התובעים טעהו כי הנתבע פעל לכל אורך הדרך בערמומיות תוך שהוא מסתיר מן התובעים את עובדת היותו מתווך בזמן הרלוונטי או בעבר. הנתבע ניהל עם בעלת הנכס מו"מ ארוך ובסופו של יום מסר מידע מגובש על העסקה הנרקמת לידי הקונה אשר לא פגש את בעלת הנכס אלא במעמד החתימה על החוזה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסתרת היותו של אדם מתווך: 1. תביעה כספית מיום 22/11/2009 על סך 122,291 ₪. 2. תיק זה נשמע בפני כב' הש' בדימוס, צבי כספי, אשר פרש מכהונתו, לאחר שנשמעו עדויות מטעם הצדדים והוגשו סיכומי טענותיהם. התיק הועבר לטיפולי, למתן פסק דין, בהתאם לתק' 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, האומרת: "נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא בעצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו". רקע 3. התובעים הינם מתווכים במשרד התיווך "פטל" בתל אביב (להלן: "פטל"). הנתבע (להלן: "כספי") הוא אדם שעיסוקו בנדל"ן, ובעבר החזיק בעצמו ברישיון תיווך. (נספח 3 לכתב התביעה). 4. ביום 11/7/2005 חתם כספי על "הזמנה לביצוע פעולות תיווך" במשרד "פטל", והתחייב לשלם 2% ממחיר עסקת מכר שתיחתם בינו ובין בעלי נכסים אליהם יופנה על ידי "פטל" (להלן: "הסכם התיווך"). עוד נקבע בהסכם התיווך כי ההתחייבות לתשלום תחול גם במקרה בו תיקשר העסקה בין בעל הנכס לאדם אחר שקיבל מידע מהנתבע בנוגע לנכס אליו הופנה על ידי "פטל". בשולי ההזמנה נרשמו מספר נכסים, ובהם בניין המוצע למכירה ברח' גרוזנברג 27 בתל אביב (להלן: "הנכס"), על ידי הבעלים - גב' זכרוני, תמורת 950,000 $. (נספח 1 לכתב התביעה). מטעם בעלת הנכס טיפל בעסקה המתווך דרור אבדור (להלן: "אבדור"), אליו הופנה כספי כדי לתאם פגישה עם בעלת הנכס. כספי נפגש עם גב' זכרוני והחל ביניהם מו"מ לרכישת הנכס. המו"מ נמשך כ-9 חודשים, במהלכם חזרו בהם שותפיה של גב' זכרוני מרצונם למכור את חלקם בנכס. 5. בסופו של המו"מ הסכימו כספי וגב' זכרוני על עסקה בגדרה ירכוש כספי את חלקה של גב' זכרוני בנכס (2/3) תמורת סכום של 600,000$. בין עורכי הדין של הצדדים לעסקה (כספי וגב' זכרוני) הוחלפו טיוטות חוזה, כשכספי מיוצג על ידי אשתו, עו"ד דבורה (דבי) כספי רקח (להלן: "עו"ד כספי"), וגב' זכרוני מיוצגת על ידי עו"ד ציונה גולן. 6. בסמוך לפני החתימה על החוזה נסוג כספי מן העסקה, אשר נכרתה בסופו של יום תוך זמן קצר ובאותם תנאים עליהם הוסכם בין זכרוני ובין כספי, עם קונה אחר. זהותו של הקונה האחר אינה ידועה הואיל והנכס נרכש עבורו בנאמנות על ידי "שלמה פרי, משרד עורכי דין, חברה לנאמנות והחזקות בע"מ" (להלן: "הקונה"), אשר הייתה מיוצגת בעסקה על ידי עו"ד עוזי גולן, ממשרד עו"ד שלמה פרי. הסכם המכר נכרת ביום 29/3/2006 (מוצג במ/5). עו"ד כספי הייתה נוכחת בפגישה בה נחתם הסכם המכר. לאחר החתימה על ההסכם הציעה עו"ד כספי לשלם בשם הקונה דמי תיווך בשיעור 1% בצירוף מע"מ, תחילה באמצעות המתווך אבדור ולאחר מכן לתובעים עצמם. התובעים סרבו לקבל תשלום אשר נמוך מסכום דמי התיווך עליו הוסכם, לאמור 2% ומע"מ. התביעה 7. הנתבע פעל לכל אורך הדרך בערמומיות תוך שהוא מסתיר מן התובעים את עובדת היותו מתווך בזמן הרלוונטי או בעבר. הנתבע ניהל עם בעלת הנכס מו"מ ארוך ובסופו של יום מסר מידע מגובש על העסקה הנרקמת לידי הקונה אשר לא פגש את בעלת הנכס אלא במעמד החתימה על החוזה. הרוכש לא יכול היה להגיע לפגישה עם בעלת הנכס אלא כתוצאה מקבלת מידע מהנתבע. הואיל והנכס נרכש בנאמנות אפשר שהנהנה הוא הנתבע עצמו. הנתבע מסר לאבדור כי הוא מעמיד קונה אחר במקומו וכי הוא עושה זאת משיקולי מס. עובר לחתימה על העסקה ביקש הנתבע מאבדור הנחה בדמי התיווך שהוא חייב לתובעים, ואבדור הפנה אותו בעניין זה אל התובעים. 