האם יש לחייב הנתבעת בהחלפת הריצוף בכל הדירה כדרישת התובעים או שניתן להסתפק בהחלפת חלקים פגומים כמפורט בחווה"ד ? מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא החלפת ריצוף: זוהי תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה שנתגלו בביתם של התובעים. העובדות התובעים רכשו מהנתבעת דירה בבית דו משפחתי בשכונת גבעת הסלעים (צמרת אפק) בראש העין על פי חוזה שנחתם בין הצדדים בתאריך 30.12.90. את הדירה בנתה חברת סולל בונה תעשיות בע"מ (צד ג'). החזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש ספטמבר 1991. לאחר כניסתם לדירה נתגלו בה ליקויים אשר רק חלקם תוקנו ולאחר שהמו"מ בין התובעים לנתבעת וצד ג' באשר להיקף התיקונים הדרושים עלה על שרטון הוגשה התביעה שבפני. במהלך הדיונים המקדמיים מונה על ידי, בהסכמת ב"כ הצדדים, מהנדס צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט. בחווה"ד בימ"ש1/ מפרט המומחה שורה של ליקויים אשר בעקרון אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. לאחר הגשת חווה"ד הגיעו הנתבעת וצד ג' להסכמה באשר לחלוקת האחריות ביניהן. המחלוקות האם יש לחייב הנתבעת בהחלפת הריצוף בכל הדירה כדרישת התובעים או שניתן להסתפק בהחלפת חלקים פגומים כמפורט בחווה"ד? הזכות לבצע תיקונים.ב האם יש לחייב הנתבעת לפצות התובעים בשל רעשים בחדר השינה? עלות תיקונים שבוצעו במהלך השנים ע"י התובעים.ו עלות דיור חלופי.נ פיצוי בשל עגמת נפש.ב אדון במחלוקות על פי סדרן. 1) הצורך בהחלפת הריצוף בחוו"ד מהנדס רון פורטו הליקויים בריצוף ומסתבר כי בכל חדרי הדירה נתגלו פגמים אלה או אחרים. הפגמים כללו ריצוף בהפרשי גובה העולים על 5 מ"מ, שינויים במרקם המרצפות, סדקים, שינויי צבעים עקב נזקי רטיבות כלואה ועוד. להשקפתי, לאור ריבוי הליקויים והחשש שמא לאחר התיקונים הממושכים והמסובכים שיבוצעו התוצאה הסופית תהיה ריצוף בגוון בלתי אחיד, אני סבורה שזכותם של התובעים לקבל ריצוף אחיד ותקין ואין לחייבם לבצע תיקונים חלקיים אשר בסופו של דבר לא יביאו לתוצאה המקווה. יצוין כי במהלך המו"מ בין הצדדים הוסכם על ידי צד ג' שיש להחליף הריצוף בדירה כולה (נספחים ד-ה לתצהיר ת1/), אולם למרבה הצער בשלב מאוחר יותר חזרה בה צד ג' מהסכמתה זו (נספח יד'). עוד נטען ע"י הנתבעת וצד ג' כי חלק מהנזקים בריצוף הנו תוצאה של הצפה שאירעה בדירת התובעים שהאחריות לה מוטלת על שכם התובעים ולחילופין נטען כי בשל נזק זה פוצו התובעים ועל כן אינם זכאים לכפל פיצוי. טענה זו מוטב לה שלא היתה מושמעת מאחר ומעיון בהתכתבות בין הצדדים מסתבר כי הפיצוי הנטען שולם עבור נזקים לפרטי ריהוט ולא בשל הנזק לריצוף. ביחס לריצוף נכתב מפורשות שאם כתמי הרטיבות לא יעלמו בתוך שישה חודשים יוחלף הריצוף (נספחים ד-ה וכן נספח ט'). יצוין כי נסיונן של הנתבעת וצד ג' להתנער מאחריותן להצפה תוך תליית הקולר באיכות הברזים אשר סופקו על ידי התובעים לוקה בחוסר תום לב מאחר והברזים הותקנו ע"י שרברב מטעם צד ג' והיתה זו חובתו לבדוק את הציוד בטרם יותקן על ידו וכך גם נקבע ע"י מר