מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם להקמת גינה: תביעות כספיות הדדיות שברקען הסכם לתכנון והקמת גינה בביתם של הנתבעים. א. ההליך והצדדים לו התובע בת"א 6151-01-09 בעל עסק לתכנון, עיצוב והקמה של גינות הפועל תחת השם המסחרי 'גינות אילן' (להלן התובע). הנתבעים באותו הליך, בני-זוג (להלן הנתבעים), רכשו בית פרטי במושב אביאל וביקשו להקים גינה בחצר הבית. הצדדים התקשרו בהסכם בו הזמינו הנתבעים מהתובע שירותי תכנון והקמה לגינה. ביסוד ההסכם ניצבה הצעת מחיר שערך התובע, נושאת תאריך 27.4.2008, שעלותה הכוללת 35,600 ₪ ומע"מ. לא נערך הסכם בכתב בנוסף להצעה זו. אין חולק על כך שהתובע החל בביצוע העבודות מושא ההסכם אך לא השלימן; הטעם בעטיו לא הושלמה הקמת הגינה לפי ההסכם, כמו גם היקף העבודות שביצע התובע וטיבן, שנויים בין הצדדים במחלוקת. התובע פנה לבית-המשפט לתביעות קטנות בהליך בו עתר לחייב את הנתבעים ביתרת התמורה המגיעה לו בסך 14,799 ₪ ליום 11.1.2009. הנתבעים השיבו בתביעה משלהם בה ביקשו לחייב את התובע בתשלום 55,000 ₪ ליום 24.11.2009 בגין הפרת ההסכם והנזק שהסב להם אגב כך; סכום זה כלל גם השבה של מלוא התשלומים ששילמו הנתבעים לתובע קודם לכן. הדיון בשני ההליכים אוחד. העידו לפני התובע וחמישה עובדים שעסקו בהקמת הגינה מטעמו ועבורו: מפעיל המחפרון חגי קדישי, מתכנן מערכת מים אפורים גרשון סידל ועובדי התובע ישי ועקנין, יניב מיטרני ורונן קלעי. מהצד השני של המתרס נשמעה עדות שני הנתבעים. נוכח היקף היריעה שפרשו הצדדים בראיותיהם סוכמו טענותיהם בכתב. ב. דיון והכרעה שלושה הם הנושאים הטעונים הכרעה: מה תוכן והיקף התחיבויותיו של התובע כלפי הנתבעים בקשר עם תכנון הגינה ומה התכנון שסיפק בפועל; מה ביצע התובע על-פי ההסכם בכל הקשור להקמת הגינה ומה שיעור התמורה לה הוא זכאי בשל כך; אם הסבה עבודת התובע נזק שהיה על הנתבעים לתקנו באמצעות בעל מלאכה שהועסק על-ידם בהקמת הגינה חלף התובע, ומהו הנזק בר-הפיצוי שביכולתם להיפרע מהתובע על כך. נושאים אלה ידונו להלן כסדרם. ההפניות הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צויין אחרת. תכנון הגינה הנתבעים הלינו על כך שהתחייבות התובע לערוך תכניות ולספק 'קונספט' להקמת הגינה לא מולאה. אין ממש בטענה זו. ביסוד ההתקשרות בין הצדדים ניצבה הצעת המחיר שערך התובע. אין מחלוקת על כך שההתקשרות נועדה לתכנון והקמה של גינה מראשיתה ולא לטיפול בגינה קיימת. בהצעת המחיר המחזיקה עמוד אחד נכללו פרק תכנון ופרק הקמה. תיאור התכנון שהוזמן התמצה במשפט יחיד: "תכנון + ליווי הכולל גיבוש קונספט + תכנון צמחיה מפורט, תכנון תאורת גינה מפורט ליווי הבניה עד הקמת הגינה"; ננקב לצידו שכר בסך של 8,000 ₪. בפרק ההקמה נמנו סעיפים אחדים: הכנת השטח כולל פיזור קומפוסט, תיחוח ויישור השטח (3,300 ₪); הקמת מערכת השקיה הכוללת ראש מערכת ופריסת קווי השקיה לצמחיה (5,800 ₪ ו-4,400 ₪ בהתאמה); שתילת צמחיה שתסופק על-ידי הנתבעים (4,500 ₪); הקמת תאורה (2,600 ₪); עלות גופים שנאים כבלים מבודדים (כ-7,000 ₪). עלות הצמחיה הוערכה בסך של כ-12,000 ₪, בהתאם לתקציב שיכתיבו הנתבעים ובמימון ישיר שלהם. פרק התכנון בהצעת המחיר נוסח בצורה דלה ועמומה. עמדת הנתבעים, כאילו היה על התובע לספק להם תוכניות מוגמרות לביצוע הגינה מאלף עד תו תוך תכנון מלא ומפורט של כל פרטיה ומרכיביה - לרבות פרטים ומרכיבים שלא יבוצעו בידי התובע אלא ידחו ליישום עתידי בידי אחר זולתו - אינה נלמדת מלשון המסמך המגלם את ההתקשרות בין הצדדים. ניכר דווקא שהתכנון שהוזמן נסב, אם לא במלואו אזי בעיקרו, על אותם סעיפים תחומים שנמנו בפרק ההקמה. כך למשל צוין שעלות הצמחיה תהיה בהתאם לתקציב הנתבעים; שעבור שתילה ועיצוב של צמחים בוגרים תחול תוספת תשלום בשיעור 12%; ושניתן יהיה לשלב בריכת נוי או אלמנט מים אחר ובעניין זה תינתן הצעת מחיר נפרדת. סוג, אופי והיקף הצמחיה הוא מרכיב ראשוני, מהותי ודומיננטי בתכנון גינה. בעת שנערכה הצעת המחיר היה מרכיב זה בגדר נעלם; הוא הוכתב במהלך הקמת הגינה תוך שהוא נגזר מהתקציב שהעמידו הנתבעים, שעלות רכישת הצמחיה חלה עליהם. מהצעת המחיר כלל לא ברור אם הקמת הגינה עתידה לכלול צמחים בוגרים, אם לאו. מן הנמנע לספק תכנון שלם ומפורט לגינה, כזה שאליו כיוונו הנתבעים בטענותיהם, מבלי להגדיר מראש סוג, אופי והיקף של הצמחיה שתישתל במקום. הדבר משליך על היקף התכנון שנדרש התובע