מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם לבניית קירות מסך:   1. חברת י. שומרוני חברה להשקעות ובניה בע"מ (להלן: "שומרוני") שהקימה הוסטל לקשישים, התקשרה בהסכם עם פנחסי שניהל עם בנו עסק בשם מסחרי אלום יאיר (להלן: "אלום יאיר" או "פנחסי" לפי העניין), לפיו אלום יאיר תבצע עבודות של התקנת קירות מסך בבניין שהנו בעיר בית שמש (להלן: "המבנה"). אלום יאיר התחייבה לבצע את עבודת הקמת קירות המסך בהתאם לדרישות משרד השיכון ולסיים העבודה עד ליום 1.1.98. שומרוני טוענת כי העבודה בוצעה בצורה רשלנית, שלא באופן רצוף ואלום יאיר לא סיימה את העבודה עד עצם היום הגשת התביעה. בהסכם שבין הצדדים נקבע כי עבור כל יום איחור בהשלמת העבודה, מיום 26.1.98 עד ליום 31.1.98 ישולם פיצוי של 5,000 ₪ לכל יום, והחל מיום 1.2.98, ישולם סך של 10,000 ₪ לכל יום איחור. נטען כי אלום יאיר לא עמדה בלוח הזמנים וכתוצאה מהנזק העצום שנגרם לשומרוני מהאיחור במסירת המבנה למזמין, נאלצה שומרוני להכניס לאתר קבלן אחר שישלים את העבודה. שומרוני טוענת כי שיעור כל נזקיה הינו גדול ביותר אולם העמידה את תביעתה על סך של 250,000 ₪.   2. אלום יאיר טענה מנגד, כי לשומרוני לא היו תוכניות אדריכליות אלא תוכניות כלליות בלבד. שומרוני לא מסרה לידי אלום יאיר תוכניות מפורטות להתקנת קירות מסך. אלום יאיר הכינה תוכניות עבודה ואף הציגה אותן בפני האדריכל של שומרוני אף כי לא היתה מחויבת לנהוג כך. האדריכל אישר בע"פ את התחלת ביצוע העבודות לפי תוכניות העבודה שהכינה אלום יאיר, וכן אישר זאת מר מוטי שומרוני מנהל חברת שומרוני. אלום יאיר טוענת כי נציגי שומרוני והמפקח מטעם משרד השיכון, הציבו בפני אלום יאיר, חדשות לבקרים, דרישות שונות וסותרות שלא אפשרו ביצוע העבודה במועד. אלום יאיר מונה את כל הדרישות בשלן נאלצו לפנות לאדריכל ולשומרוני בגין חוסר תמימות הדעים בין שני אלה באשר לאופן בניית קירות המסך. בעקבות כך שונה לוח הזמנים, שונו פרטי העבודה וניתנה אורכה לביצוע העבודות. אלום יאיר טוענת כי התמורה המוסכמת בין הצדדים בגין הקמת קירות המסך היתה בסך 160,000 ₪ בצירוף מע"מ, אולם המשיבה שילמה רק סך של 60,000 ₪ וטרם שילמה את היתרה בסך 100,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת למרות שאלום יאיר השלימה את רובה של העבודה ונותר להשלים רק חלק מזערי ששומרוני מונעת את השלמתו. כמו כן טוענת אלום יאיר כי בגין התקנת 7 חלונות נוספים, הרכבת כיסויי פח בצדדים, התקנת זכוכיות רפלקטיביות והנמכת קירות מסך לאור דרישת האדריכל, על שומרוני לשלם לאלום יאיר בגין העבודות הנוספות, סכום נוסף של 50,000 ₪. 3. בתביעה (ת.א 46832/98) שהגיש שלום פנחסי כנגד שומרוני, טוען פנחסי כי מגיע לפנחסי הסכום של 100,000 ש"ח בגין יתרת התמורה שטרם שולמה וכן סך של 50,000 ₪ בגין העבודות הנוספות. כמו כן כתוצאה מהימשכות העבודות, נמנעה מפנחסי האפשרות לבצע עבודה נוספת, בסך כולל של 23,680 ₪. שומרוני טוענת מנגד כי הגשת התביעה על ידי פנחסי הינה בבחינת "זעקת הקוזאק הנגזל" שכן פנחסי לא עמד בהתחייבויותיו כלפי שומרוני וגרם לה נזקים אדירים. שומרוני טוענת כי לאחר שהופסקה עבודתו של פנחסי הוברר לשומרוני כי בקירות המסך הותקנו חלונות מזכוכית שאיננה מחוסמת.   