העיקרון לפיו ניתן להחיל את הוראות חוק ההתיישנות הכללי, נקבעה בפסקי הדין בבית המשפט העליון עוד קודם פס"ד טייכנר (ראה גם ע"א 449/67 צפריר עירון נ' דוקל, תעשיות מבלטים בע"מ, פ"ד כב' 267, בהתייחס להחלת סע' 15 לחוק ההתיישנות הכללי, לפחות על דרך של היקש). על הלכה זו חזר בית המשפט בפסקי דין נוספים, ולכן ההלכה היא, כי משנקבעה בחוק ספציפי תקופת התיישנות שונה מזו שנקבעה בחוק הכללי, אכן ככלל, התקופה הקבועה בחוק המיוחד היא הקובעת והתקופה הקבועה בחוק ההתיישנות תידחה מפני אותה תקופה, ואולם דיני ההתיישנות הכלליים יכול שיחולו לגבי אותה תקופת התיישנות מיוחדת שבדין המיוחד (ראה ע"א 3812/91, רע"א 5423/91 ג'רייס נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 441, 449ו-ז, 450ב, וכן ראה ע"פ 4745/97 בונה הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 766, 785ו, 791א-ב, 787ב - 788א).חוק ספציפיהתיישנות