8. הואיל והעסקה נכרתה על ידי מי שהנתבע מסר לו מידע שהוביל לביצוע העסקה, הרי שעל פי הוראות סע' 3 להסכם התיווך, חייב הנתבע לשלם לתובעים את מלוא דמי התיווך עליהם הוסכם. העסקה שנכרתה לא הייתה באה לעולם אלמלא תיווכם היעיל של התובעים ומסירת המידע לנתבע. מעשי הנתבע עולים גם כדי עוולת תרמית לפי סע' 56 לפק' הנזיקין. עוד זאת, בגין העברת המידע לאחר והתחמקות הנתבע מתשלום, חייב הנתבע לשלם לתובעים כפל דמי התיווך עליהם הוסכם, לפי הוראות סע' 4 להסכם התיווך. על פי סע' 5 להסכם התיווך, בגין פיגור בתשלומים שחייב הנתבע לשלם לתובעים ישלם הנתבע לתובעים ריבית פיגורים בשיעור של 2% לחודש. 9. העסקה נכרתה ביום 29/3/2006 בסכום של 600,000 $, כששער הדולר עמד על 4.703 ש"ח לדולר. התובעים היו זכאים לכפל דמי התיווך בשיעור של 2% ומע"מ, דהיינו סך של 65,748 ש"ח כפול שניים, שהם 131,496 ש"ח. סכום זה נושא ריבית פיגורים של 2% לחודש ועומד ביום הגשת התביעה על 244,582 ש"ח (מחושב לפי 43 חודש, ובסה"כ 86%, ללא ריבית דריבית). על אף האמור מעמיד התובע את תביעתו על סך 122,291 ש"ח, הוא הסכום הנובע מדמי התיווך הבסיסיים בלבד, דהיינו 2% מסכום העסקה בצירוף מע"מ, ובתוספת ריבית פיגורים כמוסכם. ההגנה 10. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן באמצעות אשתו, עו"ד כספי. בהסכמת התובעים ניתנה לנתבע רשות להתגונן (פרוט' מיום 22/3/2010, עמ' 3). 11. בתצהיר הנלווה לבקשת הרשות להגן מצהיר כספי, בין היתר, על הדברים הבאים: א. הנכס נרכש על ידי צד ג' אחר אשר אין לי כל קשר אליו. (סע' 2 לתצהיר). ב. לאחר מספר רב של פגישות עם המוכרת, משהתברר לי שלא ניתן לרכוש את כל הנכס אלא רק 2/3 ממנו החלטתי לא לרכוש את הנכס, וכי אין לי עוד עניין בו. (סע' 11 לתצהיר) 12. הנתבע טוען שהתובע 2 החתים אותו על הזמנת תיווך שבגדרה הוצעה לו עסקה שונה מהעסקה בפועל, באשר העסקה שהוצעה הייתה לגבי כל הנכס והעסקה בפועל התייחסה ל-2/3 הימנו בלבד; התובע לא הכיר את העסקה או את המוכרים ולא עשה כל פעולה לקידום העסקה. כשנודע לתובע שנכרתה עסקה שלח דרישת תשלום אל הנתבע למרות שאין לו כל קשר לעסקה שנכרתה. התובעים לא היו הגורם היעיל לביצוע העסקה אלא המתווך אבדור. הנתבע מכחיש בעליל כל קשר בינו לרכישת הנכס על ידי צד ג' אשר רכש אותו בפועל (סע' 24 לבר"ל). הראיות 13. מטעם התובעים הוגשו תצהירים של התובע 2 ושל המתווך דרור אבדור. לתצהירים אלה מצורפים המסמכים הבאים: (1) הסכם התיווך; (2) נסח רישום מקרקעין; (3) מכתב רשם המתווכים מיום 13/11/2007; (4) מכתב התובעים לעו"ד כספי מיום 5/4/2006; (5) מכתב דרישת תשלום מיום 16/5/2006; (6) מכתב תשובת עו"ד כספי מיום 28/5/2006; (7) כרטיס הנכס במשרד התובעים על גבי טופס הזמנת תיווך מיום 4/7/2005; (8) תדפיס שערי חליפין יציגים של בנק ישראל מיום 29/3/2006. 14. בנוסף למצהירים הנ"ל, זימנו התובעים לעדות גם את העדים הבאים: מר ארנון זכרוני (בנה של בעלת הנכס); עו"ד עוזי גולן (אשר ייצג את הרוכש בעסקת המכר); עו"ד כספי (אשת הנתבע); ועו"ד ציונה גולן (אשר ייצגה את המוכרת בעסקת המכר). 15. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע עצמו. לתצהיר הנתבע צורפו טיוטה שלישית ורביעית של הסכם המכר מן הימים 16/3/2006, ו-19/3/2006, בהתאמה. 16. במהלך הדיון הוגשו וסומנו המסמכים הבאים: (1) במ/1 - תצהירי גילוי מסמכים ומכתב של עו"ד פטל; (2) במ/2 - קלטת ובה שיחה מיום 4/4/2006 בין התובע 2 ובין כספי; (3) במ/3 - תמליל הקלטת הנ"ל; (4) במ/4 - הודעת פקס ממשרד עו"ד כספי מיום 20/3/12 נלווית לטיוטה רביעית של הסכם המכר; (5) במ/5 - מכתב אישור מורשי חתימה ממשרד עו"ד שלמה פרי ועמ' ראשון של הסכם המכר; דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית 17. סע' 1 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק"), מגדיר מהו תיווך במקרקעין, בהאי לישנא: "'תיווך במקרקעין' - הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;" 18. החוק אוסר על אדם לעסוק בתיווך במקרקעין אלא אם הוא בעל רישיון בתוקף, ועל פי הוראות החוק (סע' 2 לחוק). 