4. המומחה מר נסימוב מונה בהסכמת הצדדים ומציין כי הקירות נשוא התביעה פורקו ולא היו קיימים בבניין בעת בדיקתו. המומחה העיד כי הבניה נוהלה בצורה מאוד חובבנית על ידי שני הצדדים. חסר רישום, אין תוכניות מפורטות, יצרן האלומיניום טען שאין לו העתקים מן התוכניות ומעולם לא קיבל תוכניות מאושרות והוא פעל למעשה לפי אינטואיציה. המומחה לא הצליח לקבל כל הוכחה כי לקבלן המבצע היה החומר הדרוש על מנת לסיים העבודה. לדברי המומחה, לאלום יאיר היה ניסיון מועט בקירות מסך ועם החומר המופיע בתעודות המשלוח שהציג בפני המומחה, לא ניתן היה לסיים את העבודה. לדבריו: "... הכל תורה שבע"פ ולא היה שום תיעוד בכתב לגבי כל סיכומים למיניהם. לא היתה שם בעיה לגבי חוזק, לא היתה בעיה לגבי איך היה מחובר. בתמונות שצילם הנתבע (שומרוני ד.ג.) ובטענות שהוגשו לא היו טענות לגבי חוזק, זה לא הטריד אף אחד. הבעיה היחידה שפשוט העבודה לא נסתיימה. היו צריכים לפרק הכל מהסיבות שקבלן האלומיניום בחר להשתמש בשיטה שמקורה בפרופילים מיובאים מגרמניה והקבלן שביצע את המשך העבודה לא היתה לו גישה או אספקה של פרופילים זהים וביצע את העבודה מההתחלה עם פרופילים מקומיים. קבלן האלומיניום (אלום יאיר ד.ג) במעט מסמכים שחתם, חתם על דברים שעל פניהם קשה להאמין שהיו ניתנים לביצוע. הוא חתם על כל מיני קנסות, דרכונים שלא מובן איך הוא הסכים לעשות. לשאלת בית המשפט: את זה. הוא לקח את העבודה בכל מחיר. הוא בהחלטה היה חובבן בלוח הזמנים שלקח על מנת לבצע את העבודה בייחוד לאור הטענות שלא היו בידיו תוכניות". (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 30.12.99).   לגבי שומרוני אומר המומחה: "התנהגותו היתה תמוהה ובלתי הגיונית".   המומחה מציין כי מהמעט שדלה, האתר נמסר למזמין 5 -6 חודשים לאחר שהקבלן הראשון, השני והשלישי סיימו את מלאכת קירות המסך כך שזאת לא היתה הבעיה הקריטית למסירת הבניין. כפי שהוא הבין, כנראה חברת המעליות היא היתה בסיס הקריטי לאיחור במסירה, ולא אלום יאיר. לדברי המומחה, במפרט המקורי של האדריכל, צויין פרט לפיו קיים עמוד אלומיניום בפינה ולתוך עמוד זה היו צריכים להתחבר שני פנלים של זכוכית. אלום יאיר במקרה שלנו, מנסיבות הנוחות לה, עמדה לעשות פינת זכוכית דהיינו ששתי זכוכיות תפגשנה זו עם זו ולא פינת אלומיניום וזאת ללא אישור בכתב לכך. מפקח שהגיע (אולי ממשרד השיכון) העיר על כך, ואזי שומרוני נבהלה והחזירה הכדור למגרש אלום יאיר. במצב דברים זה, על מנת לחזור לתוכנית המקורית, נאלצו להמתין לפחות חודשיים על מנת לקבל את החומר המתאים. במפרט המקורי היה מדובר על זכוכית מחוסמת ושקופה ואילו אלום יאיר החליף אותה לזכוכית רפלקטיבית לא מחוסמת, שהיא יקרה יותר מזכוכית שקופה מחוסמת, אך אינה עונה לדרישות המפרט. המומחה מציין כי בתכנון המקורי עם זכוכית שקופה מחוסמת, והוא אינו מתאים לקירות מסך העוברים על גבי קירות בנויים, מאחר ויש צורך להסתיר את כל מה שמאחורי קיר המסך וזכוכית שקופה אינה עושה זאת. לדבריו, אלום יאיר היה צריך לומר לשומרוני שאם רוצים זכוכית מחוסמת רפלקטיבית (ראי) המדובר בזכוכית יקרה יותר. לאור האמור בחר אלום יאיר לפסוע בדרך ביניים, שהינה זכוכית רפלקטיבית שאינה מחוסמת שמחירה פחות או יותר היה זהה לזכוכית שקופה מחוסמת, אם כי אלום יאיר הפסיד קצת כסף ברכישת אותה זכוכית.   