רון. גם הסכמתן של הנתבעת וצד ג' לפצות את התובעים מבלי להודות באחריות מלמדת שמדובר בנסיון להתחמק מהחובות המוטלות עליהן. מכל מקום, אני סבורה שבנסיבות שפורטו על ידי לעיל יש לחייב הנתבעת וצד ג' להחליף את הריצוף בבית כולו על מנת שסוף סוף תהיה אחידות באיכות הריצוף, צבעו ומרקמו. יחד עם זאת, יש להפחית מהסכומים שנפסקו ע"י המומחה את עלות הריצוף החלקי אשר עליו המליץ מאחר וחיוב במלוא הסכומים המפורטים בחווה"ד ביחד עם עלות ריצוף כל הדירה אכן יהווה חיוב כפול. אולם, מאחר ומר רון לא ציין באופן נפרד את עלות הריצוף החלטתי להפחית מחווה"ד 6,000 ש"ח שהוא להערכתי הסכום שהוקצב לתיקון ליקוי זה. 2) זכות הנתבעים לבצע התיקונים טענה זו דינה להדחות מאחר ועל פי הראיות שהוצגו בפני מיצתה הנתבעת את זכותה לבצע תיקונים. מן ההתכתבויות בין הצדדים ברור כי התובעים התלוננו על שורה של ליקויים, אולם במהלך השנים שחלפו לא תוקנו כל הליקויים למרות שהתובעים איפשרו ביצוע תיקונים ע"י הנתבעת וצד ג'. כך למשל הוחלפו חלונות האלומיניום ובוצעו חלק מתיקוני הבדק. אולם הליקויים העיקריים לא תוקנו, וכבר ציינתי לעיל כי צד ג' חזרה בה משום מה מהסכמתה להחליף הריצוף כולו וביקשה להחליף רק את חלקו ולפתרון זה סרבו התובעים. אציין לענין זה את מכתבה של הנתבעת מיום 6.7.94 בו נכתב: "א. אנו מפנים את תשומת לבכם לסיכום ביניכם לבין חברת סולל בונה מ8.2.92- להחליף את הריצוף אם בתוך חצי שנה מיום ההתחייבות לא יעלמו הכתמים, לוטה צילום של מכתב המופני (צ"ל מופנה - ש.ד.) לחברת סולל בונה והדורש מהם לבצע את התחייבותם זו בהקדם". יתר על כן, בתאריך 13.7.92 נערכה רשימת תיקונים שבאחריות הקבלן הכוללת שני עמודים, אולם תיקונים אלה לא בוצעו עקב סרובה של התובעת לחתום על כתב ויתור לפיו היא מאשרת שהתיקונים בוצעו לשביעות רצונה ואין לה טענות נוספות נגד החברה. סבורני כי הדרישה לחתום על כתב ויתור כפי שנוסח בטופס הנ"ל אינה עולה בקנה אחד עם חובת הקבלן לבצע תיקוני בדק. מאחר ואין להתנות על חובה זו בדרישות שיש בהן לפגוע בזכויות רוכש הדירה לתבוע תיקון חוזר או פיצוי במקרה ויסתבר כי התיקון לא בוצע באיכות סבירה. לאחר שנפתרה המחלוקת לענין דרישת החתימה על כתב הויתור בוצעו בשנת 1995 מספר תיקונים (נספח א' לתצהיר נ2/), אולם כאמור בחוו"ד מהנדס רון עיקר הליקויים לא תוקנו. לאור האמור לעיל, אני סבורה שהתובעים גילו אורך רוח ועשו כמיטב יכולתם להגיע להסכמות באשר לתיקונים אלא שהנתבעת וצד ג' לא פעלו כנדרש ומלבד הטלת האשמה אחת על השניה ניסו לייחס גם לתובעים אחריות בשל חלק מן הנזקים וכתוצאה מכך נתגלעו סכסוכים בין התובעים לנציגי צד ג' אשר יצרו מערכת של אי אמון שאינה ניתנת לגישור בשלב זה. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בשל הליקויים ואין לחייב התובעים לאפשר ביצוע נסיונות סרק נוספים בדירתם. 