לספק. הנתבעים אינם עשויים להישמע בטענה שעל הביטוי הצנוע שנזכר בפרק התכנון בהצעת המחיר, "ליווי הבניה עד הקמת הגינה", ניתן להעמיס בדרך פרשנית חבות של התובע בביצוע מלוא פרטי התכנון, אפילו אין להם זכר בסעיפי פרק ההקמה באותו מסמך, אף לא בתמחיר שלצידם. עוד אני דוחה טענתם כי בהתקשרם עם התובע על-פי הצעת המחיר הזמינו גינה מוגמרת "מהמסד עד הטפחות", כלשונם [סע' 5 ו-7 ב-נ/1 וב-נ/3]. אם זו הייתה כוונתם של הנתבעים, הרי שהם לא השכילו לשכללה לכדי התקשרות מחייבת עם התובע שיש לה ביטוי בעולם המציאות. אם סבר הנתבע ששילם 26,000 ₪ לתובע עבור תכנון כולל של הגינה על כל מרכיביה ופרטיה, הרי שטעה טעות גסה בהבנתה של הצעת המחיר [עמ' 60]; עבור עבודת התכנון זוכה התובע בסך של 8,000 ₪ ומע"מ ואילו יתרת הצעת המחיר נסבה על סעיפי הקמה וביצוע ולא על סעיפי תכנון. בכל הקשור להזמנתם לכאורה של מרכיבים ופרטים כאלה ואחרים מהתובע כדוגמת פינת-אש, עבודות עץ, ריצופים, ספסלים, טרסה, שוקת אבן, פינת מחזור, שטחי אחסון לקיאק ואופניים וכיוצא בהם, שלא נזכרו כלל ועיקר בפרק ההקמה בהצעת המחיר שהגיש התובע לנתבעים, הייתה עדות הנתבע מנותקת מכל מציאות ולא ראויה לאמון בלשון המעטה [עמ' 59-55]. לחוזה מהות אובייקטיבית; הוא כולל את אותם חיובים שהמתקשרים השכילו לתת להם ביטוי חיצוני, גלוי ומובן. אם ציפו הנתבעים לקבל תכנון מסוג מסויים, רחב בהרבה מזה שאליו כיוונה הצעת המחיר, הרי שהיה עליהם לכלול את דרישותיהם במסמך שניצב ביסוד התקשרותם עם התובע. אמר על כך הנתבע: "אילן נתן הצעת מחיר שכוללת את כל העבודות. אנחנו קיווינו שזה כל התכנון ויש פה חלק ניכר מעבודות התשתית והשתילה" [עמ' 60]. בתקווה גרידא אין די כדי להקים חבות חוזית. אם נוסח פרק התכנון על-ידי התובע בצורה שאינה מפורטת דיה ואינה מספקת מענה לכל ציפיות הנתבעים באשר לתכנון שאותו היה עליו לערוך, נדרשו הנתבעים להעיר על כך ולגרום לתיקון הצעת המחיר. כזאת לא נעשה. התובע סיפק לגינה תכנון שהיה בעיקרו פונקציונאלי-מעשי. בנוסף לתובע העסיקו הנתבעים גם מעצבת פנים ואדריכלית. תכניות הגינה שהכין התובע נעשו בשים לב לתכניות הבית שערכו האדריכלית נורית והמעצבת דגנית [ראו למשל עדות התובע בעמ' 38 ו-42-41]. אגב כך הוסף לתכנון הגינה מרכיב של הצבת סלעים; מרכיב זה הוסף במועד מאוחר למתן הצעת המחיר ולכן לא נכלל בה אלא זכה לתמחור נפרד שסוכם על-פה. נקבע בגינו מחיר של 2,400 ₪ עבור אספקת הסלעים בתוספת עלות העבודה שתידרש להנחתם בשטח. לבקשת הנתבעים יצר התובע קשר עם צד שלישי, גרשון סידל, שעסק בשיווק מערכות למחזור מים אפורים לשם התקנת מערכת כזו שתשמש להשקיית הגינה. הנתבעים בחרו להימנע מהשמעת עדותן של האדריכלית ומעצבת הפנים מטעמם, עימן עמד התובע בקשר אגב תכנון הגינה, מבלי שניתן לכך טעם. עדותם הראשית של הנתבעים היא הנותנת עד כמה נדרשה עדות כזו לשם הוכחת טענותיהם [ראו למשל סע' 13 ו-15 ב-נ/1 וב-נ/3, כמו גם עדות הנתבעת בעמ' 71 ו-77]. הדבר משליך על טענתם שהתובע לא סיפק תכנון לגינה ברמה ובהיקף להם התחייב ומקים נגדם חזקה לפיה היה בעדות האדריכלית ומעצבת הפנים, אילו נשמעה, כדי לחזק דווקא את גרסת התובע בכל הקשור לנושא התכנון [ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659-658 (1991)]. ודוק, הנתבעת עצמה אישרה שהיה עליה להביא עדות מפורשת של מעצבת הפנים לתמיכת גרסתה [עמ' 78]. ככל שכוונת הנתבעים הייתה לכך שתחילה יכין התובע תכניות מוגמרות להקמת הגינה ורק לאחר אישורן בידי הנתבעים בהליך פורמלי שיכלול את החתמתם על-גבי התכניות יחל בשלב ההקמה, הם לא השכילו לתת ביטוי לכוונתם זו בהצעת המחיר שעל-יסודה התקשרו עם התובע, אף לא במסמך אחר. אין בנמצא ראיה לפניה של הנתבעים לתובע, בעצמם או באמצעות האדריכלית או מעצבת הפנים מטעמם, לשם עצירת עבודות ההקמה של הגינה בטענה שתכניות כאלה לא הוצגו ולא סוכמו. לעניין זה הסתמכו הנתבעים על נוסחה של התביעה שהגיש התובע, שם טען שרק ביום 28.10.2008 שמע מהנתבע לראשונה תלונה על כך שאין תכניות לגינה, זאת שעה שהלכה למעשה לא עבד התובע בגינה אחרי יום 17.8.2008 [עדות התובע בעמ' 35, עדות הנתבע בעמ' 56]. משמע, אף לשיטתם של הנתבעים עצמם לא דרשו מהתובע תכניות לגינה אלא לאחר שביצע את עבודת פיזור הסלעים, הנחת מערכת ההשקיה ונטיעת העצים [סע' 12 ו-14 ב-נ/1 וב-נ/3]. על רקע זה אני דוחה את ניסיון הנתבע להישמע בטענה שהתובע