גם כשהוצגו למומחה תוכניות שונות התברר שהתוכניות מאוד לא מקצועיות. לדברי המומחה, העבודה שהושלמה היתה בסדר גודל של 80% מהפרויקט ובהנחה שיתרת החומר הנחוץ לביצוע העבודות היה מצוי בארץ, ניתן היה לסיים את העבודה תוך 30 יום על מנת להתאימה לנדרש. כאשר נשאל המומחה לגבי התשלום שהיה צריך לשלם לאלום יאיר עד מועד הפסקת העבודה, מציין המומחה כי מאחר ועבודת אלום יאיר פורקה לגמרי ולא נעשה בה שימוש, הרי שהסכום המגיע לאלום יאיר נמוך מהסכום שכבר קיבל. לעומת זאת, אם היו ממשיכים את עבודת אלום יאיר, מאשרים את מה שבוצע, היה מגיע לאלום יאיר 70% - 80% מהסכום החוזי המוסכם.   5. מר יאיר פנחסי העיד כי שומרוני ביקשו מאלום יאיר להכין דוגמא של קיר מסך. הם הפנו את שומרוני לבניין ישראליש בו הקימו קירות מסך שהינו דומה מאוד לבניין נשוא התביעה. שומרוני ביקשה קירות מסך הדומים לבניין ישראליש. לגבי הזכוכיות, מציין העד, כי הוזמנה זכוכית שקופה לפי החוזה, אולם המפקח הודיע כי אם תותקן זכוכית שקופה, יהיה מאוד חם בבניין ולכן דרש זכוכית רפלקטיבית. הותקנה זכוכית רפלקטיבית שאינה מחוסמת בעובי 6 מ"מ ולדברי העד, וכי המפקח מטעם מזמין העבודה, הסכים לכך שהזכוכית לא תהא מחוסמת.   6. מנהל שומרוני, מר יוסף שומרוני, העיד כי בדרך כלל בחוזה נכתב כי על הקבלן למסור תוכניות ביצוע לפני תחילת העבודה. במקרה של אלום יאיר, כאשר אלה הסבירו שהם עובדים עם פרופילי אלומיניום של חברת הוק, אמר להם: "אמרתי להם אין בעיה רק שיהיה תקן ובטוח, ותוכניות מאושרות וצאו לעבודה". לדבריו, המפקח מטעם משרד השיכון, הודיעו, כי אנשי אלום יאיר אינם בעלי מקצוע ראויים והמליץ על הפסקת עבודתם. ואכן נערכה פגישה על מנת לסיים את החשבון, אולם בגלל דרישת אלום יאיר שיוספו המילים שהם עבדו לשביעות רצון שומרוני, לא היה מוכן לחתום על מסמך סיום החוזה. לדברי העד, מתוך 4 חזיתות שהקימה אלום יאיר, ושלא הושלמו, פורקו 3 קירות והועסק קלבן אחר שפירק את 3 החזיתות (השאיר את החזית האחורית) ובנה מחדש עם חומר אחר. העד הודה כי הזכוכית הרפלקטיבית יקרה יותר מזכוכית שקופה וכי הדרישה לזכוכית מחוסמת באה ממשרד השיכון מאחר ומדובר במבנה המיועד לקשישים.   בתשובה לשאלה מדוע לא הושלמה העבודה שעשתה אלום יאיר וזאת על ידי שומרוני באמצעות רכישת החומר החסר, מציין העד, כי היה זול יותר לפרק הקיים כאשר עיקר העלות הינה הזכוכיות, ולגבי הקונסטרוקציה של האלומיניום, לא היה טעם לחפש את חומר האלומיניום החסר, אלא היה זול יותר להחליף בחדש.   7. מר מוטי שומרוני שהיה ראש צוות עובדים, העיד כי משנת 93 עד שנת 96, היה מנהל אתרי בנייה מבחינת קבלני משנה. הוא הודה כי בשנת 96 היה בתחילת דרכו כמנהל פרוייקטים. מר מוטי שומרוני בעדותו מציין כי היו צריכות להיות תוכניות מאושרות על ידי אדריכל וכל שינוי מהתוכניות המקוריות שאושרו על ידי האדריכל, שאינו כרוך בתוספת כספית, היה צריך להיות באישור האדריכל בלבד. אם המדובר בעלות כספית נוספת, היה צורך גם באישור מטעם מזמין העבודה באמצעות ראש מנהל תיאום והנדסה במשרד השיכון. מר מוטי שומרוני העיד כי לא הייתה תוכנית לקיר המסך שהוגשה על ידי אלום יאיר. לדבריו, הוא ידע כי מדובר בבניית קירות מסך עם פרופיל של חב' הוק, ומלבד