3) האם יש לחייב הנתבעת לפצות התובעים בשל רעשים בחדר השינה? התובעים טוענים כי עקב שינויים שהוכנסו בדירת שכניהם, האמבטיה והשרותים של השכנים גובלים בקיר חדר השינה שלהם והרעש הנגרם במהלך השימוש בחדרי השרותים מפריע את מנוחתם ועל כן יש לחייב הנתבעת בתשלום עבור בידוד הקיר המפריד. טענה זו דינה להדחות מאחר ולא הוכח כי הרעש הנטען אכן נגרם עקב ליקוי בבניה שהנתבעת אחראית לו. על פי התכנון המקורי אמור היה חדר השינה של השכנים להמצא מעבר לקיר חדר השינה של התובעים ויש להניח שהקיר אשר נבנה על פי התכנון המקורי די היה בו למנוע חדירת רעשים. משבוצע השינוי והוכנסה צנרת לקיר המפריד בין דירת התובעים לדירת השכנים שונה המצב. אולם אין להטיל את האחריות לשינוי זה על הנתבעת אשר תכננה את הבית באופן שונה. נכון אמנם שצד ג' היא שביצעה את תכנית השינויים של השכנים אולם לא הוכחה אחריותה של הנתבעת לשינוי וצד ג' לא נתבעה ישירות על ידי התובעים. יתרה מכך, לא הוכח מהו התיקון הדרוש למניעת הרעש הנטען כשם שלא הוכחה עלותו. 4) עלות תיקונים שבוצעו במהלך השנים ע"י התובעים התובעים טוענים כי במשך שנות מגוריהם בדירה נאלצו לבצע מספר תיקונים שאת עלותם הם מעריכים ב30,000- ש"ח. אולם משום מה לא הוצגו על ידם קבלות להוכחת טענתם זו ובהעדר ראיה לכך שהתיקונים הנטענים אכן בוצעו ועלותם של תיקונים אלה אני דוחה את התביעה בראש נזק זה. 5) עלות דיור חלופי בחוות דעתו קובע מר צבי רון כי יהיה על התובעים לפנות את דירתם במהלך התיקונים ומשך התיקונים מוערך על ידו ב16-20- יום. להשקפתי יש להוסיף על הערכה זו מספר ימים בשל האפשרות הסבירה שהתיקונים יתארכו מעבר למתוכנן וכן בשל הצורך לפנות את הדירה יום יומיים לפני תחילת העבודות ובשל משך הזמן שיידרש להכנת הדירה למגורים לאחר סיום העבודות, ועל כן אני פוסקת בראש נזק זה פיצוי בסך 700 דולר כערכם בשקלים על פי שער יציג ביום פסה"ד. 6) נזק בלתי ממוני אין ספק כי בשל הליקויים שנתגלו בדירתם נגרמו לתובעים עגמת נפש וצער כמו גם טרחה הכרוכה בביצוע עבודות השיפוצים. לאור היקף התיקונים יאלצו התובעים להקדיש מזמנם למעקב והשגחה במהלך העבודות וברור שיהיה עליהם להיות נוכחים בבית בעת ביצוע השיפוצים כיוון שמדובר בבית שמתגוררים בו ולא ניתן לפנותו לגמרי מריהוט וחפצים אישיים. בשל הנזקים המפורטים לעיל אני פוסקת לתובעים פיצוי בסך 10,000 ש"ח. לסיכום הנתבעת תשלם לתובעים: 41,100 ש"ח עבור התיקונים על פי חוו"ד המומחה בצירוף הפיצוי בשל החלפת הריצוף בתוספת מע"מ.ו 2,300 ש"ח + מע"מ - פיקוח הנדסי.נ 3) 1,800 דולר כשוויים בשקלים על פי שער יציג ביום פסה"ד בשל ירידת ערך בגין הליקוי בחצר המשק. 4) 700 דולר כשוויים בשקלים על פי שער יציג ביום פסה"ד עבור שכר דירה. 5) 10,000 ש"ח בשל הנזק הבלתי ממוני. עוד תשלם הנתבעת הוצאות משפט הכוללות שכ"ט מומחים ואגרות בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה, וכן שכ"ט עו"ד בשעור 18% + מע"מ מן הסכום שנפסק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. על פי ההסכמה אליה הגיעו הנתבעת וצד ג', תשפה צד ג' את הנתבעת במלוא הסכומים שנפסקו למעט 1,800 דולר בשל ירידת ערך ו3,600- ש"ח בשל ליקויים שהנתבעת אמורה לשאת בתיקונם. ריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוף