מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הדחת קטין לשימוש בסמים שגרמו למותו: 1. משיב 1 - יליד 1973 (להלן - סמי), משיב 2 - דקל יליד 1979 (להלן - דקל), ומיכאל יליד 1979 (להלן - מיכאל) - מואשמים בכתב האישום כי ביום 13.5.99 הדיחו את הקטינה מ"ד, בת 15.5 שנה לסמים מסוכנים שגרמו למותה. בשל כך מואשמים השלושה בהדחת קטין לסמים מסוכנים ובהריגת המנוחה. סמי מואשם גם בסחר בסמים מסוכנים. 2. המדינה מבקשת את מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם. 3. המשיבים טוענים כי המנוחה ביקשה להשתמש בסמים, וכי השתמשו בסמים ביחד - ואין מדובר בהדחת המנוחה לסמים. 4. דקל ומיכאל אישרו כי ידעו שהמנוחה היא קטינה וסמי טען כי לא ידע שהיא קטינה והבין מהשיחה כי היא אחרי צבא. 5. המשיבים אישרו כי כל אחד מהם וכן המנוחה - השתמשו באותו יום בהרואין בהזרקה אחת, וכי המנוחה הוזרקה בהרואין פעם נוספת - אלא שהם חולקים זה על זה מי ביצע את ההזרקות: בעוד שדקל ומיכאל טוענים כי סמי הזריק את הסם לכולם פעם אחת, וכן הזריק למנוחה את הזריקה השניה; טוען סמי כי כל אחד מהנוכחים הזריק לעצמו, ולא ידוע לו מי הזריק את הזריקה השנייה למנוחה - שכן הוא היה בשירותים באותה עת. 6. בעת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים - טרם היה בידי הצדדים ובידי בית המשפט הדו"ח הפתולוגי של המנוחה, אולם זה הוגש לי יום לאחר הדיון (לפי הוראתי), וכעת כבר ברור שמותה של המנוחה נגרם בשל כמות הסם הגדולה שהוזרקה לה בשתי הזריקות. ראיות לכאורה להדחת המנוחה לסמים 7. ביום 13.5.99 נפגשה המנוחה עם דקל בכיכר ציון בירושלים, ושניהם ביקשו לרכוש סם אך לא היה כסף בידיהם והם ניסו לאספו מעוברים ושבים. 8. מיכאל, שהכיר את דקל והמנוחה - נפגש עמם וביקש להצטרף אליהם לאיסוף הכספים כדי לרכוש בכספים מנת סם או מנות סם. 9. השלושה אספו 70 ש"ח, ומיכאל ניגש לסמי ושאלו אם יש לו סמים. 10. דקל ומיכאל טענו במשטרה כי לא הכירו את סמי קודם לכן, ואילו סמי טען כי היה עמם בקשרי סמים כבר קודם לכן. לצורך העניין שלפני - אין נפקא מיניה מי מהם אומר אמת בנושא זה. 11. אף אחד משלושת המשיבים אינו טוען כי השתמש בסמים בעבר עם המנוחה, או כי ראה אותה משתמשת בסמים. 12. כאמור - דקל ומיכאל ידעו ביום האירוע כי המנוחה היא קטינה. טענתו של סמי כי לא ידע שהמנוחה קטינה - לא יכולה להתקבל, נוכח האמור בדו"ח הפתולוגי כי המנוחה נראית בת 15 - 16 שנים. 13. המסקנה החד-משמעית מן האמור בסעיפים 11 - 12 לעיל היא כי שלושת המשיבים הבגירים עשו יד אחת כדי לספק לקטינה בת 15 - 16 שנה - סם מסוג הרואין, ובהזרקה - מבלי שראוה אי פעם משתמשת בסמים בכלל, בהרואין בפרט, ובהזרקה - בפרט שבפרט. 14. די באמור לעיל כדי לקבוע שמדובר בהדחת קטינה לשימוש בסמים. 15. גם אם המנוחה פנתה לשלושה או לכל אחד מהם כדי שיספקו לה סמים או ישתפו אותה בשימוש בסמים (והיא איננה בנמצא כדי לשאלה אם אכן כך היה) - עדיין יש במעשיהם משום הדחת קטינה לסמים, כי בהתחשב בעובדה שהיא קטינה, היה עליהם לסרב לספק לה סמים או להשתתף עמה בשימוש בסמים. 16. גם טענת "אחוות הנרקומנים" - איננה יכולה לעמוד לזכותם. אפילו ביקשו המשיבים "לעזור" למנוחה לשבור קריז בשל התחשבותם במצבה - אסור היה להם לעשות כן בשל גילה הצעיר. ודאי וודאי שלא היה מקום לאפשר לה לשבור קריז בהזרקת הרואין. 