מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא העברת סכסוך עבודה לוועדה פריטטית: עניינו שלפסק דין זה - בקשת המבקשת להעביר את המחלוקות בין הצדדים להכרעת בורר. רקע 1. המשיבה היא חברה ממשלתית המפעילה את נמל אילת (להלן -"הנמל") וכיום מעסיקה במסגרתו למעלה מ-100 עובדים.המבקשת היא ארגון העובדים היציג במשיבה. על הצדדים חלים מספר הסכמים קיבוציים, שיפורטו בחלקם בהמשך(כלל ההסכמים הקיבוציים ייקראו להלן - "ההסכמים הקיבוציים" או "ההסכמים"). 2. המבקשת הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי (להלן - "בקשת הצד" או "הבקשה").לדבריה, בשנים 2004-2005 פרשו רוב העובדים הוותיקים לגמלאות והמשיבה ניצלה את כניסתם של עובדים חדשים שאינם בקיאים בהסכמים הקיבוציים כדי להפר את הוראותיהם. המבקשת מעריכה הפרה זו בשיעור של כ-10 מיליון ₪ (סעיף 23 לבקשה; סעיף 9 לנספח ו' לבקשה). הפרה נוספת באה לידי ביטוי, לטענת המבקשת,בכך שהמשיבה סירבה להיענות לדרישת עובדיה לדון בהפרת ההסכמים, לחדול ממנה ולקיים את ההסכמים במלואם וכן סירבה היא להעביר את המחלוקת להליך של יישוב חילוקי דעות, וזאת בניגוד לקבוע בהסכמים. הסעד העיקרי שנתבע על ידי המבקשת הוא להורות למשיבה לקיים עמה הליך של יישוב חילוקי דעות, בהתאם לקבוע בהסכמים הקיבוציים. לחלופין ביקשה המבקשת כי בית הדין יכריע בשאלות שבמחלוקת, כפי שהן מפורטות, בין היתר, במכתב ששלח ב"כ המבקשת למשיבה ביום 16.5.10 (נספח ו' לבקשה). 3. בתגובתה לבקשת הצד טענה המשיבה כי היא נכונה לקיים הליך של יישוב חילוקי דעות,וכי הבקשה נטולת יסוד ויש לדחותה. 4. בדיון שנערך ביום 21.6.10הוסכם כי הסכסוך י?עבר לדיון בפני ועדה פריטטית. ואכן, התקיימו 3 ישיבות של הוועדה הפריטטית,אולם במרבית הנושאים השנויים במחלוקת לא הגיעו הצדדים להסכמה. בתום דיון שהתקיים ביום 17.11.10, ומשהמבקשת העלתה עניין זה בבקשתה מיום 10.10.10, נדרשו הצדדים להגיש סיכומיהם בשאלת העברת המחלוקות בין הצדדים, כולן או חלקן, להליך בוררות. בשאלה זו עוסק פסק דין זה. המסגרת המשפטית 5. על מנת שטענות הצדדים תהיינה מובָנות, יש להקדים ולפרוש את המצע המשפטי שאליו הן מתייחסות.כאמור, על הצדדים חלים מספר הסכמים קיבוציים, והעיקרי שבהם הוא הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי רשות הנמלים משנת 1966, המכונה "הספר הירוק" (להלן - "הספר הירוק"). במהלך השנים נוספו פרקים, תוספות ותיקונים לספר הירוק והללו נערכו לנוסח משולב, המשמש היום את הצדדים באופן שוטף ויומיומי (להלן - "הנוסח המשולב"). הסכמים קיבוציים נוספים החלים על הצדדים הם, בין היתר, הסכמי התייעלות משנת 2002 והסכמים משנת 2005 (להלן - "הסכמי 2005"). 6. פרק ג' לנוסח המשולב(להלן - "פרק חילוקי הדעות" או "פרק ג'") כולל את הכללים הבסיסיים ליישוב חילוקי דעות כדלקמן - "פרק ג' - חילוקי דעות 1. כללי 1.1 האמור בפרק זה אינו ישים לגבי מועצת הייצור. 1.2. כל חילוקי דעות בין הצדדים יתבררו כדלקמן, למעט חילוקי דעות בסקטורים המוזכרים בסעיפים 3 ו-4 להלן (צ"ל: 2 ו-3 להלן - י.א.ש.) עליהם יחול המפורט בסעיפים אלה... א. בשלב הראשון: בין ועד העובדים המקומילבין מנהל נמל / ר' יחידה; ב. בשלב השני: בין הועד הארצי לבין נציגי הרשות. בהיעדר ועד ארצי - בין הועד לבין נציגי הרשות; ג. בשלב השלישי: בין מועצת הפועלים או האיגוד המקצועי המתאים של ההסתדרות לבין נציגי הרשות / מנהל הנמל / ר' יחידה; ד. חילוקי דעות שלא ייושבו בשלב השלישי יובאו לדיון ולהכרעה בפני וועדה פריטטית שתורכב מנציגי הועד הפועל של ההסתדרות ומנציגי הרשות.