נדרש להציג תכניות מאושרות עוד בטרם החל בהקמת הגינה; מדובר בעדות שהייתה לא אמינה באורח גלוי ומובהק [עמ' 55]. גם עדות הנתבעת בסוגיה זו לא הייתה משכנעת וכללה שלל גרסאות סותרות על-אודות קיומן או העדרן של פניות בכתב מטעמה לתובע [עמ' 78]. כאמור, הצעת המחיר שעל-יסודה הוזמנה העבודה אינה תואמת את פרשנות הנתבעים בכל הקשור לטיבן והיקפן של התכניות אותן נדרש התובע לספק להם. במצב דברים זה היה התובע רשאי להניח שעל-מנת לצאת ידי חובתו בכל הקשור לתכנון הגינה די בשרטוטים שהכין לעצמו, לפיהם נתן הוראות לעובדיו בשטח בד-בבד עם התקדמות העבודה [נספח ה' ל-ת/6 ועמ' 40-37 לפרוטוקול]. אכן, מדובר בתכנון דל אך הוא עולה בקנה אחד עם מה שהזמינו הנתבעים מהתובע על-פי הצעת המחיר שעמדה ביסוד התקשרותם. הנטל להראות אחרת רובץ על שכם הנתבעים, אשר טוענים נגד המשתמע מלשונה של הצעת המחיר ונגד התכניות הקיימות שעל-פיהן עבד התובע. הנטל לא הורם. יתרה מכך, קיים פער ניכר בין מה שהתחייב התובע לבצע בהתחשב בסעיפי ההקמה שנמנו ותומחרו בהצעת המחיר לבין מה שנכלל בתכניות. הנתבעים אינם עשויים להלין על התובע בשל כך שלא ביצע בפרק ההקמה אלא את מה שהוזמן לבצע במפורש מתוך התכנון הכולל [ראו עדות התובע בעמ' 45-43 ו-51]. עם זאת אני דוחה את טענת התובע כי ברשותו חלקי תכניות נוספות שלא צורפו לתצהירו [עמ' 37 ו-45]. התובע ידע היטב שסוגיית טיבן והיקפן של התכניות שערך לגינת הנתבעים שנויה במחלוקת וחזקה שצירף לתצהירו את מלוא המסמכים המצויים בידו בהקשר זה. אם בחר שלא לצרף מסמך כזה יש להניח שתוכנו היה פועל נגד גרסתו [ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(1) 736, 760 (1980)]. הדברים משליכים על אמינותו הכללית של התובע, שעוד תידון להלן. לבסוף, ניתן היה להתרשם שהתכנון שהזמינו הנתבעים מהגנן האחר שהועסק על-ידם לאחר סיום ההתקשרות עם התובע שיקף תודעה ורצון שהתגבשו אצלם במועד מאוחר יותר ושלא היו בנמצא בעת שנערכה התקשרותם עם התובע - ודאי לא ברמה כזו שזכתה לביטוי ועיגון בהצעת המחיר שעמדה ביסוד יחסיהם עם התובע. על כן אין בתכניות המאוחרות יותר שסיפק הגנן החלופי, זאת בעלות שונה לחלוטין מעלות התכנון שהוזמנה מהתובע, כדי להציב אמת-מידה רלוונטית לבחינת טיב עבודתו של התובע בכל הקשור לתכנון הגינה. על נושא זה יורחב הדיבור בהמשך, אגב דיון בתביעתם של הנתבעים. לסיכום חלק זה, אני קובעת שבכל הקשור לתכנון הגינה שהוזמן אצלו יצא התובע ידי חובתו במה שסיפק לנתבעים בפועל. אכן, דובר בעבודת תכנון דלה, אלא שהיא תאמה את שהוזמן מן התובע בהצעת המחיר שהונחה ביסוד התקשרותם של הצדדים. הקמת הגינה התובע אינו זכאי לסכומים נוספים על אלה ששולמו לו בפועל. להלן יובאו הטעמים לכך. מלכתחילה הועמדה הצעת המחיר על 35,600 ₪ בצירוף מע"מ. התקשרות הצדדים על-פיה הוגבלה בסופו של יום לסך של 26,000 ₪. מתוך סכום זה יוחד סך של 8,000 ₪ לתכנון הגינה שנדון לעיל. אין מחלוקת שסעיף התקנת תאורה בגינה לא בוצע [סע' 7 ל-ת/6]. אף שעל-פי הצעת המחיר היה על הנתבעים לשלם לתובע 40% מן התמורה המוסכמת בשלב הזמנת העבודה ואת היתרה בשני תשלומים נוספים שמועדיהם לא ננקבו אימצו הצדדים בהסכמה תנאי תשלום שונים. לתובע הועבר תשלום ראשון בסך של 5,000 ₪ ביום 7.5.2008 ותשלום נוסף בסך 10,000 ₪ ביום 15.7.2008. אף לשיטת התובע במועד העברת התשלום השני טרם הוחל בהקמת הגינה וכל שנעשה היה סיכום התכנון לגביה [סע' 10 ו-18 ל-ת/6]. התובע אישר שבדרך זו שולם לו טרם התחלת העבודה בשטח סך של 15,000 ₪, סכום שעלה על 40% משווייה של העבודה שהוזמן לבצע על-פי הצעת המחיר [עמ' 36]. לגרסת התובע אלה העבודות שבוצעו בכל הקשור להקמת הגינה: טיוב הקרקע על-ידי פיזור קומפוסט ותיחוח האדמה, הצבת הסלעים, הקמת ראש מערכת השקיה, שתילת צמחיה שנרכשה בידי הנתבעים בליווי ויעוץ של התובע ופריסת קווי השקיה מראש המערכת לצמחים שנשתלו. הנחת הסלעים בגינה, כמו גם עבודות אחרות שנמנו לעיל, בוצעו בסיוע מחפרון שהפעיל חגי קדישי, קבלן שנשכר לשם כך בידי התובע [סע' 19 ו-21 ל-ת/6]. אין מחלוקת שגם בהפחתת נושא התאורה לא השלים התובע את מלוא עבודות ההקמה על-פי המוסכם; לשיטתו ביצע "את רובן" [סע' 26 ל-ת/6]. בבסיס תביעתו נציב תחשיב שערך על-אודות המגיע לו לטענתו. התחשיב מתבסס על ההפרש בין העבודות שביצע, לרבות כאלה שביצע באופן חלקי בלבד, לבין התשלום לו היה זכאי בגין ביצוע מלוא העבודה