19. סעיף 9(א) לחוק קובע: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה." 20. בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז - 1997 (להלן: "התקנות"), נקבע מהם הפרטים שתכלול הזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, לאמור: "בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים: (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975. " 21. בנוגע לדמי תיווך נקבע בסעיף 14(א) לחוק: "מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20; (2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב." על יסוד הוראות אלה יש לבחון את התביעה שלפנינו. הממצאים העובדתיים 22. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני אני רואה לקבוע את הממצאים העובדתיים הבאים: א. התובעים הינם מתווכים במקרקעין, במשרד תיווך "פטל". ב. בין התובעים לנתבע נכרתה עסקת תיווך. ביום 11/7/2005 חתם הנתבע על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך, כמשמעה בחוק. ההזמנה כוללת את כל הפרטים הנדרשים על פי התקנות. בשולי ההזמנה נרשמו פרטי הנכס, ונרשם כי מדובר בבניין המוצע למכירה תמורת 950,000 $. הנתבע התחייב לשלם דמי תיווך בשיעור של 2% ממחיר העסקה בצירוף מע"מ, ו2% נוספים ומע"מ, במקרה שיעביר את המידע לאחר בניסיון להתחמק מתשלום דמי התיווך. עוד הוסכם על תשלום ריבית פיגורים בשיעור של 2% לחודש בגין פיגור בתשלום דמי התיווך. (סע' 1, 4 ו-5 להסכם התיווך). ג. בעסקת התיווך נושא התביעה פעלו התובעים במשותף עם המתווך דרור אבדור, כך שהוא פעל כמתווך בשם בעלת הנכס, גב' זכרוני, ואילו התובעים פעלו לאיתור קונה לנכס. (תצהיר אבדור סע' 2; תצהיר פטל סע' 12); ד. בתחילה דובר על מכירת הנכס כולו. היה ידוע למתווכים אבדור ופטל כי כוונת המוכרים, ובהם הגב' זכרוני, למכור את הנכס כולו תמורת 950,000$, וכך נרשם בהסכם התיווך. זמן קצר לאחר החתימה על הסכם התיווך, התקיימה פגישה בה היו נוכחים גב' זכרוני והנתבע, והמתווכים אבדור ופטל (תצהיר פטל סע' 13, תצהיר אבדור סע' 5, תצהיר כספי בבר"ל סע' 9). באותה פגישה הציע כספי לרכוש את הנכס כולו תמורת 900,000 $. (תצהיר פטל סע' 13). לאחר הצעה זו חזרו בהם שותפיה של גב' זכרוני, בעלי 1/3 מהנכס היושבים בארה"ב, מנכונותם למכור את חלקם בנכס. (תצהיר אבדור סע' 5). את דבר נוכחותו של התובע 2 בפגישה הראשונה עם גב' זכרוני משמיט כספי מתצהיר העדות הראשית שלו (סע' 18). זאת, ככל הנראה, במגמה לחזק את הטענה שהתובע לא היה גורם יעיל בהתקשרות. ה. בין כספי ובין הגב' זכרוני המשיך מו"מ בעניין מכירת חלקה של גב' זכרוני, העומד על 2/3 מהנכס. כספי וגב' זכרוני הגיעו להסכמה לפיה ירכוש כספי את חלקה של גב' זכרוני בנכס תמורת 600,000 $. בין הצדדים הוחלפו טיוטות חוזה, כספי היה מיוצג על ידי אשתו. בשבוע השלישי של חודש מרץ 2006 הגיעו הצדדים לטיוטה מוסכמת. אבדור היה בקשר רצוף עם עו"ד כספי וקיבל עדכונים על התקדמות המו"מ (תצהיר אבדור סע' 8). ו. ביום ד' 22/3/2006 התקיימה פגישה בין כספי ובין אבדור, בקפה סקואלה ברח' קינג ג'ורג' בתל אביב, ובה מסר כספי לאבדור כי העסקה תיחתם ביום 27/3/2006 אלא שמשיקולי מס הוא לא יחתום על העסקה אלא מישהו אחר שהוא מביא במקומו כקונה. באותה פגישה ביקש כספי הנחה בדמי התיווך שעליו לשלם לפטל ונענה כי עליו לגשת בעניין זה לפטל (תצהיר אבדור סע' 9-10). ז. בבוקר יום 27/3/12 התקשר מר ארנון זכרוני (בנה של המוכרת) אל אבדור וביקש לדעת מדוע כספי נסוג