על הוועדה הפריטטית בסקטורים מח' ים ופועלי תפעול נמל אשדוד יחולו גם הסעיפים 3.2, 3.3, ו-3.4 שלהלן. 2. חילוקי דעות מנ"ע תפעול נמל אשדוד ומנ"ע פועלי תפעול נמל אילת. על אף האמור בסעיף 1.2 לעיל, בכל האמור למנ"ע תפעול נמל אשדוד, פועלי תפעול ומנ"ע נמל אילת, יישבו חילוקי (כך במקור - י.א.ש.)כמפורט להלן: א. בשלב הראשון: בין ועד העובדים המקומי לבין מנהל נמל / ר' יחידה; ב. בשלב שני: בין מועצת הפועלים המקומית לבין נציגי הרשות. ג. בשלב שלישי: בין האיגוד המקצועי המתאים של ההסתדרות לבין נציגי הרשות / מנהל הנמל. 3. חילוקי דעות: עובדי בתי מלאכה בדרוג פועלים (לרבות שנ"מ), טכנאים בלתי מוסמכים נמל אשדוד, עובדי מתקן תפזורת בנמל אשדוד, פועלי תפעול נמל חיפה (שנ"מ). 3.1 על אף האמור בסעיף 2-3 לעיל (צ"ל: סעיפים 1-2 - י.א.ש.) בכל האמור לגבי עובדים בדרוג מינהלי עובדי בתי מלאכה בדרוג פועלים, טכנאים בלתי מוסמכים נמל אשדוד, פועלי תפעול נמל חיפה, ועובדי מתקן תפזורת בנמל אשדוד יתבררו חילוקי הדעות כדלקמן: (א) בשלב ראשון - בין ועד העובדים המקומי לבין מנהל נמל או ראש יחידה; (ב) בשלב השני - בין מועצת הפועלים לבין מנהל הנמל או ראש היחידה. לא הסתיים בהסכמה הבירור תוך 7 ימים בשלב הראשון, רשאי כל צד לבקש קיום בירור בשלב השני. 3.2 לא הסתיים הדיון בהסכמה תוך 7 ימים בהתאם לאמור בסעיף משנה 3.1(ב) לעיל רשאי כל צד לבקש דיון והכרעה בפני ועדה פריטטית שתורכב מנציגי הוועד הפועל של ההסתדרות ונציגי הרשות. 3.3. לא התכנסה הוועדה הפריטטית תוך 7 ימים מיום שנדרשה לכך על ידי אחד הצדדים או שלא קיימה דיונים בהסכמה תוך 7 ימים מיום שהתכנסה, רשאי כל צד להסכם להעביר את המחלוקת להכרעתו של בית הדין לעבודה. על מנת להסיר ספק, נקבע מפורשות כי הוועדה הפריטטית רשאית להעביר את המחלוקת להכרעתו של בורר יחיד מוסכם. 3.4 מסקנותיה המוסכמות של הוועדה הפריטטית תיערכנה בצורה של זיכרון דברים ותחתמנה על ידי חברי הוועדה ותחייבנה את הצדדים בלי זכות ערעור. 4. המוסד לבוררות מוסכמת הרשות הביעה רצונה להצטרף להסכם הקיבוצי שנחתם בין ממשלת ישראל ובין ההסתדרות הכללית מיום 7.2.77 בדבר הקמת מוסד לבוררות מוסכמת." (ההדגשות שלי - י.א.ש.). 7. הן המבקשת הן המשיבה הפנו לתמיכה בטענותיהן ל"פרק ג' - חילוקי דעות" מתוךהנוסח המשולב, אלא שעיון בכל אחד מהמסמכים שהציגו הצדדים והשוואתם זה לזה מעלים כי אין מדובר באותו הנוסח ממש.לא הוצגו בפנינו ההסכמים המקוריים שעל בסיסם נערך הנוסח המשולב, למעט הסכם אחד (נספח מב/3 לסיכומי התשובה מטעם המבקשת). לאחר שעיינו בשני הנוסחים והשווינו ביניהם, מצאנו כי ההבדל המשמעותי ביותר הוא זה: סעיף 3 לנוסח שהציגה המבקשת מתייחס לעובדים בדירוג המינהלי ולעובדי בתי המלאכה בכל הנמלים, ואילו הסעיף המקביל, סעיף 5 לנוסח שהוצג על ידי המשיבה, מתייחס לעובדים בדירוג המינהלי בנמל אילת בלבד ואינו מתייחס לעובדי בתי המלאכה בנמל אילת. בכל הנוגע לעובדי הדירוג המינהלי אין משמעות לשאלה אם צומצם הסעיף לנמל אילת או אם הוא חל על כלל הנמלים, שהרי ממילא נמל אילת נכלל ב"כלל הנמלים" ואילו בכל הנוגע לעובדי בתי המלאכה, אילו לא יחול הסעיף בנוסח שהגישה המשיבה, הרי שממילא יחול הסעיף הכללי, היינו סעיף 1.2 לפרק חילוקי הדעות, שלגביו אין חולק כי חילוקי הדעות יובאו בפני הוועדה הפריטטית לדיון והכרעה. משלא מצאנו כי בין הנוסחים שהוצגו בפנינו קיים הבדל כלשהו בעל נפקות לסוגיה המונחת לפתחנו, לצורך הנוחות אנו מסתמכים על הנוסח המשולב שהוצג על ידי המבקשת כמובא בסעיף 6 לעיל וההפניות להלן תתייחסנה אליו בלבד. טענות הצדדים 8. המבקשת מעלה שורה ארוכה של טענות בדבר אי יישום ההסכמים על ידי