ עבור 29 חודשים. לטענת התובע עפ"י סעיף 14 להסכם בין הצדדים על התובע לקבל את התמורה שנקבעה בסעיף 2 עד ל"מאוחר מבין שיטות ההתקשרות בין הצדדים מכוח הסכם זה". במקרה דנן, משנכרת חוזה בין הנתבעת לעיריית חדרה אשר מועד סיומו נקבע לתאריך ה - 31 לדצמבר 2008, הרי שעד למועד זה זכאי התובע לקבל תשלום. לטענת הנתבעים סעיפים 15 - 16 להסכם, אותם יש לקרוא במקובץ, תקפים רק במידה והנתבעת תזכה במכרז בו נכלל רכיבי שיקום ואחזקה. משנשמטו מהחוזה רכיבי האחזקה והשיקום, אזי הסעיפים הנ"ל אינם תקפים והתובע אינו זכאי לתמורה שנקבע בהם. משקבעתי כי לא הוכח כי במסגרת החוזה בין הנתבעת לעיריית חדרה בוצעו עבודות אחזקה ושיקום, הרי שהתובע אינו זכאי לתמורה שנקבעה בסעיף 16 (ח') להסכם. וכפועל יוצא מכך לא מתקיימת גם הסיפא של הסעיף המאריכה את ההתקשרות בין הצדדים מעבר למועד שנקבע בסעיף 14 להסכם, והוא התאריך 30/5/07. במצטבר ומכל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 35,850 ₪ כפול 10 חודשים ובסך הכל סך של 358,050 ₪ כאשר סכום זה נושא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪ כאשר סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. חוזהגינון