17. א. בהזדמנות זו ברצוני להביע דעתי על המושג "אחוות נרקומנים" שנאשמים וסניגוריהם אוהבים להשתמש בו כדי לנסות ולהקטין את אשמתם. ב. שימוש בסמים מסוכנים - מהווה עבירה. אספקת סמים מסוכנים לאחר, אף ללא תמורה - מהווה עבירה יותר חמורה. סחר בסם מסוכן - מהווה עבירה חמורה מאד. אספקת הרואין לקטין תמורת כסף - מהווה אחת העבירות החמורות ביותר בדיני העונשין. ג. הניסיון לטעון לקולת עבירת אספקת הסם המסוכן - אף ללא תמורה, ולו גם בשימוש בצוותא, או לאספקת סם מסוכן בתמורה - תחת הכותרת הנאצלת של "אחוות נרקומנים" - הוא ניסיון סרק, שמתהדר במלים יפות כדי לתאר עבירה מתועבת. ד. הרואין ידוע כ"סם המוות", ולא אדם אחד מת כתוצאה מן השימוש בו, והדבר הוא מן המפורסמות. ה. בית המשפט ידחה כל ניסיון להסתתר תחת המלים היפות "אחוות נרקומנים" כלפי אספקת סם המוות לאחרים, לא כל שכן - לקטינים, ובמיוחד כשמדובר בתמורה כספית לאספקת הסם. 18. אני קובעת, איפוא, כי יש ראיות לכאורה ששלושת המשיבים אשמים בהדחת המנוחה הקטינה להרואין. ראיות לכאורה לעניין ההריגה 19. אין מחלוקת שהמנוחה הקטינה נפטרה בסמוך לאחר הזרקת ההרואין השניה שהוזרקה לה. 20. לאחר הגשת הדו"ח הפתולוגי גם לא יכולה להיות מחלוקת כי מותה של המנוחה נגרם עקב הכמות הגדולה של הרואין שהוזרקה לה. 21. בנתיחה לא נמצא ממצא אחר כלשהו שיש בו כדי להסביר את מותה של המנוחה באותה עת. 22. שלושת המשיבים היו בדירת סמי בעת שהוזרקו לה שתי הזרקות ההרואין. 23. דקל ומיכאל הביאו עמם את המנוחה לדירתו של סמי, וסמי היה זה שנתן את ההרואין לשימוש המשותף של כל הארבעה. 24. סמי טען כי נתן את החומר שלא תמורת כסף, ואילו דקל ומיכאל טענו ששילמו לסמי 70 ש"ח תמורת החומר. לצורך ההליך שלפני יש ראיות לכאורה לאספקת הסם תמורת כסף. אולם אפילו יסתבר כי הסם סופק שלא בתמורה - עדיין אין בכך כדי להפחית מחומרת העבירה של אספקת ההרואין לקטינה, ובשתי הזרקות שהביאו למותה. 25. כאמור - דקל ומיכאל טענו במשטרה כי סמי היה זה שהזריק את ההרואין לכל הארבעה - ואילו סמי טען במשטרה כי כל אחד הזריק לעצמו, וכי הוא לא הזריק את הזריקה השניה למנוחה. 26. בעימות המתומלל בין המשיבים - המשיך כל אחד מהם להחזיק בטענה שמסר בהודעותיו למשטרה בנדון. 27. בין שדברי דקל ומיכאל נכונים, בין שדברי סמי נכונים, ובין שדברי אף אחד מהם אינם מדויקים, ברור לחלוטין כי אלמלא הביאו דקל ומיכאל את המנוחה לדירת סמי, ואלמלא נתן להם סמי את ההרואין שבסופו של דבר גרם למותה מנוחה - לא הייתה המנוחה מתה באותו יום. 28. לצורך ההליך שבפני, (ואולי אף לצורך הכרעת הדין בתיק העיקרי), אין נפקא מיניה מי הזריק את ההרואין למנוחה; ואפילו הזריקה המנוחה הקטינה את ההרואין לעצמה - עדיין שלושת המשיבים שותפים לאשמה במותה. 29. למעלה מן הצורך אוסיף כי טענת דקל ומיכאל שלא יכלו למנוע בעד סמי מלהזריק למנוחה את הזריקה השניה בשל חששם ממנו - היא טענה שאינה יכולה להישמע, שהרי הם היו שניים, ועם הקטינה שסירבה - היו שלושה כנגד אחד. 30. לא יכול להיות ספק שדקל ומיכאל הבינו היטב את הסכנה הפוטנציאלית לחיי הקטינה בהזרקה השניה בסמוך לאחר ההזרקה הראשונה, ולמרות זאת בחרו להימנע מביצוע פעולה אקטיבית כלשהי שתמנע בעד סמי מלבצע את זממו להזריק לקטינה זריקה נוספת כדי לאפשר לו למסטל אותה עד כדי כך שיוכל לבצע בה מעשים מיניים, (לפי טענת דקל ומיכאל). די בהתנהגותם זו - לאחר שהביאו את המנוחה לדירת סמי - כדי להפכם למבצעים בצוותא עם סמי, אפילו תתקבל גרסתם שסמי הוא זה שהזריק למנוחה את הזריקה השניה. 31. נוכח האמור לעיל - יש ראיות לכאורה נגד שלושת המשיבים גם באשמת ההריגה. עילת מעצר 32. כשמדובר בעבירות של הדחת קטין לסמים והריגה - אין צורך להרבות במלים שקיימת עילת מעצר; ולגבי סמי - גם סחר בסמים שבוודאי מהווה עילת מעצר. חלופת מעצר 33. בנסיבות החמורות של העבירות שבוצעו על-ידי המשיבים ובתוצאה הטרגית האיומה של מעשיהם - אינני סבורה כי יש מקום לחלופת מעצר. לסיכום 34. אני מורה על מעצר שלושת המשיבים עד תום ההליכים נגדם.קטיניםסמים