המשיבה. לדבריה, פניותיה למשיבה לקיום הליך יישוב חילוקי דעות והעברת המחלוקת לוועדה פריטטית, לא נענו תחילה; גם לאחר כינוס הוועדה הפריטטית (בעקבות פנייתה לבית הדין),מסרבת המשיבה להעביר לבוררות את אותן נקודות המחלוקת שלא הוכרעו ובמקום זאת מבקשת כי בית הדין יכריע אך ורק בשאלה אם הפרה את הוראות ההסכמים אם לאו, וזאת להבדיל מהכרעה בשאלת קיום זכויות העובדים. לטענת המבקשת, על פי ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים ומכוחם, יש לפתור את חילוקי הדעות שביניהם בשני שלבים: הראשון - במסגרת ועדה פריטטית, והשני - אם הסכסוך לא יושב במסגרת הוועדה -בבוררות מוסכמת.לדברי המבקשת, ההסכמים קובעים את אופן יישוב חילוקי הדעות במתווה המקובל ביחסי עבודה, היינו, הליכים פריטטיים שסיומם בהכרעה. לדבריה, הליך יישוב חילוקי דעות שאינו מסתיים בהכרעה בכלל ובבוררות בפרט - הוא החריג ואילו היתה כוונת הצדדים להחיל חריג זה בעניינם, היו מציינים זאת במפורש בהסכמים, אלא שלא כך נעשה. עוד מציינת המבקשת, כי הסכמים מאוחרים יותר, לרבות הסכמי 2005, לא שינו ולא גרעו ממנגנון יישוב חילוקי הדעות שנקבע בספר הירוק. 9. המשיבה מִצִדה מתנגדת להעברת המחלוקות להליך בוררות ומנמקת זאת בשני ראשים אלה:האחד -משפתחה המבקשת בהליך משפטי בבית הדין, חייבת היא להמשיך באותה מסגרת משפטית עד להכרעה. האחר -הליכי יישוב חילוקי הדעות החלים עליה הם אך ורק אלה הקבועים בסעיף 1.2 לנוסח המשולב (סעיפים 1 ו-2 לפרק חילוקי הדעות לפי הנוסח שהוצג על ידי המשיבה), שבמסגרתם הסכימו הצדדים בכוונה תחילה, שלא לכלול הליך בוררות, אלא הליך של בירור במסגרת ועדה פריטטית בלבד.לאור זאת, משלא מוטלת עליה כל חובה להעביר את המחלוקות לבוררות, לא מכוח הדין ולא מכוח ההסכמים- אין לכפות זאת עליה. בהתייחס לסעיף 2 לפרק חילוקי הדעות טוענת המשיבה כי בכוונת מכוון הוצא ממנו הליך בירור מחלוקות בפני ועדה פריטטית בכל הנוגע למנ"ע פועלי תפעול בנמל אילת ואילו בהתייחס לסעיף 3 לפרק חילוקי הדעות, הקובע מנגנון יישוב חילוקי דעות שסופו בוררות, טוענת המשיבה כי הוא אינו חל עליה כי אם על עובדי סקטורים מסוימים בנמלי אשדוד וחיפה בלבד. לדבריה, סעיף 3, הקובע בוררות אך אינו חל עליה, מלמד על קיומו של הסדר שלילי, היינו כי הליך יישוב חילוקי הדעות המפורט בסעיף 1.2 לחלק הכללי בספר הירוק, אינו כולל הליך של בוררות,אלא בירור במסגרת וועדה פריטטית ובמסגרתה בלבד. עוד טוענת המשיבה כי הסכימה ליישוב המחלוקות בין הצדדים באמצעות וועדה פריטטית וכי אין לקבל את טענת המבקשת כאילו הדבר נכפה עליה, ואולם בהסכמתה זו אין לראות משום הסכמה להליך של בוררות;כי אין לקבל את נקודת המוצא של המבקשת שלפיה על כל הליך של יישוב חילוקי דעות להסתיים בהסכמה או בהכרעה על ידי בורר;כי פנייה להליך בוררות היא אפשרית אך ורק כדרך חלופית לבירור המחלוקת בפני בית הדין, שנדרשת לה הסכמת הצדדים, ולא כחובה המוטלת עליהם על פי דין;וכי במצב שבו הצדדים לא מגיעים לידי הסכמה, רשאית המבקשת לפנות לבית הדין על מנת שיכריע בסוגיות השונות. הכרעה 10. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו בהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים ובנספחים השונים, אנו סבורים כי דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקינו. א. פניית המבקשת לבית הדין- נפקותה 11. תחילה יש לדחות על הסף את טענת המשיבה שלפיה, הואיל והמבקשת פתחהבהליך משפטי בבית הדין יש בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענתה (של המבקשת) כי על הצדדים לפנות להליך שליישוב חלוקי דעות. ראשית ועיקר, פניית צד לבית הדין בבקשה