ובהפחתת הסכומים שקיבל. בתחשיב גלומה מניה וביה הודאה בכך שהעבודה שבוצעה בפועל בכל הקשור להכנת השטח, לפריסת קווי השקיה ושתילה פחותה בהיקפה מזו לה התחייב התובע ושבגינה ננקבו הסכומים בהצעת המחיר [סע' 26 ונספח ט"ו ל-ת/6]. מחירי עבודות ההקמה ננקבו בהצעת המחיר באורח כללי לכל סעיף, ללא ציון כמויות ומחירי יחידות, זאת גם בהתייחס לסעיפים לגביהם ברי שהתמורה נקבעה בהם תוך מתאם להיקף הצפוי של העבודה. הדברים אמורים במיוחד באותן עבודות שהתובע לא השלימן, קרי הכנת השטח, פריסת קווי השקיה ושתילת צמחיה. התובע לא הציג חוות-דעת מומחה שתקבע את היקף העבודות שביצע ותעריך את שוויין בשים לב לסכומים שנקבעו עבור ביצוע העבודה בשלמותה בהצעת המחיר. התובע אינו עשוי להתגבר על חסר זה, שהוא מהותי בנסיבות העניין, בהצבעה על התחשיב העצמי שערך; בעשותו כן הוא משול למי שמבקש להרים את עצמו כשהוא מחזיק בשרוכי נעליו. פשיטא שהתובע בעל אינטרס בתביעה ואין לראות בו מומחה מטעם עצמו בסוגיה זו [ראו עדותו בעמ' 47-46]. בהיעדר מדידה מוסמכת של העבודות בכל הקשור לסעיפי פיזור מצע והכנת השטח, שתילת צמחיה והנחת צנרת השקיה אין בתחשיב התובע כדי לספק ראייה באיכות הנדרשת להוכחת תביעתו. בעניין זה התובע הוא 'המוציא מחברו' ונטל ההוכחה - עליו. בהיעדר חוות-דעת מומחה, שתחשיבו העצמי של התובע אינו תחליף לה, לא הורם הנטל. זאת ועוד. בכל הקשור לחישוב המגיע עבור סעיפי עבודה שבוצעו באופן חלקי הצהיר התובע שהסתמך בעריכת התחשיב העצמי שהציג על כמות העבודה ועל מה שנעשה בפועל, כמו גם על עדות עובדיו שעמדו על היקפה וטיבה של העבודה שנעשתה. כפי שיובהר להלן, עדויות עובדי התובע התגלו כמעוטות ערך בהקשר זה והציגו פערים וסתירות לרוב בעניינים שהם מהותיים להצלחת התובע בתביעתו. ככל שניתן להסיק דבר מה מעדויות אלה, הרי שהמסקנה עומדת לתובע לרועץ. הדברים אמורים גם בעדות התובע עצמו. כבר בעדותו הראשית של התובע כשהיא לעצמה ניכרו אי-התאמות באשר להיקף וסוג השתילה שבוצעה: מחד גיסא ביקש התובע ליצור את הרושם ששתל עצים (חלקם בוגרים) וגם שתילים אחרים שהונחו על הקרקע תוך הנחת קווי השקיה בהתאם לשני סוגי הצמחיה; מאידך גיסא הצהיר שנשתלו עצים בלבד ונפרסה צנרת השקיה לעצים בלבד, תוך כוונה להוסיף בהמשך צנרת לשתילים שבאותה עת לא יושמו [השוו סע' 21 וסע' 26 ב-ת/6]. ודוק: תצלומים שצירף התובע מלמדים שלא נשתלו בגינה אלא עצים אחדים, הא ותו לא; אין בהם זכר ליישום צמחיה נוספת. אותו חוסר עקביות באשר לסוג הצמחיה שנשתלה והיקפה ניכר היטב גם בעדותם של עובדי התובע. מיטרני וועקנין מסרו ששתלו עצים בלבד [סע' 3 ו-8 ל-ת/4, סע' 6 ל-ת/5]. מנגד גרס קלעי שנשתלו "עצים, שיחים ועוד" [סע' 4 ל-ת/3]. פשרו של אותו 'עוד' עלום לא הובהר. בחקירתו הנגדית טען שנשתלו צמחים ירוקים בינוניים וקטנים [עמ' 20]. וועקנין, בעדותו הראשית, לא היה החלטי כלל ועיקר באשר לעצם שתילת שיחים במקום [סע' 6 ל-ת/5]. התובע לא הציג ראיה כלשהי לשתילה שחרגה מעבר לנטיעת עצים, בין של שיחים ובין של דבר-מה אחר [עמ' 40]. לשיחים כאלה, או לצמחיה אחרת שאיננה בגדר עצים, אין למצוא זכר בתצלומים שעליהם ביקש להסתמך. מדובר בסתירה בעניין מהותי הנוגע לטיבן והיקפן של עבודות שביצע התובע ובגינן הוא דורש תשלום, והיא רובצת לפתחו. העדויות שהובאו מטעמו בסוגיה זו לא היו מהימנות כלל ועיקר והפערים ביניהן - ניכרים וגלויים לעין. בעדותם הראשית הטעימו מיטרני וועקנין ששתלו בשטח הגינה הרבה מאוד עצים, רובם בוגרים וגדולים ומיעוטם 'שיחים', מבלי שנקבו במספרם. בפועל הובהר שנשתלו 11 עצים, כמות שאינה עשויה להיחשב רבה, קל וחומר רבה מאוד. ודאי כך משאישר התובע שאותם 11 עצים נשתלו מתוך 150-120 פריטים שתוכננו על-ידו לגינת הנתבעים [השוו סע' 3 ל-ת/4 וסע' 6 ל-ת/5 לעמ' 40 לפרוטוקול]. לשיטת הנתבעים לא נשתלו אלא 9 עצים, אלא שבעדותו לפני אישר הנתבע שדובר ב-11 עצים [השוו סע' 21 ב-נ/1 וסע' 22 ב-נ/3 לעמ' 61 לפרוטוקול]. התובע ועדיו סתרו עצמם גם באשר למשך הזמן שנדרש לביצוע עבודות ההקמה בגינה. התובע הטעים שעבודת המחפרון הסתיימה ביום אחד, במהלכו שימש המחפרון גם לשתילת העצים וגם להצבת הסלעים [סע' 26 ל-ת/6]; כך גרס גם קדישי, מפעיל המחפרון [סע' 3 ל-ת/1; עמ' 10 לפרוטוקול]. לשיטתו של מיטרני נמשכה עבודת המחפרון יומיים, זאת לצרכי עבודות הכנה בלבד, באופן שמכלול עבודת המחפרון הייתה "לפחות יומיים" [סע' 3 ל-ת/3, עמ' 23-22 לפרוטוקול]. מיטרני הסתפק באמירה כללית שעבד "כמה ימים" מבלי שידע לנקוב במספרם או לפרט מה עשה בכל אחד מהם, על-פני שמונה עד עשר שעות בכל יום. באופן ספציפי תיאר חפירת חלק מהבורות לעצים בידיים, שינוי מיקומו של עץ אחד לאחר שניטע על-פי הוראות הנתבעת והנחת צינור מתחת ל'דק' עץ [עמ' 24-21]. עדותו נשאה אופי סתמי במובהק. היא אינה עולה בקנה אחד עם עדות קדישי כי הוא שהכין בורות לנטיעת עצים באמצעות המחפרון [עמ' 10]. קלעי העריך שהעבודה בגינה הצריכה לא פחות משבעה ימים [סע' 6 ל-ת/3]; בחקירה נגדית הייתה עדותו לא החלטית והוא לא ידע לבחור בין עבודה בהיקף של חמישה ימים לבין עבודה בהיקף של שישה או שבעה ימים. גם בעניין זה נסמכו דבריו על הערכה, להבדיל מזיכרון עצמאי וידיעה ברורה. לבסוף אישר שהוא יכול להעיד בביטחון שעבד בגינה משך יומיים, בהם עבד במקום גם המחפרון [עמ' 17, 19]. לא הובא כל פירוט שיבאר מה נעשה בכל אחד מימי העבודה, שעה שאין מחלוקת שחפירת גומות לעצים ונטיעתם, כמו גם הנחת הסלעים, בוצעה ביום האחד בו עבד המחפרון במקום. קלעי נדרש לפירוט כזה אז לא ידע למוסרו, אף לא השכיל לשלול את העולה מעדות קדישי לפיה בוצעה העבודה - אם לא בשלמותה אזי בחלקה הארי - ביום בו עבד המחפרון [עמ' 20-19]. לדברי ועקנין עבדו במקום יומיים, אולי שלושה, כשביום האחד חובר ראש מערכת ההשקיה וביום האחר נשתלו העצים; יתכן שהגיע פעם נוספת כדי להעביר עץ ממקומו [עמ' 27-26]. עדותו באשר להנחת מערכת השקיה לצמחים שלא נשתלו הייתה מגומגמת ולא חד-משמעית ולוותה באמירות מסייגות שחזרו ונשנו לכל אורך עדותו [לא חושב; לא זוכר; יכול להיות; אני לא יכול לענות על זה לגמרי; עמ' 27]. ניכר שעדותו נסמכה על הנחות והשערות יותר מעל ידיעה ממשית שזיכרון עצמאי בצידה [ראו גם עדותו בעמ' 28 באשר לחלוקת העבודה בין עובדי התובע לבין המחפרון בכל הקשור לנטיעת עצים]. התובע לא הראה שהתקנת ראש מערכת ההשקיה דרשה יום עבודה שלם, והנטל בעניין זה מוטל עליו. גם העתקת עץ יחיד ממקומו לבקשת הנתבעת, לאחר שנשתל, אינה דורשת יום עבודה, ודאי לא יום עבודה שלם של כמה עובדים. התובע העריך את משך ביצוע העבודות ב"מספר ימים. שלושה-ארבעה" [עמ' 50]; ניתן היה לצפות שידע לענות בצורה מדויקת ומפורטת בעניין זה, שלא על דרך קירוב והשערה. מכל העדויות הצטייר בבירור יום עבודה יחיד במהלכו עבד במקום המחפרון, נחפרו תעלות השקיה ובור למיכל מים אפורים, נטעו העצים ופוזרו הסלעים. פשיטא שמערכת ההשקיה לעצים שנטעו חוברה באותו יום שאם לא כן היו העצים קמלים. מעבר לכך בוצעה במקום עבודה בהיקף זעום שעיקרה התקנת ראש מערכת ההשקיה והזזת עץ שניטע על-פי דרישת הנתבעת. לא הוכח שמכלול העבודות שבוצע דרש עבודה בהיקף של יומיים מלאים. למסקנה זו, לפיה בוצעה העבודה ביום אחד בתוספת שעות ספורות, תימוכין נוספים. כאמור, העבודות הכרוכות בשתילת עצים ובהנחת הסלעים בוצעו ביום אחד תוך מעורבות פעילה ודומיננטית של מפעיל המחפרון. הלה הצהיר שבעת שהגיע למקום ביום האחד בו עבד בגינה לא היה במקום דבר. מעדותו עלה שמלוא העבודות שנזכרו בתצהירי התובע ועדיו, קרי שתילת עצים, פיזור והנחת סלעים, חפירת בור למיכל מים אפורים וחפירת תעלות לצינורות מערכת השקיה בוצעו ביום האחד בו הוא עבד בשטח [עמ' 11]. בלשונו: "כשהגעתי היה חול. וכשיצאתי היה עצים שתולים ומסלעה ומערכת ההשקייה" [עמ' 12]. גם סידל, מי שסיפק לגינה מערכת מים אפורים, מסר שבהגיעו למקום מצא שטח בור שלא היה בו דבר [עמ' 13, 14]. אין בעדותו כדי ללמד דבר וחצי דבר על-אודות טיב והיקף העבודה שביצע התובע, לא כל שכן על התמורה המגיעה לו בגינה. הלה הטעים שלא ראה שעובדים בגינה; תפקידו התמצה במכירת מערכת למים אפורים טרם הקמת הגינה והתקנת המערכת שמכר לא הייתה באחריותו [עמ' 15-14]. ועקנין אישר שככל הזכור לו התובע לא עבד בגינה טרם כניסת המחפרון לשטח, וכי מלוא העבודות הקשורות בחפירות, בהשקיה ובעצים נעשו ביום האחד בו עבד המחפרון. כשעומת ועקנין עם המשמעות הנודעת לעדותו, לפיה כול העבודה בוצעה ביום אחד, טען שהוא עצמו עבד במקום יומיים וייתכן שגם המחפרון עבד יותר מיום אחד - טענה שנסתרה מניה וביה בעדות מפעיל המחפרון [עמ' 28]. התובע אישר שעבודת המחפרון שתוארה לעיל נעשתה ביום 17.8.2008 [עמ' 32]. אין מחלוקת שלאחר יום זה לא עבד עוד התובע בגינה וכי בוצעה על-ידו רק פעולה נוספת יחידה של שינוי מיקומו של עץ שניטע על-פי