ההסברים של אלום יאיר שהמדובר בפרופיל אלומיניום שווה ערך לפרופיל של חברת קליל, לא ידע על כך מאומה. העד הודה כי לא ידע שבפינת הקירות אין עמוד אלומיניום, אלא מדובר בפרט בחיבור בין הזכוכיות ללא עמוד פינתי. כאשר נשאל אם ידוע לו שתוכניות של אלום יאיר הגיעו לאדריכל, ורק לאחר שהגיעו לאדריכל, החלה העבודה, עונה העד: "יכול להיות. אני לא היה לי את זה, אם מסר ישירות לאדריכל, אני לא יודע, אני רוצה לציין, שאם הוא מסר לאדריכל הוא בוודאי יכול להציג את האישורים מהאדריכל" (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 25/11/01). כאשר נשאל העד מדוע לא עצר את העבודה כאשר הבחין שאין מקימים עמודים פינתיים, העיד מר שומרוני, כי התריע על כך שהעבודות אינן מתבצעות אפילו לפי הסקיצה הרעיונית, והזהיר את אלום יאיר שכל האחריות תחול עליהם והעבודות צריכות אישור האדריכל.   8. מאמץ אני את עדותו של המומחה המוסכם על הצדדים מטעם בית המשפט , ומהעדויות שנשמעו, בפני רק מתחזקת דעתי כי המדובר בהקמת קירות מסך על ידי קבלן ראשי וקבלן משנה בתחום ששניהם היו חובבים בתחום בניית קירות המסך.   המדובר למעשה בתביעה ובתביעה שכנגד. ואין לי אלא להביע מורת רוח מכך שגם תוך כדי ניהול תיק זה, לא הצליחו הצדדים להביא בפני בית המשפט תוכניות אדריכליות, תוכניות ביצוע, וכל הנתונים הנדרשים על מנת שבית המשפט ידע בדיוק מה העבודה שהייתה צריכה להתבצע ומה בוצע בפועל וכיצד.   נראה כי כל ביצוע העבודה על ידי הקבלן הראשי והקבלן המשנה בנושא האלומיניום, לא עבר אישור תוכניות כפי שהיה צריך להעשות. הכל בוצע בשיטת "השיפוצניק" ,שבה עושים עבודה בשטח לפי מה שנראה נכון באותו רגע. תוך כדי עבודה והתקדמות מפרט לפרט מחליטים מה לעשות, בתקווה שבמהלך הדרך או בסופה המזמין יאשר עבודה זו.   במקרה שבפני, גם שומרוני וגם אלום יאיר ופנחסי, רשלנים וחבותם זהה באותה מידה לתוצאה הסופית.   מעבר לכך אוסיף, כי לא הובאו על ידי הצדדים עדויות חשובות של האדריכל והמפקח מטעם משרד השיכון. משעדויות אלה אינן בפני בית המשפט, אין לי אלא את עדות המומחה מטעם בית המשפט, אשר אומר במילים פשוטות ובוטות: "כיוון שהעסק נוהל בצורה מאוד חובבנית על ידי שני הצדדים, חובבני - הכוונה שלי שהיה חוסר ברישום דברים, לא הוגשו לידי תוכניות מפורטות, יצרן האלומיניום טען שאין לו העתקים מהתוכניות שמעולם לא קיבל תוכניות מאושרות. הוא פעל למעשה לפי איטואיציה (צ"ל אינטואיציה ד.ג.). כשניסיתי לרדת לעומקם הטכנים של הדברים על מנת למדוד אם היו החומרים הנדרשים לעשות קירות מסך, לא הצלחתי לקבל שום הוכחה שאמנם היה בידיו את החומר הדרוש על מנת לסיים העבודה... בקירות מסך ההתנהגות העידה על נסיון מועט... לגבי קבלן הבניין, (שומרוני ד.ג.) התנהגותו הייתה תמוהה ובלתי הגיונית".   די לי במילים אלה על מנת להגיע למסקנה כי שתי התביעות צריכות להדחות ולא היה מקום כלל להגישן בבית משפט זה.   לאור האמור, שקלתי אם לחייב את שני הצדדים בהוצאות לטובת המדינה באשר גרמו להוצאות מיותרות בסכסוך זה בו שני הצדדים רשלנים וחבים באותה מידה, אולם לבסוף לאור התוצאה שהגעתי לפיה שתי התביעות נדחות, מצאתי שלא לחייב את הצדדים בהוצאות.   אשר על כן, הנני דוחה את שתי התביעות ללא צו להוצאות. חוזהבניהחוזה בניהקירות