לסייע באכיפתו של הליך יישוב חילוקי דעות - אין בה כדי לאיין את טענתו באשר לדרך שבה הוא סבור כי יש להתנהל. במקרה שכזה משמש בית הדין כגורם מכריע, ואמנם במסגרת הכרעתו עשוי הוא לסבור כי יש להותיר לפתחו-שלו את המחלוקות גופן ולא להעבירן להכרעתו של גורם אחר, אולם הכרעתו הראשונית והמקדמית היא אך ורק בשאלה איזו היא הדרך שבה יש לילך לשם פתרון המחלוקות ולא במחלוקות גופן. אף אנו מצויים בשלב ראשוני זה. שנית, המשיבה עצמה הודתה כי ההליך המתאים לפתרון הסכסוך בין הצדדים הוא הליך יישוב חילוקי דעות ואף הסכימה לכינוס הוועדה הפריטטית ונטלה חלק בישיבותיה. כל ששנוי במחלוקת הוא מהם גבולות אותו הליך יישוב חילוקי הדעות. שלישית, קבלת עמדת המשיבה עלולה ליצור מצב בלתי סביר - המשיבה תסרב לקיים הליך של יישוב חילוקי דעות על פי ההסכמים,ובמקביל תטען כי המבקשת מנועה מלפנות לערכאות לאכיפת הליך יישוב חילוקי הדעות. במצב שכזה תצא המבקשת קרחת מכאן ומכאן, ללא כל יכולת לנסות ולפתור את המחלוקות בין הצדדים בהליך של יישוב חילוקי דעות על פי ההסכמים. כאמור, מצב זה אינו סביר וברי שאין לקבלו. ב. האם יש לפנות בענייננו להליך בוררות? 12. הדרך שבה יש לילך על מנת להכריע בטענות הצדדים היא בבחינת לשון ההסכמים ותכליתם, הן בהקשר התעשייתי והנוהג הקיים והן על רקע כוונת הצדדים. ב.1 לשון ההסכמים 13. בחלק הכללי שלפרק ג'נקבע כי אם לא ייושבו חילוקי הדעות בשלב השלישי, יובאו הם "לדיון ולהכרעה בפני וועדה פריטטית..." (סעיף 1.2(ד); הדגשה שלי - י.א.ש.). משמע, בעוד שבכל השלבים הקודמים לשלב זה מתבררים חילוקי הדעות בין הצדדים בניסיון להגיע לידי הסכמה, הרי שבשלב האחרון, והגם שהמילה "בוררות" על הטיותיה אינה נזכרת בסעיף זה במפורש - על הוועדה הפריטטית להכריע בחילוקי הדעות, בבחינת בורר.מסקנה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי בדב"ע (ארצי) נז/4-26 ההסתדרות הכללית החדשה - מדינת ישראל, פד"על 522, שם נדרש בית הדין לפרשנות סעיף יישוב חילוקי דעות בהסכם קיבוצי שלשונו כדלקמן - "40. חילוקי דעות א. חילוקי דעות בין הצדדים יתבררו בין ועד העובדים ומועצת הפועלים הנוגעים בדבר, מצד אחד, ובין נציגי [המדינה] מצד שני. חלוקי דעות שלא יושבו, כאמור, יובאו לדיון ולהחלטה סופית של הוועדה הפריטטית. ב. לא היה אחד הצדדים מוכן למשא ומתן לבירור חלוקי הדעות בעניין פלוני והודיע על כך לנציגיו בועדה הפריטטית, יובאו חלוקי הדעות באותו עניין לדיון ולהחלטה סופית בועדה הפריטטית." (בעמ' 532 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.). בית הדין הארצי ניתח תחילה את לשון הסעיף ופסק כי הסעיף קובע מנגנון יישוב סכסוכים הכולל שני רבדים - "הרובד הראשון- ה'פריטטי' של ועד העובדים ומועצת הפועלים לבין נציגי המדינה; ... הרובד השני - של בוררות, היינו המשך הוועדה הפריטטית על-ידי מינוי יושב-ראש נייטרלי כבורר, אשר יכריע בין עמדות שני חברי הוועדה הפריטטית המייצגים את הצדדים. סעיף 40א סיפה להסכם הקיבוצי קובע, כי סכסוכים שלא יושבו בדיון פריטטי בין נציגי הצדדים '... יובאו לדיון ולהחלטה סופית של הוועדה הפריטטית'. סעיף 40ב להסכם הקיבוצי קובע שאם חילוקי הדעות לא ייושבו בין נציגי ההנהלה להסתדרות '... יובאו חילוקי הדעות באותו עניין לדיון ולהחלטה סופית בוועדה הפריטטית'...משקיימים חילוקי דעות ניתן להגיע ל'החלטה סופית' רק אם ייבחר חבר שלישי לוועדה הפריטטית."(בעמ' 533 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.). כפי שניתן לראות, בית הדין הארצי גזר את מסקנתו ממילות ההסכם הקיבוצי -"לדיון ולהחלטה סופית בוועדה הפריטטית". 