הוראות הנתבעת. בניגוד לטענת התובע, בעת שהופסקה עבודתו הייתה הקמת הגינה רחוקה מהשלמה. בעדותו הראשית גרס קלעי שהקמת הגינה בוצעה בידי התובע ועובדיו 'מאפס' ועד לשלבים מאוד מתקדמים. בעדותו לפני שינה טעמו והבהיר שבעת שהופסקה עבודת התובע הגינה לא הייתה גמורה אלא 'באמצע העבודה' [השוו סע' 7 ל-ת/3 ועמ' 17 לפרוטוקול]. עדותו באשר להנחת קווים להקמת תאורת גינה, שאין לה זכר בטענות התובע עצמו, הייתה מגומגמת ולא החלטית, וגם בה יש כדי ללמד על אמינות נותנה [עמ' 17; השוו לעדות התובע בעמ' 36]. אותה תמונה של ביצוע עבודה חלקית בלבד נגלתה גם מעדות מיטרני: בעדותו הראשית טען שכל העבודה הגדולה נעשתה וכל שנותר היה לשתול צמחים קטנים "ואולי עבודות נוספות, יחסית קטנות" [סע' 8 ל-ת/4]; בחקירה נגדית אישר שלא רק שתילה החורגת מנטיעת עצים נותרה לביצוע אלא גם פיזור השקיה. הערכתו הייתה שרק כמחצית עבודת ההקמה או מעט למעלה מכך בוצעה [עמ' 25]. לטענת התובע ביצע הכנה ותיחוח למרבית השטח, בהיקף של 75%; אין צורך להיות מומחה כדי לקבוע שהדבר אינו ניכר כלל ועיקר מן התצלומים שצירף התובע עצמו ואשר מתעדים שלב מאוחר יותר של הקמת הגינה, אחר שתילת עצים. הם מעידים על גינה בשלב ראשוני מאוד, שלא לומר בוסרי, גם בכל הקשור להכנת הקרקע לשתילה נוספת [נספח יא ל-ת/6, ת/7]. עד התובע קדישי הטעים שבהגיעו למקום היה שם רק חול, באופן שאינו תואם טענת התובע לביצוע עבודות הכנה של תיחוח, דישון ופריסת מערכת השקיה [עמ' 12]. בחסרונן של עבודות תיחוח ודישון מקדימות תמכה גם עדות הנתבע [עמ' 63]. מעדות הנתבעת עלה שקו ההשקיה היחיד שחובר בידי התובע היה זה שהוביל לעצים שנטעו על-ידו אך לא מעבר לכך, שעה שראש המערכת שחיבר כולל יציאה לארבעה קווי השקיה [עמ' 69-68]. עדות התובע לפיה בוצעו עבודות הכנה בשטח טרם כניסת המחפרון ושתילת העצים לא נתמכה לא בעדותו של מפעיל המחפרון, אף לא בעדות עובדי התובע, ומצאתיה לא ראויה לאמון. טענתו לביצוע עבודת הכנה נסתרת שרק בעל מקצוע עשוי היה להבחין בה אינה תואמת את עדות מפעיל המחפרון לפיה הגיע לשטח בתולי. בנסותו ליישב את הסתירה בין עדות קדישי לבין עדותו שלו בעניין זה התפתל התובע כה וכה; עדותו לא הותירה רושם כן ומשכנע [עמ' 33]. אני מבכרת על פניה את עדות מפעיל המחפרון - העדות המהימנה היחידה שנשמעה מטעם התובע. לאחר שביצע התובע את העבודות שנמנו לעיל פנה לנתבעים בדרישה לקבל סכום נוסף על חשבון התמורה המוסכמת; הנתבעים סרבו לכך, בהתחשב בהיקף העבודה שבוצע עד אותו שלב. אין מחלוקת שנוכח סירובם של הנתבעים לשלם לתובע סכום נוסף באותו שלב תמה בפועל ההתקשרות ביניהם; התובע לא ביצע בגינה עבודה נוספת מעבר למה שנמנה לעיל ואילו הנתבעים לא שילמו לו סכום כלשהו מעבר ל-15,000 ₪ כולל מע"מ שקיבל קודם לכן [עדות התובע בעמ' 32; עדות הנתבעת בעמ' 74]. התובע אישר שפנייתו לנתבעים בבקשה לקבל תשלום נוסף באה ביום 17.8.2008, בסוף יום העבודה בו עבד המחפרון, כי דרש תשלום נוסף כתנאי להמשכת העבודה, ומשלא נענה לא הוסיפו התובע ועובדיו לעבוד במקום לאחר מכן והסתפקו בשינוי מיקומו של עץ יחיד על-פי בקשת הנתבעת [עמ' 34, 36]. עדות זו תאמה את גרסת הנתבעים [סע' 20-19 ב-נ/1 וב-נ/3]. נוכח האמור לעיל אני קובעת כי בהתחשב בהיקף העבודה שביצע התובע בהקמת הגינה עד יום 17.8.2008, כתיאורה לעיל, לרבות בהתחשב בהיקף הזמן הזעום שהקדיש הלה לכך, לא היה זכאי לתשלום נוסף במועד בו פנה בדרישה לקבלו. הפסקת העבודה במצב זה, בשל אי קבלת תשלום נוסף, הייתה אפוא מעשה של הפרת ההסכם בידי התובע. עם זאת אני קובעת, והדבר הוכח היטב, שהפסקת עבודתו של התובע הייתה גם לרצונם של הנתבעים אשר איבדו אמון בו ובטיב עבודתו ולא חפצו בהשלמתה. לסיכום חלק זה, אני קובעת שבהפסקת עבודתו בהקמת הגינה הפר התובע את התקשרותו עם הנתבעים. במועד זה שולם לו סכום שעלה על הקבוע בהצעת המחיר על-פיה התקשרו הצדדים בהסכם. לא עלה בידי התובע להראות שעבודות ההקמה שביצע זיכו אותו בתשלום שעלה על זה שקיבל בפועל; הוא אף כשל בהוכחת שיעורו של תשלום נוסף כזה. אם לא די בכך, ממכלול ראיות התובע והנתבעים עלה שהוא אינו זכאי לתשלום כזה. התקשרות עם גנן חלופי כתביעה העיקרית, כך גם דינה של התביעה הנגדית להידחות במלואה. הנתבעים טענו, בשינויים קלים של גוון וצבע, שלמעשה לא קיבלו מהתובע תמורה עבור הסכום ששילמו לו: כך טענו שהלה לא עשה דבר כמובטח ולא נתן תמורה, או