מהעסקה. אבדור התקשר לכספי אשר חזר והודיע כי העסקה בתוקף אך הוא לא יירשם כקונה משיקולי מס. אבדור הודיע על כך למר ארנון זכרוני. (תצהיר אבדור סע' 11). בעדותו, מאשר מר ארנון זכרוני את השתלשלות האירועים המתוארת על ידי אבדור (עמ' 6 - עמ' 8), לרבות כריתת ההסכם באותם תנאים עליהם הוסכם עם כספי (עמ' 8 ש' 19 - 25). ח. הפגישה בה נכרת החוזה התקיימה במשרד עו"ד ציונה גולן בנתניה ביום 29/3/12, ונכחו בה: אבדור, גב' זכרוני, בנה ארנון ובתה, עו"ד ציונה גולן, עו"ד כספי ועו"ד נוסף מטעם הרוכש (עו"ד עוזי גולן). העבודה על החוזה באותה פגישה נעשתה ע"י עורכות הדין ציונה גולן ודבי כספי (תצהיר אבדור סע' 13). ט. ביום 31/3/2006, לאחר טלפון של עו"ד כספי, התקיימה פגישה בין עו"ד כספי ובין אבדור, ובה הציעה עו"ד כספי לשלם לאבדור 6,000$ מטעם הקונה, בגין מאמציו. עו"ד כספי אמרה שהקונה אינו חייב בתשלום דמי תיווך וכי התשלום הוא מחווה של רצון טוב. אבדור הבהיר לעו"ד כספי שלא קח הוצגו הדברים על ידי כספי, אלא שהוא מעמיד קונה במקומו והוא עומד מאחורי הקונה. עו"ד כספי הופנתה להסדיר את תשלום דמי התיווך מול פטל. (תצהיר אבדור סע' 14). י. לאורך כל התקופה היו אבדור ופטל בקשר מתמיד בנוגע לעסקה, ועבדו בשיתוף פעולה (תצהיר אבדור סע' 16). יא. מצאתי את גרסתו של הנתבע בלתי מהימנה בעליל. כבר בתצהיריו של הנתבע נפלו סתירות, ואלה חזרו על עצמן בחקירותיו. על הרושם הרע שהותירה עדותו של כספי בבית המשפט ניתן ללמוד מדו שיח שהתקיים בין כספי ובין כב' הש' כספי ונרשם בפרוטוקול בעמ' 49 ש' 1 - 12). כך למשל בכל הנוגע למועד בו חזר בו כספי מכוונתו לחתום על העסקה והגורם לכך. בסעיף 9 לתצהירו בבר"ל מציין כספי כי מיד לאחר הפגישה הראשונה עם גב' זכרוני הודיע לו אבדור שרק 2/3 מהנכס עומדים למכירה. בסעיף 18 לתצהיר העדות הראשית חוזר כספי ןמעיד שלאחר הפגישה התברר כי רק 2/3 מהנכס עומדים למכירה אך הוא משמיט את המילה מיד. נראה כי כספי עצמו הבין שהעובדה לפיה מיד לאחר הפגישה הראשונה ידע שרק 2/3 מהנכס עומדים למכירה, עומדת בסתירה לאמור בסע' 11 לתצהיר הבר"ל ובסע' 19 לתצהיר העדות הראשית ולפיהם: "לאחר מספר רב של פגישות ושיחות ביני לבין המוכרת, ומשהתברר כי לא ניתן לרכוש את מלוא הזכויות בנכס אלא רק 2/3 הימנו החלטתי שלא לרכוש את הנכס וכי אין לי עוד עניין בו, שכן הוא אינו עומד לייזום מיידי כפי שחיפשתי והבהרתי לתובע 2 מתחילה.". הנה כי כן, מתחילה ידע כספי שבעלי 1/3 מהנכס חזרו בהם מכוונתם למכור את חלקם ואף על פי כן המשיך במו"מ, ואף הוחלפו טיוטות חוזה בינו - באמצעות אשתו - ובין גב' זכרוני - באמצעות עו"ד ציונה גולן, במטרה לקדם את עסקת המכר של 2/3 מהנכס, חלקה של גב' זכרוני. אין אמת בטענת כספי כאילו הדבר התברר רק לאחר מספר רב של פגישות. זאת ועוד, בתמליל שיחה שהתקיימה בין התובע 2 ובין כספי, כשבוע לאחר שנחתם הסכם המכר, (במ/3) חוזר כספי מספר פעמים על כך שהסיבה שחזר בו מן העסקה היא שלא רצה לקנות את הנכס עם היטל השבחה (על פי טיוטות 3 ו-4 המצורפות לתצהיר כספי, התחייב הקונה לשלם היטל השבחה שחל על הנכס במועד חתימת ההסכם בסכום העולה על 2,000$). אין בשיחה זו זכר לטענה בדבר אי רצונו של כספי לרכוש רק 2/3 מהנכס. אדרבא, כשהתובע מטיח בו את הטענה שהוא הסכים לרכוש 2/3 מהנכס, כספי אינו מכחיש עובדה זו. כך נשמע חלק זה של השיחה: "הרצל פטל: זה שאתה במקרה אשתך היא בתמונה, הכל במקרה נכון? אתה היו לך, היו לנו שתי ישיבות והישיבה השניה הייתה על השני שליש של הבניין שאמרת שאתה מעוניין כן, ולפי זה גם המשיך המשא ומתן והכינו טיוטות חוזה ושבועיים או שבוע וחצי לפני שעמדו לחתום, ככה לפחות אשתך הציגה את זה, שבוע וחצי או שבועיים, אתה החלטת שאתה לא קונה את הבניין. אדי כספי: בגלל היטל השבחה." כשנשאל כספי על סתירה זו במסגרת חקירתו, השיב כספי: "יכול להיות שהיטל השבחה, זה הגב ששבר את גב הגמל". (עמ' 49, ש' 21). אם נכון האמור בתצהיר העדות הראשית של כספי כאילו "משהתברר כי לא ניתן לרכוש את מלוא הזכויות בנכס אלא רק 2/3 הימנו החלטתי שלא לרכוש את הנכס וכי אין לי עוד עניין בו, שכן הוא אינו עומד לייזום מיידי כפי שחיפשתי והבהרתי לתובע 2 מתחילה", היה עליו להפסיק את המו"מ ללא קשר לשאלת היטל ההשבחה. כספי מעיד בתצהירו כי איבד עניין בנכס. כיצד אפוא, היה היטל ההשבחה "קש ששבר את גב הגמל". סתירה נוספת הקשורה בטבורה לסתירות דלעיל נמצאת בכל הנוגע למועד בו הודיע כספי על כך שהוא נסוג מהעסקה. מכיוון שכספי קושר בתצהיריו באופן הדוק את המועד בו ידע על כך שרק 2/3 מהנכס עומד למכירה לכך שהחליט לפרוש מהמו"מ, נאלץ כספי לדחות את המועד בו ידע על כך. בתצהיריו מעיד כספי כי ידע על כך רק לאחר פגישות רבות שהתקיימו בינו ובין המוכרת. בחקירה במסגרת הדיון בבר"ל נשאל כספי, מתי ידע על כך שרק שני שליש מהנכס עומד למכירה ו"ירד מהעסקה", בהתחשב בכך שהסכם התיווך נחתם בחודש 7/2005 והסכם המכר נחתם בחודש 3/2006. וכספי משיב: "לא זוכר. ברגע שידעתי ישר הודעתי לדרור. הגב' הייתה משתנה כל הזמן כי לא הייתה מקבלת תשובות ברורות מאחיה. אני מניח שלקח איזה שלושה ארבעה חודשים עד שירדתי מהעסקה, פלוס מינוס חודש." (עמ' 2 ש' 3). הנה כי כן, לדברי כספי הוא "ירד מהעסקה" לכל המאוחר חמישה חודשים לאחר החתימה על הסכם התיווך, דהיינו בסוף חודש 12/2005. אפס, בתמליל השיחה מיום 4/4/2006 (במ/3) כשמתייחס כספי לאותו היטל השבחה, אותו הגדיר מאוחר יותר כ"קש ששבר את גב הגמל", אומר כספי: "יש שם היטל השבחה שבדקה ה-99 הכניסו את זה, אני לא רציתי לקנות את זה שזה עם היטל השבחה". ואם תמצי לומר שהדקה ה-99 יכולה להיות מספר חודשים לפני שנכרת ההסכם, הרי ששתי שורות מאוחר יותר כשנטען באוזני כספי שידע על היטל ההשבחה כבר בשלבים מוקדמים יותר, משיב כספי: "ידעתי את זה בשבוע האחרון ידידי". גם בחקירתו חוזר כספי על כך שנושא היטל ההשבחה עלה בסוף, ועל זה נפלה העסקה (עמ' 47 ש' 26). עינינו הרואות, אפוא, שלא זו בלבד שעניין ה-2/3 לא עמד בדרכו של כספי לרכישת הנכס, אלא שהוא ירד מהעסקה רק "בדקה ה-99", כדבריו, ולא קודם לכן. דברים אלה של כספי, מלבד מה שהם מטילים צל כבד על אמינות גרסתו, עוד יש בהם משום חיזוק משמעותי לעדותו של אבדור לפיה כשבוע לפני חתימת ההסכם פגש אותו כספי והודיע לו שלא יחתום על העסקה ויביא קונה אחר במקומו. עוד זאת, לו היה כספי מצרף לתצהירו גם את הטיוטות הראשונה והשניה של הסכם המכר, האמורות להיות מצויות בידי אשתו, ניתן היה לבחון את אמינות גרסתו בדבר הוספת נושא היטל ההשבחה ב"דקה ה-99". בעל דין אשר נמנע מהצגת ראייה רלוונטית שברשותו, או בשליטתו, חזקה היא שלו היה מציג את אותה ראייה הייתה הראייה פועלת לחובתו. יב. אין אמת בגרסת כספי, לפיה אין לו כל קשר לצד ג' אשר רכש את הנכס. (סע' 2 לתצהיר הבר"ל, סע' 6 לתצהיר העדות הראשית). בחקירתו במסגרת הדיון בבר"ל הגדיל כספי עשות והעיד: "ש. האם אתה מכיר את הקונה עוזי גולן? ת. לא יודע מי זה. ש. עו"ד שלמה פרי? ת. לא יודע מי אלה. לא ראיתי אותם. ש. אתה יושב במנחם בגין ברמת גן? ת. כן, מס' 7. ש. אם אומר לך ששניהם יושבים בבנין שאתה יושב שם? ת. יש הרבה נדלניסטים. בחיים לא ראיתי אותם ולא דיברתי איתם ולא שמעתי את שמם" (עמ' 3 ש' 1 - 8) עדותו של כספי, כבעל דין וכבעל עניין, עומדת בניגוד מובהק לעדותו של עו"ד עוזי גולן, מבעלי החברה שקנתה את הנכס בנאמנות (עמ' עמ' 18 ש' 27). בשעה שכספי אומר שהוא אינו מכיר את עו"ד גולן, מעיד עו"ד גולן בתשובה לשאלה בה מציין עו"ד פטל שבשיחת טלפון אישר עו"ד גולן באוזניו שכספי הציע לו הצעות על נכסים אחרים, לפני הנכס הזה, כך: "אז אני רוצה לדייק: אני לא זוכר אם הוא הציע לי את זה לפני או אחרי, אבל אני בפירוש הכרתי אותו". (עמ' 19 ש' 19). עו"ד גולן נשאל באופן ישיר האם הנתבע קשרו לבית הזה ולרכישה הזאת , והוא משיב: "כן, כן, כן, כן." (עמ' 19, ש' 22) בהמשך דבריו העד נשאל ומשיב לגבי אופי הקשר של כספי לעסקת הרכישה: "ש. קשור. תוכל לפרט לנו באיזה אופן הוא קשור? אתה זוכר? ת. כן. אני הייתי בקשר עם חיים פישלזון, שהוא בין היתר גם מתווך, וגם עם אדי כספי. חלקו של כל אחד מהם בהצגת הנכס לא זכור לי, אבל אני בהחלט זוכר שחיים פישלזון היה מעורב, אני זוכר שהיו לי שיחות עם אדי כספי בקשר לנכס הזה ואני גם ניסיתי להיזכר ונזכרתי שתשלום דמי תיווך שולם לחיים פישלזון בעסקה. כב' הש' כספי: שולם על ידי הלקוחות שלך? ת. כן, על ידי הקונה. כן. כב' הש' כספי: זאת אומרת הקונה שלך בעצם קיבל את המידע על הבית הזה מפישלזון ואדי כספי? ת. כן, כאשר ה, עוד פעם, הקונה מעולם לא היה בקשר איתם. כב' הש' כספי: לא, לא. בסדר. ת. כן, באמצעותי, באמצעותי, ושוב אני אומר: אני לא זוכר איך ה, אם חיים הציג לי את זה ואחר כך אדי מסר לי פרטים או להיפך או משהו כזה". (עמ' 19 ש' 23 - עמ' 20 ש' 3) איני רואה סיבה להטיל ספק בעדותו של עו"ד גולן. לא זו בלבד שכספי מכיר את עו"ד גולן, עוד לפני העסקה נושא התביעה, אלא שהוא היה מעורב באופן ממשי בעסקה, ואף מסר לעו"ד גולן פרטים לגביה. יג. עדותו של עו"ד גולן מחזקת את הממצאים שנקבעו על פי עדותו של אבדור בעניינים נוספים. אבדור העיד שזמן קצר לפני כריתת ההסכם הודיע לו כספי שהוא לא יחתום על העסקה אך יביא קונה אחר במקומו. פרטי העסקה נסגרו כולם עם כספי באמצעות אשתו, עורכת דינו. עו"ד גולן מחזק עדות זו. עו"ד גולן נשאל לגבי תהליך החלפת הטיוטות שקדמו חתימת העסקה והוא משיב: "התהליך היה קצר, הרכישה הזאת הייתה קצרה. כאילו, בין הרגע שבו הציגו לי את הנכס לרגע שבו הוא נרכש לא עבר זמן רב". (עמ' 20 ש' 29). גולן אינו יודע להעיד דבר על תהליך החלפת טיוטות שהוא היה צד לו (עמ' 21 ש' 2 - 4). ביום 20/3/2006 מועברת טיוטת חוזה רביעית ממשרד עו"ד כספי, אשר לא ייצגה את הקונה בעסקה (עדות עו"ד גולן, עמ' 23 ש' 33 - עמ' 24 ש' 3). הטיוטות הועברו בשם הנתבע. (עדות עו"ד כספי, עמ' 61 ש' 4). רק ביום 23/6/2006, ששה ימים לפני החתימה על ההסכם, מעביר משרד עו"ד פרי את שמות המורשים לחתום בשם חברת הנאמנות הקונה (במ/5). עו"ד ציונה גולן - ב"כ המוכרת בעסקת המכר - מעידה שעו"ד עוזי גולן - הקונה - נכנס לעניין רק אחרי שעו"ד כספי יצאה ממנו (עמ' 64 ש' 32). כל אלה מתיישבים עם הממצאים שנקבעו עד כה. עד כשבוע לפני החתימה על ההסכם היה כספי הקונה המיועד, והמו"מ, כמו גם החלפת הטיוטות, נעשו בשמו, על ידי אשתו. כשבוע לפני החתימה פרש אדי מהעסקה, כשהוא מוסר את המידע לעו"ד גולן, אשר כרת את העסקה בדיוק בתנאים עליהם הוסכם בין גב' זכרוני ובין כספי. גב' זכרוני - המוכרת - ועו"ד גולן, בשם הקונה, נפגשו לראשונה במעמד החתימה על ההסכם (עדות עו"ד גולן, עמ' 24 ש' 24). יד. עדותו של עו"ד גולן חושפת לפנינו דמות נוספת ומרכזית בסיפור, היא דמותו של מר חיים פישלזון. מר פישלזון, שאינו צד לתיק זה, הוא איש שעיסוקו בנדל"ן. למדנו מפי עו"ד גולן שנציג של הקונה העלום שילם דמי תיווך למר פישלזון, אך זאת מבלי שעו"ד גולן, אשר החברה שבבעלותו קנתה את הנכס בנאמנות, חתם על הסכם תיווך עם אותו מר פישלזון (עמ' 22 ש' 22 - 26). מר פישלזון, כמו עו"ד עוזי גולן וכמו הנתבע עצמו, אף הוא יושב בבית גיבור ספורט, מנחם בגין 7 ברמת גן (עדות עו"ד גולן, עמ' 25 ש' 23) . מפי אבדור למדנו כי חיים פישלזון היה הראשון שאבדור הראה לו את הנכס (עמ' 27 ש' 11), וכי לאחר שניסיון העסקה איתו כשל בגלל מחיר נמוך שפישלזון הציע (עמ' 28 ש' 20) פישלזון