הסכם שכר טרחת עורך דין בעל פה | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין במקרה של הסכם שכר טרחה בעל פה ? האם יש תוקף להסכם שכר טרחת עורך דין בעל פה ? ##האם יש תוקף להסכם שכר טרחה עם עורך דין שנעשה בעל פה (ללא חוזה כתוב) ?## הסכם שכר טירחה בין עורך דין ללקוח הינו חוזה לכל דבר ועניין. אין כל הכרח שבדין שחוזה זה יעשה בכתב, אולם כבר נפסק לא אחת שטוב יעשו עורכי הדין אם ידאגו לעגן את ההסכמות בכתב, למנוע מחלוקות ואי בהירויות עתידיות, ראו בעניין זה רע"א 4723/05 שלמה לוי נ' יהונתן ברוש (2005): " שורש הקושי, שעליו הצביעו בתי המשפט הקודמים, היה היעדרו של הסכם כתוב בעניין שכר הטרחה, בניגוד לנכון ולראוי בכגון דא, לקח שלמד בתיק זה גם המבקש. הצורך בהסכם זה נובע בראש וראשונה מן השכל הישר, ומניסיון החיים שלפיו כשהמדובר בכסף, לפתח חילוקי-דעות רובצים". מקום שבנמצא הסכם בכתב, יש לפרשו לפי לשון החוזה; לפי מהות החוזה, הסדריו ומבנהו; לפי חוזים אחרים הקיימים בין הצדדים; לפי הנסיבות החיצוניות לו; ולאומד דעתם של הצדדים בעת ניהול המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה. מקום שההסכם נערך בעל פה, יש להחיל את כל המבחנים הנזכרים לעיל, למעט בחינת לשון ההסכם. בכל מקרה, יש לתת להסכם פרשנות תכליתית, ראו בעניין זה " 270/86 ' ' " (1990), " " (1) 620, בעמ' 632 ודברי כב' השופט עמית ב" 8729/07 אירונמטל בע"מ נ' קרו קיימת לישראל (2009) ##גישת בית המשפט להסכמי שכר טרחת עורך דין שנעשו בעל פה:## בתי המשפט חזרו בפסיקתם על חשיבות עריכת הסכם שכר טרחה בכתב, כאשר האחריות לכך מוטלת על עורך הדין: "מוטב וראוי שצדדים לחוזה לשירותי ייצוג משפטי יעלו את הסכמתם בפירוט על הכתב ... והכל כדי למנוע סכסוכים דומים; והדברים נכונים לא רק ביחס ללקוחותיהם של עורכי הדין אלא גם בעבור עורכי הדין עצמם, המבקשים לשמור על שמם הטוב ולנהוג בתום לב והגינות כלפי הזולת, שלעתים אינו בקיא ברזי משפט החוזים. כל הנוהג בבהירות כתובה ומוסכמת, בהסכם שכר טרחה כדבעי, הרי זה משובח;" (רע"א 6317/12 אלכסנדר סקריפניק נ' ארקדי פלדמן (01.01.2013)). פרופ' דניאל פרידמן אף הציע לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר טרחתו (ד' פרידמן, "שכר טרחה ראוי לעורך-דין", המשפט ב', 105, 112). ##האם חובה לעשות הסכם בכתב ?## על אף האמור, אין כיום בחוק כל הוראה המחייבת עריכת הסכם שכר טרחה בכתב בין עו"ד ולקוחו ואי עריכת הסכם שכזה, אין בה בכדי לדחות בהכרח את התביעה בגין שכר טרחה. כך נקבע בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5) 20, 32: "האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר". ראו גם דברי כבוד השופט סוקול בעא (חי') 24145-09-09‏ ‏ ברכה אבני נ' מאיר הפלר (16.3.10): "ככלל ראוי שהסכמי שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו יערכו בכתב, וכבר העיר בית המשפט העליון פעמים רבות כי יש לזקוף לחובתו של עורך הדין את העדרו של הסכם בכתב (ראה ע"א 9282/02 הנ"ל, עמ' 31; דניאל פרידמן "שכר טרחה ראוי לעורך דין" המשפט ב 105 (תשנ"ה); רע"א 4723/05 לוי נ' ברוש (ניתן ביום 12/9/05)). ##סיכום:## העדרו של הסכם בכתב אינו מונע מהצדדים להוכיח בראיות את המוסכם. גם אם לא הושגה הסכמה על כל פרטי ההסכם ניתן להשלים את החסר. כך למשל סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". תכלית הוראה זו הינה כי אדם זכאי לשכר עבור שירותיו, שאחרת יצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין. לפיכך רשאי עורך דין להציג ראיות על השכר שהוסכם, אם הוסכם בעל פה, או על השכר הראוי והנהוג בגין השירותים שהוענקו על ידו, אם לא הושגה הסכמה." עורך דיןחוזהבעל פהשכר טרחת עורך דיןשכר טרחההסכם שכר טרחה