תמורה אמיתית, לכספם [ראו והשוו סע' 12(ג) לכתב-התביעה, סע' 23 ו-35(א) ב-נ/1, סע' 24 ו-37(א) ב-נ/3]. אין צורך להידרש לשאלה אם הנתבעים הרחיבו או הצרו את גדר המחלוקת בסוגיה זו. נמצא שהסכום ששולם לתובע, 15,000 ₪ כולל מע"מ, מבטא נכונה את התמורה לה היה זכאי בגין העבודה שביצע, הן בשטח התכנון והן בשטח הקמת הגינה. הנתבעים הטעימו שמלוא נזקיהם שיש לזוקפם להתנהלות התובע מסתכמים ב- 149,600 ₪ (או 113,600; ראו סע' 19 לכתב-התביעה שהגישו). לצרכי אגרה העמידו תביעתם בגין נזק שהסב להם התובע על סך 40,000 ₪, זאת בנוסף לסך של 15,000 ₪ ששולם על-ידם לתובע והשבתו נדרשה על-ידם. הנתבעים לא הביאו מומחה שיעיד על צורך בפירוק או שינוי של עבודות שביצע התובע כתנאי להשלמת הגינה בידי אחר. הנתבעים אף לא הציגו עדות מומחה לתמיכת טענתם שצמחיה שנשתלה בידי התובע קמלה מסיבות הנעוצות בו [סע' 35(ב) ל-נ/1 וסע' 37(ב) ל-נ/3]. גם הגנן החלופי שהועסק מטעמם במקום לא הובא לעדות. די בכך כדי לקבוע שלא עלה בידי הנתבעים לבסס זכאותם להשבת סכום כלשהו ששילמו לתובע עבור עבודתו. טענות שנועדו להטיל דופי אישי בתובע ונסמכו על עדות מובהקת מפי השמועה, מוטב היה לולא נשמעו [סע' 31 ל-נ/1, סע' 32 ל-נ/3]; משבחרו הנתבעים לא לזמן לעדות את מי שנטען ששמעם מכלי ראשון אין לייחס לדברים הללו כל משקל או משמעות. לגופם של דברים הוכח ביותר מראיה אחת שלתביעת ההשבה בה נקטו הנתבעים אין על מה שתסמוך. הנתבעת אישרה שכלל אינה יודעת כמה מבין העצים ששתל התובע הועברו בידי הגנן האחר שנשכר אחריו [עמ' 75-74]. עוד הובהר שהעתקת עצים נעשתה במסגרת שינוי תכנון הגינה, פרי בחירת הנתבעים, ולא מחמת צורך או הכרח לעשות כן; הדברים אמורים גם בהזזת הסלעים שהניח התובע [עמ' 76, 78]. הנתבע לא ידע לומר בוודאות אם הגנן האחר עשה שימוש בסלעים שהניח במקום התובע, אם לאו [עמ' 82-82]. הנתבע סתר את עדות הנתבעת בכל הקשור למספר העצים ששתל התובע ושהועתקו למיקום אחר בידי הגנן החלופי וטען שכל העצים הועברו ללא יוצא מן הכלל [עמ' 82]. בכל הקשור לאובדנו של עץ ליצ'י שנטע התובע סתרו הנתבע והנתבעת זה את זו, ואם לא די בכך אישרה הנתבעת שהעץ הוחלף בחדש על-ידי המשתלה בה נרכש ללא תוספת עלות [עמ' 72, 83-82]. הדבר משליך על יומרתם של הנתבעים להיפרע מהתובע נזקים נטענים בשל עבודתו ומלמד על אמינותם. ודוק: מלוא העובדות הצריכות לפרשת החלפתו של עץ הליצ'י לא באו לידי ביטוי בתצהיריהם; תחת זאת ננקט בהם גילוי חלקי וברירני של מידע רלוונטי. לבסוף, הנתבעת לא חלקה על כך שהתובע זכאי לתמורה עבור עבודה שביצע בגינה, זאת גם בהינתן טענותיה נגדו, באופן שאינו תואם את דרישת הנתבעים להשבה מלאה של הסכום ששילמו לתובע [עמ' 78]. גם הנתבע אישר שאלמלא הוגשה התביעה העיקרית בידי התובע לא הייתה מוגשת תביעתו שלו [עמ' 83]. הנתבעים לא הראו ולו גם לכאורה שעל התובע לשפותם בגין סכום כלשהו ששילמו לגנן האחר שהועסק על-ידם. השוואה בין הצעת המחיר שעל-יסודה התקשרו עם אותו גנן אחר שסיים את הקמת הגינה [נ/2] לבין הצעת המחיר שעמדה ביסוד התקשרותם עם התובע משולה להשוואה בין שני מוצרים שונים בתכלית - כך מבחינת תוכנם, גם מבחינת היקפם וכך גם מבחינת הפירוט שהובא בהם. בהצעת המחיר שערך הגנן האחר נזכרו פרטי עבודות שלא נמנו כלל ועיקר בהצעת המחיר שערך התובע. כשנדרש הנתבע להתייחס לפער זה הייתה עדותו מתפתלת בגלוי וניכר שהוא מנסה להפוך, ללא הצלחה יתרה, את העקוב למישור [עמ' 56-55]. מצאתי שעדותו זו, כמוה כהצהרתו שהתובע נדרש לתכנן את הגינה מא' ועד ת' וגם לבצעה מא' ועד ת', לא ראויות לאמון. לא נמצא בפיו הסבר שיבאר כיצד זה בעבור אותה עבודה עצמה התחייבו הנתבעים לשלם לתובע סכום שתקרתו 35,600 ₪ ומע"מ ולגנן החלופי פי שניים ואף למעלה מכך. לא רק עיון בהצעת המחיר שהגיש התובע אל מול הצעת המחיר שערך הגנן החלופי אלא גם בפערי המחיר ביניהן מעלה שעסקינן בשני מוצרים שונים בתכלית שהפער ביניהם מהותי. לבסוף נאלץ הנתבע לאשר שרוב העבודות שהוזמנו מהגנן החלופי לא נכללו בהצעת המחיר של התובע [עמ' 60]. מן הראיות שהובאו ניכר היטב שהנתבעים הפיקו את לקחי התקשרותם עם התובע ותיקנו טעויות שלהם בהגדרת סוג העבודות שהוזמנו, אופיין והיקפן. על כן הזמינו מהגנן האחר שנשכר לתכנן ולהקים את הגינה אחרי התובע מוצר שונה לחלוטין, ובעלות גבוהה באורח משמעותי מזו שנקבעה בהסכם עם התובע. תימוכין לכך יש בעדות הנתבעת לפיה