ניסה לחזור שוב לתמונה אחרי שכבר היה מו"מ מתקדם עם כספי. אבדור סרב. (עמ' 30 ש' 25). לידיעתו של אבדור, במועד העסקה לא היה קשר בין כספי לפישלזון (עמ' 32 ש' 10). גם כספי נשאל על הקשר בינו ובין פישלזון וזו תשובתו: "בזמנו לא היה שום קשר עסקי בינינו, הכרתי את חיים מזה שניסיתי לקנות ממנו בניינים, שהיו לו בעיר, האמת שאף פעם לא הצלחתי לקנות ממנו כלום, זה היה אז ולפני משהו כמו שנתיים, שכרתי ממנו חדר ואני יושב אצלו". (עמ' 54 ש' 12 - 14). מתשובה זו ברור כי אין עסקאות בין כספי ובין פישלזון כי כספי לא הצליח לרכוש ממנו כלום. כמו כן, הקשר בין כספי ובין פישלזון הוא שכספי שוכר אצלו חדר. הא ותו לא. אפס, די בשתי שאלות נוספות וכספי "מתקן" את גרסתו: "ש. אין ביניכם קשרים מקצועיים, שיתופי פעולה? ת. יש, יש. ש. תשלומים ביניכם? ת. אין תשלומים בינינו. יש. יש שני נכסים שקניתי איתו עכשיו" (עמ' 54 ש' 15 - 18) גרסתו של כספי מתחמקת ובלתי מהימנה. כספי משנה את גרסתו ממשפט למשפט ולפעמים גם באותו משפט ממש. אשר לפישלזון, מתברר שבמהלך המשפט פנה פישלזון לב"כ התובעים והציע לשלם לתובעים את חלקם בדמי התיווך בשיעור 2% ומע"מ לפי שער הדולר במועד ביצוע העסקה. התובעים סרבו להצעה מחמת שלא כללה שיערוך והוצאות (עמ' 54 ש' 21). 23. העולה מן המקובץ - בכל הנוגע לחלקו של כספי בעסקה שנקשרה בסופו של דבר, והקשר בינו לבין מר חיים פישלזון, רב הנסתר על הנגלה. מה שניתן לקבוע בוודאות הוא שמר כספי מסר גרסה שאינה אמת בהליך זה, וכי פישלזון, אשר ידע על העסקה הנרקמת עם כספי, יחד עם כספי עצמו, דאגו להעביר מידע על העסקה לקונה, באמצעות עו"ד עוזי גולן, וברגע האחרון גרמו להחלפת הקונה בעסקה כשהוא מוצג כמי שבא בנעליו של כספי, משיקולי מס. כספי פרש מן העסקה משיקוליו הוא, לאחר שהתנאים כולם היו מוסכמים, כשבוע לפני שנחתמה העסקה. הגרסה לפיה כספי פרש בגלל היטל ההשבחה או בגלל שהממכר המוצע היה רק 2/3 מהנכס, עלתה רק במסגרת הליכים אלה. בשעתו הציג כספי את פרישתו מהעסקה כעניין טכני כשהוא מביא קונה אחר שיבוא בנעליו. כספי ידע שהוא אמור לשלם דמי תיווך לפטל, וניסה לקבל הנחה על דמי התיווך באמצעות אבדור. משלא עלה הדבר בידו, התחמק כספי מתשלום דמי התיווך כל עיקר, וטען כי אין לו כל מעורבות בעסקה. התברר כי אין אמת בגרסה זו. ההיבט המשפטי 24. אין שחר לטענת הנתבע לפיה התובעים לא היו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בחוזה מחייב. בכל הנוגע למעורבותו של כספי בעסקה התובעים היו הגורם היעיל. התובעים, משרד "פטל" באמצעות התובע 2, הם שהביאו את המידע על העסקה לידיעתו של כספי. התובעים מסרו לכספי את פרטי הנכס ואת העסקה כפי שהייתה מוצעת באותה עת, לאמור מכירת הנכס כולו תמורת 950,000 $, ואף גרמו לפגישה בין כספי ובין הגב' זכרוני והמתווך מטעמה. התובע 2 נטל חלק בפגישה הראשונה שהתקיימה בין כספי ובין בעלת הנכס, בנוכחות המתווך אבדור. אין כל הכרח שהמתווך ייטול חלק פעיל בהמשך המו"מ שבין הצדדים לעסקה. אפס, במקרה זה, עסקת התיווך נעשתה בשיתוף פעולה בין המתווך אבדור, מטעם המוכרים, ובין פטל, ומעורבותם של התובעים בעסקה נשמרה כל העת באמצעות המתווך מטעם המוכרים. 25. בסעיף 2 של הסכם התיווך נרשם בשם כספי: "חתימתי לצד כל כתובת שלהלן כמוה כהצהרתי כי אין הכתובת ידועה לי וכי הופניתי אליה לראשונה על ידך, ומבחינתי עם עשיתי עסקה בה, אתה הגורם היעיל לה, ואני מתחייב לשלם את שכרך לפי השיעורים הנקובים לעיל... הנני מסכים ומצהיר כי הפנייתך כאמור מהווה את הגורם היעיל שהביא להתקשרות אם התקשרתי בכל עסקה על פיה. ואם אבצע עסקה בגין איזה נכס אליו הופניתי על ידך או שאליו התוודעתי באמצעות הפנייתך אהיה מנוע מלטעון כי אתה לא הייתה הגורם היעיל להיווצרות העסקה." חתימתו של כספי מתנוססת בשולי הסכם התיווך, ולצד כתובת הנכס הרשומה בתחתית ההסכם. 