זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה

סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו". פרשנותה של הוראה זו נדונה בהרחבה בפסיקה, ולעניין זה דומה שדי בהפניה לסיכום ההלכה המשפטית, כפי שהופיע בפסק דיני בתא"ק 5525/05 המל"ל נ' מנורה, מיום 17.5.11. די, איפוא, לציין בהקשר זה כי בע"א 9475/02 המגן נ' המל"ל, מיום 27.12.04 נקבע שהשיקולים שעל בית המשפט לבחון בעת בואו לקבוע אם יש לכבד את ויתורו של הנפגע על הגימלאות להן הוא זכאי, הם משני מינים: האחד עניינו בהיבט הסובייקטיבי - רצונו האמיתי של הנפגע לוותר על הגימלאות; והשני - אובייקטיבי, במסגרתו נבחנת משמעות הויתור הלכה למעשה, כאשר במסגרת זו נבחן גם הנזק הנגרם לנפגע אם לא יכובד הויתור, בין היתר כתוצאה מהצורך לשפות את המבטח בסכום גדול חד פעמי (פסקה 20 לפסק-דינו של השופט ריבלין בהילכת המגן). למערכת שיקולים זו יש להוסיף את השיקול לפיו "הניזוק קנה לו כפל-פיצוי שלא כדין", תוך שהמזיק נושא בכפל תשלום כפועל יוצא ממעשים אלה (פיסקה 1(א) לפסק-דינה של השופטת חיות באותו עניין; להערותיה הצטרף גם השופט טירקל). על הלכות ותיקות אלה ניתן להוסיף את קביעותיו העדכניות של בית המשפט העליון, לפיהן בעת בחינת "היסוד הסובייקטיבי" של הסכמת הנפגע יש להעניק משקל לחתימה של הנפגע על הסכם פשרה או כתב קבלה, וכי הפרת ההתחייבויות שבהסכמים אלה "עשויה לבוא בגדר אותן נסיבות המחייבות את המוסד להפעיל את זכות הזקיפה" (רע"א 2941/10 לה-נסיונל נ' המל"ל, מיום 27.8.12, בפסקה 13 לפסק-הדין). לא למותר לציין שבהקשרים מעין אלה נקבע שהשיקול הסוציאלי אינו חזות הכל, כי יש להעניק משקל של ממש לכפל הפיצוי שזכה לו הנפגע, וכי אין להשלים עם פרשנות של סעיף 329 לחוק שתביא לריקון כל תוכן של הוראה זו (ראו פסק-דינה של כבוד השופטת חיות בהלכת המגן; והשוו רע"א 8322/07 המל"ל נ' כלל, מיום 7.7.11, בפסקאות 9 - 10 להחלטה). פיצוייםזכות הזקיפה