לא הצליחה להגיע עם התובע לעמק השווה בכל הקשור לתכנון הגינה ועל כן בחרה להחליפו באיש מקצוע אחר [עמ' 69]. אין יסוד לנסיונם של הנתבעים לגלגל על שכם התובע את עלות ההקמה של הגינה החלופית, כולה או חלקה. הקמת גינה בעלות של 76,000 ₪, כביכול על-מנת 'להציל' גינה שהוזמנה בעלות של 26,000 ₪ ומע"מ ו'לתקן' את נזקי עבודות התובע, אינה עשויה להיחשב פעולה להקטנת הנזק. הנתבע לא ידע לבאר מדוע נדרש התובע לשלם לנתבעים את חלק הארי של עלות הקמת הגינה בידי גנן חלופי והטעים שאין בפיו תשובה טובה לכך; הנתבע אף לא ידע לבאר כיצד חושב הסכום הספציפי שנתבע מהתובע בהקשר זה, בסך של 40,000 ₪ [עמ' 61]. הדברים עומדים על מכונם גם בהתייחס למרכיב של פיצוי בגין עגמת-נפש.סמכותו של בית-המשפט לפסוק פיצוי כזה בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), המורה כך: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". הנזק הלא ממוני הוא המרכיב הרוחני, הלא-חומרי, של הפגיעה והוא עשוי להתלוות להפסד כלכלי שנגרם עקב הפרת החוזה. פיצוי לא ממוני מסוג זה אינו ניתן כדבר שבשגרה. הוא מוגבל למקרים בהם נלוותה לנזק הכלכלי שנגרם הפרה בוטה של יחסי אמון או תלות ששררו בין הנפגע לבין המפר, או למצבים ברורים של זדון או התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד מצד המפר [ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ, פסקה 31 (טרם פורסם, 11.11.2010)]. מתן פיצוי בגין עגמת-נפש נתון לשיקול-דעת בית-המשפט; הגישה בהקשר זה מצומצמת ושמורה למקרים מיוחדים [עניין דלג'ו; ע"א 3437/93 אגד, אגודה שתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר, פ"ד נד(1) 817, 835 (1998)]. בענייננו לא הוכחו נסיבות מיוחדות וחריגות שבהתקיימן יש לזכות תובע בפיצוי בגין נזק לא ממוני. לסיכום חלק זה, תביעתם של הנתבעים נדחית במלואה - הן באשר להשבת סכומים ששילמו לתובע עבור עבודתו והן באשר לנטילת פיצוי בגין סכומים ששילמו לגנן האחר שהעסיקו. ג. סיכומם של דברים די בדברים הללו כדי לגרום לדחיית התביעות ההדדיות. לפיכך אינני נדרשת לטענות אחרות שהעלו הצדדים מן היקב ומן הגורן, ללא אבחנה מתבקשת בין טפל לעיקר. אף אין באמור לעיל כדי למצות את הקשיים הרבים בעדויות התובע מזה והנתבעים מזה. התביעות ההדדיות נדחות אפוא במלואן. כל אחד מהצדדים ישא בהוצאותיו. מאמצי בית-המשפט להעמיד את הצדדים במהלך הבירור על היקפו הממשי של הסכסוך והיקף הבירור היאה לו לא זכו לאוזן קשבת; כך בשלב קדם-המשפט וכך גם לעת הבאת הראיות. בעלי-הדין עמדו על מיצוי הבירור ולא הזניחו שום נתון ופרט הנוגעים להתקשרות ביניהם ולמימושה, זניחים להכרעה ככל שיהיו. כפועל יוצא מחזיק פרוטוקול הדיון כ-80 עמודי עדויות. אכן, זכותו של בעל-דין לעמוד על מיצוי הבירור בתביעתו, בבחינת יקוב הדין את ההר. אלא שתשלום אגרת משפט אינו מקנה למתדיין זכות לצרוך זמן שיפוטי יקר ללא כל קשר להיקפו הממשי של הסכסוך ובהתעלם מטיבן של טענותיו ומעוצמת ראיותיו. אם עשה כן ונמצא בסופו של יום שאין בטענותיו ובראיותיו כדי להקנות לו את הסעד המבוקש הוא עשוי למצוא עצמו לא רק בפני דחיית ההליך בו נקט אלא אף מחויב בהוצאות לאוצר המדינה בשל האופן בו עשה שימוש במשאב הציבורי של זמן שפיטה שהועמד לרשותו [ראו גם רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH & CO. KG (טרם פורסם, 27.3.2011)]. דברים אלה יפים בענייננו. התובע השמיע בנוסף לו עצמו חמישה עדים שעיקר פועלם היה בכך שסתרו איש את דברי חברו בכל הקשור להיקף העבודות שבוצעו בגינת הנתבעים ובמשך הזמן שנדרש לכך. תביעת התובע באה לעולם נוכח טענתו שהוא זכאי לתשלום נוסף מעבר למה שקיבל עבור עבודתו; ראיותיו לימדו שאין לטענה זו על מה שתסמוך. מנגד הגישו הנתבעים תובענה שכיוונה לכך שלא זו בלבד שהתובע לא יתוגמל כלל בגין עבודה שביצע לפי הזמנתם אלא שאף ישא בלמעלה ממחצית עלותה של גינה אחרת, שונה בתכלית, שהוקמה עבורם בידי אחר זולתו. הגדילו הנתבעים עשות וטענו שהתובע לא עשה דבר כמובטח, טענה שהתבררה כטועה ומטעה. מדובר בתביעות הדדיות שהיה מקום לבררן בשמיעה קצרה וממוקדת, שונה בתכלית מזו בה נקטו בעלי-הדין הלכה למעשה. כל אחד מהצדדים ישלם לאוצר המדינה סך של 3,500 ₪ תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין. סכום שלא ישולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד לתשלום בפועל. חוזהגינה