26. בעקבות הקשר שיצרו התובעים בין כספי ובין המוכרת התגבשה בסופו של יום עסקה בין כספי ובין המוכרת. ברגע האחרון, סמוך לפני החתימה שינה כספי את טעמו, והכניס בנעליו קונה אחר אשר קיבל ממנו את מלוא המידע, לרבות העסקה "המבושלת" על קרבה וכרעיה. כך הוצג הדבר בפני המוכרים וכך היה בפועל. כאמור, אין שחר לטענת הנתבע לפיה התובעים לא היו גורם יעיל, כמשמעו בסעיף 14(א)(3) לחוק. 27. כספי הפר את הסכם התיווך. בסעיף 4 להסכם התחייב כספי "לא למסור מידע כל שהוא אשר קיבלתי ממך לאדם אחר". כספי מסר את המידע שקיבל מהתובעים לעו"ד עוזי גולן, ואף גרם באופן ממשי לכריתת החוזה בין גב' זכרוני ובין עו"ד גולן, אשר הוצג בפני המוכרת כמי שבא בנעליו. כספי לא מסר לעו"ד גולן על חובתו לשלם דמי תיווך לתובעים (עדות עו"ד גולן, עמ' 21 ש' 11). בכך הפר כספי את הסכם התיווך בהפרה נוספת, וקמה התחייבותו לשלם לתובעים כפל דמי תיווך כפי שנקבע בסעיף 4 להסכם התיווך. חסד עשו התובעים שהעמידו את תביעתם על דמי התיווך היסודיים בלבד, בצירוף שיערוך והוצאות. לא הייתי מהסס לחייב את הנתבע בכפל דמי תיווך על פי הוראות החוזה. 28. בסעיף 3 להסכם התיווך מתחייב כספי: "כמו"כ התחייבויותי לתשלום שכרך בשיעורים האמורים שרירות וקיימות גם אם תקשר עסקה בקשר עם נכס אליו הופניתי על ידך ו/או בקשר עם בעל נכס אליו הופניתי על ידך ו/או על ידי מי שמסרתי לו ו/או נודע לו ממני, בין במישרין בין בעקיפין, מידע כלשהו בקשר עם הנ"ל אשר אותו קיבלתי ממך". בענייננו, נקשרה עסקה בנוגע לנכס ולבעל הנכס אליהם הופנה כספי על ידי התובעים. העסקה נקשרה על ידי עו"ד עוזי גולן, אשר קיבל מכספי - במישרין - מידע מלא ומכריע שהגיע אליו מהתובעים ובמו"מ שהתקיים לאחר מכן. בכך התמלאו התנאים להתחייבותו של כספי לשלם לתובעים את השכר שנקבע בסעיף 1 של הסכם התיווך. סכום זה עומד על שיעור של 2% מסכום העסקה בסך 600,000$, דהיינו, 12,000 $, לפי השער היציג של הדולר ביום קשירת העסקה, ובצירוף מע"מ. הואיל והשער היציג של הדולר ביום 29/3/2006 עמד על 4.703 ש"ח לדולר, הרי שביום 29/3/2006 היה על כספי לשלם לתובעים סך של 56,436 ש"ח בצירוף מע"מ. 29. בסעיף 5 להסכם התיווך מתחייב כספי כלפי התובעים: "אם לא אשלם לך את הסכום המגיע לך במלואו ובמועדו כמפורט לעיל, הרי שכל סכום שבפיגור אשלם לך לפי שער הדולר ביום קשירת העסקה או ביום התשלום בפועל, הגבוה משניהם, בתוספת ריבית מוסכמת בשיעור 2% לכל חודש. כמו כן אשלם את מלוא הוצאותיך שיגרמו לך עקב אי תשלום מצידי". לפי סע' 6(א)(1) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961, "אין לפסוק ריבית לפי חוק זה - אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום". במקרה שלפנינו, הסכימו הצדדים על שיעור הריבית במקרה של פיגור בתשלום. איני רואה מדוע לא ישלם הנתבע לתובעים ריבית בשיעור עליו הוסכם. לפי תחשיב התובעים, 43 חודשים חלפו מיום שקמה חובת התשלום ועד למועד הגשת התביעה, ועל כן על הנתבע לשלם לתובעים ריבית בשיעור של 86%, ובסה"כ 104,971 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין. סוף דבר 30. הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים הבאים: (1) 104,971 ש"ח בצירוף ריבית, שאינה מצטברת לקרן, בשיעור של 2% לחודש מיום 22/11/2009, ובתוספת מע"מ כדין. (2) אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן. (3) שכר העדים מטעם התובעים, כפי נפסק בדיון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הדיון בו נפסק השכר; (4) שכר בטלת התובעים בסך 3,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום; (5) שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום. התשלום ישולם תוך 30 יום.תיווך