14. אף בענייננו-אנו,לשון סעיף 1.2(ד)קובעת כי חילוקי הדעות שלא ייושבו,"יובאו לדיון ולהכרעה בפני וועדה פריטטית".לא מצאנו כי ישנו הבדל מהותי בין התיבות "דיון והכרעה" שבסעיף 1.2(ד) לתיבות "דיון והחלטה סופית" שבסעיף 40 להסכם הקיבוצי הנזכר בדב"ע (ארצי) נז/4-26. טענת המשיבה כי לשון הסעיף אינה מפורשת,אינה תואמת את הדרך הפרשנית שבה הלך בית הדין הארצי בדב"ע נז/4-26 הנ"ל ואין לקבלה. ב.2 תכלית ההסכמים 15. עוד קבע בית הדין הארצי בדב"ע נז/4-26 הנ"ל כידרך המלך ביחסי עבודה קיבוציים היא להגיע להכרעה במחלוקות שבין הצדדים להסכם הקיבוצי באמצעות בורר - "תכליתו של הליך יישוב סכסוכים היא להשיג הכרעה בשאלה שבמחלוקת בין הצדדים להסכם הקיבוצי. השגת הכרעה בסכסוך קיבוצי באמצעות בורר הינה מקובלת ביחסי עבודה..." (בעמ' 533). כלל זה נתמך, בין היתר, בהוראות התוספת לסעיף 37ה לחוק יישוב סכסוכי עבודה,תשי"ז-1957, הקובע כי "הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו." והוראות התוספת קובעות, בין היתר - "1. נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים תוך שבעה ימים להסכם בדבר דרכי ההכרעה בסכסוך, יבורר הסכסוך על-פי בקשת אחד הצדדים בועדה פריטטית של נציגי הצדדים, אשר תתכנס תוך שבעה ימים מיום בקשת הבירור. 2. הגיעה הוועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך - יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים... 3. לא התכנסה הוועדה הפריטטית כאמור בסעיף 1 או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות;..."(הדגשה שלי - י.א.ש.). סעיף זה אמנם אינו חל בענייננו באופן ישיר, אולם ניתן ללמוד ממנו לענייננו על תכליתו של הליך ליישוב סכסוכים. 16. משתכליתו של הליך יישוב חילוקי דעות היא לסיים את הסכסוך בדרך של הסכמה או של הכרעה על ידיו ועדה פריטטית כבורר או על ידי בוררות חיצונית לוועדה,יש לדחות את טענת המשיבה כי משלא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, על הסכסוך להתברר בבית הדין. כך יש לדחות אף את טענות המשיבה כי תכלית עידוד שיתוף הפעולה בין הצדדים הושגה בעצם כינוסה של הוועדה הפריטטית וכי כפיית הליך בוררות על הצדדים מהווה צעד כוחני וחד צדדי הנוגד את תכלית שיתוף הפעולה בין צדדים להסכם קיבוצי. ב.3 ההקשר התעשייתי 17. הלכה פסוקה היא כי הסכם קיבוצי ייבחן גם על פי הנוהג או ההקשר התעשייתי כמקובל באותו ענף או בנסיבות דומות וכך נקבע בפרשת מוהר - "בבואנו לפרש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי ולהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים להסכם עלינו ליתן משקל ראשוני ללשונו של ההסכם. עם זאת, הליך פירושו של הסכם קיבוצי צריך שיעשה תוך הבנה והתייחסות להקשרו התעשייתי, לאופן יישומו בפועל ולעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו. הפירוש הלשוני של הסעיף תומך בעמדת המערערים. אולם, גם הפירוש שהביא מנכ"ל העירייה אפשרי. על כן, עלינו לפנות גם להקשר התעשייתי, כולל הבנת הצדדים של ההסכם כפי שעולה מביצוע ההסכם בפועל."(דב"ע 3-212/97 יאיר מוהר ואח' - עיריית תל אביב, ניתן ביום 13.5.99,בסעיף 10 לפסק הדין). 18. ולענייננו-אנו. בהתייחס לאותם סעיפים ממש בפרק חילוקי הדעות העומדים במוקד פסק דין זה, קבע בית הדין האזור יש דן בסכסוך בין חברת נמל אשדוד לבין המבקשת דנן, כי - "אין גם מחלוקת בין הצדדים כי ככל שההליכים הפריטטיים אינם נושאים פרי, תועבר המחלוקת להכרעה בבוררות... ההסכם הקיבוצי בענייננו התווה באופן ברור הליכי משא ומתן שראשיתם בשיח ובירור בין הוועד לבין הנהלת הנמל, והמשכםבשיחקיבוצי ובסופם וועדה פריטטית. כל אלו הם הליכים בעלי אופי של משא ומתן שלא יכולה להתקבל בהם הכרעה ללא הסכמת שני הצדדים כאחד, ורק משכל אלולא מביאים לסיום הסכסוך, הרי שזה מועבר כמתחייב לבוררות." (ס"ק (ב"ש) 1048/09 חברת נמל אשדוד- הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ביום 28.3.10, בסעיפים 8 ו-11 לפסק הדין). וכך קבע גם בית הדין הארצי בדב"ע נז/4-26 הנ"ל - "מה המקובל בנסיבות דומות? אכן מקובל שלאחר השלב של הוועדה הפריטטית בא השלב של בוררות. על-פי המקובל במשק, כאשר אין הסכמה בוועדה פריטטית מעבירים את הסכסוך לבוררות..."(בעמ' 534 לפסק הדין; הדגשה שלי - י.א.ש.). חיזוק לכך ניתן למצוא גם בסעיף 4 לנוסח המשולב הקובע - "הרשות (רשות הנמלים - י.א.ש.) הביעה רצונה להצטרף להסכם הקיבוצי שנחתם בין ממשלת ישראל ובין ההסתדרות הכללית מיום 7.2.77 בדבר הקמת מוסד לבוררות מוסכמת." מכאן, כי ההקשר התעשייתי תומך אף הוא בפרשנות שלפיה הסכסוך דינו להסתיים בבוררות. ב.4 הסדר שלילי - האמנם? 19. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הסכמים קיבוציים בין הצדדים שבאו לעולם לאחר חתימת הספר הירוק, מלמדים כי סעיף 3 לפרק ג', שבו נקבע מנגנון בוררות במפורש אך אינו חל עליה, מצביע על קיומו של הסדר שלילי בענייננו, היינו כי הליך יישוב חילוקי הדעות הכללי המפורט בסעיף 1.2 לפרק ג', אינו כולל הליך של בוררות, אלא בירור במסגרת וועדה פריטטית ובמסגרתה בלבד. להלן נבחן טענה זו. 20. המשיבה מפנה להוראות סעיפים 2-3 לפרק חילוקי הדעות. לעמדתה, סעיף 2 מתייחס במפורש ליישוב חילוקי דעות בסקטורים מנ"ע תפעול נמל אשדוד ומנ"ע ופועלי תפעול נמל אילת, שלגביהם לא נקבעה חובת הכרעה של הוועדה הפריטטית (בפרק זה - "סעיף 2"); וסעיף 3 מתייחס לעובדים מינהליים, לעובדי בתי מלאכה בדירוג פועלים, טכנאים בלתי מוסמכים ועובדי מתקן תפזורת בנמל אשדוד וכן לפועלי תפעול בנמל חיפה, שלגביהם נקבעה חובת מינוי בורר מוסכם (בפרק זה - "סעיף 3"). לטענת המשיבה, השוואת סעיפים אלה לסעיף 1 לפרק ג', הקובע הכרעה על ידי ועדה פריטטית -מלמדת על קיומו של הסדר שלילי בכל הנוגע לעובדי נמל אילת - היינו, כי לגבי אלה אין חובת בוררות. 21. בחנו את טענות הצדדים בעניין זה ובאנו לכלל מסקנה כי אין ללמוד בענייננו על קיומו של הסדר שלילי וכי יש להעדיף את טענת המבקשת, שלפיה מקום שבו ביקשו הצדדים שלא לסיים הליך יישוב חילוקי דעות בבוררות, צוין הדבר במפורש. כך, למשל, בסעיף 12.3 להסכם הקיבוצי שמספרו 160/2005 נקבע כי - "בהעדר הסכמה בוועדת השניים השנייה, לא יקוים כל הליך יישוב חילוקי דעות נוסף" (הדגשה שלי - י.א.ש.). במקביל, כאשר ביקשו הצדדים לקבוע בורר ספציפי, ציינו גם זאת במפורש. כך, למשל, בסעיף 9 להסכם קיבוצי 160/2005, שבו נדונו פיטורי עובד דור ב', נקבע כי אלה יידונו בהליך יישוב חילוקי דעות שסופו פנייה לבורר מוסכם שהוא שופט בית הדין לעבודה בדימוס. איננו מתעלמים מכך שקיימים הבדלי ניסוח בין הסעיפים השונים שבפרק חילוקי הדעות, ואך מתבקש הוא לקבוע כי יש ליתן משקל להבדלים אלה, אלא שלטעמנו, כפי שיבואר להלן, המשמעות מתבטאת בעיקר בזהותם של הצדדים למשא ומתן בכל אחד מהשלבים השונים וביחס לסקטורים השונים, מבלי לשנות מהיסודות המרכזיים של הליך יישוב חילוקי הדעות, כפי שנקבעו בספר הירוק (ראו גם מב/3) - משא ומתן בדרגים המקצועיים, ועדה פריטטית ולאחריה בוררות. 22. יתרה מכך, עיון בסעיף 3 לפרק ג' מעלה כי הוא כולל את העובדים בדירוג המנהלי ופועלי בתי המלאכה, ציוד ובינוי בכל הנמלים, ונמל אילת בכלל זה (ראו כותרת הסעיף וכן כותרות השוליים 1 ו-2 לאותו סעיף וכן האמור בסעיף 5 לנוסח המשולב שהוצג על ידי המשיבה, המתייחס לעובדים בדירוג המינהלי בנמל אילת). על כן, אין לקבל את טענת המשיבה כי סעיף זה מתייחס לעובדי הנמלים אשדוד וחיפה בלבד. מפאת חשיבות הדברים, נשוב ונצטט את עיקרי סעיף 3: "3.2 לא הסתיים הדיון בהסכמה תוך 7 ימים בהתאם לאמור בסעיף משנה 3.1(ב) לעיל רשאי כל צד לבקש דיון והכרעה בפני ועדה פריטטית שתורכב מנציגי הוועד הפועל של ההסתדרות ונציגי הרשות. 3.3. לא התכנסה הוועדה הפריטטית תוך 7 ימים מיום שנדרשה לכך על ידי אחד הצדדים או שלא קיימה דיונים בהסכמה תוך 7 ימים מיום שהתכנסה, רשאי כל צד להסכם להעביר את המחלוקת להכרעתו של בית הדין לעבודה. על מנת להסיר ספק, נקבע מפורשות כי הוועדה הפריטטית רשאית להעביר את המחלוקות להכרעתו של בורר יחיד ומוסכם." ההוראה הבסיסית הקבועה בסעיף 3.2 מאפשרת ל"כל צד לבקש דיון והכרעה בפני ועדה פריטטית". על פי האמור בסעיף 3.3, פניה לבית הדין תֵעשה כאשר הוועדה הפריטטית אינה מתכנסת או אינה מקיימת את דיוניה תוך זמן קצוב, אלא שזוהי ברירת מחדל. דרך המלך, על פי הסעיף - והדיבור "על מנת להסיר ספק" מדגיש זאת - היא כי הוועדה הפריטטית רשאית להעביר את המחלוקת להכרעת בורר יחיד ומוסכם. דברים אלה, אשר גם המשיבה אינה חולקת עליהם (אלא טוענת כי אינם חלים על המקרה שבפנינו), מחזקים את העמדה הרווחת בפסיקה שלפיה מטרתו של ההליך הפריטטי היא להביא את הצדדיםבסופו של יום לידי הכרעה מחוץ לכותלי בית הדין. 23. ברוח זו יש לבחון גם את הוראות סעיף 2 לפרק חילוקי הדעות הקובעות - "2. חילוקי דעות מנ"ע תפעול נמל אשדוד ומנ"ע פועלי תפעול נמל אילת. על אף האמור בסעיף 1.2 לעיל, בכל האמור למנ"ע תפעול נמל אשדוד, פועלי תפעול ומנ"ע נמל אילת, יישבו חילוקי (כך במקור - י.א.ש) כמפורט להלן: א. בשלב הראשון: בין ועד העובדים המקומי לבין מנהל נמל / ר' יחידה; ב. בשלב שני: בין מועצת הפועלים המקומית לבין נציגי הרשות. ג. בשלב שלישי: בין האיגוד המקצועי המתאים של ההסתדרות לבין נציגי הרשות / מנהל הנמל." לאור תכלית פרק ג' ופרשנותו בהקשר התעשייתי כפי שפרשנו לעיל, ולאור מסקנתנו כי מקום שביקשו הצדדים לשלול קיומו של הליך בוררות, עשו כן במפורש - הרי שפרשנות ראויה של סעיף 2 לפרק ג' היא כי תתי הסעיפים שבו באים להחליף אך ורק את תתי הסעיפים (א) עד (ג) שבסעיף 1.2 לפרק ג' בעוד שסעיף קטן (ד) מוסיף לחול גם ביחס לאותו סקטור המצוין בסעיף 2 - מנ"ע פועלי תפעול בנמל אילת. 24. לא נעלם מעינינו הגיונה של טענת המשיבה בעניין זה, אולם משסעיף 2 החל בענייננו אינו כולל במפורש הסכמה שלא לסיים הליך יישוב חילוקי דעות בבוררות, לאור העובדה כי הנוסח המשולב נעשה טלאי על גבי טלאי ולאור טעויות ההגהה הרבות המצויות בנוסחים שהוצגו בפנינו (הן לגבי הפנייה למספרי סעיפים, הן לגבי השמטת מילים), מצאנו כי העדר התייחסות מפורשת לסעיף 1.2(ד), המפנה להליך בוררות לאחר קיומם של שלושת שלבי ההידברות, הוא בבחינת השמטה מקרית וכי במצב זה יש להחיל את הכלל "הרגיל" והוא - לסיים את ההליך בבוררות. (לעניין פרשנות חוזה ראו רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ ואח', ניתן ביום 26.2.12). 25. מכאן, לא מצאנו כי יש לראות בהסדר הקבוע בסעיף 1 לפרק ג' משום הסדר שלילי המלמד כי הצדדים ביקשו שלא לסיים את הליך יישוב חילוקי הדעות בפסיקת בורר, וטענות המשיבה בעניין זה - דינן להידחות. הוראות סעיף 1.2(ד) הקובעות חובת בוררות - "דיון והכרעה בפני ועדה פריטטית" - בעינן עומדות וחלות, לטעמנו, על כל עובדי הנמל,אלא אם נקבע הסדר מפורש אחר לעניין קיומו או העדרו של שלב הבוררות. 26. יתר על כן, גם אילו היה מקום לקבל את פרשנותה של המשיבה, הרי שסעיף 2 חל רק על סקטור מסוים (מנ"ע פועלי תפעול) ואילו לגבי יתר העובדים בנמל, ממילא חלות הוראות סעיפים 1 ו-3 לפרק ג', הכוללים חובת בוררות. משהמחלוקות בין הצדדיםכפי שעולות ממכתב ב"כ המבקשת למשיבה (נספח ו' לבקשת הצד) נוגעות לכלל עובדי המשיבה,ומשרק שתי סוגיות ספציפיות נוגעות לסקטור התפעול,הרי שבהתאם לפרשנות התכליתית ומטעמי יעילות ואחידות, לא מצאנו כי יש מקום להבחין בין הסקטורים השונים באשר לדרך יישוב הסכסוך ויש להחיל את חובת הבוררות על כלל עובדי המשיבה. ב.5 סוגיות "ימי ההתאמה" והבונוס 27. המשיבה טוענת, כי שניים מהעניינים השנויים במחלוקת - "ימי ההתאמה" והבונוס - יש להותיר להכרעת בית הדין ולא להעבירם להכרעת בורר. לדבריה, המבקשת תוקפת את שיטת "ימי ההתאמה", אלא ששיטה זו נהוגה במשיבה למעלה מ-30 שנה ולמרות זאת המבקשת מעולם לא מצאה לנכון להכלילה במגעים בין הצדדים ולהסדירה בהסכם קיבוצי, להיפך. כך גם בנוגע ל"בונוס", הנתון לשיקול דעתה הבלעדי של המשיבה על פי הכללים המנחים של רשות החברות הממשלתיות ושאף לגביו מעולם לא התבקש כי יוסדר בהסכם הקיבוצי. המשיבה טוענת כי מדובר בנושאים כבדי משקל אשר אינם נוגעים אליה בלבד אלא גם לנמלים הצפוניים, ומשכךהמקום שראוי לברר בו נושאים אלה הוא בית הדין,אשר עליו חלים כללי הדין והפסיקה. המבקשת טוענת מנגד כי משהסכימה המשיבה להביא עניינים אלה בפני הועדה הפריטטית, אין היא יכולה לסגת מהסכמתה זו בשלב זה. 28. סעיף 1.2 לפרק חילוקי הדעות נוקט במפורש את הדיבור "כל חילוקי דעות בין הצדדים יתבררו כדלקמן". מכאן, כי אין מקום להבחין בין עניינים המוסדרים בהסכמים הקיבוציים לבין עניינים נוספים שמי מהצדדים מבקש להגיע להסדר בגינם. אלה כמו אלה - הדרך להסדרתם תחילתה בהידברות וסופה בבוררות. מעבר לאמור, משלא נסתרה טענת המשיבה שלפיה אין מקורן של התביעות בעניין "ימי ההתאמה" וה"בונוס" בהוראות ההסכמים הקיבוציים, הרי שלכאורה מדובר ב"סכסוכים כלכליים", שעניינם קביעת זכויות (להבדיל מ"סכסוכים משפטיים" העוסקים במימוש זכויות קיימות). לגבי סכסוכים כלכליים נקבע במפורש כי - "הכלל הוא כי סכסוך משפטייוכרע בבית הדין או, בהסכמת הצדדים, בבוררות, ואילו סכסוך כלכלייוכרע במשא ומתן בין הצדדים או, בהסכמת הצדדים, בבוררות מכוח חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 או מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה..." (דב"ע נז /4-26 הנ"ל, בעמ' 536-537; ההדגשה במקור - י.א.ש.). משקבענו לעיל כי על הצדדים חלה חובת בוררות, הרי שהיא כוללת בחובה גם סכסוכים כלכליים, ובמסגרתם אף את הסוגיות בעניין "ימי ההתאמה" והבונוס. 29. מכל האמור עד עתה עולה כי הן לשון פרק ג', הן תכליתו והן הקשרו התעשייתי תומכים בעמדת המבקשת לפנינו, כי יש להעביר את כל נקודות המחלוקת שבינה לבין המשיבה לוועדה הפריטטית, שאם לא תצלח דרכה בהידברות, תפעל בדרך של בוררות, בין אם במינוי אדם שלישי נייטרלי, בין אם בהפניית הסוגיות להכרעת בורר חיצוני יחיד. 30. עם זאת, צודקת המשיבה כי אין בית הדין יכול לכפות על הצדדים את זהותו של הבורר. הדבר נתון להחלטתם של הצדדים במסגרת הוועדה הפריטטית.משכך, דין בקשת המבקשת בעניין זה - להידחות. אחרית דבר 31. הבקשה מתקבלת.היה ולא יגיעו הצדדים לידי הסכמה במסגרת הוועדה הפריטטית,יהא על הוועדה להכריע בעניינים שייוותרו שנוייםבמחלוקת.אם לא יעלה בידה לעשות כן, יהא על הצדדים לוועדה לפעול למינוי בורר מוסכם אשר ידון ויכריע בעניינים אלה. משמדובר בסכסוך קיבוצי - אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום. דיני חינוךסכסוך עבודהועדה פריטטיתסכסוך